ויקרא, פרק טז: עבודת הכהן הגדול

אוגוסט 2, 2026 · מאת כהנא עופר · דפי עבודה

נושא הדף: ויקרא פרק טז עבודת הכהן הגדול

מיועד לכתות: על יסודי

המחבר:
עופר כהנא

עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים

הקדמה:

בפרקנו לא נאמרו כל
עבודות הכהן הגדול כסדרן אלא רק אותן המיוחדות ליום הכיפורים ושאין כמותן בשאר ימי השנה ואף לא במועדים
.
(למשל,
אין מוזכרות בו עבודת תמיד של שחר ושל בין הערביים,
תרומת הדשן,
ומוספי היום המוזכרים בפרשת פנחס)

גם העבודות האמורות בפרק, אינן תמיד על סדרן הכרונולוגי ביום הכיפורים.
להבנת מבנה הפרק נעזר ברש"י שהרחיב בענין זה.

תחילה נעיין בפשטי הכתובים.

פסוק

העבודה

ד

לבישת בגדי לבן (רש"י)
וטבילה.
עוד קודם לכל זה כבר הקריב תמיד של שחר בבגדי זהב ולא נזכרה בפרקנו עבודה זו.

ו

וידוי ראשון על פר החטאת האישי.
(רש"י ו' וראה פס' ג)

נוסח הוידוי (ספרא ככא):

'כיצד היה מתוודה?

אנא השם,
עויתי,
פשעתי,
חטאתי לפניך אני וביתי.
אנא השם,
כפר נא לעוונות ולפשעים ולחטאים שעויתי ושחטאתי ושפשעתי לפניך אני וביתי'.

זי

גורלות השעירים (ראה פס' ה)
לה'
ולעזאזל.
קביעת שם 'חטאת'
לשעיר שיוקרב לה'.
('ועשהו חטאת' –
רש"י)

יא

וידוי
שני על פר החטאת האישי
(עליו ועל אחיו הכהנים.
רש"י על מה מכפר?)

ושחיטת הפר.

נוסח הוידוי:

'כיצד היה מתוודה?

אנא השם,
חטאתי עויתי,
פשעתי,
לפניך אני וביתי ובני אהרן עם קדשך…'.

יביג

לקיחת קטורת (מנין?)
במחתה והכנסתה לקדש הקדשים.

יד

הזאת דם פר הכהן (שנשחט בפס' יא)
בתוך קדש הקדשים.
('אחת למעלה ו 7 למטה'
על רצפת קה"ק לפני הארון)

טו

שחיטת השעיר שעלה בגורל לה' (פס'
ט)
והזאת דמו כנ"ל.

טז

הזאה נוספת בקדש לכיוון הפרוכת מדם הפר ומדם השעיר הנ"ל (כל אחד בנפרד)
רש"י 'וכן יעשה לאהל מועד' –
כהזאות בקה"ק כך יש הזאות בקדש.

יחיט

נתינת דם על קרנות מזבח הזהב (הנמצא בקדש)
ואח"כ הזאה עליו,
מדם הפר והשעיר כשהם מעורבים.
(רש"י:
הסבר לשון 'ויצא'
תחילה עמד ממערב למזבח ועבר למזרחו)

כאכב

סמיכה על ראש השעיר לעזאזל,
וידוי
שלישי
.

נוסח הוידוי:

כיצד היה מתוודה?

אנא השם,
חטאו,
עוו,
פשעו לפניך עמך בית ישראל'…

נתינת השעיר לאיש עתי ושילוחו למדבר.

בשלב זה יש חריגה בתורה מהסדר הכרונולוגי.
רש"י מביא את הגמרא ביומא לב. שקבעה ע"פ לימודים שונים 'שכל הפרשה כולה נאמרה על הסדר חוץ מפס'
זה'.

אנו נמשיך לעקוב לפי סדר העבודה:

פסוק

העבודה

כד

לאחר שהכהן שלח את השעיר למדבר,
טובל (ומקדש ידיו ורגליו)
, מחליף לבגדי זהב ('בגדיו'
הרגילים)
, ומקריב את אילו ואיל העם (ראה פס' ג ופס' ה).
קרבנות אלה הם עולות.
אין אלו עבודות מיוחדות ליוכ"פ ולכן עושה אותן בבגדי זהב.

כה

הקרבת אימורי החטאות (פרו האישי והשעיר שעלה בגורל לה' –
שנשחטו ראשונים ונזרק דמם בקדש הקדשים על מזבח העולה,
החיצון.
רש"י:
החטאת:
שם המין.
לא קרבן אחד.

כוכח

דין המשלח את השעיר לעזאזל,
שריפת הפר והשעיר (שהם,
כזכור,
חטאות פנימיות שדינן שריפה)
ודין השורף אותם.

כג

הכהן טובל ומחליף לבגדי לבן ונכנס להוציא את הכף והמחתה שהכניס לקה"ק (פס'
יביג)
והשאירם שם. טובל ומחליף שוב לבגדי זהב ('ופשט את בגדי הבד' –
בגדי לבן)
לעבודות הרגילות תמיד של בין הערביים וסיום עבודות היום.

מושגים כלליים:

1. הלכה למשה מסיני שביוכ"פ היה הכהן טובל חמש טבילות,
ומקדש ידיו ורגליו עשר פעמים. לכל החלפת בגדים מזהב ללבן, ולהפך קדמה טבילה,
ולפני ואחרי כל טבילה קידש ידיו ורגליו בכיור.

2. ביוכ"פ התוודה הכה"ג שלשה וידויים.
אחד עליו ועל בני ביתו, שני על אחיו הכהנים ושלישי על כל ישראל.

3. באופן חריג לכל עבודות בית המקדש, היו ביוכ"פ עבודות בתוך
קדש
הקדשים
עיקרן:
הזאת דמים לפני הארון ונתינת הקטורת בקה"ק.

4. בגדי זהב – 8 בגדי כה"ג הרגילים:
חשן,
אפוד,
מעיל,
ציץ,
כתונת,
אבנט,
מצנפת,
מכנסים.

5. בגדי לבן ארבעת האחרונים העשויים פשתן (בוץ)
בלבד.
בעבודות המיוחדות ליוכ"פ,
עבד בבגדי לבן משום שהזהב מזכיר את העגל ו'אין קטיגור נעשה סניגור'.

6. רמב"ם הלכות עבודת יוכ"פ:
'נמצאו כל הבהמות הקרבים ביום זה: חמש עשרה'. שלש מהן חטאות והן: פרו של כה"ג,
השעיר שעלה עליו הגורל לה' ושעיר החטאת של המוספים.
(שתי הראשונות פנימיות ודינן להישרף,
ואילו השלישית חיצונה ונאכלת במוצאי יוכ"פ)
שאר 12 הבהמות כולן עולות: שני התמידים,
איל הכה"ג ואיל העם, ופר ושבעה כבשים של מוסף.

לסיכום,
העבודות המיוחדות ליוכ"פ הן:

1. עבודת פר ושעיר הפנימיים הזאת הדמים בקה"ק ובקודש.

2. הכנסת קטורת לקה"ק.

3. הקרבת איל הכה"ג ואיל העם (עולות).

4. הוצאת הכף והמחתה מקה"ק.

ש.ב.

1. עיין ברמב"ן לפס' כג ('ובאמת,
שהכתוב הזה אומר לנו דרשני').
כיצד ניתן להוכיח מהפס' עצמו,
שאין זה מקומו?
(כפי שמסביר רש"י ע"פ הגמרא)

2. רמב"ן הנ"ל.
('והנה הפרשה לא הזכירה
'ודרך הכתובים'
עד 'ועל דעת רש"י').

הסבר מה
הסיבה לכך שהתורה לא כתבה את סדר העבודה בדיוק כסדר הכרונולוגי
?

3. עיין בגמרא יומא לו: וכתוב מהם 'עוונות',
מהם 'פשעים'
ומהם 'חטאים'.

4. לפי תשובתך הקודמת,
ענה מה ההגיון בסדר הוידוי כפי שמובא בטבלה שלמעלה?
(וידוי שני ושלישי)

5. הסבר את לשון הוידוי הראשון (שהיא גם לשון התורה בפס' כא !) בדרך של 'זו ואין צריך לומר זו'.

⬇ הורדת הקובץ (Word)