בס"ד
בי"ס
ממ"ד
"עוזיאל"
ב"ב
הרב
רוזנברג שמואל
לע"נ א"מ ר' יעקב קאפל ב"ר יהושע דוד ז"ל
נושא:
בראשית,
פרשת וישלח:
דף פרשת שבוע
מחבר:
הרב שמואל רוזנברג
כיתות:
ד–ט
וישלח
(2)
–
כי
שָׂרית
עם אלוקים ועם
אנשים
ותוכל
מאבקו של
יעקב בשרו של עשיו
(1) בראשית פרק לב'
(כד)
וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר: (כה)
וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ: (כו)
וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי:
(כז) וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: (כח)
וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל: (כט)
וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם: (ל)
וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי: (לא)
וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ:
(2) רבינו בחיי
(כו) ויאמר שלחני – היה המלאך מתירא אם ילך בלא רשותו פן ילקוהו מן השמים בפולסי דנורא (שוטי אש), כיון שבא אליו להתאבק עמו בשליחותו של הקב"ה,
על כן חשב עצמו כחבוש, והיה מתחנן לו ואמר שלחני, כענין שכתוב: (הושע יב) וישר אל מלאך ויוכל. בכה ויתחנן לו:
כי עלה השחר – אמר לו יעקב: וכי גנב אתה, או קוביוסטוס אתה, שאתה מתירא מן השחר ? אמר לו: לא גנב אני, ולא קוביוסטוס אני, אלא מלאך אני, ומיום שנבראתי לא הגיע זמני לומר שירה עד עכשיו, ולפיכך הודיעו שהוא זמן אמירת שירה למלאכים, הוא שכתוב: (איוב לח) ברן יחד כוכבי בוקר ויריעו כל בני אלקים.
הוא זמן קדושה שנאמר: (ישעיה ו) וקרא זה אל זה ואמר. והשיב לו יעקב: לא אשלחך כי אם ברכתני – שתודה לי על הברכות שברכני אבי. ואמר לו: לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל – כלומר: שהברכות נתונות לך בעקבה רק בשררה ודין, או שרמית את לבן, כי אם באמת ותמים עשית מה שעשית. ועל כן נתנה לו מדת אמת, לומר:
שהיה אמתי בכל דבריו ובכל מעשיו, הוא שכתוב: (מיכה ז) תתן אמת ליעקב:
(3) רש"י
(כז) כי עלה השחר – וצריך אני לומר שירה ביום (ב"ר חולין צא):
ברכתני – הודה לי על הברכות שברכני אבי שעשו מערער עליהם
(4) זוהר חלק א' דף קמד/א
וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי.
כי אם תברכני מבעי ליה ! מאי כי אם ברכתני ? אם אודית על אינון ברכאן דברכני אבא, ולא תהא מקטרגא לי בגינייה …
שאלות:
-
תאר את המפגש בין יעקב ומלאכו של עשיו !
2. מפני מה לא יכל המלאך להסתלק סתם כך ?
3. איזו דרישה מציב יעקב למלאך,
בתמורה לשחרורו ?
4. מה גרם ליעקב לצלוע על ירכו?
מצוות לא
תעשה – איסור
אכילת גיד הנשה
(5) בראשית פרק לב'
(לב) עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה:
(6) חזקוני
(לב) עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ – כמו והוא לא כן ידמה, כלומר:
בדין הוא שיש לקנוס ולענוש בני ישראל מאכילת גיד הנשה, שהניחו את אביהם הולך יחידי. כדכתיב:
ויותר יעקב לבדו. והן היו גבורים, והיה להם להמתין אביהם ולסייעו – אם יצטרך, והם לא עשו לו לוויה,
והוזק על ידם,
ומכאן ואילך יהיה להם לזכר, ויהיו זריזים במצות לוויה,
ולכך ליוה יעקב את יוסף. ד"א:
עַל כֵּן. שיכול יעקב לעמוד נגד המלאך, לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה, להיות להם לזכרון ולתפארת כי אביהם נלחם עם המלאך. ד"א:
עַל כֵּן. שהוזק יעקב בגיד הנשה, קבלו עליהם בניו משם ואילך שלא יאכלו ממנו. משל לאדם שחש בראשו או באחד מאיבריו, שמקבל עליו שלא לאכול מאותו אבר מעולם, כדי שיהא לו אותו האבר לרפואה.
5 לאיזו מצווה זוכים בנ"י כתוצאה מהמאבק עם המלאך ?
6. מהן הסיבות אותן מונה החזקוני למצווה זו ?
תשבצי
קסם :
בפתרון נכון,
תקבלו מצירוף האותיות הכתובות במשבצות המרכזיות שם מקום המופיע בפרשה
|
|
ו |
|
|
|
ה |
|
|
|
ד |
|
|
|
ג |
|
|
|
ב |
|
|
|
א |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הגדרות:
א.
נוזל חשוב.
נהר זה עבר יעקב.
בו עבר יעקב את הירדן.
ב.
"ואחר _
_ _ יוסף ורחל.
_ _ _ הנשה.
אותו קנה יעקב מבני שכם.
ג.
בן חמור.
חדר לימוד.
כתובה בלשון הכתוב.
ד.
בן זלפה.
כך הגיע יעקב לעיר שכם.
מנין האברים בגוף האדם.
ה.
… מיד עשיו כי _
_ _ אנוכי אותו.
ותקש בלדתה.
תחת עץ זה קברו את כל הפסילים.
ו.
היפך צדיק.
היא זרזה ליעקב לרפואתו.
הוא שב לדרכו שעירה.