נושא
הדף:
מבחנים
ארציים
בספר
ויקרא,
פרק
כא
ערך:
מתן
ברזלי
מיועד
לכיתות:
ט
שאלות מתוך מבחנים ארציים בספר ויקרא –
פרק כא
שאלה
10 תשנ"ח
פרק כ"א,
פסוקים א–טו.
א. ציין שלושה עניינים בהם שונים דיני כהן–גדול מכהן הדיוט!
* _________________________________________________________
* _________________________________________________________
* _________________________________________________________
ב. "לא יקרחה קרחה בראשם" (פסוק ה).
עיין בספר דברים פרק יד, פסוק א' ובפירושו של רש"י לפסוקנו (בויקרא)
בד"ה "לא יקרחה".
כיצד אנו למדים שציווי זה הוא דווקא על מת_____________________________
?
__________________________________________________________
איזה פרט הלכתי נוסף בעניין הקרחה, לומדים אנו לפי רש"י,
באותה דרך–לימוד שהזכרת?
__________________________________________________________
ג. רמב"ן כותב בפירושו לפסוק א':
"וטעם הכהנים, כי במצוות אשר הם בעניני הקרבנות יאמר אל אהרן ואל בניו
ולא יזכירם בשם הכהנים, כי הענינים ההם בקרבנות… אבל בכאן יזהיר שלא
ייטמאו במת לעולם, אפילו בעת שלא יבואו במקדש (והיא מעלה להם בעצמם
ולכך הזכיר הכתוב הכהנים לאמר) כי בעבור שהם כהני ה' ומשרתי אלוקינו,
יאמר להם שינהגו כבוד וגדולה בעצמם".
מדוע לדעת רמב"ן,
מזכירה התורה את הכינוי "הכהנים"
בפסוקנו ואינה מסתפקת ב"בני
אהרן"_______________________________________________________
?
___________________________________________________________
שאלה 8 תשס"ג
עיינו בפרק כ"א,
פסוקים א'-ח'.
א.
צטטו מהכתוב את המילים שבהן נאמר שכוהן הדיוט רשאי להיטמא לאשתו שמתה:
_____________________________________________________________
באיזה מקרה גם כוהן הדיוט אינו רשאי להיטמא לאשתו שמתה? היעזרו בפירושו של רש"י.
_____________________________________________________________
ב. עיינו בספר דברים פרק י"ד,
פסוק א', ולאחר מכן בפירושו של רש"י לפסוק ה' (בפרקנו,
ד"ה "לא יקרחה קרחה").
מהי השאלה שרש"י מעלה בדבריו_____________________________________
?
_____________________________________________________________
עיין בפירושו של ספורנו לפסוק ה! כיצד שאלה זו מתיישבת לפי דברי ספורנו?
הסבירו:
_____________________________________________________________
_____________________________________________________________
ג. רמב"ן כותב בפירושו לפסוק א':
"וטעם "הכוהנים",
כי במצוות אשר הם בענייני הקרבנות יאמר אל אהרן ואל בניו ולא יזכירם בשם "הכוהנים",
כי העניינים ההם בקרבנות… אבל בכאן יזהיר שלא ייטמאו במת לעולם, אפילו בעת שלא יבואו במקדש, והוא מעלָה להם בעצמם, ולכך הזכיר הכתוב "הכוהנים",
לאמור כי בעבור שהם כוהני ה' ומשרתי אלוקינו יאמר להם שינהגו כבוד וגדולה בעצמם."
מדוע,
לדעת רמב"ן,
התורה מזכירה את הכינוי "הכוהנים"
בפסוקנו,
ואינה מסתפקת ב"בני
אהרן"?
________________________________________________________
_____________________________________________________________
שאלה
5 תשנ"ט
עיין בפרק כ"א,
א–טו!
א. עיין ברש"י לפסוק ח'! את מי מצוה התורה בפסוק זה וכיצד צריך להביא לידי ביטוי מעשי את
קדושתו של הכהן?
1) ___________________________________________________________
2) ___________________________________________________________
ב. עיין ברש"י לפסוק יא!
מהו "מת–מצוה"_________________________________________________
?
כיצד לומד רש"י מהכתוב שמותר לכהן גדול להיטמא לו______________________ ?
____________________________________________________________
____________________________________________________________
שאלה 1 תשס"א
פרק כ"א
א. עיין בפסוקים א–טו.
לפניך טבלה להשוואת דיני כוהן הדיוט וכוהן גדול לעניין נישואין ולעניין הטומאה למת.
מלא את הטבלה על–פי הכתוב ועל–פי פירושו של רש"י (ציין "מותר"
או "אסור):
|
היטמאות למת |
נישואין |
|
||||
|
למת מצוה |
לאשתו |
להוריו |
לחללה |
לגרושה |
לאלמנה |
|
|
|
|
|
|
|
|
כהן הדיוט |
|
|
|
|
|
|
|
כהן גדול |
ב. עיין בפסוקים טז–כד.
ציין הלכה אחת שבה דינו של כוהן בעל–מום שונה מדינו של כוהן רגיל:
_____________________________________________________________
ציין הלכה אחת שבה דינו של כוהן בעל–מום שווה לדינו של כוהן רגיל:
_____________________________________________________________