ויקרא, פרק טז: דף עבודה

אוגוסט 2, 2026 · מאת רוזנברג שמואל · דפי עבודה

בס"ד ויקרא
פרק
טז
'
7
הרב שמואל רוזנברג

נושא:
ויקרא,
פרק טז: דף עבודה

מחבר:
שמואל רוזנברג

כיתות:
הט

הבנה ברש"י

(א)
וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי יְהֹוָה וַיָּמֻתוּ:

רש"י

(א)
וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן וגו' – מה ת"ל ? היה רבי אלעזר בן עזריה מושלו.
משל לחולה שנכנס אצלו רופא,
אמר לו:
אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב.
בא אחר ואמר לו:
אל תאכל צונן ואל תשכב בטחב שלא תמות כדרך שמת פלוני.
זה,
זרזו יותר מן הראשון.
לכך נאמר:
אחרי מות שני בני אהרן:

  1. מה הקושי בלשון הכתוב?
    _____________________________________________________

  2. הסבר את המשל של ראב"ע:
    ___________________________________________________

_______________________________________________________________________

  1. מה הנמשל?
    ____________________________________

  2. מפני מה הרופא השני יצליח בטיפול יותר מהראשון?
    ___________________________________

_______________________________________________________________________

  1. מדוע אם כן נאמר:
    "
    אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בְּנֵי אַהֲרֹן"?
    _______________________________________

(ב)
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָאָרֹן וְלֹא יָמוּת כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת:

רש"י

(ב)
ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא
שלא ימות כדרך שמתו בניו:
ולא ימות
שאם בא הוא מת:
כי בענן אראה כי תמיד אני נראה שם עם עמוד ענני.
ולפי שגלוי שכינתי שם
יזהר שלא ירגיל לבא,
זהו פשוטו.
ומדרשו:
לא יבא כי אם בענן הקטרת ביוה"כ:

  1. ממה מוזהר אהרון?
    _____________________________________________________

  2. הסבר את המושג "מכלל הן אתה שומע לאו"
    ! _______________________________________

_______________________________________________________________________

  1. למה הכוונה בפס'?
    ____________________________________

  2. מה הסיבה בגללה אל כהן להיכנס סתם כך אל קודש הקודשים?
    ____________________________

_______________________________________________________________________

  1. כיצד מסביר המדרש כיצד מותרת הכניסה לכהן לקודש הקודשים?
    __________________________

(ג)
בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה:

רש"י

(ג)
בזאת גימטריא שלו ד'
מאות ועשר,
רמז לבית ראשון:
בזאת יבא אהרן וגו' – ואף זו לא בכל עת כי אם ביוה"כ,
כמו שמפורש בסוף הפרשה:
בחדש השביעי בעשור לחודש:

  1. כמה שנים עמד בית המקדש הראשון?
    _____________________________________________

  2. מנין למד זאת רש"י?
    ________________________________________

  3. מתי מותר לכהן הגדול להיכנס לקודש הקודשים ?
    ____________________________________

  4. מנין למדים זאת?
    ___________________________________________________________

(ד)
כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ וּמִכְנְסֵי בַד יִהְיוּ עַל בְּשָׂרוֹ וּבְאַבְנֵט בַּד יַחְגֹּר וּבְמִצְנֶפֶת בַּד יִצְנֹף בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת בְּשָׂרוֹ וּלְבֵשָׁם:

רש"י

(ד)
כתנת בד וגו'
מגיד:
שאינו משמש לפנים בשמונה בגדים שהוא משמש בהם בחוץ,
שיש בהם זהב,
לפי שאין קטיגור נעשה סניגור.
(ר"ה כו)
אלא בד'
ככהן הדיוט,
וכולן של בוץ:
ורחץ במים
אותו היום טעון טבילה בכל חליפותיו (יומא ל').
וחמש פעמים היה מחליף מעבודת פנים לעבודת חוץ ומחוץ לפנים,
ומשנה מבגדי זהב לבגדי לבן,
ומבגדי לבן לבגדי זהב.
ובכל חליפה טעון טבילה,
ושני קדושי ידים ורגלים מן הכיור:

  1. "כְּתֹנֶת בַּד קֹדֶשׁ יִלְבָּשׁ".
    מה הקושי הענייני?
    _________________________________________

  2. כיצד מתורץ הקושי?
    ________________________________________________________

  3. הסבר את המושג:
    "
    אין קטיגור נעשה סניגור"
    ? _______________________________________

  4. מיהו הקטיגור?
    _________________________

  5. מדוע הוא נקרא קטיגור?
    ________________________________________________

  6. מיהו הסניגור?
    __________________

  7. כמה פעמים מחליף כה"ג בגדיו ביוה"כ?
    ____________________________

  8. כמה פעמים עליו לקדש ידיו ורגליו?
    __________________________________________

(ח)
וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַיהֹוָה וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל:

רש"י

(ח)
ונתן אהרן על שני השעירים גרלות
מעמיד א'
לימין וא'
לשמאל,
ונותן ב'
ידיו בקלפי,
ונוטל גורל בימין וחברו בשמאל,
ונותן עליהם.
את שכתוב בו לשם הוא לשם.
ואת שכתוב בו לעזאזל משתלח לעזאזל:
עזאזל – (יומא ס"ז ת"כ)
הוא הר עז וקשה צוק גבוה שנא':
ארץ גזרה.
חתוכה:

  1. כיצד נעשית הגרלת השעירים?
    __________________________________________________

_______________________________________________________________________

  1. איזה מקום זה ה
    "
    עֲזָאזֵל"?
    ________________________________________

  1. מנין למדים זאת?
    _______________________________________________

(טז)
וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִפִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם וְכֵן יַעֲשֶׂה לְאֹהֶל מוֹעֵד הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם:

רש"י

(טז)
מטמאת בני ישראל – (ת"כ)
על הנכנסין למקדש בטומאה,
ולא נודע להם בסוף.
(שוגג).
שנאמר:
לכל חטאתם.
וחטאת היא שוגג:
ומפשעיהם אף הנכנסין מזיד בטומאה:
וכן יעשה לאהל מועד
(יומא נז)
כשם שהזה משניהם בפנים,
אחת למעלה ושבע למטה.
כך מזה על הפרוכת מבחוץמשניהם.
אחת למעלה ושבע למטה:
השכן אתם בתוך טמאתם
אע"פ שהם טמאים שכינה ביניהם:

  1. על אילו עבירות מכפרת הזאת הדם?
    ______________________________________________

_______________________________________________________________________

  1. מה המשותף להזאת הדם בתוך קודש הקודשים ולהזאת הדם מחוץ לקודש הקודשים ?____________

_______________________________________________________________________

  1. הוכח את אהבתו של הקב"ה לעמו !
    _______________________________________________

(כא)
וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת שְׁתֵּי יָדָו עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת כָּל פִּשְׁעֵיהֶם לְכָל חַטֹּאתָם וְנָתַן אֹתָם עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה:

רש"י

(כא)
איש עתי
(יומא סו)
המוכן לכך מיום אתמול:

תרגום אונקלוס פסוק כא'

וישלח ביד גבר דזמין למהך …:

תרגום יונתן פסוק כא'

ויפטור ביד גבר די מזמן מן אשתקד למהך …:

  1. למה הכוונה:
    "
    אִישׁ עִתִּי "?
    ______________________________________________

  2. כיצד מתרגם האונקלוס:
    "
    אִישׁ עִתִּי"?
    ___________________________________________

  3. כיצד מתרגם יונתן בן עוזיאל:
    "
    אִישׁ עִתִּי"?
    __________________________________________

(כג)
וּבָא אַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וּפָשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַבָּד אֲשֶׁר לָבַשׁ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ :

רש"י

(כג)
ופשט את בגדי הבד
אחר שהוציאם,
ולובש בגדי זהב לתמיד של בין הערבים.
וזהו סדר העבודות:
תמיד של שחר בבגדי זהב,
ועבודת פר ושעיר הפנימים וקטרת של מחתה בבגדי לבן.
ואילו ואיל העם ומקצת המוספין בבגדי זהב.
והוצאת כף ומחתה בבגדי לבן.
ושירי המוספין ותמיד של בין הערבים וקטורת ההיכל שעל מזבח הפנימי בבגדי זהב.
והניחם שם
מלמד שטעונין גניזה.
ולא ישתמש באותן ארבעה בגדים ליום כפורים אחר:

  1. השלם סדר העבודות בבגדי לבן /
    זהב

עבודה הנעשית בבגדי לבן

עבודה הנעשית בבגדי זהב

1.
____________________________

1.
_______________________________

2.
____________________________

2.
_______________________________

3.
_______________________________

  1. "וְהִנִּיחָם שָׁם".
    איזה קושי ענייני קיים בפס'?
    __________________________________________

  2. מה התירוץ?
    ______________________________________________________________

  3. חווה דעתך,
    מפני מה אין זה ראוי שהכה"ג ישתמש שוב באותם בגדים ?
    ______________________

_______________________________________________________________________

(כד)
וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַמַּיִם בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ וְלָבַשׁ אֶת בְּגָדָיו וְיָצָא וְעָשָׂה אֶת עֹלָתוֹ וְאֶת עֹלַת הָעָם וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד הָעָם:

רש"י

(כד)
ורחץ את בשרו וגו' – (יומא לב)
למעלה למדנו:
מורחץ את בשרו ולבשם שכשהוא משנה מבגדי זהב לבגדי לבן,
טעון טבילה.
(שבאותה טבילה פשט בגדי זהב שעבד בהן עבודת תמיד של שחר ולובש בגדי לבן לעבודת היום)
וכאן למדנו:
שכשהוא משנה מבגדי לבן לבגדי זהב טעון טבילה:
במקום קדוש
(ת"כ.
יומא שם)
המקודש בקדושת עזרה,
והיא היתה בגג בית הפרוה,
וכן ד'
טבילות הבאות חובה ליום. אבל הראשונה הייתה בחיל:
ולבש את בגדיו שמנה בגדים שהוא עובד בהן כל ימות השנה:

  1. "וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ".
    מה הקושי הענייני?
    _____________________________________________

  2. מה התירוץ?
    ______________________________________________________________

  3. "בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ ".
    מה הקושי?
    ___________________________________________________

  4. כיצד מתורץ קושי זה?
    _______________________________________________________

  5. איזה הבדל קיים בין הטבילה הראשונה של הכהן ביוה"כ לבין שאר הטבילות?
    ___________________

_______________________________________________________________________

  1. אילו בגדי לובש הכה"ג בגמר עבודתו ביוה"כ?
    ________________________________________

  2. רשום את שמות הבגדים:
    ______________________________________________________

(לב)
וְכִפֶּר הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִמְשַׁח אֹתוֹ וַאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ לְכַהֵן תַּחַת אָבִיו וְלָבַשׁ אֶת בִּגְדֵי הַבָּד בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ:

רש"י

(לב)
וכפר הכהן אשר ימשח וגו'
– (ת"כ)
כפרה זו של יוה"כ אינה כשרה אלא בכ"ג.
לפי שנאמר כל הפרשה באהרן הוצרך לומר בכהן גדול הבא אחריו שיהא כמוהו:
ואשר ימלא את ידו
(ת"כ)
אין לי אלא המשוח בשמן המשחה,
מרובה בגדים מנין ? ת"ל:
ואשר ימלא את ידו וגו'.
והם כל הכהנים גדולים שעמדו מיאשיהו ואילך,
שבימיו נגנזה צלוחית של שמן המשחה:
לכהן תחת אביו – (ת"כ)
ללמד:
שאם בנו ממלא את מקומו הוא קודם לכל אדם:

  1. "וְכִפֶּר הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִמְשַׁח ".
    מה הקושי הענייני?
    ________________________________________

  2. מה התירוץ?
    ______________________________________________________________

  3. כיצד מוכיח רש"י את תשובתו?
    __________________________________________________

  4. "וַאֲשֶׁר יְמַלֵּא אֶת יָדוֹ".
    איזה קושי מתעורר מלשון הכתוב?
    ________________________________

_______________________________________________________________________

  1. מה התירוץ?
    ______________________________________________________________

_______________________________________________________________________

  1. מהי:
    "
    צלוחית של שמן המשחה"?
    ________________________________________________

  2. "לְכַהֵן תַּחַת אָבִיו".
    איזה דרך ארץ למדים מכאן?
    ______________________________________

_______________________________________________________________________

(לד)
וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חַטֹּאתָם אַחַת בַּשָּׁנָה וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת משֶׁה:

רש"י

(לד)
ויעש כאשר צוה ה' וגו'.
כשהגיע יום הכפורים עשה כסדר הזה.
ולהגיד שבחו של אהרן,
שלא היה לובשן לגדולתו אלא כמקיים גזירת המלך (ת"כ):

  1. "וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה ".
    מה בא הכתוב ללמדנו?
    _____________________________________

  2. "ולהגיד שבחו של אהרן".
    במה בא לידי ביטוי השבח של אהרון?
    _____________________________

_______________________________________________________________________

  1. איזה דרך ארץ ניתן ללמוד מהתנהגותו של אהרון?
    _____________________________________

_______________________________________________________________________

⬇ הורדת הקובץ (Word)