סייעתא מסכת גיטין | סיכומים
|
4 גיטין פסולין (משנה), מן |
הטעם |
|
1. שמע קול סופרים מקרין "איש פלוני מגרש את פלונית ממקום פלוני", |
"ספר כריתות"- וזה לא נעשה לשם כריתות |
|
2. כתב לגרש את אשתו, ונמלך, |
"וכתב"- |
|
3. היו לו שתי נשים ושמותיהן שוות, כתב לגרש אחת– |
"וכתב לה"- לשמה, |
|
4. אמר ללבלר: כתוב, |
"וכתב לה"- כנ"ל, |
נושא
הדף:
גמרא,
מסכת
גיטין
דף
כד.-כד:,
דף
סיכום
לבגרות
בקיאות:
ארבע
גיטין
פסולין
מיועד לכיתות:
י"א–י"ב
מחבר:
בעז
פש
גיטין כד.
– כד:
ארבעה גיטין פסולין
–
מחלוקת אביי ורבא
-
בגמרא ב"ב קע"ב–
שני יוסף בן שמעון הגרים בעיר אחת;
מחלוקת תנאים האם יכול אחד מהם להוציא שטרו על אחרים. והבעיה–
שמא יטעון אותו אחר: לא לך אני חייב, אלא לחברך, והשטר נפל ממנו אתה מצאתו.
שורש
המחלוקת– חיישינן לנפילה, או לא חיישינן.
-
רבא – ממשנתינו אפשר לדייק שלא חיישינן לנפילה.
מקרה מס' 3, שמשמע ממנו– שאת הראשונה שלשמה כתבו יכול לגרש, ואמאי,
נימא ליה: שמא גירש את האחרת, ונפל ממנה, ואת מצאתו.
אלא ש"מ–
לא חיישינן לנפילה.
-
במשנה ב"ב שם– אין אחר יכול להוציא שטרו על אחד מאותם שני יוסף בן שמעון.
הטעם–
חיישינן שמא השני כתבו, כלומר כך יטען זה שהשטר הוצא כלפיו–
לא אני כתבתיו אלא חברי.
-
אביי
-
לפי אופן דיוקי רבא ממשנתינו,
נדיק אפוא מקרה 2, שבראשון שכתבו– יכול לגרש בו.
ואמאי,
נימא–
שמא לא בעלך כתבו, אלא אחר, ואינך מגורשת, אלא לאו ש"מ לזה לא חיישינן. וא"כ קשה, כי במשנה בב"ב מבואר שחיישינן שמא אחר כתבו. -
אלא–
אומר אביי– תהיה מוכרח לומר–
במשנינו מדובר שיש עדי מסירה.
ואז אין קשה על המשנה בב"ב,
ששם אין עדי מסירה. -
ולפיכך–
גם במקרה 3
אפשר לומר שמדובר כשיש עדי מסירה, וממילא אינך יכול לדייק שום דבר, רבא,
האם חיישינן לנפילה או לא.
כי בב"ב–
המחלוקת כשאין עדי מסירה.