נושא
הדף:
ראש
השנה:
בוחן
בהלכות
ראש
השנה
מחבר:
בת–חן
גור
מיועד
לכיתות:
ז–י
בוחן בהלכות ראש–
השנה
הקיפי בעיגול את התשובה הנכונה.
-
בערב
ר"ה
אין
תוקעים
בשופר
כדי
–
-
לנוח ולאגור כוחות לקראת ר"ה הקרב ובא.
-
לבלבל את השטן.
-
להבדיל בין תקיעות רשות של חודש אלול,
לתקיעות חובה של ר"ה. -
אף תשובה לא נכונה.
-
נשים המדליקות נרות ביום הראשון וביום השני של ר"ה:
-
תתקענה את הנר ביום השני במקום אך לא תדבקנה אותו.
-
תכנה מראש נרות ליומיים,
בערב ר"ה. -
מותר להכין בחג עצמו את הנרות משום שזה צורך החג.
-
מי שלא הכינה את הנרות בערב חג – הפסידה ואינה מדליקה.
-
המצווה החשובה ביותר בר"ה היא:
-
אכילת ה"סימנים"
שעברה במסורת מדור לדור. -
העיסוק בתורה יומם ולילה.
-
מנהג ה"תשליך".
-
לשמוע קול שופר.
-
'לשמוע קול שופר'
פירושו:
-
שמיעת תקיעת שופר אחת לפחות,
בכוונה רבה. -
לשמוע לפחות שלושים תקיעות.
-
לשמוע לפחות תשע תקיעות,
ללא הפסק דיבור ביניהן. -
אף תשובה אינה נכונה.
-
"סימני
ראש
–
השנה"
הם:
-
טעמים לקריאת התורה המיוחדת במנגינתה לר"ה.
-
הסימנים שעושה המקריא לבעל התוקע לפני התקיעות,
ובכך מסמן לו מתי עליו לתקוע. -
הם מאכלים הנאכלים בר"ה,
הבאים לרמז על בקשותינו מאת ה', לקראת השנה החדשה. -
הם מאכלים העשויים ממיני מתיקה הבאים להמתיק ולהנעים לנו את החג.
-
הפרשיות
וההפטרות
הנקראות
בר"ה
עוסקות
ב
–
-
אירועים שחלו בר"ה או המעידים על יכולת ישועת ה' בעולמו ועל בריתו עם ישראל.
-
סיפורים ומצוות הבאים לעורר את העם לתשובה.
-
מצוות הקשורות בר"ה.
-
בעקידת יצחק ובאיל שהוקרב במקומו לה'.
-
המושג "יומא אריכתא"
פירושו:
-
שני ימי ר"ה הנחשבים כיום אחד ארוך.
-
מסכת יומא, שהיא המסכת הארוכה ביותר בגמרא.
-
יום בו הקב"ה מאריך אפו וסולח לעמ"י.
-
תשובות א+ג נכונות.
-
ר"ה נחגג יומיים כי:
-
כך היא המצווה מן התורה.
-
כך בארץ ובחו"ל יוכלו לחגוג באותו זמן.
-
חז"ל תקנו זאת כיון שבעבר היו ספקות מתי לחוג את ר"ה,
ואנו ממשיכים את מנהג אבותינו. -
כי רצינו יום נוסף של התקרבות לה'.
-
"תשליך"
הוא:
-
המנהג להשליך חפצים שונים לים ע"מ להראות שאינם חשובים לנו ומה שחשוב לנו הוא בעיקר כוונת הלב.
-
המנהג להשליך כביכול את העוונות שלנו למקום מים ודגים כיון שישראל משולים לדגים המצפים לישועה בעת שנתפסים ברשת.
-
זהו מנהג קדום,
שאיננו נוהג עוד בימינו. -
זוהי מצווה דאורייתא.
-
מה הותר בר"ה (ובכל יום טוב,
להבדיל משבת)
לצורך "אוכל נפש"?
-
להעביר אש מאש שהודלקה בערב חג, בשביל בישול וחימום אוכל לצורך החג.
-
להדליק אש בעזרת גפרור מתחת לסיר שעומד על הכיריים.
-
מותר לגרום באופן עקיף לחימום האוכל, אך אין לבשל ממש.
-
מותר להעביר אש רק לצורך מי שהאוכל בשבילו מהווה "פיקוח נפש".
בהצלחה!!
-
סמני
X במשבצת
המתאימה:
|
ד |
ג |
ב |
א |
שאלה |
|
|
|
|
|
1 |
|
|
|
|
|
2 |
|
|
|
|
|
3 |
|
|
|
|
|
4 |
|
|
|
|
|
5 |
|
|
|
|
|
6 |
|
|
|
|
|
7 |
|
|
|
|
|
8 |
|
|
|
|
|
9 |
|
|
|
|
|
10 |