נושא
הדף:
ויקרא,
פרשת
אמור:
דף
פרשת
שבוע
מיועד לכתות: ד–ח
המחבר:
שי גרין

בס"ד
כניסת השבת: 19:02 :
יציאת השבת:: 20:03
ערך וליקט: שי גרין– רב ביה"ס
פרשת אמור
מן הפרשה |
מענייני הפרשה |
|
בפרשתינו אנו מזכירים את כל החגים שחייבים לקיימם מן התורה: חגים אלו נקראים מקראי קודש. יש המפרשים שבימים אלו אדם מתלבש בבגדים מיוחדים וזה נותן לו קדושה, חכמים אמרו שיש הבדל גדול בין חגי ישראל לחגי הגויים: כאשר אנו מקדשים את הימים הטובים וקוראים להם מקראי–קודש מעבר לחלוקה של חציו לה' וחציו לכם אנו שואבים כח לעבודת ה' שלנו מחג לחג. כך היה מסופר על אותם יהודים שעלו לרגל ב– 3 |
*קדושת הכוהנים. *החובה על הכהן המקריב לא להיות בעל–מום. *החובה על מביא הקורבן לא להיות בעל מום. *איסור אכילת תרומה לטמא ןלמי שאינו כהן. *ענייני המועדים. *נר התמיד ולחם הפנים. *דיני המקלל. |
|
עשה לך רב |
הסיפור החסידי |
|
שאלה – מהו "פסח שני" ומהם הדינים של ל"ג בעומר שחל השבוע? תשובה– פסח שני חל חודש לאחר חג הפסח המקורי בתאריך י"ד אייר. ביום זה יש הנוהגים לאכול מצות, ולשתות ארבע כוסות. עם ישראל חוגג את פסח שני בגלל שכאשר עמ"י היה במדבר היו מקריבים קורבן פסח ורק מי שהיה טהור אכל מהקורבן , ואל משה רבנו באו אותם יהודים שסחבו את הארון של עצמות יוסף והתלוננו שאין הם יכולים לקיים את מצוות הפסח בזמנו ,ולכן קבעו שאותם יהודים שנטמאו ולא יכלו לאכול את הקורבן בטהרה יחגגו את פסח בי"ד אייר וכך נשאר פסח שני עד ימינו. בל"ג בעומר נהוג להדליק מדורות ולהפסיק את כל מנהגי האבילות של הספירה:
|
בפרשתינו אנו מוצאים ציווי לכוהנים שישמרו על קדושתם כיוון ש" ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי", מסופר על אחד מיהודי פולין שרשם את בנו לבי"ס של גויים שהיה ברמה לימודית גבוהה, רב העיר שמע את הדבר והזעיק את האבא לביתו ולאחר שיחה ארוכה בה הסביר הרב מדוע זה רע לשלוח ילד יהודי ללמוד בבי"ס של גויים הסביר האבא לרב:" מטרת שליחת בני לבי"ס זה היא כדי שהבן יקדש שם שמים בעתיד. האב נתן ליהודי לגמור דבריו ואמר לו:" המסר– |
תורתך שעשועי
"אלה מועדי ה'
מקראי קודש" בחגים ובמועדים קורא לנו ה'
לעזוב את כל מלאכותינו ולחגוג את החג.
בפרשה שלנו מוזכרים מס' חגים,
עיינו בפרשה וכתבו ליד כל תאריך איזה חג מתאים לו:
1) ט"ו ניסן 5) א'
תשרי
2) ט"ו תשרי 6) כב'
תשרי
3) ו'
סיוון
4) י'
תשרי