גמרא, גיטין, ב ע"א-ד ע"א, דף סיכום לבגרות בקיאות: המביא גט מארצות הים

סייעתא

רבה

לפי שאין בקיאין לשמה

[אע"פ
שמדאורייתא אין דבר שבערווה פחות משנים
– הגט כשר, כי
"רוב בקיאין הם".
רבנן הםם שהצריכו לברר שנכתב
ונחתם לשמה, והם שהקילו
שהשליח – למרות שהוא יחיד
– נאמן על כך כשנים.]

רבא

לפי שאין עדים מצויים לקיימו

[מדאורייתא, שטר
שחתומים עליו שני עדים – כשר,
ורבנן הם שהצריכו שנים
שיקיימוהו, והם שהקילו
שהשליח – למרות שהוא יחיד
– נאמן על כך כשנים.]

הפסוק: "וכתב
לה ספר כריתות…" – לשמה.

"וכתב",
משמעותו:

משנתינו מצריכה גם כתיבה וגם
חתימה לשמה, לדעת רבה
משנתינו היא דעת:

א) רבי יהודה

ב) רבי אלעזר,
למרות שאין צורך בעדים,
אך כאשר ישנם חתימתם חייבת
להיות לשמה, ואם לא כן –
הגט פסול כ"מזוייף
מתוכו".