סייעתא מסכת גיטין |
סיכומים
נושא
הדף:
גמרא,
מסכת
גיטין
דף
סו:-סז.,
דף
סיכום
לבגרות
בקיאות:
הוכחת
הגמרא
שר'
יוסי
סובר:
מילי
לא
ממסרן
לשליח
אפילו
כשאומר
"אימרו"
מיועד לכיתות:
י"א–י"ב
מחבר:
בעז
פש
גיטין סו:
– סז.
הוכחת
הגמרא שר'
יוסי
סובר:
מילי
לא ממסרן לשליח אפילו כשאומר "אימרו"

-
במשנה
(פז🙂 נאמר:
"כתב
סופר ועד–
כשר".
ופירש
ר'
ירמיה,
"חיתם
סופר",
שנינו,
כלומר
כלומר כאשר הסופר עצמו חתם כעד,
וחתם
עימו עד נוסף–
הגט
כשר.
ואמר
על זה רב חסדא,
"מתניתין
מני?
ר'
יוסי
היא,
דאמר
מילי לא מסרן לשליח".
שאילו
לפי ר"מ,
יש
לחשוש שמא במקרה אחר יאמר הבעל לשניים
שיאמרו לסופר לכתוב (ולא
לחתום)
ולשניים
ויחתמו,
והללו
יתביישו,
ויאמרו
לסופר אף לחתום,
והסופר
ישמע בקולם,
שהרי
לר"מ
מילי ממסרן לשליח,
והרי
הבעל לא כן ציוה,
ונמצא
הגט פסול,
ומשום
זה צריך לפסול תמיד את הסופר כעד.
אלא
ודאי שהמשנה שמכשירה–
סוברת
כר'
יוסי,
והטעם
שאין לגזור,
כי
הסופר לעולם לא ישמע לשום אדם מלבד הבעל,
כי
מילי לא ממסרן לשליח.
-
ומכאן
יש להוכיח,
שאפילו
באומר "אימרו",
סובר
ר'
יוסי
שמילי לא ממסרן לשליח,
שאם
נאמר שבזה הוא מודה,
אז
שוב לא תהיה המשנה מובנת גם לדעתו,
כי
שוב תחזור השאלה הקודמת–
מדוע
לא נגזור שהסופר יאמין וישמע לאותם שניים
כשאלה יגידו לו שהבעל אמר להם "אימרו
לסופר חתום",
ותצא
תקלה,
ומזה
שהשנה בכל אופן מחזירה–
סימן
שאף אם יאמרו לו שהבעל אמר להם "אימרו"-
גם
אז הוא לא ישמע להם,
וראיה
שאף באומר אימרו–
סובר
ר'
יוסי,
שמילי
לא ממסרן לשליח.
-
או
אולי יש לדחות–
ולומר,
באמ
מודה ר'
יוסי
שבאומר אימרו אזי מילי כן ממסרן לשליח,
ואם
תשאל מדוע א"כ
המשנה מכשירה כשחתם סופר ולא גוזרת שמא
יאמרו לו שהבעל אמר להם אימרו–
יש
לומר שסבירא ליה לר'
יוסי
שאין לחשוש לזה,
היות
וזה מקרה לא שכיח,
כיון
שאמרנו במקום אחר שמי שאומר לשניים אימרו
לסופר ויכתוב ולעדים ויחתומו–
לא
תעשה כן בישראל,
ואם
כן זה לא מצוי.
-
אמנם,
בכל
אופן יש להוכיח
שאף באומר אמרו סובר ר'
יוסי
שמילי לא ממסרן לשליח,
שהרי
מ"מ–
אם
לא את הגזירה הקודמת–
אבל
יש לגזור אטו מקרה שהבעל אמר לשניים
שיאמרו לסופר לכתוב והם עצמם יחתמו,
והללו
יתבישו מהסופר ויאמרו לו אף לחתום,
וכאן
איו לומר כמו מקודם שזהו מקרה לא שכיח,
עכ"פ
לפי אחת הדעות שבמקרה כזה אומרים תעשה
כן בישראל,
וא"כ,
אם
בכל אופן לא גוזרים–
סימן
שאף באומר אימרו סובר ר'
יוסי
שמילי לא ממסר לשליח,
ואין
כל סיבה שלא להתיר לסופר לחתום,
כשהבעל
מצוהו לכך,
כי
בכל מקרה אחר–
לא
ישמע הסופר לשום אדם.
והוכחנו
איפוא שר'
יוסי
אף באומר אימרו סובר:
מילי
לא ממסרן לשליח!