נושא
הדף:
גמרא,
בבא
קמא,
דף
ח
מיועד:
לתלמידי
כיתה
י–יב
מחבר:
יעקב
קורצמן
"מקום ששם מחשבתו של האדם שם נמצא כולו,
כי העיקר – המחשבה"
(הבעל שם טוב)
דף מספר 37
בשלו הם שמין או בשל עולם הם שמין?
(דף ז –
ח)
1.
(א)
מה הכוונה בשלו הם שמין או בשל עולם הם שמין?
(ב)
מדוע אומרת הגמרא שאליבא דר'
ישמעאל אין בכלל שאלה,
וכל השאלה היא רק לפי ר"ע?
2.
עיין בתוס'
ד"ה אליבא דר'
ישמעאל – מה הסיבה לפי התוס'
ששאלת הגמ'
היא דווקא לפי ר"ע?
3.
ר'
אבא הכריע כי "בשל עולם"
"בשלו"
הם שמין – מה קשה על הכרעתו מהברייתא שהביאה הגמ'?
4.
הגמ'
מתרצת את הקושיא מהברייתא בכך שהיתה לו עידית ומכרה – מה הכוונה?
5.
הגמרא מביאה ברייתא שסותרת את הברייתא הראשונה,
וליישוב הסתירה יש 4
תירוצים –
השלם את הטבלה:
|
"בינונית וזיבורית…בע"ח בזיבורית" |
"בינונית וזיבורית…בע"ח בבינונית" |
התירוץ |
|
|
|
(א) |
|
|
|
(ב) |
|
|
|
(ג) |
|
|
|
(ג) היתה לו עידית ומכרה (לפי רש"י) |
|
|
|
(ד) (עיין בשאלה 8 |
6.
(א)
תוס'
ד"ה אידי ואידי מתייחס לתירוץ (ב)
– לפי תוס',
מדוע הנוסח של הגמרא הוא "אידי ואידי בשלא היתה לו עידית ומכרה"?
(ב)
מדוע צריכים אנו לומר שתוס'
ורש"י חלוקים בביאור הגמ'
(עיין היטב ברש"י על תירוץ (ב))
7.
(א)
תוס'
ד"ה "ואי בעית אימא"
מבאר מדוע אין לקבל את הלישנא בתרא בתירוץ (ג)
– מה הסיבה?
ובמה שונה הסברו של תוס'
להסבר של רש"י?
(ב)
לאור דברי תוס',
באר מדוע רש"י מעדיף את הלישנא קמא בתירוץ (ג)
8.
תוס'
ד"ה "מר לית תקנתא"
אומר בניגוד
לרש"י שאין כאן מחלוקת תנאים עקרונית בדין של עולא.
אלא שיש כאן נסיבות מיוחדות –
שהתנא שסובר שבע"ח גובה מהזיבורית,
סובר כך רק בגלל שאין למלווה עידית,
אך אם היה לו עידית,
לא היה מחלוקת והוא היה גובה מהבינונית – מדוע?