הלכות תפילה: שאלות חזרה לפי שולחן ערוך אורח חיים סימן צ

נושא הדף:
הלכות תפילה – שאלות חזרה לפי שולחן ערוך אורח חיים סימן צ

מתאים לכיתות י"א–י"ב

מחבר הדף:
בעז פש

שאלות חזרה –
שולחן ערוך אורח חיים סימן צ –
הלכות תפילה

סעיף ט

ישתדל אדם כז להתפלל בב"ה כח עם הציבור,
ואם הוא כט אנוס שאינו יכול לבוא לב"ה,
ל יכוין להתפלל בשעה שהציבור מתפללים,
(והוא הדין בני אדם הדרים בישובים ואין להם מנין,
מ"מ לא יתפללו שחרית וערבית לב בזמן שהציבור מתפללים,
סמ"ג).
וכן אם נאנס ולא התפלל בשעה שהתפללו הציבור והוא מתפלל ביחיד,
לג אעפ"כ יתפלל בב"ה.

1. אם אינו יכול ליכנס בביכ"נ,
   מתי יתפלל?

2. מהו החידוש בדברי רמ"א?

3. לפי משמעות דברי המחבר,
   מה עדיף,
   תפילה בציבור שלא בביכ"נ או בביכ"נ ללא ציבור?

משנ"ב

4. (כז)
   להתפלל בבהכ"נ –
   

5. אם יש לו עשרה בביתו,
   האם כדאי ללכת לבהכ"נ?

(כח)
עם הצבור –

6. מדוע חשובה התפילה בציבור?
   מה הדין אם בצבור יש חוטאים?

7. אם יש לו שתי בתי כנסיות,
   איזה עדיף?

8. באיזה מקרה מוטב להתפלל בביתו בעשרה מאשר בביהכ"נ?

9. האם מותר להתפלל ביחיד ואח"כ ללכת לשמוע קדיש וברכו ברבים?

10. מהו עיקר התפלה בצבור?
    מה חושבין ההמון?

11. מי שהולך בשבת ויו"ט בהשכמה להתפלל…
    ציין באיזה מקרה עדיף להתפלל מוסף בבהכ"נ,
    וטמתי עדיף שיתפלל כל התפלה במקום אחד?

12. נחש מהו טעם הפסיקה בתשובת רדב"ז?

(כט)
אנוס –

13. מהי הגדרת "אנוס"?

14. באונס ממון,
    מתי מותרת התפילה ביחיד,
    ומתי אסורה?

15. האם חשש לביטול תורה מתיר תפילה ביחיד?

(ל)
יכוין להתפלל וכו'
–

16. אם מתפלל מוסף בשעה שהצבור מתפללין שחרית, האם נקרא בשעה שהצבור מתפללין?

(לא)
יתפללו שחרית –

17. הדר בישוב,
    האם חייב לחכות לזמן התפילה שבעיר?
    מדוע?

(לג)
אעפ"כ וכו'
–

18. מהי חשיבות התפילה בביהכ"נ?
    

19. באיזה מקרה עדיפה התפילה בביתו?

סעיף י

כשעומד לד עם הצבור אסור לו לה להקדים תפלתו לתפלת ציבור,
אלא אם כן לו השעה עוברת ואין הציבור מתפללין לפי שמאריכים בפיוטים או לסבה אחרת,
(אבל בלא שעה עוברת,
יתפלל הפיוטים והתחינות עם הציבור ולא יפרוש מן הציבור אפילו לעסוק בדברי תורה וע"ל סימן מ"ח).

20. מתי מותר לאדם להקדים תפילתו לתפילת הציבור?

21. האם ראוי שיאמר פיוטים או יעסוק בתורה?

משנ"ב

(לד)
עם הצבור אסור –

22. כשאדם לא עם הציבוא אלא בביתו,
    האם מותר להקדים תפילתו לתפילת הציבור?
    מהו,
    א"כ,
    ההבדל בינו לאדם הנמצא עם הציבור?
    מדוע ולמה?

23. מה הדין אם רוצה ללמוד תורה?
    (2) מה יעשה במקרה כזה?

(לה)
להקדים תפלתו –

24. האם יש איסור להקדים במידה ויוצא חוץ לבהכ"נ?
    (2)

(לו)
השעה עוברת –

25. האם מותר להקדים בתוך בהכ"נ?
    לדעת תר"י. מה החילוק של הב"ח?

26. אם חלש לבו,
    מה מותר לו ומה אסור?

27. אם הוא חולה או אנוס,
    האם יכול להקדים בבהכ"נ?

סעיף יא

מי לז שיש לו בהכ"נ בעירו ואינו נכנס בו להתפלל לח נקרא לט שכן רע וגורם גלות לו ולבניו.

משנ"ב

(לז)
שיש לו וכו'
–

28. בשתי בתי כנסיות,
    לאיזו ילך?

(לח)
נקרא וכו'
– מהו "שכן רע"?

29. אם אין שם מנין עשרה,
    האם חייב להיכנס?

30. אם מתפלל במנין בביתו,
    האם נקרא "שכן רע"?

(לט)
שכן רע וכו'
–

31. מאיזה פסוק נלמד זאת?

32. לְמה זוכה המשכים ומעריב לבהכ"נ?

סעיף יב

33. מ מצוה מא לרוץ כשהולך לבית הכנסת וכן לכל דבר מצוה,
    אפילו מב בשבת שאסור לפסוע פסיעה גסה,
    אבל כשיוצא מבית הכנסת מג אסור לרוץ.
    

34. לְמה מצווה לרוץ?
    האם מותר בשבת?
    

35. מתי אסור לרוץ?

משנ"ב

(מ)
מצוה וכו'
–

36. מנין נלמד זאת?

37. במה צריך ליזהר בדרך לביהכ"נ?

38. היכן תהיה עיקר הריצה?
    מדוע?

39. לפי פמ"ג,
    מהיכן יש צורך לרוץ בשחרית?
    היכן לא ירוץ בכל מקרה?

(מא)
לרוץ –

40. היכן אסור לרוץ?

(מב)
בשבת שאסור –

41. מה קורה לאדם שרץ?

(מג)
אסור לרוץ –
מה עוד אסור ביציאה?
מדוע?

42. באיזה מקרה מצוה לרוץ?
    (2)

סעיף יג

מותר מד לרוק בבהכ"נ,
מה ודורסו ברגליו או מו מכסהו בגמי.

43. מה יעשה עם הרוק שרקק?

משנ"ב

(מד)
לרוק בבהכ"נ –

44. מתי אסור לרוק בכל מקרה?

(מה)
ודורסו ברגליו –

45. לשם מה לדרוס?

46. מה כדאי ללעוס קודם כניסתו לביהכ"נ?
    ומתי אסור ללעוס את זה?

(מו)
מכסהו בגמי –
אם רק על תבן או גמי,
ממה פטור?

סעיף יד

ישכים אדם לב"ה,
מז כדי שימנה עם היו"ד הראשונים.

47. לשם מה להשכים?

משנ"ב

(מז)
כדי שימנה וכו'
–

48. מאם יכול לבוא מי'
    ראשונים,
    גם אם לא יתפלל אתם?

49. מדוע האר"י לא היה מן הראשונים?
    (2)

50. ע"פ הזוהר,
    איך צריך להכנס לביהכ"נ?

סעיף טו

אם נשאר אדם יחידי מתפלל בבהכ"נ שבשדות או אפי'
בבית הכנסת שבעיר,
אם היא תפלת ערבית (שמתפללים בלילה),
חייב חבירו מח להמתין לו עד שיסיים תפלתו,
כדי שלא יתבלבל בתפלתו.
(ויש מחמירין אפילו ביום,
ובב"ה שלנו שהם בעיר),
(הטור ומרדכי בשם ר"י והר"י פ'
קמא דברכות).
ואם מאריך בבקשות ותחנונים,
אינו חייב להמתין לו.

51. האם חייב להמתין בביהכ"נ שבעיר?
    (2)

52. האם חייב להמתין גם ביום?
    (2)

53. באיזה מקרה אין צורך להמתין?

משנ"ב

(מח)
להמתין –

54. באיזה מקרה מחוייב להמתין,
    ומתי זו רק מידת חסידות?

סעיף טז

ההולך בדרך והגיע לעיר מט ורוצה ללון בה,
נ אם לפניו עד ד'
מילין מקום שמתפללים בי',
צריך נא לילך שם;
נב ולאחריו,
צריך לחזור עד מיל,
כדי להתפלל בי'.

55. כמה יחזור לאחוריו בכדי להתפלל במנין?
    וכמה לפניו?
    

משנ"ב

(מט)
ורוצה ללון בה –

56. מהו התנאי ההכרחי להמתנה למנין?

(נ)
אם לפניו –

57. מה דינם של הצדדין,
    כמלאחריו או כמלפניו?

(נא)
לילך שם –

58. ציין 3
    מקרים המובאים במשנ"ב בהם אין צורך ללכת העירה.

(נב)
ולאחריו וכו'
–

59. מה דינו של היושב בביתו, כמלאחריו או כמלפניו?
    

סעיף יז

יש מי שאומר שמכ"ש שלא ישכים אדם נג לילך מעיר שמתפללים בה בי',
אם יכול לבוא למחוז חפצו בעוד היום גדול נד ושלא יהא צריך ללכת יחידי אחר התפלה.

60. מהו החידוש בדעה זו?

משנ"ב

(נג)
לילך מעיר וכו'
–

61. מיירי בהולך לדבר רשות או לדבר מצווה?

62. מהי קושיית הפמ"ג על סעיף זה?
    כיצד מתורץ ע"פ הרמ"א?

(נד)
ושלא יהא וכו'
–

63. אם יש לו עתה שיירה,
    האם חייב להמתין?

סעיף יח

בית המדרש קבוע קדוש יותר מבהכ"נ,
ומצוה להתפלל בו יותר מב"ה,
נה והוא שיתפלל בי'.
הגה:
וי"א דאפי'
בלא י'
עדיף להתפלל בבה"מ הקבוע לו;
ודוקא מי שתורתו אומנתו נו ואינו מתבטל בלאו הכי (הרי"י פ"ק דברכות).
ואפילו הכי לא ירגיל עצמו לעשות כן,
נז שלא ילמדו עמי הארץ ממנו ויתבטלו מב"ה (תשובת הרא"ש כלל ד'
והטור).
וכ"ש שלא יעסוק בתורה בב"ה נח בזמן שהציבור אומרים סליחות ותחינות (הגהות אלפסי החדשים).

64. מה קדוש יותר,
    ביהכ"נ או ביהמ"ד?

65. מה עדיף ביהכ"נ במנין או ביהמ"ד בלי מנין?
    (2)

66. מדוע לא ירגיל עצמו לעשות כך?

משנ"ב

(נה)
והוא שיתפלל בי'
–

67. בהכ"נ ברוב עם או בימ"ד במנין מצומצם,
    מה עדיף?
    ללמדן ולסתם אדם,
    בה"מ שקבוע ליחיד ושקבוע לרבים.

(נו)
ואינו מתבטל וכו'
–

68. מהי הגדרת "אינו מתבטל"?
    

69. מהי הסיבה שיכול להתפלל ביחיד?

70. מה דינו של הלומד תורה ברבים עם תלמידים,
    האם חייב לילך לבי כנישתא:

(נז)
שלא ילמדו וכו'
–

71. איך יסבירו עמי הארצות את התנהגותו?

(נח)
בזמן שהצבור –

72. אדם שכבר התפלל ואינו עומד שם אלא לענות הקדישים והקדושות,
    האם רשאי שלא להצטרף לפיוטים?

סעיף יט

נט יקבע מקום לתפלתו,
שלא ישנהו אם לא לצורך.
ואין די במה שיקבע לו ב"ה להתפלל,
אלא גם בב"ה שקבוע בה צריך שיהיה לו ס מקום קבוע.

73. מהם שני המקומות ששייך בהם קביעות?

74. מתי מותר לשנות מקום?

משנ"ב

(נט)
יקבע מקום –

75. ממי למדנו שצריך לקבוע מקום?

76. האם גם בבית שייך דין זה?

(ס)
מקום קבוע –

77. מהו הרדיוס של אותו "מקום קבוע"?