שמות, פרק לב, במדבר, פרק יט: דף לפרשת כי תשא

נושא:
שמות פרק לב,
במדבר פרק יט:
דף לפרשת כי תשא

מחבר:
הרב
שמואל
רוזנברג

כיתות:
ד–ט

כי
תשא
–
חטא
העגל –
פרה אדומה

האירועים
שקדמו לחטא העגל

(1) רש"י שמות פרק לב'

(א)
כי בשש משה – כתרגומו: לשון איחור… כי כשעלה משה להר אמר להם: לסוף ארבעים יום אני בא, בתוך ו'
שעות. כסבורים הם שאותו יום שעלה – מן המנין הוא. והוא אמר להם: שלימים ! מ'
יום ולילו עמו, ויום עלייתו אין לילו עמו ! שהרי בז'
בסיון עלה, נמצא יום מ'
בי"ז בתמוז.

בט"ז בא השטן, וערבב את העולם, והראה דמות חשך ואפילה וערבוביא, לומר: ודאי מת משה – לכך בא ערבוביא לעולם. אמר להם: מת משה, שכבר באו שש שעות ולא בא וכו'
כדאית'
במס'
שבת (דף פט).

חטא
העגל

(2) שמות פרק לב'

(א) וַיַּרְא הָעָם כִּי בשֵׁשׁ משֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ: (ב)
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַהֲרֹן פָּרֲקוּ נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְהָבִיאוּ אֵלָי: (ג)
וַיִּתְפָּרֲקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיָּבִיאוּ אֶל אַהֲרֹן: (ד)
וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: (ה)
וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר חַג לַיהֹוָה מָחָר: (ו)
וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק: (ז)
וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: (ח)
סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּזְבְּחוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:

(3) רש"י

(ד)
… עגל מסכה – כיון שהשליכו לאור בכור, באו מכשפי ערב רב שעלו עמהם ממצרים ועשאוהו בכשפים. וי"א: מיכה היה שם שיצא מתוך דמוסי בנין שנתמעך בו במצרים, והיה בידו שם וטס שכתב בו משה: עלה שור ! עלה שור ! להעלות ארונו של יוסף מתוך נילוס, והשליכו לתוך הכיור ויצא העגל (סנהדרין קא): אלה אלהיך – ולא נאמר: אלה אלהינו. מכאן, שערב רב שעלו ממצרים הם שנקהלו על אהרן, והם שעשאוהו, ואחר כך הטעו את ישראל אחריו:

(ה) וירא אהרן – שהיה בו רוח חיים. שנא':
(תהלים קו) בתבנית שור אוכל עשב. וראה שהצליח מעשה שטן, ולא היה לו פה לדחותם לגמרי: ויבן מזבח – לדחותם:
ויאמר חג לה' מחר – ולא היום ! שמא יבא משה קודם שיעבדוהו, זהו פשוטו. ומדרשו בויקרא רבה: דברים הרבה ראה אהרן. ראה חור בן אחותו שהיה מוכיחם והרגוהו. וזהו:
ויבן (לשון בינה) מזבח לפניו. ועוד ראה ואמר: מוטב שיתלה בי הסרחון ולא בהם. ועוד ראה ואמר: אם הם בונים את המזבח – זה מביא צרור, וזה מביא אבן, ונמצאת מלאכתן עשויה בבת אחת, מתוך שאני בונה אותו ומתעצל במלאכתי, בין כך ובין כך משה בא: חג לה' – בלבו היה לשמים. בטוח היה שיבא משה ויעבדו את המקום:

שאלות:

1. על
איזה איסור מעשרת הדברות עברו העם בעשיית
העגל ? 2. מנין
שהערב רב היו הפעילים בעיקר בעשיית העגל
? 3. מה
גרם לאהרון "לשתף
פעולה" עם
הערב רב, בעשיית
העגל ? 4. פעמיים
מנסה אהרון לדחות את העם בעגל,
מה הוא
עשה בשתי הפעמים ?
5. כיצד
נוצר העגל ?

חטא
העגל ופרה אדומה

(4) במדבר פרק יט'

(א) וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר: (ב)
זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל: (ג)
וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְהוֹצִיא אֹתָהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו: (ד)
וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ וְהִזָּה אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִדָּמָהּ שֶׁבַע פְּעָמִים: (ה)
וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו אֶת עֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ וְאֶת דָּמָהּ עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף: (ו)
וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה:… (כב)
וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב:

(5) רש"י

ומ"א העתקתי מיסודו של ר'
משה הדרשן וזהו: (ב)
ויקחו אליך – משלהם. כשם שהם פרקו נזמי הזהב לעגל משלהם, כך יביאו זו לכפרה משלהם: פרה אדמה – משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך, אמרו: תבא אמו ותקנח הצואה. כך תבא פרה ותכפר על העגל: אדמה – על שם: (ישעיה א)
אם יאדימו כתולע. שהחטא קרוי אדום: תמימה – על שם ישראל שהיו תמימים, ונעשו בו בעלי מומין. תבא זו ותכפר עליה'
ויחזרו לתמותם: לא עלה עליה עול – כשם שפרקו מעליהם עול שמים: (ג)
אל אלעזר הכהן – כשם שנקהלו על אהרן שהוא כהן לעשות העגל, ולפי שאהרן עשה את העגל – לא נעשית עבודה זו על ידו, שאין קטיגור נעשה סניגור: (ה)
ושרף את הפרה – כשם שנשרף העגל: (ו)
עץ ארז ואזוב ושני תולעת – ג'
מינין הללו – כנגד שלשת אלפי איש שנפלו בעגל. וארז הוא הגבוה מכל האילנות, ואזוב נמוך מכולם, סימן שהגבו'
שנתגאה וחטא, ישפיל את עצמו כאזוב ותולעת – ויתכפר לו:

6. איזה
קשר קיים בין חטא העגל לפרה אדומה ?