חנה
קרמר "כי
האדם עץ השדה"
– על
הקשר שבין האדם והעץ
נושא הדף: טו בשבט – דף עבודה
מיועד לכתות:
בנות תיכון
המחבר:
חנה קרמר
"
כי
האדם
עץ
השדה"
– על הקשר שבין האדם והעץ
דף עבודה לט"ו בשבט
בתורה נאמר:
"כי האדם עץ השדה…"
חז"ל מלמדים שבפסוק זה הושוו האדם לעץ.
חשבי,
אילו דימויים משותפים לאדם ולעץ תוכלי להעלות על דעתך?
________________
____________________________________________________________________
____________________________________________________________________
____________________________________________________________________

עייני במקור הפסוק.
באיזה הקשר נאמר?
כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור:
ספר
דברים פרק כ
מהו האיסור בפסוק?
______________________________________________________
__________________________________________________________________________
מהו,
לדעתך,
טעם האיסור?
____________________________________________
____________________________________________________________________
____________________________________________________________________
עייני עתה בספר החינוך וראי אם כיוונת לדעתו:
שורש המצוה ידוע,
שהוא כדי ללמד נפשנו לאהוב הטוב והתועלת ולהדבק בו,
ומתוך כך תדבק בנו הטובה ונרחיק מכל דבר רע ומכל דבר השחתה,
וזהו דרך החסידים ואנשי מעשה אוהבים שלום ושמחים בטוב הבריות ומקרבים אותן לתורה,
ולא יאבדו אפילו גרגר של חרדל בעולם,
ויצר עליהם בכל אבדון והשחתה שיראו,
ואם יוכלו להציל יצילו כל דבר מהשחית בכל כחם,
ולא כן הרשעים אחיהם של מזיקין שמחים בהשחתת עולם…
והחפץ בטוב ושמח בו נפשו בטוב תלין לעולם. ספר
החינוך –
מצוה
תקכט
רש"ר הירש מביא את דברי הספרי כטעם למצווה:
כי ממנו תאכל.
מצות עשה.
שחייו של אדם אינו אלא מן האילן.
ספרי
פרשת שופטים פיסקא ס
נסי להסביר את סיבת איסור כריתת העץ לפי דברי הספרי:
_______________________
____________________________________________________________________
____________________________________________________________________

ה
עץ והאדם
כ![]()
ל אחד מחכמי ישראל מצא נקודה מיוחדת משלו בהקשר זה של אדם–עץ.
בזמן שאת קוראת את דבריהם שימי לב לשתי נקודות:
א)
מהי נקודת הדמיון?
ב)
מה מוסר ההשכל הנלמד?
כתבי את דעתך בשורות בצד.
מאי דכתיב (מהו שכתוב):
'כי האדם עץ השדה',
וכי אדם עץ שדה הוא?
אלא משום דכתיב (שכתוב)
כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת,
וכתיב אתו תשחית וכרת.
הא כיצד?
אם תלמיד חכם הגון הוא –
ממנו תאכל ואתו לא תכרת,
ואם לאו –
אתו תשחית וכרת.
(בבלי
תענית)
_____________________________________________________________________________________________________
כי האדם עץ השדה
אדם ואילן –
הינו הך
אחד קשה ואחד רך
אחד גבוה ואחד מך –
אדם ואילן הינו הך (בשם
הבעש"ט)
_____________________________________________________________________________________________________________
תקומתו של העץ איננה מושרשת בענפים ובעלים ובפירות המפוארים,
– אלא בשרשיו,
שהם מחוזקים במקום אשר הרוחות והסערות לא תגענה שמה.
הם מתחזקים על מקור מים חיים של התחדשות.
העץ איננו דואג בזמן שהסערות תופסות אותו,
מנענעות אותו וכופפות אותו,
הוא לא נע ולא זע ממקומו,
וכל זמן שהוא לא נעקר ממקומו,
היה תהיה לו תקומה!
ועל כן נמצא שהאילן לא הפסיד כלום,
אדרבא –
החליף כוח במאבק.
כן הוא האדם.
כל זמן שהוא נצמד לשרשיו הרוחניים –
שום רוח לא תעקור אותו ממקומו.
ונהפוך הוא,
הסערות תעוררנה את כח ההתחדשות!
שורשים
–
ר'
שמשון
רפאל הירש
_
__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
ר'
אורי מסטרליסק היה אומר:
לעולם יעבוד אדם עבודה שלמה ותמה לעלות ממדרגה למדרגה בעבודת ה'
אבל אל ירגיל את עצמו להביט בכל עת ולהסתכל אם התקדם.
כי האדם דומה לעץ,
מה עץ זה אם תעמוד אצלו ותסתכל בו בלי הרף לבחון איך הוא גדל וכמה הוא גדל לא תראה ולא
____________________________________________________________________________________________________
כלום וסופך להשתעמם בעמידה זו,
אלא עליך לעבדו ולשמרו,
לגזמו ולזמרו,
לזבלו ולהשקותו,
לשמור עליו מן המחבלים והמזיקים ורוחות רעות,
ואז ילך העץ וישגשג,
יגדל ויאדיר.
כך צריך אדם להסיר כל המניעות המפריעות לו,
ולסגל כל המידות המסייעות לו בעבודת השם,
למען יפרח וישגה.
אבל אין זה מן המידה לבדוק ולמדוד בכל שעה כמה גדל האדם
עץ השדה –
ר'
אורי
מסטרליסק
_
______________________________________________________________________________________________________________________________________
לכל עשב ואילן יש מלאך בשמים המכה בו ואומר לו:
גדל!
ואם כורתים אותם פוגעים בכח שלמעלה המצוה להם לגדול.
והשוו חכמים את יציאת נשמתו של האדם לכריתת העץ,
שאמרו בפרקי דרבי אליעזר:
'בשעה שכורתים אילן שעושה פירות,
קולו יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע'.
ו
כן בשעה שהנשמה יוצאת מן הגוף.
אם כן שוים הם,
לפי שבשעה שכורתים העץ נפסק אותו הכוח שהיה אומר לו:גדל!
וזהו:
"כי האדם עץ השדה".
(ר'
יעקב
כולי,מדרש
מעם לועז)
_______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
כל מערכת ימי החיים של האדם הם תמיד בבחינת זריעה למה שעתיד לצמוח.
ועל כן הוא נקרא בשם "אדם"
ע"ש האדמה להורות על עניין זה.
שכן כל שבחה של האדמה הוא מצד הגידול והצמיחה הבאים ממנה.
וכשם שכל מה שצומח מן האדמה יש בתוכו זרע שזורעין אותו ושוב מעלה צמחים וגידולים חדשים,
כן גם האדם,
כל מה שממציא על ידי טהרת מחשבתו וכושר מעשיו,
בגדר זריעה הוא,
שממנה עתידים לצמוח ולפרוח גידולים חדשים עד אין סוף ואין תכלית.
וכשם שלזריעה הנתונה באדמה דרוש עיבוד ועידוד,
השקאה וכדומה במלאכות שבשדה,
שרק על ידם מתעורר באדמה כח הגידול,
כן אצל האדם.
הנשמה העליונה –
האלקית,
מעוררת בו כח הגידול והצמיחה,
והעבודות הקדושות הן הן הפועלות להחיות את כח הגידול שלו.
(הרב
יעקב משה חרל"פ,
מי
מרום,
חלק
ה')
_
_____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
ט
וב לגבר אשר חננו ה'
קרקע שיזרע בו אילני מאכל,
משום ישוב העולם,
שנאמר:
"לא תוהו בראה לשבת יצרה".
שבכל דבר הצומח וגדל מן הארץ,
עולים הניצוצות הקדושים אר במקום ההוא,
מדומם לצומח ואחר כך יעלו מצומח למדבר (אדם)
כמבואר בדברי המקובלים.
ומפורש ע"י ירמיהו:
"כה אמר ה'
בנו בתים ושבו,
ניטעו גנות ואיכלו את פריין".
והנה ע"י נטיעת אילנות מקיים מצוות נטע רבעי ונזהר מאיסור כלאיים.
(הרב
אליעזר פאפו ס"ט,
פלא
יועץ)
_
_______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
תחת כנפי השכינה
… ואם נפשך טהורה,
עזוב תעזוב את העיר על שאונה והמונה,
והשכמת בבוקר,
ויצאת אל פני השדה אשר ברכו אלוהים וראית את ההוד אשר אצל יוצר ליצורים.
ושמעת לחש השיבולים,
שיח הענפים,
שירת דומיה של כל ציץ,
כל פרח,
כל עוף,
כל כנף.
ו
ראה!
על הכל שפוך חסד אלוהים,
הכל מלא טהרה וטוב.
"חורף הוא בחינת עבור,
ואז כל העשבים והצמחים כולם מתים,
כי בטל כוחם בחורף והם אז בבחינת מיתה.
וכשבא הקיץ,
שהוא בחינת לידה,
אזי כולם מתעוררים וחיים ואז טוב ויפה מאד כשיוצאים לשוח בשדה,
שיחה –
זו תפלה ותחנונים ותשוקה וגעגועים להשי"ת.
ואז כל שיח השדה,
המתחילים לחיות ולצמוח,
כולם נכספים ונכללים בתוך שיחתו ותפלתו".
(הלל
צייטלין)
_
__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

העץ והעם

קראי:
לא יבנו ואחר ישב לא יטעו ואחר יאכל כי כימי העץ ימי עמי ומעשה ידיהם יבלו…
ספר
ישעיה פרק סה
השלימי:
בספר דברים העץ דומה ל__________
, ואילו ישעיה משווה את העץ ל___________
.
בספר דברים ההשוואה במישור ה___________
, ואילו בישעיה במישור ה__________
.
כ![]()

ל אחד מחכמי ישראל מצא נקודה מיוחדת משלו בהקשר זה של עם–עץ.
בזמן שאת קוראת את דבריהם שימי לב לשתי נקודות:
א)
מהי נקודת הדמיון?
ב)
מה מוסר ההשכל הנלמד?
כתבי את דעתך בשורות בצד.
הגאולה לעם ולעצים
כשם שהחכמים מדברים על גאולת ישראל כך הם מדברים על גאולת העצים.
אפילו עצים שנטלו מירושלים,
אומרים החכמים,
עתיד הקב"ה להחזיר לה.
ולא זו בלבד,
אלא כמו בסדר הבריאה גם בסדר הגאולה –
העץ יקדם לאדם.
ידועה הדרשה המופלאה על הפסוק ביחזקאל:
"ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא"
– כאשר יתקרבו פזורי ישראל לשוב לארצם,
יתמלאו הרי ישראל עצים,
עוד קודם לכן,
כדי לקבל בברכה את פני החוזרים;
ועל כך אמרו חז"ל:
"אין לך קץ מגולה מזה"
– אין סימן יותר גלוי ומובהק להתחלת הגאולה מאשר זה,
שהרי ישראל יתחילו להתכסות בירק עצים לקדם פני השבים.
(ישראל
ויינשטוק ,
שנה
בשנה)
________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
כשושנת יריחו כך ישראל
מעשה באביר אחד,
עלה מארץ רחוקה על ירושלים לצור עליה.
ורעהו,
החכם היהודי,
נשאר בארץ מולדתו.
לאחר ימים,
כאשר שב האביר ממסעו,
בא אל היהודי והושיט לו שושנת יריחו למנחה.
וכאשר לקח היהודי את השושנה…
ו
דמעות חמות נשרו מעיניו ונפלו על עליה היבשים של השושנה.
אז שבה לתחיה ופרחה –
ויהי הדבר לנס.
_____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
אל יפלא בעיניך הדבר,
– אמר היהודי אל רעהו הנוצרי,
– רוח האהבה נגעה בשושנה –
וחם לה,
ותחי.
אף כי זמן רב עבר מאז עקרוה מאדמת מטעה.
כך ישראל.
הוא ישוב לעלומיו כאשר ישוב העם אל ארצו ויחבק באהבה את הורתו –
אדמתו.
(משה
הס,
רומא
וירושלים)
______________________________________________________________________________________________________________________________




היזכרי,
לאלו אילנות פירות או שאר צמחים מדומה כנסת ישראל?
(ישנם
רבים.
העזרי
בצלמיות)
_____________________________________________________________
____________________________________________________________________
_

___________________________________________________________________







ברכת ההלך
מ
עשה באדם שהיה הולך במדבר,
והיה רעב ועייף וצמא,
ומצא אילן שפירותיו מתוקים וצלו נאה ואמת המים עוברת תחתיו.
אכל מפירותיו,
ושתה ממימיו,
וישב בצלו.
וכשביקש לילך אמר:
"אילן,
אילן במה אברכך?
אם אומר לך,
שיהו פרותיך מתוקים,
– הרי פרותיך מתוקים!
שיהא צלך נאה,
– הרי צלך נאה!
שתהה אמת המים עוברת תחתיך,
– הרי אמת המים עוברת תחתיך!
אלא:
יהי רצון,
שכל נטיעות שנוטעים ממך יהיו כמותך.
(בבלי
תענית,
ה,
ע"ב
)
נסי לנסח ברכה לחברה,
ע"פ ברכת ההלך שבמדרש לאילן:
_______________________
____________________________________________________________________
____________________________________________________________________
