נושא הדף ויקרא פרק כג,
קורבן העומר
מיועד לכתות: על יסודי
המחבר:
עופר כהנא
פס'
ט–יד.
"עומר התנופה".
א.
מובנה של המילה 'עומר'.
1. לפניך 4 פסוקים ממקומות שונים בתנ"ך.
קבע מהן שתי המשמעויות למילה 'עומר'.
1. (שמות טז/טז).
'זה הדבר אשר צוה ה',
לקטו ממנו איש לפי אכלו,
עמר לגלגלת מספר נפשתיכם,
איש לאשר באהלו תקחו'.
2. (דברים כד/יט).
'כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה'.
3. (רות ב/ז).
'ותאמר,
אלקטה נא ואספתי בעמרים אחרי הקוצרים'.
4. (שמות טז/כב).
'ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה,
שני העמר לאחד'.
______________________________________________________________
2. מהי לדעתך משמעות המילה עומר אצלנו (כג/י)
ומה דעת רש"י כאן?
______________________________________________________________
ב.
אופן הקרבת העומר.
1. מנה את 4 הפעולות העיקריות בהקרבת העומר.
(י–יג)
____________________________________________________________
2. בפס'
יד נאמר: 'ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה, עד הביאכם את קרבן אלקיכם'.
כיצד נקרא איסור זה? עיין רש"י וספורנו.
הסבר את השם, וכתוב מהו בדיוק האיסור?
______________________________________________________________
______________________________________________________________
ג.
זמן הקרבת העומר.
1. כיצד מוגדר בתורה זמן הקרבת העומר?
______________________________________________________________
2. עיין בתחילת דברי ראב"ע לפס'
יא,
וברש"י.
מהן שתי האפשרויות לפרש את הביטוי הנדון?
______________________________________________________________
3. מי הם 'המכחישים'?
_________________________________________________
4. מהי הראיה שמביא רש"י לפירושו?
______________________________________________________________
______________________________________________________________
5. ראיה נוספת מביא הרלב"ג (וכן הרמב"ם)
מספר יהושע (ה/י–יא).
עיין שם, ובדברי רלב"ג שלפניך והסבר את
ראייתו משם.
'הנה אמר זה,
לפי שלא הותר להם החדש עד ממחרת הפסח,
ובזה ראיה שמה שאמר בתורה 'ממחרת השבת'…
הרצון בו (=פירושו)
ממחרת הפסח,
והוא טז'
בניסן.
לא ממחרת שבת בראשית כמו שהיו הצדוקים אומרים'…
______________________________________________________________
______________________________________________________________
ד.
טעם המצוה.
עיין בדברי האלשיך המובאים כאן. לדבריו,
מהו טעמה של מצוות הקרבת העומר בכלל, ומה הטעם למצוה דווקא בתקופה זו של השנה?
'לפי שאין דבר מחולל ומרים לב האדם (=מרבה בו חולין וגאוה)
ומחטיאם,
כשפע רוב טוב…
והן כל זה יפעל, בלתי הביט אל א–להים אשר נתנו. כי ישכחו ויאמרו:
כוחם ועוצם ידם עשה להם את החייל ההוא.
על כן, אבינו שבשמים…אהבנו ומלמדנו מוסר השכל, כי מעת החל חרמש בקמת השעורים,
שהיא ראשית כל תבואת הארץ, טרם רום לבבנו בראותנו רוב תבואות בבית ובשדה, בא הא–להים ללמדם דעת, כי לה' הארץ ומלואה…
כי כח האדם אַיִן, כי הכל הבל!
זאת יעשו, לבלתי רום לבבם, כי טרם תבוא אל פיהם שום הנאה מתנובת השדה, וטרם יטעמו מאומה מלחם וקלי, יביאו מראשית קציר כל עם ישראל,
עומר ראשית קצירם אל הכהן, באמור אליו ית': הננו מכירים כי ממך הארץ וכל אשר בהּ, ומידך נתנו לך מראשית כל'.
______________________________________________________________
______________________________________________________________
______________________________________________________________
פס'
טו–טז.
ספירת העומר.
א.
ימי הספירה וחלותה.
1. מה מובנה של המלה 'שבת'
בתחילת פס' טו,
ומה מובנה בסופו?
______________________________________________________________
2. מהי הסתירה שיש לכאורה בין הפסוקים בענין ימי הספירה?
כיצד מיישב רש"י לפי
פשוטו?
______________________________________________________________
______________________________________________________________
3. עיין בראשית טו/יג,
ושמות יב/טו.
מה קשה בפסוקים אלה, וכיצד ניתן להסבירם ע"פ דרכו של רש"י בפרושו לפסוק טז אצלנו?
(חשוֹב!
האם ניתן ברש"י הסבר לתופעה או רק הצגת
נתון?)
______________________________________________________________
______________________________________________________________
______________________________________________________________
4. לפניך דברי הרא"ש (סוף מס' פסחים).
קרא אותם וענה:
א.
במה שונה דרך תרוצו לסתירה הנ"ל מדרכו של רש"י?
ב.
מהי ראייתו מהפס'
'ארבעים יכנו'?
'…לא קשיא מידי, שכן דרך המקרא,
כשמגיע הענין לסכום עשירית פחות אחת, מונה אותו בחשבון עשירית ואינו משגיח על חסרון האחד. כיוצא בו: 'ארבעים יכנו'…
______________________________________________________________
______________________________________________________________
______________________________________________________________
5. עיין בתחילת דברי הרמב"ן לפסוקים אלה. במה שונה הספירה כאן מזו שבפרק טו פס' יג ופס' כח?
______________________________________________________________
______________________________________________________________
______________________________________________________________
ב.
טעם הספירה.
לפניך שני טעמים שנתנו הראשונים לספירת העומר.
הסבר כל אחד מהם בנפרד וכתוב במשפט קצר מהו ההבדל ביניהם בראיית הספירה?
1. רבי יוסף בכור שור:
'לכבוד התורה ציוה ה'
לספור.
משל לאדם אחד שהיה חבוש בבית האסורים.
בא לו מבשר אחד מעבדי המלך ואמר לו:
(ב)יום פלוני יוציאך המלך מבית האסורים!
ולאחר 50 יום ליציאתך – יתן לך בִּתוֹ!!
אמר:
ולוואי ויוציאני.
לאחר שהוציאו המלך … התחיל למנות עד 50 יום ונתן לו המלך בתו'…
2. רבי חיים בן עטר:
'לצד שהיו בטומאת מצרים,
ורצה ה' להתחבר לאומה זו, דן בהּ כמשפט הנדה, שדינה לספור 7 נקיים,
וצוה,
שיספרו 7 שבועות ואז יהיו מוכשרים להכניסם ככלה לחופה…
והוא מאמר "וספרתם לכם"
, פרוש סיבת ספירה זו היא לסיבתכם – לטהרתכם,
שזולת זה (=ללא זה)
– תיכף היה ה'
נותן להם התורה'.
______________________________________________________________
______________________________________________________________
______________________________________________________________
______________________________________________________________