גמרא, שבת, קלה ע"ב: "יליד בית ומקנת כסף"

אוגוסט 2, 2026 · מאת פש בעז · דפי עבודה

נושא הדף: גמרא,
מסכת שבת, דף קלה: – "יליד בית ומקנת כסף"

מתאים לכיתות י"אי"ב

מחבר הדף: בעז פש

שבת קלה:

"יליד בית ומקנת כסף"

יליד בית

מקנת כסף

לקח שפחה ע"מ
שלא להטבילה
(3)

לקח שפחה לעוברה (2)

לקח שפחה ובנה (1)

ת"ק

נימול
לאחד

"המול
ימול יליד ביתך ומקנת כספך
"

ילדה ואח"כ
הטבילה
(5)

לקח זה שפחה וזה עוברה (4)

ר' חמא

לקח שפחה ונתעברה אצלו (7)

לקח שפחה מעוברת וילדה אצלו
(6)

ת"ק

נימול
לשמונה

"ובן
שמונת ימים ימול לכם כל זכר לדורותיכם
יליד בית ומקנת כסף
"

הטבילה ואח"כ
ילדה
(9)

לקח שפחה מעוברת, הטבילה
ואח
"כ ילדה (8)

ר' חמא

הנחת
הגמ
':

לפי
ת
"ק אין
תלוי בטומאת הלידה
, כי אינו
מחלק בין טבלה ללא טבלה
.

לפי
ר
"ח תלוי
בטומאת לידה
.

רש"י:
בסיס ההלכה נעוץ בשאלה מה רמת
הדמיון ל
"לכם".

להלן
קטעי רש
"י בסוגיה,
מחולקים ע"פ
מיקומם בטבלא
.

(6)
לקח
שפחה מעוברת וילדה
הרי זה מקנת כסף,
דגוף שלם הוא במעי אמו וקנאו שנימול לשמונה דדומיא דלכם הוא,
שנולד ברשותו של ישראל.

(1)
לקח
שפחה וולדה עמה
,
שכבר
ילדתו
,
ואף
על פי שלא עברו עליו שמונה ללידתו
מלו מיד כדכתיב המול ימול וגו'
דלאו דומיא דלכם הוא,

(7)
לקח
שפחה ונתעברה אצלו
לא הוי עובר מקנת כסף אלא יליד בית שנימול לשמונה,
דדומיא דלכם הוא,

(9)
ר'
חמא
אומר
הטבילה לשם עבדות וחלה עליה שם תורת שפחת ישראל דנתחייבה בכל מצות שהאשה חייבת בהן,
והויא טמאה לידה זהו יליד בית שנימול לשמונה.

(5)
ילדה
והטבילה זהו יליד בית שנימול לאחד
דכל שאין אמו טמאה לידה אין ממתינין לו לשמונה,
כרב אסי.

(5)
יליד
בית נימול לאחד
ילדה ואחר כך הטבילה,

(9)
יליד
בית נימול לשמנה
הטבילה ואחר כך ילדה,
ושניהם בשנתעברה אצלו,
דלא הוי מקנת כסף.

(8)
מקנת
כסף נימול לשמונה
כגון שלקח שפחה מעוברת וילדה לאחר שהטבילה,

(4)
מקנת
כסף הנימול לאחד
כגון שלקח זה שפחה וזה עוברה,
דכיון דאין לבעל העובר חלק באמו לאו דומיא דלכם הוא,
הוא הדין נמי דמצי לפלוגי במקנת כסף בין ילדה ואחר כך הטבילה בין הטבילה ואחר כך ילדה,
ולמימר:
מקנת כסף נימול לאחד כגון שלקח שפחה מעוברת,
ועוברה,
וילדה ואחר כך הטבילה,
אלא רבותא אשמעינן,
דאפילו בהטבילה ואחר כך ילדה משכחת לה,
והא דשני מקנת כסף נימול לאחד לר'
חמא מלתנא קמא,
ולא אמר כגון שלקח שפחה וולדה עמה משום דאם כן ילדה קודם טבילה היא,
ומאי איריא נולד קודם שלקחה אפילו נולד משלקחה נמי לר'
חמא נימול לאחד.

(2-
3)
אלא
יליד בית נימול לאחד היכי משכחת לה
הא ודאי דומיא דלכם הוא,
הואיל ולאו בטומאת לידה תליא לדידיה.

(2)
בלוקח
שפחה לעוברה
ואפילו מישראל,
דהויא טמאה לידה,
שכבר טבלה לאו דומיא דלכם הוא,
הואיל ואין לו חלק באמו.

(3)
שלקחה
על מנת שלא להטבילה
דלא שייכא בה תורת חיובא דמצות כלל,
דלאו דומיא דלכם הוא,
אבל לטומאת לידה לא חיישינן בילדה ואחר כך הטבילה.





⬇ הורדת הקובץ (Word)