משנה
תמורה:

(האומר)
– "הרי
זו תמורת עולה תמורת שלמים"
–

הרי
זו תמורת עולה,
דברי
רבי מאיר

הבנה
ב'

הבנה
א'

רבא

אביי

מיירי
בכל
גוונא,
אף
כשתכוון מתחילה לשניהם,
אלא
שכאשר הוציא מפיו תמורת עולה –
פשטה קדושת עולה בכולה –
ותו לא חיילא קדושת שלמים.

מיירי
שמתחילה נתכוון רק לתמורת עולה,
ואח"כ
נמלך
ורצה לחזור בו ולעשותה תמורת שלמים –
ולכן אין זה מועיל.

אבל
אם מתחילה נתכוון לשתיהם –
היו שתיהן חלים כאחת.

נפקא
מינה –

באומר
"חציה
עולה חציה שלמים"

לא
תופס –
דמאחר שכאשר חציה עולה –
פשטה קדושת עולה בכולה ותו לא חיילי
שלמים

תופס,
כי
אין כאן נמלך

משנה
זבחים –
מחלוקת בהגדרת "פיגול"

"חוץ
לזמנו –
פיגול…
ובלבד
שיקרב המתיר כמצוותו…

(ולכן)
– לאכול
כזית למחר כזית בחוץ…
פסול
(כלומר
אינו פיגול)

אמר
רבי יהודה זה הכלל –
כל שמחשבת הזמן קדמה

למחשבת
המקום –
פיגול (ס"ל
–
תפוס לשון ראשון,
כר"מ)

אינה
לשחיטה אלא לבסוף,
והו"ל
חדא מחשבה,
ואין
כאן נמלך –
ואף על פי כן ס"ל
לר'
יהודה
דתפוס לשון ראשון,
ש"מ
בכל גוונא לשון ראשון מתפשטת ורק היא
תופסת

ישנה
לשחיטה מתחילה ועד סוף,
ומיירי
כששחט סימן ראשון חוץ לזמנו וסימן שני
חוץ למקומו,
ולכן
זה נחשב שמחשבת הזמן קדמה (אבל
אם היה בסימן א'
חושב
כזית למחר כזית לחוץ –
היו שניהם תופסים,
וזה
לא היה נחשב שמחשבת הזמן קדמה)