נושא הדף: ויקרא פרק כא–כב
מיועד לכיתות:
על יסודי
מחבר:
עופר כהנא
בס"ד
פרקים כא–כב.
'אמור אל הכהנים בני אהרן'…
לפניך חלוקה פנימית של הפרקים.
ציין בקצרה במה עוסקת כל יחידת משנֶה .
א.
כא/א–ט.
_____________________________________________________________
ב.
כא/י–טו.
_____________________________________________________________
ג.
כא/טז–כד.
_____________________________________________________________
ד.
כב/א–ט.
_____________________________________________________________
ה.
כב/י–טז.
_____________________________________________________________
ו.
כב/יז–כה.
_____________________________________________________________
ז.
כב/כו–לג.
_____________________________________________________________
יחידה א.
1. עיין ברש"י כא/א וענה:
על איזו מהקבוצות הבאות נאסר להיטמא למתים ומאיזו מילה בדיוק נלמד הדין?
כהנים שאינם בני מצוה _______________________________________________
חללים (מי שנולד מנישואין אסורים של כהן – למשל כהן וגרושה) _______________________________________________
כהנים בעלי מומים _______________________________________________
בנות כהנים ונשיהם _______________________________________________
2. מה נלמד מהמילה 'בעמיו'
בפס'
א וכיצד?
(רמב"ם:
ואיזהו 'מת מצוה'?
אחד מישראל שהיה מושלך בדרך ואין לו קוברין')
___________________________________________________________________________________
3. למי מותר לכהן הדיוט להיטמא?
___________________________________________________________________________________
4. 'שארו הקרב אליו'.
א:
למי הכוונה לפי רש"י?
___________________________________________________________
ב:
לפירושו,
איזה סימן פיסוק יש לשים בין המלה 'אליו'
לבין המלה 'לאמו'
שבפס'
ב?
הסבר.
___________________________________________________________________________________
ג:
האם זה הפשט הפשוט בפסוק לדעתך?
(חשוב על הביטוי 'שאר בשר'
בעברית!)
___________________________________________________________________________________
ד:
לפי הפשט הפשוט, ענה שוב על סעיף ב.
___________________________________________________________________________________
5. פס'
ד:
'בעל בעמיו להחלו'.
הסבר לפי רש"י:
א.
מי הוא 'בעל בעמיו'? _______________________________________________________
ב.
למי אסור לו להיטמא? _______________________________________________________
ג.
מה פרוש 'להחלו'? _______________________________________________________
6. פס'
ז:
הגדר הלכתית ע"פ רש"י מהן 'זונה',
ו'חללה'?
___________________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________________
7. פס'
ט:
'ובת איש כהן'…
רש"י.
באיזו 'בת כהן' בדיוק מדובר?
באיזו בוודאי לא
דיבר הכתוב כאן? חשוֹב מנין לרש"י?
___________________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________________
יחידה ב.
1. ישנם 5 שינויים בין כהן גדול לכהן הדיוט.
בפס'
י מוזכרים שנים מֵהֶם.
הסבר אותם.
___________________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________________
2. פס'
יא:
מה נאסר על כהן גדול שהותר לכהן הדיוט?
___________________________________________________________________________________
3. האם מותר לכהן להיטמא למת מצוה? כיצד למד זאת המדרש שמביא רש"י?
(שים לב לכפלות בפס')
___________________________________________________________________________________
4. פס'
יב:
מה מותר לכהן גדול שאסור לכהן הדיוט?
('אוֹנֵן':
אָבֵל ביום המיתה של אחר מקרוביו)
___________________________________________________________________________________
5. פס'
יג–יד:
איזו אשה אסורה לכהן גדול ומותרת להדיוט?
___________________________________________________________________________________
יחידה ג.
1. עיין בפס' יז ובפס' כב.
מה אסור לכהן בעל מום לעשות ומה מותר לו?
___________________________________________________________________________________
2. עיין רש"י לפס' כא.
מה דין כהן שנשברה רגלו? כיצד נלמד הדין?
___________________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________________
3. הרמב"ם (הלכות ביאת מקדש פ"ח)
מונה את המומים הפוסלים בכהנים ומסכם:
'נמצאו כל המומים הפוסלים בכהנים – מאה וארבעים'!…
כיצד הגיע למספר כה גדול הרי בפרשה מוזכרים מומים בודדים בלבד? (שים לב שפס' כא חוזר למעשה על פס' יז,
ובמדרש שמביא רש"י נלמד מכך דין.)
___________________________________________________________________________________
4. עיין רש"י לפס' כב ד"ה 'ומן הקדשים'…
בפירושו הוא מביא את הגמרא בזבחים קא.
במה נתקשתה הגמרא בלשון הפס' ומה תשובתה?
___________________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________________
יחידה ד.
1. כב/ג.
מה משמעות המלה 'יקרב'
בפס'?
רש"י.
_______________.
2. עיין בפסוקי היחידה וברש"י.
מהם סוגי הטומאות האוסרות על הכהן לאכול קדשים?
___________________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________________
3. מה פרוש 'וינזרו מקדשי בני ישראל'?
מהו הקושי בפס' ב?
___________________________________________________________________________________
4. רש"י בפס' ב מצביע על תופעה
מקראית
בלשון
הפסוקים.
מהי,
וכיצד יש להבין את הפס' לפיה?
___________________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________________
יחידה ה.
1. מי הם 'תושב–כהן'
ו'שכיר'
האסורים לאכול בתרומה?
מדוע אסורים הם באכילת תרומה?
___________________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________________
2. מי הם 'קנין
כספו'
(פשט ודרש)
ו'יליד
ביתו'
המותרים באכילת תרומה,
ומדוע הם מותרים?
___________________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________________
3. איזו מבנות הכהנים מותרות באכילת תרומה?
השלם ע"פ פס' יב–יג ורש"י.
בת כהן רווקה _________________
בת כהן נשואה ללוי או לישראל _________________
בת כהן גרושה / אלמנה מישראל ללא ילדים _________________
בת כהן גרושה / אלמנה מישראל עם ילדים _________________
בת כהן גרושה / אלמנה מכהן עם ילדים _________________
4. פס'
יד:
מה דין זר האוכל תרומה בשגגה?
כיצד מסביר ראב"ע את המלה 'את'
בפס'?
___________________________________________________________________________________
5. פס'
טז:
מה פרוש המלה 'והשיאו',
ומי 'השיא'
כאן את מי?
__________________________________
6. למי הכוונה לפי רש"י במלה 'באכלם'
ראה גם רש"י לפס' טו)
_________________________________
7. הסבר בלשונך את הפסוק לפי פירוש רש"י.
___________________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________________
יחידה ו.
1. פס'
יח:
הסבר את ההבדל בין נדרים לנדבות לפי רש"י.
(מהי הנפקא מינה ההלכתית?
שפתי חכמים)
___________________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________________
2. לפניך דברי רמב"ן על הפס'. מהו לדעתו ההבדל בין נדרים לנדבות?
'והנראה בעיני,
בעבור שאמר הכתוב (כא)
'לפלא נדר או לנדבה',
וכן יאמר בכל מקום… וכן 'כי יפליא נדר בערכך נפשות',
כי הנדר הוא הבא על דבר שייפלא ממנו, שידור לה' בצר לו: אם תעשה עמי להפליא להצילני מן הצרה הזאת – אביא עולה ושלמים,
כענין 'וידר יעקב נדר לאמר: אם יהיה א–לקים עמדי'…
ואשר יפרישו ויתן מיד, הוא נדבה, כי בעת המתן – נדבה אותו רוחו'…
___________________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________________
3. בפרק יט/ה למדנו שלשה פירושים לביטוי 'לרצונכם'.
(ברצון ולא בכפיה,
בכוונה ולא במקרה,
שיהיה לרצון לכם לפני ה') איזה מהם מתאים כאן? נמק.
___________________________________________________________________________________
4. פס'
כה:
קרבן גוי. פרט שלש אפשרויות לפי רש"י.
___________________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________________
יחידה ז.
1. 'והיה שבעת ימים תחת אמו, ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן'..
לפניך שני מקורות בביאור טעם
דין
זה.
ענה על השאלות בעמ' הבא ע"פ שני המקורות.
א.
רמב"ם (מורה נבוכים ג/מט)
'והיות (ברית)
המילה בשמיני,
היא מפני שכל בע"ח כשיוולד הוא חלוש מאוד…
וכאילו הוא עדיין בבטן,
עד סוף שבעה ימים,
ואז יימנה מ'רואי
אויר
העולם'.
הלא תראה כי גם בבהמות שמר זה הענין:
'שבעת ימים תחת אמו',
כאילו קודם זה הוא נפל'!
ב.
מדרש.
'משל למלך שהיה נכנס למדינה והוציא כרוז ואמר: כל אכסניין שיש כאן לא יראו פני עד שיראו פנֵי מטרונה תחילה. כך אמר הקב"ה לישראל:
בני,
לא תביאו לפני קרבן עד שתעבור עליו השבת'…
ומבארים מפרשי המדרש:
כי השבת מורה על חידוש העולם והשגחת ה'
בשפלים (=בברואים),
והאמונה בזה,
צריך שתקדם לכל.
ולכן,
אלה המביאים קרבן,
ומקטירים ומגישים לשמו הגדול בלי אמונה בחידוש ובהשגחת ה'
– אמונת הבל היא!!
וזה (הטעם)
שאמר,
כי השבת צריכה לעבור לפני הבאת קרבן.
1. מדוע לדעת הרמב"ם יש להמתין 8 ימים לפני ההקרבה?
___________________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________________
2. כיצד מסביר המדרש את הצורך הנ"ל?
___________________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________________
3. מהו ההבדל העקרוני ביניהם?
(על–מי חשוּב שיעברו שמונה ימים?!)
___________________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________________
4. הנושא הקודם (יחידה ו) עסק בקרבן בעל מום. לפי איזה משני ההסברים מובן יותר הקשר לנושא הקודם?
הסבר דבריך.
___________________________________________________________________________________
2. 'ושור או שה, אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד'.
לפניך שני מקורות בטעם המצוה. למד אותם וענה על השאלות המסכמות שאחריהן.
א.
רמב"ם (מו"נ ג/מח)
'ואמנם מצוות שחיטת הבהמה היא הכרחית,
מפני שהמזון הטבעי לבני אדם הוא מן הזרעים…
ומבשר בעלי החיים…
וכיון שהביא הכרח טוב מזונו (=טיב המזון של בשר בע"ח)
להריגתו,
חיפשנו לו המיתה היותר קלה..
וכן נאסר לשחוט אותו ואת בנו ביום אחד…
כי צער בעלי החיים בכך גדול מאוד,
כי אין הבדל בין צער האדם בכך ובין צער שאר בעלי החיים,
כי אהבת האם וחנינתה על הבן אינו תוצאה של ההגיון,
אלא פעולת הכח המדמה המצוי ברוב בעלי החיים כמציאותו באדם'.
ב.
רמב"ן (דברים כב/ו)
'הטעם בשניהם (שילוח הקן ואיסור 'אתו ואת בנו')
לבלתי היות לנו לב אכזרי,
ולא נרחם…
שלא חס הקב"ה על קן ציפור,
ולא הגיעו רחמיו על אותו ואת בנו,
שאין רחמיו מגיעים בבעלי הנפש הבהמית למנוע אותנו מלעשות בהם צרכינו,
שאם כן – היה אוסר השחיטה!!
אבל טעם המניעה,
ללמד אותנו מידת הרחמנות ושלא נתאכזר,
כי האכזריות תתפשט בנפש האדם (= תשפיע על מידות האדם גם לא ביחס לבעלי חיים!).
והנה המצוות האלה בבהמה ובעוף אינן רחמנות עליהם אלא גזרות בנו,
להדריכנו וללמד אותנו המידות הטובות'.
1. הסבר במשפט קצר את טעמו של הרמב"ם:
___________________________________________________________________________________
2. הסבר במשפט קצר את טעמו של הרמב"ן:
___________________________________________________________________________________
3. מדוע לדעת הרמב"ם אין הבדל בין אדם לבע"ח בצערם?
___________________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________________
4. מה עיקר טענת רמב"ן נגד הרמב"ם?
___________________________________________________________________________________
5. כיצד מוכיח רמב"ן את טענתו?
___________________________________________________________________________________
6. מה ניתן לטעון נגד הוכחת הרמב"ן?
___________________________________________________________________________________
___________________________________________________________________________________