הלכה, ארבע תעניות: דף הלכה יומית

ארבע תעניות

יום ראשון, ח'
בטבת

א.
ארבע ימים בשנה נקבעו לציון חורבן בית המקדש, ע"פ סדר התרחשות

המאורעות:
עשרה בטבת, שבעה עשר בתמוז,
תשעה באב וצום גדליה (ג'
בתשרי).

ב.
צום גדליה– על הריגת גדליה בן אחיקם,
שהיה פקיד הממונה מטעם מלך בבל על

היהודים שנשארו אחר החורבן, במותו איבד עם ישראל את עצמאותו.

(זה היה הרצח הפוליטי הראשון)

יום שני, ט'
בטבת

א.
עשרה בטבת– בו החל המצור של צבא נבוכדנאצר מלך בבל על ירשלים.

ב.
מתענים בעשרה בטבת:
מעלות השחר עד צאת הכוכבים.

ג.
בתפילות שחרית ומנחה אומרים סליחות,
מוציאים ספר תורה וקוראים מתפילתו

של משה רבינו,
המבקש מחילה וסליחה בשם עם ישראל לאחר חטא העגל.

יום שלישי, י'
בטבת

א.
בדורנו,
דור השואה והתקומה,
נוספה משמעות מיוחדת לצום עשרה בטבת–

הרבנות הראשית קבעה יום זה כיום הקדיש הכללי, לזכר חללי השואה במלחמת

העולם השניה, שלא נודע היום בו הושמדו.
ביום זה מדליקים נרות, אומרים

"קדיש",
ולומדים משניות.

ב.
הכנסת קבעה בחוק את יום כ"ז בניסן– "יום השואה והגבורה"
כי בתאריך זה

בשנת תש"ג נפל גיטו ורשה.

ג.
השינוי שעשתה הרבנות נבע כי אי אפשר להספיד בחודש ניסן כי הוא חודש של

שמחה בעקבות הגאולה שהיתה, והגאולה שתבוא.

יום רביעי, י"א בטבת

שבעה עשר בתמוז בו הובקעה החומה, יום זה מועד לפורענות לעם ישראל, חמש פורענויות בי"ז בתמוז:

יום חמישי, י"ב בטבת

א.
תשעה באב– יום אבל לאומי,
חורבן בית המקדש ומתחיל הפרק של ייסורים

וגלויות ישראל לדורותם.

ב.
חמש פורענויות ב–
ט'
באב:

1) נגזרה הגזירה על אבותינו למות במדבר, כל ט' באב היו מתים 15,000 מדור

המדבר–
"אתם–
בכיתם בכיה לחינם,
סופכם–
שתבכו לדורות".

יום שישי, י"ג בטבת

2) נלכדה ביתר– בימי מרד בר–
כוכבא נגד הרומאים,
התבצרו 8,000 איש במצור

בביתר וכולם נהרגו,
וזה היה בט'
באב.

3) נחרשה העיר– לאחר דיכוי מרד בר– כוכבא,
חרשו את ירושלים לאורכה ולרוחבה

בלי להשאיר שריד.

4) חרב בית המקדש הראשון, 586 לפנה"ס בט' באב.

5) חרב בית המקדש השני בשנה 70 אחה"ס גם בט'
באב.

(גירוש ספרד גם היה בשנת 1492 בט'
באב).