נושא:
דברים,
פרשת נצבים–וילך:
דף פרשת שבוע –
מצוות הוידו
מחבר:
הרב שמואל רוזנברג
כיתות:
ד–ט
בס"ד
פרשת נצבים וילך מצוות הוידוי – התשובה
(1)
במדבר פרק ה'
(ז)
וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ:
(2)
דברים פרק ל'
(א)
וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה: (ב)
וְשַׁבְתָּ עַד יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ:
…(יא) כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא:
(יב) לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: (יג)
וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: (יד)
כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ: (טו)
רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע:
(3)
רמב"ן פסוק יא'
אבל "המצוה
הזאת" על התשובה הנזכרת,
כי והשבות אל לבבך (בפסוק א) ושבת עד ה'
אלהיך (בפסוק ב) מצוה שיצוה אותנו לעשות כן ונאמרה בלשון הבינוני לרמוז בהבטחה כי עתיד הדבר להיות כן והטעם, לאמר כי אם יהיה נדחך בקצה השמים ואתה ביד העמים תוכל לשוב אל ה' ולעשות ככל אשר אנכי מצוך היום, כי אין הדבר נפלא ורחוק ממך אבל קרוב אליך מאד לעשותו בכל עת ובכל מקום:
וזה טעם בפיך ובלבבך לעשותו,
שיתודו את עונם ואת עון אבותם בפיהם,
וישובו בלבם אל ה',
ויקבלו עליהם היום התורה לעשותה לדורות כאשר הזכיר (לעיל פסוק ב) אתה ובניך בכל לבבך,
כמו שפירשתי (שם):
שאלות
-
נסה להסביר מהו וידוי,
ומהי תשובה!
2. באיזה פס'
מדובר על וידוי,
ובאילו פס'
מדובר על התשובה?
-
חווה דעתך איזה קשר קיים בין תשובה לוידוי?
4. עיין ברמב"ן,
לאיזו מצווה מתכוונת התורה במילים "כי המצווה הזאת"?
5. כיצד מוכיח הרמב"ן את דבריו מהפס'?
המצווה
(4)
רמב"ם יד החזקה – הלכות תשובה פרק א'
(א)
כל מצות שבתורה,
בין עשה בין לא תעשה,
אם עבר אדם על אחת מהן, בין בזדון, בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו, חייב להתודות לפני האל ברוך הוא. שנאמר:
איש או אשה כי יעשו וגו' והתודו את חטאתם אשר עשו.
זה וידוי דברים.
וידוי זה מצות עשה !
כיצד מתודין ?
אומר: אנא השם, חטאתי,
עויתי,
פשעתי לפניך, ועשיתי כך וכך,
והרי נחמתי ובושתי במעשי, ולעולם איני חוזר לדבר זה,
וזהו עיקרו של וידוי. וכל המרבה להתודות ומאריך בענין זה הרי זה משובח.
וכן בעלי חטאות ואשמות, בעת שמביאין קרבנותיהן על שגגתן או על זדונן, אין מתכפר להן בקרבנם, עד שיעשו תשובה ויתודו וידוי דברים. שנאמר:
והתודה אשר חטא עליה. וכן כל מחוייבי מיתות בית דין, ומחוייבי מלקות, אין מתכפר להן במיתתן, או בלקייתן, עד שיעשו תשובה ויתודו. וכן החובל בחבירו,
והמזיק ממונו, אף על פי ששילם לו מה שהוא חייב לו,
אינו מתכפר עד שיתודה וישוב מלעשות כזה לעולם, שנאמר:
מכל חטאות האדם:
(5)
רמב"ם יד החזקה – הלכות תשובה פרק ב'
(ב)
ומה היא התשובה ? הוא:
שיעזוב החוטא חטאו,
ויסירו ממחשבתו, ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד.
שנאמר:
יעזוב רשע דרכו וגו'. וכן יתנחם על שעבר, שנאמר:
כי אחרי שובי נחמתי. ויעיד עליו יודע תעלומות, שלא ישוב לזה החטא לעולם,
שנאמר: ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו וגו'.
וצריך להתודות בשפתיו,
ולומר עניינות אלו שגמר בלבו:
שאלות
-
על מי מוטלת החובה לעשות תשובה לפי הרמב"ם?
2. הסבר מהו וידוי לפי הרמב"ם? -
כיצד על האדם לעשות תשובה במקרה של חטא א. בינו לבין חבירו?
ב.
בינו לבין המקום?
-
הוידוי מורכב משני חלקים.
מה אומר האדם ששב בתשובה בכל אחד מהחלקים?
טעמי המצווה
(6) ספר החינוך – מצוה שסד'
משרשי המצוה, לפי שבהודאת העון בפה תתגלה מחשבת החוטא ודעתו שהוא מאמין באמת כי גלוי וידוע לפני האל ברוך הוא כל מעשהו ולא יעשה עין רואה כאינה רואה, גם מתוך הזכרת ההטא בפרט ובהתנחמו עליו יזהר ממנו יותר פעם אחרת לבל יהיה מכשול נכשל בו,
אחר שיאמר בפיו כזו וכזו עשיתי ונסכלתי במעשי יהיה נגדר שלא ישוב לעשות כן, ומתוך כך ירצה לפני בוראו,
והאל הטוב החפץ בטובת בריותיו הדריכם בדרך זו יזכו בה:
(7) ספר מורה נבוכים –לרמב"ם חלק ג'
פרק לו'
ולו האמין האדם שלא יוכל לתקן זה המעות לעולם,
היה מתמיד על טעותו, ואפשר שהיה מוסיף במריו, אחר שלא נשארה לו תחבולה;
אך עם אמונת התשובה יתקן וישוב לטוב שבענינים ויותר שלם ממה שהיה קודם שיחטא.
שאלות
-
מהן 3 הסיבות להתוודות עפ"י ספר החינוך?
11. מדוע חשוב שהאדם יאמין שהתשובה יכולה לעזור לו?
(8) מדרש רבה בראשית פרשה סה'
פסקה כב'
יוסף משיתא –
בשעה שבקשו שונאים להכנס להר הבית, אמרו:
יכנס מהם ובהם תחלה. אמרין ליה: עול ומה דאת מפיק דידך.
נכנס, והוציא מנורה של זהב. אמרו לו: אין דרכו של הדיוט להשתמש בזו !
אלא עול זמן תנינות ומה דאת מפיק – דידך,
ולא קיבל עליו ! א"ר פנחס: נתנו לו מכס ג' שנים,
ולא קיבל עליו ! אמר:
לא דיי שהכעסתי לאלקי פעם אחת, אלא שאכעיסנו פעם שניה ?
מה עשו לו ? נתנו אותו בחמור של חרשים (שולחן נגרים) והיו מנסרים בו,
היה מצווח ואומר:
ווי ! אוי ! אוי שהכעסתי לבוראי!
(ומת מתוך תשובה גמורה)