נושא:גמרא,
מסכת קידושין דף ל: מבחן
מחבר:
הרב שמואל רוזנברג
כיתות:
ה–ט
בס"ד ציון:
___________
שם התלמיד: ______________
ח.
הורים:
___________
מבחן
בגמ'
מסכת
קידושין
דף
ל'
ע"א
–
ל'
ע"ב
תלמיד יקר!
המבחן שלפניך בנוי משאלות פתוחות.
בחלקן עליך לעיין בקטעי הגמ'
המובאים בסוף המבחן כנספח,
עיין היטב!!!
וענה רק לאחר שחשבת היטב!!!
-
,
הבנת מהלך הגמרא,
עיין בקטע א'
שבנספח:
-
מה דרש רב שמלאי משום ר'
יהושע בן חנניה מהפס':
"ושננתם לבניך"?
___________________
____________________________________________________________________ -
הסבר בלשונך את שאלת הגמ'
על דבריו!
_______________________________________
____________________________________________________________________ -
"לא צריכא ליומי"!
הבא 2 פירושים המסבירים את תירוץ הגמ':
– העזר בתוס'
ד"ה "לא צריכא"
-
_______________________________________________________________________
_______________________________________________________________________
-
_______________________________________________________________________
_______________________________________________________________________
-
(רשות)*
מדוע נקראו הראשונים סופרים?
2 פירושים.
-
_______________________________________________________________________
-
_______________________________________________________________________
-
שאלות תוכן,
עיין היטב בקטע ב'
שבנספח:
-
"אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם".
-
מה מקור הפס'?
___________________________________ -
מי זה ה–
"גבר"?
____________________________________________ -
למה מתכוון הפסוק במלה "אשפה"?
______________________________________ -
למה הכוונה במלה "מהם"?
_________________________________________________
-
מדוע בתחילה לומדי התורה היו כאויבים זה לזה?
____________________________________________________________________________________________________________
-
כיצד לבסוף הם נעשים "אוהבים זה לזה"?
__________________________________________________________________________________________________________________
-
איזה פס'
מביאה הגמ'
כהוכחה לכך שלבסוף לומדי התורה,
"אוהבים זה לזה"?
__________________________________________________________________________________________
-
(רשות)*
" אל תקרי בסופה,
אלא בסופה ". נקד את המילים המודגשות!
והסבר את דברי הגמ'!
_______________________________________________________________________
_______________________________________________________________________
-
עיין בקטע ג'
שבנספח:
-
בגמ'
מובא משל,
המסביר את הגנת התורה מפני עצת היצר הרע.
השלם את הנמשל:
-
האדם:
______________________________ -
הבן:
______________________________________ -
הכאת הבן ופציעתו:
_____________________________________ -
הנחת הרטייה:
________________________________________________ -
הסרת הרטייה:
_____________________________________________________
-
על פי איזו מלה בתורה נלמד משל זה?____________________
-
מהי הצעתם של "דבי רבי ישמעא–ל",
אם פוגע בך מנוול זה?
___________________________
____________________________________________________________________
-
שאלות ידע כללי על "תמרורי הגמרא"
:
-
מתי משתמשת הגמ'
במונח "משום"
או "משמיה"?
-
כשאומרים את שם הפסוק.
-
כשמתרצים את הקושיא.
-
כשאומרים דבר מסוים משמו של אדם אחר.
-
מתי משתמשת הגמ'
במונח "כי אתא…"?
-
כשהגמ'
מביאה טעם לתירוץ. -
כשהגמ'
מביאה ציטוט של פסוק. -
כשמביאים דברי אדם שבא מארץ ישראל לבבל.
-
מתי משתמשת הגמ'
במונח "מאי דכתיב"?
-
כשרוצים להסביר את כוונת הפסוק.
-
כשמסבירים את משמעות הפסוק.
-
כשרוצים לשאול מה ההבדל.
-
כשכתוב בגמ':
"בעי רב יוסף…",
הכוונה היא:
-
שרב יוסף רצה לענות.
-
שרב יוסף רצה לשאול.
-
שרב יוסף הביא פסוק מהתורה.
-
כתוב
את ההסבר למילים הארמיות הבאות:
ההסבר |
המלה |
ההסבר |
המלה |
|
|
ניתי |
|
גיסא |
|
|
מערבא |
|
אנן |
|
|
משום |
|
תלתא |
|
|
בעי |
|
מאי |
|
|
אל תקרי |
|
דכתיב |
נספח למבחן
קטע א'
"אמר רב ספרא משום ר'
יהושע בן חנניא מאי דכתיב ושננתם לבניך אל תקרי ושננתם אלא ושלשתם לעולם ישליש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד מי יודע כמה חיי לא צריכא ליומי".
תוספות:
"לא צריכא ליומי פירש בקונטרס ימי השבת כלומר שני ימים מקרא ושני ימים משנה ושני ימים גמרא ולא נהירא דא"כ אכתי הוה מצי למיפרך מי ידע כמה חיי ונ"ל לפרש בכל יום ויום עצמו ישלש על כן תיקן בסדר רב עמרם גאון כמו שאנו נוהגים בכל יום קודם פסוקי דזמרה לומר מקרא ומשנה וגמרא ור"ת פירש שאנו סומכין אהא דאמרינן בסנהדרין (דף כד.)
בבל בלולה במקרא במשנה ובגמרא דגמרת בבל בלול מכולם.
קטע ב'
"+תהילים קכז+ואומר אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער מאי את אויבים בשער אמר רבי חייא בר אבא אפי'
האב ובנו הרב ותלמידו שעוסקין בתורה בשער אחד נעשים אויבים זה את זה ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה שנאמר את והב בסופה אל תקרי בסופה אלא בסופה".
קטע ג'
ת"ר:
: +דברים יא+
ושמתם סם תם נמשלה תורה כסם חיים משל לאדם שהכה את בנו מכה גדולה והניח לו רטיה על מכתו ואמר לו בני כל זמן שהרטיה על מכתך אכול מה שהנאתך ושתה מה שהנאתך ורחוץ בין בחמין בין בצונן ואין אתה מתיירא ואם אתה מעבירה הרי היא מעלה נומי".
