גמרא, פסחים, לח ע"א, דף סיכום לבגרות בקיאות: האם יש היתר במושבות?

נושא
הדף:
גמרא,
מסכת
פסחים
דף
לח.,
דף
סיכום
לבגרות
בקיאות:
האם
יש
היתר
במושבות?

מיועד לכיתות:
י"א–י"ב

מחבר:
בעז
פש

פסחים לח.

האם יש היתר במושבות?

טמא

טהור

1. מעשר שני

כן (כדר"א–
ע"י פדיון)

לא

לחכמים–
כן (כדר"א–
ע"י פדיון)

לר'
יהודה–
לא (יקבר–
לא אלים למתפס פדיונו)

לא

2. לקוח בכסף מע"ש

לא (לשריפה אזלא)

כן

3. חלה

כן (כיון שיש לה היתר במושבות אם תטמא)

א.
מעשר שני:

לפי א"ד 1: זהו ספיקו של ר"ל.

צדדי הספק:

צד
1: אפי'
תטמא–
אין לה היתר כיון שהיא חלה

צד
2: הואיל ואילו לא היה קורא עליה שם חלה–
היה לה היתר אם נטמאה

הספק: האם אמרינן הואיל

לפי א"ד 2: ודאי אמרינן הואיל,
ויוצא ידי חובה

ב.
חלה של מע"ש:

לפי א"ד 1: ודאי שאינו יוצא (לא אמרינן תרי הואיל)

לפי א"ד 2: זהו ספיקו של ר"ל:

צדדי הספק:

צד
1: גם אם תאמר הואיל ולא קרא עליה שם חלה–
עדיין אין לה היתר,
כיון שהיא לקוח,
וס"ל לר"י–
יקבר.

צד
2: נאמר תרי הואיל:
א. הואיל ולא קרא עליה שם חלה,
ב. וזה שהיא לקוח ואמרינן יקבר–
אין זו חומרא לגבי מע"ש,
שהרי לא מסתבר שיהא דינה חמור יותר ממע"ש עצמו,
אלא אדרבא–
זה מחמת חולשתה,
וחסרון עוצמתה–
שאינה יכולה לתפוס פדיונה,
אבל הואיל ואילו הותרה מע"ש בעצמו–
היה לה היתר–
השתא נמי נאמר שיש לה היתר.

ג.
חלה הלקוחה בכסף מע"ש:

(אליבא דר'
יהודה בלבד)