נושא
הדף:
סוכות
– הלכות
החג
מחבר:
דב זהבי
מיועד לכיתות: ג–ו
ב"ה
הלכה
יומית–
הלכות
חג
הסוכות
ליקט וערך דב זהבי
א.
נאמר בתורה-"בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסוכות,
למען ידעו
דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים (ויקרא
כ"ג,מ"ב).
חג הסוכות הוא אחד משלושת הרגלים (פסח,שבועות,סוכות).
בזמן שבית המקדש קיים
חלה מצווה על עם ישראל לעלות לירושלים בשלושת הרגלים ולהקריב קורבנות בבית
המקדש.
ב.
שבעת ימי חג הסוכות חלים בין התאריכים ט"ו–כ"א בתשרי.
היום הראשון של חג הסוכות הוא יום טוב, וחלים בודיני איסור עשית מלאכה כמו
בשבת,
חוץ ממלאכת אוכל נפש שמותרת.
ג.
הימים שבין יום הראשון של סוכות ליום השמיני נקראים ימי חול המועד.
מצווה לשמוח בימי חול המועד ולכבד אותם בבגדים נאים,
בסעודות ובלימוד תורה.
בחול המועד יש איסור לעשות מלאכות מסוימות אך ישנן מלאכות שמותר לעשותן כגון
מלאכה שהיא לצורך הרבים או מלאכה שאם אני לא אעשה אותה עתה ייגרם הפסד
ממון.
ד.
–מצווה מן התורה לשבת בימי חג הסוכות בסוכה, שהיא זכר לענני הכבוד שבהם הקיף
ה'
את בני ישראל בצאתם ממצרים.
–מצווה להתחיל בבנית הסוכה מייד בצאת יום הכיפורים שנאמר "ילכו מחיל אל חיל"
(ממצוה למצוה).
מהי
סוכה
כשרה
ה.
את הסוכה מקיימים מתחת לכיפת השמים ולא מתחת לבית או אילן.
לסוכה צריכות להיות לפחות שלוש דפנות. את הדפנות מותר לבנות מכל חומר אך
בתנאי שתהיינה יציבות ולא ישתמש אך ורק בבד לדפנות.
ז.
מניחים את הסכך לאחר הקמת הדפנות. אם הניחו את הסכך ורק אחר כך הקימו את
הדפנות –הסוכה פסולה.
ח.
הסכך צריך להיות:
א–מגידולי קרקע ,ב–תלוש מן הקרקע–
ענפים שאינם מחוברים לאילן.
אין להניח את הסכך על גבי מוטות ברזל, אלא על הברזל יניח קרשים ועליהם יתן את
הסכך.
מה
עושים
בסוכה
ט.
בלילה הראשון של חג הסוכות מצוה מהתורה לאכול כזית פת (28
גרם)
בסוכה.
בזמן שנכנס לאכול בסוכה מברך בא"ה אמ"ה אקב"ו לישב בסוכה.
אך אם הוא רק שותה
או שאוכל רק פירות או מעט מיני מאפה (פחות מכביצה– 56 גרם)-
זה נקרא אכילת ארעי
ומותר לאכול מחוץ לסוכה.
אך אם בכל זאת מקפיד לאכול ולשתות בסוכה– הרי זה משובח.
י.
מצווה לישון בסוכה ולכן אין לישון מחוץ לסוכה אפילו שינת ארעי.
רק חולה או מי שיש חשש שיתקרר ויחלה יכולים לישון מחוץ לסוכה כי הדין הוא שכל
מי שהשהות בסוכה היא צער אמיתי עבורו,
פטור מן הסוכה.
וכן מי שאמו לא מרשה לו לישון בסוכה– ישמע בקול אמו.
מצווה ללמוד תורה בסוכה, אך אם קשה לו– יכול ללמוד בבית.
יא.
מי חייב במצות סוכה– הגברים (מגיל 13 ומעלה)
חייבים במצוות סוכה,
אך כבר מגיל
-
מחנכים אותם במצוות סוכה.
נשים פטורות ממצוות סוכה כי היא מצוות עשה שהזמן גרמא (שהזמן גורם אותה).
בתפילה
יב.
בתפילות החג ובברכת המזון מוסיפים "יעלה ויבוא".
יג.
הושענות–
בכל יום מימי חג הסוכות נאמרות בתפילת שחרית בקשות מיוחדות הנקראות
"הושענות"
ובהן אנו מבקשים מה' שיושיע אותנו. תפילה זו מופיעה בסידורים
ובמחזורים.
יד.
במשך כל החג אומרים בתפילה "הלל שלם" עם ברכה. בזמן אמירת ההלל אוחז את
ארבעת המינים בידיו ומנענע אותם ארבע פעמים.
טו.-מגילת קהלת–בשבת של חג הסוכות נוהגים לקרוא את מגילת קהלת,
אשר כתב שלמה
המלך ובה הוא מדבר על החובה שלנו לעבוד את ה' ולשמור מצוותיו ולא ללכת אחרי
תענוגות העולם הזה.
–בכל ימי החג קוראים בתורה את הקריאה הקשורה לחג ולקרבנות שהקריבו בו.
טז.
הושענא רבה– כ"א תשרי שהוא היום האחרון של חול המועד סוכות נקרא "הושענא
רבה",
יום זה נחשב כסיומם של הימים הנוראים והוא גמר חתימת גזר הדין של האדם.
נוהגים ללמוד תורה כל הלילה וישנו סדר לימוד מיוחד לליל הושענא רבה.
ארבעת
המינים
נאמר בתורה: "ולקחתם לכם ביום הראשון, פרי עץ הדר,
כפות תמרים, וענף עץ עבות,
וערבי נחל" (ויקרא כ"ג,מ').
וקבלו חכמינו, זכרונם לברכה, הלכה למשה מסיני:
"פרי עץ הדר"-
זה אתרוג. "כפות תמרים"- זה לולב.
"וענף עץ עבות"-
זה ההדס. "וערבי נחל"- זה ערבה.
-
בכל יום מימי חג הסוכות (חוץ משבת) נוטלים ארבעה מינים:
אתרוג אחד, לולב אחד, שלושה הדסים ושתי ערבות.
-
אוגדים (קושרים)
את הלולב עם שלושה הדסים ושתי ערבות.
לכתחילה יש לאגוד אותם מערב יום טוב.
ארבעת המינים מסמלים ארבעה סוגי אנשים בעם ישראל, וזה שאנו אוגדים את הלולב
אנו מראים שאנו רוצים באחדות עם ישראל.
-
מצות נטילת לולב בכל יום מימי חג הסוכות (חוץ משבת), ומברכים פעם בכל יום. זמן המצוה הוא ביום, החל מזריחת השמש ולא בלילה.
-
כיצד מברכים על הלולב?
נוטל את הלולב בידו הימנית,
ומברך מעומד: בא"ה אמ"ה אקב"ו על נטילת לולב, וכן
ברכת "שהחינו".
לאחר הברכות נוטל את האתרוג בידו השמאלית,
וצריך לחבר אותו עם הלולב כשהוא
בידיו.
ומנענעים את ארבעת המינים לארבע רוחות השמים.
-
ברכת "שהחינו"
מברך רק ביום הראשון, אם שכח יברך ביום השני.
וכשחל יום טוב
ראשון בשבת, שאין נוטלים בו לולב, מברך "שהחינו"
ביום השני.
שמיני
עצרת
נאמר בתורה: "ביום השמיני מקרא קודש יהיה לכם… עצרתהיא,
כל מלאכת עבודה לא תעשו"
(ויקרא כ"ג,ל"ו).
משל למלך שזימן את בניו לסעודה לכך וכך ימים,
כיון שהגיע זמנם להיפטר, אמר להם: "בני,
בבקשה מכם, עכבו עמי עוד יום אחד,
קשה עלי פרדתכם"
(סוכה נה)
-
לאחר שבעת ימי חג הסוכות,
בכ"ב בתשרי, נוסף יום–טוב ששמו "שמיני עצרת".
-
שמיני עצרת הוא חג בפני עצמו, אין יושבים בו בסוכה ואין נוטלים בו ארבעה מינים,
ומברכים שהחינו בקידוש,
וחלים בו דיני איסור מלאכה ושאר ההלכות של יום–טוב.
-
בשמיני עצרת חוגגים בארץ ישראל את שמחת התורה. מקיפים את התיבה עם ספר תורה, ששים ושמחים על שסיימו לקרוא את כל התורה.
-
מתפילת מוסף של שמיני עצרת (כ"ב בתשרי) עד שחרית של יום א'
של חג הפסח (ט"ו בניסן) אומרים בברכת "מחיה המתים" שבתפילה:
"משיב הרוח ומוריד הגשם" במקום "מוריד הטל".