ויקרא: ונשלמה פרים שפתינו

נושא:
ויקרא:
ונשלמה פרים שפתינו

מחבר:
הרב
שמואל
רוזנברג

כיתות:
ד–ט

ויקרא
– ונשלמה פרים שפתינו

(1) סדור תפלה –
סדר קרבנות

רִבּוֹן הָעוֹלָמִים.
אַתָּה צִוִּיתָנוּ לְהַקְרִיב קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ וְלִהְיוֹת כֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּים בְּדוּכָנָם וְיִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָם.
וְעַתָּה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבֻטַּל הַתָּמִיד.
וְאֵין לָנוּ לֹא כֹהֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלֹא לֵוִי בְּדוּכָנוֹ וְלֹא יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדוֹ.
וְאַתָּה אָמַרְתָּ וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ.
לָכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱ–לֹהֵינוּ וֵא–לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁיְּהֵא שִׂיחַ שִׂפְתוֹתֵינוּ חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְנוּ קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ וּבִמְקוֹמוֹ וּכְהִלְכָתוֹ:

(2)
ספר סדר היום –
סדר תפילת שחרית

ואחר שיניח תפילין –
ישב במקומו מעוטף ומוכתר בכובד ראש והכנעה, כאילו שכינה שרויה על ראשו.
ויתחיל בזמירות מלה במלה בנחת כל אחד כפי הרגיל.
ואם כבר קרא פרשת העקידה בקומו בלילה יתחיל לומר: לעולם יהא אדם כו'.
ואומר קריאת שמע פסוק ראשון וברוך שם,
וטוב לכוין בה קודם שיקרא קריאת שמע אחר הנץ החמה.
ויקרא פרשת התמיד מלה במלה כי עולה לו במקום הקרבת התמיד,
כמו שאנו מתפללין אחר כך: שֶׁיְּהֵא שִׂיחַ שִׂפְתוֹתֵינוּ חָשׁוּב וּמְקֻבָּל וּמְרֻצֶּה לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִקְרַבְנוּ קָרְבַּן הַתָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ וּבִמְקוֹמוֹ וּכְהִלְכָתוֹ.
ואחר כך פרשת הקטרת עם פטום הקטרת:

(3)
תלמוד בבלי מסכת מנחות דף קי/א

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת יְהֹוָה כָּל עַבְדֵי יְהֹוָה הָעֹמְדִים בְּבֵית ה' בַּלֵּילוֹת: מאי בלילות ? … ורבי יוחנן אמר: אלו תלמידי חכמים העסוקין בהלכות עבודה, מעלה עליהם הכתוב כאילו נבנה מקדש בימיהם.

אמר ריש לקיש: מאי דכתיב: זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת ולאשם ? כל העוסק בתורה –
כאילו הקריב עולה מנחה חטאת ואשם. אמר רבא: האי לעולה, למנחה ?! עולה ומנחה, מיבעי ליה ! אלא אמר רבא: כל העוסק בתורה, אינו צריך לא עולה (ולא חטאת)
ולא מנחה ולא אשם. אמר רבי יצחק: מאי דכתיב: זאת תורת החטאת, וזאת תורת האשם ? כל העוסק בתורת חטאת –
כאילו הקריב חטאת ! וכל העוסק בתורת אשם –
כאילו הקריב אשם !

(4) רש"י

אין צריך לא עולה וכו'
– דהכי משמע: זאת התורה לעולה. כלומר: במקום העולה למנחה – בשביל המנחה. כגון: לכם = בשבילכם. כלומר: התלמוד תורה מכפר על עונותינו !
בתורת חטאת – כגון: סדר קדשים דמיירי בהלכות עבודה:

(5)
מדרש רבה במדבר פרשה יח' פסקה כא'

(הושע יד)
כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו. אמרו ישראל: רבש"ע, בזמן שבהמ"ק קיים היינו מקריבים קרבן ומתכפר, ועכשיו אין בידינו אלא תפלה !
טו"ב בגימטריא =
י"ז. תפלה – י"ט ברכות,, הוצא משם ברכת המינין שתקנוה ביבנה, ואת צמח דוד שתקנו אחריו, על שום:
(תהלים כו)
בחנני ה'
ונסני. ורבי סימון אומר: קח טוב, בגימטריא =
נפ"ש. אמרו ישראל: כשבית המקדש קיים –
היינו מקטירים חלבים ואמורין ומתכפרין. ועכשיו, הרי חלבנו ודמינו ונפשותינו ! יהי רצון מלפניך שתהא כפרה עלינו.
(הושע יד)
ונשלמה פרים שפתינו.

(6)
רבינו בחיי על בראשית פרק א פסוק יח

וכשם שהתענית קרבן כך הדמעה בשעת תפלה קרבן כנגד נסוך המים עם הקרבנות,
וכן דרשו רז"ל שערי דמעה לא ננעלו כי הדמעה מכח המים שהוא מכח החסד שהוא הימין והימין פשוטה לקבל שבים בכל עת ובכל שעה והבן זה כי הוא עקר גדול:

תלמוד בבלי מסכת תענית דף ב/א

דתניא: לאהבה את ה'
א–להיכם, ולעבדו בכל לבבבכם. איזו היא עבודה שהיא בלב ? הוי אומר: זו תפלה !

(7)
המאירי על מסכת סנהדרין דף מד/ב

כבר ידעת שמשחרב בית המקדש אין לנו במקום קרבן – אלא תפלה ותשובה. מעתה
יהא אדם רדוף אחר התפלה תמיד,
ולא
בזמן הצרות בלבד,
אלא
בכל יום ! דרך הערה אמרו: לעולם יקדים אדם תפלה לצרה, שנאמר: (איוב לו'
יט') הֲיַעֲרֹךְ שׁוּעֲךָ לֹא בְצָר וְכֹל מַאֲמַצֵּי כֹחַ:
( רש"י: היערוך שועך לא בצר –
וכי באתה לערוך צעקה, שלא תבואך שום צרה, ושום מאמצי כח לאונסך ? אם כן, במה יגבה את חובו ?
) וכן אמרו: כל המאמץ עצמו בתפלה מלמטה – אין לו צרים מלמעלה. ולעולם יבקש אדם רחמים. מיהו: הכל מאמצין כחו, וישתדל ברוב אוהבים, שאין לך אוהב שאין לו מקום. ובמשלי הערב אמרו: אל ימעט בעיניך שונא אחד, ואל ירבו רעיניך אלף אוהבים:

פירמידת ויקרא – בכל אחד משלבי הפירמידה יש להוסיף אות או להפחית אות