גמרא, קידושין, דף ב ע"א: שאלות חזרה

מהי מחלוקת בית שמאי ובית הלל לגבי קידושי כסף?

מי נחשב המחמיר במחלוקת זו ע"פ המשנה בעדויות?

מהו המקרה ממנו יוצא כי ב"ש הם המחמירים?

הסבר מדוע אמרו "האשה"
בה"א הידיעה, הבא דוגמא לכך שלא השתמשו בה"א הידיעה?

מהי קושיית תוד"ה האשה מהעובדה שבמשנה נקטו "עבד עברי", ללא ה"א הידיעה?

הבא דוגמא לכך שאין לדקדק כל כך בהבדלים בלשון המשנה?

עיין ברש"י ד"ה בכסף, באלו מדרכי הקידושין יש צורך בנוסף לפעולת הקניין גם באמירה ובאלו לא?

הסבר מהי "יבמה",
מהו תהליך החליצה?

הסבר מדוע המשנה כותבת "בפרוטה ובשווה פרוטה",
ואינה מסתפקת במילים:
"שווה פרוטה"?

הוכח שיש צורך במקור לכך ששוה כסף מועיל בקידושין כמו כסף?

מהיכן למדנו ששוה כסף מועיל בפדיון הבן?

מהיכן למדנו ששווה כסף מועיל בקידושין (למתקדמים:
מהי מחלוקת הרשב"א והתוס' בנידון?)?

מדוע יש צורך בלימוד ששווה כסף ככסף גם בנזיקין וגם בעבד עברי (2
תירוצים)?

הסבר את דרך הלימוד "כלל ופרט וכלל",
מהלומדים במקרים כאלו,
והבא לפחות דוגמא אחת ללימוד מסוג זה?

מדוע יש צורך בלימוד נפרד לפדי הבן ששווה כסף ככסף, ולא לומדים זאת מנזיקין ועבד עברי כמו שלומדים לגבי קידושין?

מהיכן למדנו שניתן לפדות הקדש בשווה כסף?

הסבר מדוע לגבי פרוטה המשנה מגדירה שער מדויק, ואילו לגבי דינר לא מסבירים זאת?

עיין בתוד"ה היבמה, והסבר מהי קושייתו?

מה היינו ממעטים מכך שהיו נוקטים מניין לגבי יבמה,
אם אכן היו עושים זאת?

מהו תירוץ תוס'?

מה קשה ממשנת אתרוג על תירוצו של תוס', וכיצד הוא מיישב קושי זה?

הסבר מדוע לא שנו מניין במשניות עבד עברי ועבד כנעני?

הסבר מדוע הגמרא רוצה שהלשון במשנתנו תהיה:
"האשה מתקדשת"?

עיין בתוד"ה מאי שנא",
והסבר מהו תירוצו לשאלת הגמרא?

כיצד הרב מנוח דוחה את תירוץ תוס'
לקושיית הגמרא?

עיין בגמרא, ברש"י ד"ה וכסף מנלן,
ובתוד"ה וכסף, והסבר היכן נגמר תירוץ הגמרא לשאלה מאי שנא הכא דתני האשה נקנית, לפי כל אחד מהפירושים?

מה פירוש השאלה "וכסף מנלן?" לפי רש"י ולפי תוס'?

עיין בתוד"ה משום דקבעי,
והסבר מהי קושייתו?

כיצד יש לפרש את שאלת הגמרא "מאי שנא הכא…"
לפי כל אחד משני תירוצי התוס'?

הסבר לפי תוד"ה וכסף, מדוע הגמרא לא מסתפקת בחלק השני של דברי הגמרא – כסף נקרא קנין דכתיב: "שדות בכסף יקנו"?

הסבר מהו הקושי של תוד"ה וכתיב, ביחס להשוואה בין המילה קח שנאמרה לגבי שדה ,
לבין המילה יקח שנאמרה לגבי אשה?

הסבר מדוע המשנה לא משתמשת בלשון: "האשה נקחת"?