נושא הדף:
הלכות תפילה – שאלות חזרה לפי שולחן ערוך אורח חיים סימן פט
מתאים לכיתות י"א–י"ב
מחבר הדף:
בעז פש
שאלות חזרה בהלכה
שולחן
ערוך
אורח
חיים
סימן
פט
–
הלכות
תפילה
סעיף א
זמן תפלת השחר,
מצוותה שיתחיל א עם הנץ החמה,
כדכתיב:
ייראוך עם שמש (תהילים עב,
ה)
* ואם התפלל משעלה ב עמוד השחר והאיר ג פני המזרח,
* ד יצא.
ונמשך זמנה עד סוף ד'
שעות שהוא שליש ה היום.
ואם טעה,
ו או עבר,
והתפלל אחר ד'
שעות עד חצות,
אע"פ שאין לו שכר כתפלה בזמנה,
שכר תפלה מיהא איכא.
הגה:
* ז ואחר חצות אסור להתפלל תפלת שחרית (ב"י בשם הרשב"א פרק תפלת השחר)
וע"ל ריש סי'
ק"ח.
-
מתי מתחיל זמן תפילה לכתחילה ובדיעבד?
-
כתוב מהו תחילת זמן תפילה המדוייק לפי המחבר.
-
עד מתי נמשך זמנה?
-
מה דינו של אדם שעבר את הזמן?
-
אחר הזמן,
עד מתי יכול עדיין להתפלל?
משנ"ב
-
עם הנץ – מהי שעת הנץ ע"פ הנראה?
-
האם יש להקפיד על שעה זו בימי הסליחות ובחורף?
-
מתי מותר לכתחילה להתפלל לפני הנץ?
-
ממה צריך להמנע כשמתפלל לפני הנץ?
-
מתי היא זמן ברכת התפילין?
-
היכן עוד מצא הפמ"ג שעת דחק להתיר תפילה לפני הנץ?
מהו הדחק שבכך?
מה לגבי לקרות ק"ש?
ממתי מותר? -
עמוד השחר – תן הגדרה ניראית לעה"ש.
-
מה הדין אם התפלל לפני ש"האיר כל המזרח"?
(מחבר,
מג"א) -
פני המזרח – מה צריך להאיר במזרח?
-
האם הכוכבים מהווים סימן ללילה?
-
יצא – מתי יוצא רק בדיעבד,
ומתי מותר לכתחילה? -
על מה נאמרו דברי השו"ע שיצא אחר שהאיר המזרח?
על מה לא נאמרו?
מה מקור ההבדל ביניהם? -
מה הזמן המוקדם יותר לגבי ק"ש?
ברגיל לעשות כך,
ובאינו רגיל,
לכתחילה ובדיעבד?
-
איזה זמן מוקדם,
"שיכיר את חבירו"
או "האיר המזרח"? -
היום – באיזה שעות מדובר כאן,
רגילות או זמניות?
-
ביום שאורך י"ח שעות,
כמה שעות הן רביע היום? -
ביום שאורך ט'
שעות,
כמה שעות הן רביע היום? -
הגדר כיצד מחשבים שעה זמנית?
-
הסבר מדוע נקבע שליש היום כזמן תפילת שחרית?
-
האם זהו זמן התחלת או סיום התפילה?
-
או עבר – האם בנקודה זו יש הבדל בין שוגג למזיד?
-
מה הפסיד אותו אדם שלא התפלל תפלה בזמנה?
-
האם מוסכם על הכל שאפשר להתפלל אחר ד'
שעות?
מה נעשה בכדי לצאת ידי דעה זו? -
ואחר חצות – אם עבר חצות ולא התפלל,
האם רשאי להתפלל?
(2) מה ההגיון של 2 הדעות?
כיצד מכריעים הפמ"ג ודה"ח?
-
מה יעשה כשעבר כבר את הזמן?
מתי פתרון זה אינו קיים? -
בדיעבד אם התפלל שחרית בתוך חצי שעה אחר חצות,
יצא או לא?
בה"ל
-
ואם התפלל משעלה עה"ש וכו'
– כמה זמן לפני הנץ הוא עה"ש,
לפי הרמב"ם?
-
מתי הוא "כוכבא דצפרא"?
האם זהו זמן עלות? -
מה הדין אם קרא קודם שהאיר המזרח אחר שעלה עה"ש,
לדעת רבינו ירוחם המ"א והפר"ח?
מהי הפשרה לדעת הפמ"ג?
הסבר את דעתו,
ואת ההלכה למעשה הנובעת מדעתו זו.
-
כיצד פוסקים האליהו רבא המטה יהודה והגר"א?
-
איזו "נ"מ מזה לכמה הלכות שבתורה"?
הסבר את הנפקא מינה?
-
"בשעת הדחק מותר לכתחלה להתפלל משעלה עה"ש"
– האם יש הבדל בזה בין לכתחילה או בדיעבד? -
כיצד פוסק הבה"ל "לדינא "
בנושא זה? -
בין אילו מקרים מחלק הבה"ל בעניין תפילה?
הסבר את החילוק,
ומשמעותו להלכה. -
מה יעשה אם רוצה להתפלל מוקדם ורוצה גם להניח תפילין?
-
יצא – בדיעבד או גם לכתחילה?
לדעת השו"ע והפר"ח. -
לדעת פר"ח לגבי מה הוזכר הנץ,
כזמן תפילה?
-
מה מסיק הבה"ל מדעות הפוסקים שסוברים שעה"ש הוא האיר המזרח?
-
מדוע אין בכלל אין נפק"מ בדעה זו של הפר"ח?
-
מאיזו שעה ניתן לסמוך על דעת הפר"ח?
-
מאיזו שעה מקיים מצוה מן המובחר לכ"ע?
-
ואחר חצות וכו'
– מה עושה אדם שעבר את חצות במזיד ועדיין בתוך חצי שעה ראשונה?
מה עושה אדם שעבר את חצות באונס ועדיין בתוך חצי שעה ראשונה?
-
מה עושה אדם שעבר את חצות במזיד וגם את החצי שעה הראשונה?
מה עושה אדם שעבר את חצות באונס וגם את החצי שעה הראשונה?
סעיף ב
-
כיון שהגיע ח זמן תפלה,
אסור לאדם ט להקדים י לפתח חבירו ליתן לו שלום,
משום יא דשמו של הקב"ה שלום,
אבל מותר לומר לו צפרא דמרי טב;
* ואפילו זה אינו מותר אלא יב כשהוצרך ללכת לראות איזה עסק,
אבל אם אינו הולך אלא להקביל פניו קודם תפלה,
אפי'
זה הלשון אסור.
וכן אסור לכרוע לו כשמשכים לפתחו,
יג וי"א דכריעה אסורה אפי'
בלא משכים לפתחו.
ואם התחיל לברך הברכות (אח"כ),
יד אין לחוש כל כך.
ואם אינו משכים לפתחו,
אלא שפגע בו בדרך,
מותר ליתן לו שלום.
וי"א שאפילו טו במוצא חבירו בשוק לא יאמר לו אלא צפרא דמרי טב,
טז כדי שיתן לב שהוא אסור להתעכב בדברים אחרים כלל,
עד שיתפלל.
-
באיזה לשון מותר להקדים שלום לחבירו?
באיזה אסור?
למה ? -
האם מותרת הקבלת פנים באיזשהו אופן?
-
האם מותר לכרוע לו?
-
האם מותר לכרוע לו אחר תפילה?
-
מאיזה נקודה יש להקל יותר?
-
האם מותר ליתן שלום בפוגשו בשוק?
(2) באיזה לשון מותר לכו"ע?
מדוע?
משנ"ב
-
זמן תפלה – המאוחר או המוקדם?
-
להקדים וכו'
– מה הדין אם לא הולך לביתו אלא רק למקומו? -
לפתח חבירו – האם יש לחוש לכבוד אביו או רבו?
-
מה אם יש חשש איבה?
מה יעשה לכתחילה?
ובדיעבד? -
דשמו וכו'
– האם מותר להגיד "סבח אל–חיר"
או good
morning ? -
באיזו לשון אין שום בעיה?
(2) -
כשהוצרך – מה הבדין אם הולך רק בדרך אגב לחבירו,
ולא במיוחד? -
מדוע הקפיד השו"ע לומר "לראות איזה עסק"?
-
וי"א וכו'
– האם לחשוש לדעת האוסרים כריעה? -
אין לחוש – על מה עולה "אין לחוש"
האמור? -
מלא!
|
הולך לביתו |
פוגש בשוק |
|
|
|
|
לפני ברכות |
|
|
|
אחרי ברכות |
|
|
|
אמירת שלום |
|
|
|
אמירת "צפרא דמרי…" |
|
|
|
כריעה |
-
במוצא וכו'
– האם יש להקל ברגיל ליתן לו שלום? -
כדי שיתן – לשם מה מוסיף המחבר טעם מיוחד:
"כדי שיתן אל ליבו…" -
מה קורה אם כבר התחיל את הברכות?
-
האם מותר להשיב שלום?
למה,
לדעתך? -
האם מותר להשכים לפתחו של חבירו שלא התפלל?
האם אינו מכשיל את חבירו?
בה"ל
-
ואפי'
זה אינו מותר אלא כשהוצרך וכו'
– אם הוא משכים לפתח חבירו לראות שם איזה עסק ואגב זה נותן לו שלום,
מותר או אסור?
לדעת הפמ"ג ולדעת הב"ח והגר"א.
סעיף ג
אסור לו יז להתעסק יח בצרכיו,
או יט לילך לדרך,
כ עד שיתפלל תפלת י"ח.
(ויש מקילין,
לאחר שאמרו מקצת ברכות,
קודם שאמרו ברוך שאמר,
וטוב להחמיר בזה),
(תרומת הדשן סי'
י"ח)
* כא ולא לאכול ולא לשתות,
אבל כב מים מותר לשתות קודם תפלה,
בין בחול ובין כג בשבת וי"ט.
* וכן אוכלים ומשקין לרפואה,
כד מותר.
-
מה אסור לעשות לפני שמתפלל י"ח?
(4) -
לדעת המקילים,
ממתי מותר בעשיית דברים אלו?
מי הם המקילים? -
אלו שני דברים אינם נכללים באיסור זה?
משנ"ב
-
להתעסק וכו'
– קודם אור הבוקר,
האם מותר לעשות מלאכה?
מה צריך לומר כשמתעסק במלאכה חצי שעה לפני האור?
ומה אם מתעסק לפני כן? -
בצרכיו – על מה צריך להקפיד מי שיש לו עבדים עברים או משרתיםשיעשו הם לפני שמשמשים אותו?
(3) האם חייב בדבר אם אינו חסיד? -
לילך לדרך – מה ההבדל בין קודם מנחה ומעריב לבין קודם שחרית,
לעניין אכילה? -
עד שיתפלל – אם במקום שיבוא יהיה יכול ג"כ להתפלל עם הצבור בזמנו,
האם רשאי ללכת?
שלא בשעת הדחק,
ובשעת הדחק. -
האם משתנה הדין אחר הנץ?
-
ולא לאכול – מה נאמר על אדם שאוכל לפני התפילה?
(2) -
מים מותר – למה מים מותרים?
אילו מים אסורים?
-
מה הדין במשקה שכר?
מה הדין לגבי טיי"א וקאפ"ע?
מדוע?
האם מותר לכולם?
מהו התנאי להיתר?
האם העולם נוהגין כך?
מה דעת רדב"ז לגבי הצוקער?
איך העולם מתרצים את הרדב"ז?
-
הלכה למעשה,
באילו תנאים מותר לשתות לפני התפילה? -
מה דינו של אדם חלש?
מה צריך לומר לפנ"כ? -
האם מותר לשתות הטיי"א קודם התפלה באסיפת חבירים?
איזה איסור עלול להסתעף מזה?
-
בשבת – מה הבעיה שיכולה להתעורר בשבת?
מדוע אין אין זו בעיה?
מאיזה שעה אכן יש מניעה? -
מותר – האם מותר אוכלין ומשקין טובים?
למה אין בזה גאוה?
-
מה לגבי נטילת תרופות לפני התפילה?
בה"ל
-
ולא לאכול – המן שתי הסיבות שבגללן נאסרה האכילה לפני התפילה?
מדוע צריך שתיים?
איזו נפק"מ הלכתית יוצא מחידוש זה?
-
וכן אוכלין ומשקין לרפואה – אם יכול לאכלם לאחר התפלה,
האם רשאי לאכלם לפניה?
-
הצריך לאכול מפני חולשת הלב,
האם מותר? -
מה יעשה איש חלש שאינו יכול להעמיד על נפשו עד עת שגומרים הצבור תפלתם בבהכ"נ?
האם רשאי לאכול לפני התפילה?
(הוכח זאת מהגמ'
בברכות כ"ז ע"ב חלש ליבאי וכו',
אם אתה זוכר)
סעיף ד
-
הצמא כה והרעב,
הרי הם בכלל החולים,
אם יש בו יכולת לכוין דעתו,
יתפלל;
ואם לאו,
אם רצה אל יתפלל עד שיאכל כו וישתה.
-
אם אדם רעב וצמא לפני התפילה,
האם רשאי לאכול ולשתות?
איזו הגדרה ניתנת לו?
משנ"ב
-
והרעב – כמה?
-
וישתה – האם מחוייב בדבר?
מדוע,
הרי חייב לכוין?
בה"ל
-
הצמא והרעב – לשם מה נכתב "צמא",
הרי ממילא מותר לשתות מים?
סעיף ה
-
ואם כז התחיל לאכול קודם עלות השחר,
* כח צריך להפסיק.
* כט וי"א שא"צ להפסיק.
-
מה קורה לאדם שאוכל בעלות השחר,
האם צריך להפסיק?
(2)
משנ"ב
-
התחיל לאכול – מתי מותר לאכול קודם עלות?
וממתי אסור? -
באיזה מקרה מותר לאכול עד עלות ממש?
-
האם יש הבדל בין התחיל בהיתר או באיסור?
-
צריך להפסיק – מתי מפסיק?
-
מה הדין באוכל לפני מנחה?
מה ההבדל בין זה למקרה שלנו?
מדוע? -
ממתי מתחיל איסור האכילה ע"פ הזוהר?
האם מדבר גם על שתיה?
-
באיזה מקרה אין לחשוש לדברי הזוהר?
-
וי"א שא"צ וכו'
– תאר מה אמור לעשות אדם שהתחיל לאכול באיסור,
ולפתע עולה השחר?
ק"ש ותפילה. -
מה דינו אם עוסק בשתייה בלבד?
בה"ל
-
צריך להפסיק – מתי בדיוק צריך להפסיק?
לדעת הרא"ש. -
אם התחיל לאכול בתוך החצי שעה שקודם צה"כ קודם ערבית,
מתי מפסיק לדעת הפמ"ג? -
אילו צדדים מונה הבה"ל לחלק ולדמות בין המקרים?
-
וי"א שאינו צריך – אינו מפסיק לתפילה.
אבל מה עליו לעשות לפני שממשיך לאכול?
(2)
סעיף ו
אפילו ל ללמוד,
אסור לא משיגיע זמן תפלה,
והיינו מי שרגיל להתפלל לב בבית מדרשו ואינו רגיל לילך לבהכ"נ,
דאיכא למיחש דלמא לג מטריד בגירסיה לד ויעבור זמן ק"ש ותפלה;
אבל מי שרגיל לילך לבהכ"נ,
מותר.
ואם הוא לה מלמד לאחרים,
אפילו אם אינו רגיל לילך לבית הכנסת,
מותר כיון שהשעה עוברת,
דזכות הרבים דבר גדול הוא ואם לא ילמדו עכשיו יתבטלו ולא יוכלו ללמוד (ע"ל סי'
ק"ו).
-
למי אסור ללמוד לפני התפילה?
ולמי מותר?
(2) מהי הסיבה בכ"א מן המקרים?
משנ"ב
-
ללמוד אסור – מה הדין אם כבר התחיל ללמוד?
האם צריך להפסיק כשהגיע זמן התפלה?
מה הדין לגבי ק"ש,
האם צריך להפסיק?
מתי בכל מקרה צריך להפסיק?
-
משיגיע וכו'
– ממתי בדיוק אסור להתחיל? -
האם מותר להתחיל אחר שעלה עה"ש?
-
ממתי לכו"ע אסור להתחיל?
-
בבית מדרשו – אם רגילין צבור להתאסף אליו שם,
האם אז מותר להתחיל?
-
מיטריד בגירסיה – אם יש לו שיעור קבוע,
האם זו סיבה להקל?
-
מה עדיף,
לימוד או להתפלל בשעה שהצבור מתפללין מ"מ? -
עוברי דרכים,
האם ראוי שימתינו על זמן שהצבור מתפללין?
מדוע? -
מהי השעה שבה הציבור מתפללין?
-
ויעבור וכו'
– מה יעשה תלמיד ש"מת"
ללמוד לפני התפילה?
-
מלמד לאחרים וכו'
– מהו התנאי שאפי'
המלמד לאחרים חיי לעמוד בו?
סעיף ז
-
מותר לו להסתפר וליכנס למרחץ,
שלא גזרו אלא סמוך למנחה לז שהוא דבר המצוי.
-
האם מותרת תספורת ומרחץ לפני שחרית?
לפני מנחה?
מה ההבדל?
משנ"ב
-
להסתפר וכו'
– מה "סמוך לשחרית"? -
מה דינה של תספורת קודם שעלה עמוד?
ואחר שעלה עמוד השחר?
-
מה לגבי דין ובורסקי וסעודה סמוך לשחרית?
-
באיזה יום מותר לקנות צרכי סעודה קודם התפלה?
-
שהוא דבר וכו'
– מה דינן של אותן המלאכות שדרך בני אדם להשכים להם קודם עה"ש?
ממתי אסורות בעשייה?
סעיף ח
בשעת הדחק,
כגון לח שצריך להשכים לדרך,
לט יכול להתפלל מ משעלה עמוד השחר וימתין מלקרות ק"ש עד שיגיע זמנה.
(מא אם אפשר לו לקרות ק"ש על הדרך,
דהיינו שיתכוין בפסוק ראשון וכמו שנתבאר לעיל סי'
נ"ח)
(ב"י בשם הרשב"א),
ואע"פ שאינו סומך גאולה לתפלה,
מב הכי עדיף טפי שיתפלל בביתו מעומד,
ממה שיתפלל בזמנה והוא מהלך ויסמוך גאולה לתפלה.
-
ממתי מותר להתפלל בשעת הדחק?
ולקרוא ק"ש?
(מהו התנאי של הרמ"א?) -
מה עדיף,
סמיכת גאולה לתפילה,
או תפילה במעומד ובנחת?
משנה ברורה
-
שצריך וכו'
– מהן דוגמאות שעת הדחק של המשנ"ב?
-
יכול להתפלל – מהי הסיבה שבגללה התירו להתפלל משעלה עה"ש?
-
מדוע לא יוכל לסמוך גאולה לתפלה?
-
משעלה עה"ש – תן הגדרה נוספת לזמן עה"ש?
-
ממתי זמן ברכת התפילין?
-
מה יעשה אדם היוצא לדרך אחר שהגיע זמן משיכיר?
-
מה יעשה אדם שהמניין שלו עומדים להתפלל מוקדם ומשער דעד ברכו יגיע הזמן?
-
אם אפשר וכו'
– באיזו מציאות מותר לקרוא ק"ש תיכף משעלה עה"ש? -
הכי עדיף – כיצד נוהגים רוב העולם?
על מה הם מסתמכים?
-
כתוב עוד רעיון מה לעשות אם נמצא בדרך ומתיירא שיעבור זמן ק"ש.
-
כתוב עוד רעיון מה לעשות אם נמצא בדרך ומתיירא שיעבור גם זמן תפלה.
-
מה יעשה כשנוסע בלילה,
היכן יקרא ק"ש ויתפלל?
מה הדין אם ישן על העגלה?
ביאור הלכה
-
בשעת הדחק – אם הוא בדרך ורואה שיעבור זמן ק"ש,
האם יקרא בברכות או בלעדיהן?
לדעת מ"א ולדעת המשנ"ב.
-
באיזו דעה תומך בחידושי רע"א?
מהם נימוקיו?
-
באיזה מקרה אף להגרע"א מוטב שיתפלל בביתו בעמידה ויקרא ק"ש על הדרך עם ברכותיה?
-
באיזו טענה דוחה בה"ל פיתרון זה?
-
לפי מה שאנו נוהגין כיום דמסמך גאולה לתפלה עדיף האם ראוי להקדים תפלה לק"ש?
