צפית לישועה
ש
מ את
מרןרביישראלמאיר הכהן
בעל הנחפץחיים"
דעת
אתרלימודייהדות ורוח
~ww.daat.ac.il
מהדורהשלישית מתוקנת
בני-ברק" /נצח" /תשמ"ט
דעת
לייסדי יהדות ורוח
אתיwww.daat.ac.il
כלהזנויות שמורות
"נתקוץ"
מכף ספרותיחרדי
נוסד בתש"א ע"י ר' יחזקאל רוטנברג ז"ל
ן
הקדמה למהדורה הראשונה
דור אומלל זהנתקיימובו כלהסימנים שמנו חז"ל בדורו של
משיח ,ובמדה שגבר היאושבין אחינו המתנכרים ,כך גם גברה
הצפיה והכמיה לביאת הגואלבין המאמינים.
רבינו החפץחיים זצ"ל,מי כמוהו לאמונת המשיח,מי כמוהו
חיכהלו בכליום שיבוא,מי כמוהו התכונן לקבלפניו,מי כמוהו
נקט באמצעים רוחניים ,בקדושה ובטהרה ,להחיש ולקרב את
ביאתו.
ספר זה שאנו מגישים בזה לציבור ,חדור כולו אותה רוח,
אמונתאומן,שיש להשרישה בלבכולנו.דבריו הקדושיםשיצאו
מלב טהוריכנסו ללבבות לעודדם ולחזקם.
,,נצחיי
הוצאתספרים חרדית
ארץ-ישראל
~13
דעת
אתרלייעדי יהדותורוח
ww.daat.ac.il
דעת
אתרלימצדייהדותורוח
w~n".daat.ac.ll
דעת
ייהדות ורוח
אתרלייהד
ww.daat.ao.il
מאמר
צפית לישועה
1נ 1שלשהפרקים
פרק ראשון
הנה בעוה"ר אנו רואין בכמה מקומות שנתמוטטה הדת
מאד מאדומנתקין הבנים מילדותם מתורת ה' ,מה שלאהיהכן
באיזהשניםשלפנינו .וכאשר נ[ת]חקההיטב עלסיבתהענין,יש
כמה דברים .ועיקר הסיבה הוא רפיון האמונה .שהאמונה
בעולם הנצח ,בשכר ועונש ,ובביאת המשיח ובכליעודי התורה,
היא נתנה אומץ לישראל בכל דורלישא כל המצוקות והתלאות
ולעמוד עבור דתם במסירות נפש ,הן בעצמן הן את בניהם.
שיפה היה[בעיני] האב לראות את בנו שחוטלעיניו על קדושת
השם ,להשיב נשמתו טהורה לאלוקי השמים ,מלראותו בגרם
האושר ,אםחלילהיסלף דרכו מדרך התורה והמצוה.
אכן ,בעוה"ר,כבזיום הצליח מעשה שטן ע"ישלוחיו הרבים
לרפותשרשי האמונה מקרבישראל,הן בשכר ועונש,הןביעודי
הנביאים .וכאשררואין גודל המצוקות והתלאותשעובריןעלינו
בכל יום ,מדמין בנפשם שהקב"ה הסתיר פניו ממנו לגמרי,
ומתיאשין מן הגאולהואינןמחכין למלכותשמיםכלל.וכל אחד
רבי ישראל מאיר הכהן
פונה לעצמו ומבקש עצות ,הן בהיתר הן באיסור,איך לפרנס
עצמו וב"ב.ויותר מזה,שאפילוהתמימיםוהישריםי"א בראותם
גודל הפריקת עול שנתהוה ,בעוה"ר ,שהוקל בכמה מקומות
ענינים החמורים שבחמורים,בגון דבריםשחייבה התורהעליהן
מיתה וכרת [כגון חילול שבת ,דכתיב מחלליה מות יומת,
ועריות,דהיינו טבלת נדה שהיא בכלל כל עריות ,כמו שכתוב
בפרשת אחרי מות] ,נפל לבן בקרבן וחושבין,איך נוכל לקוות
בדורינו לרחמי שמים אחרי שהפירו תורת ה' באופן נורא כזה.
ועי"ז ממילא מתרפין לגמרי,אפילו לראות לתקן איזה אנשים
שנוכללהצילם מרדת שחת.
וע"כ מצאתי חובה לנפשי להעריך לפני הכל את אמיתת
הענין ,שאדרבה בזמנינו יותר קרוב לצפות לישועה .והא
דלבאורה כאשריסתכל האדםבתנאי גאולה האחרונה הכתובה
בפרשת נצבים ,שתהיה כאשר נשוב אל ה' לשמוע בקולו ככל
המצוה אשרציוונו ,בכללבבינו ובכל נפשינו ,אנחנוובנינו ,ואז
ישיב ה' אלוקינו את שבותינו וגו' כמבואר שם,וכפי מה שאנו
רואין כעת לא אכשיר דר-א כלל ,ודבר זה נותן מקום להתיאש
וכפי מה שכתבנו למעלה .אבל התשובה ע"ז הוא כפי מה
עצמם ,שמסרו
שנבאר .דהנה לכאורה קשה לנו זאת על
י
'
ז
ח
לנוחבמי המשנה והגמראבסימני הגאלהסימניםשאינם לשבח
כלל .במו שאמרו במשנה סוף סוטה ובסנהדרין (צז)" :בעקבא
דמשיחא חוצפאיסגי וכו'ואין תוכחה,נעריםפניזקניםילבינו,
זקנים יעמדו בפני קטנים ,בן מנבל אב ,בת קמה באמה וכלה
בחמותה ,אויבי איש אנשי ביתו" וכו' .עוד שם" :חכמת
הסופרים תסרח,ויראי חטאימאסו והאמת נעדרת" .ובסנהדרין
איתאדהיינו ,שנעשית עדרים עדרים והולכת לה .פי' ,שתחסר
האמתמן העולםיוםיום בשטףגדול מאד.עוד שם":איןבן דוד
בא וכו' ,עדשירבו המלשינות" ,וכי"ב דבריםרבים .וכמה מהם
~]6
צפית לישועה
סמכו גםעלדברי תורהוהנביאים .ואנורואים בעוה"רשנתקימו
כולם בדור הזה [וגם כל שאר הדברים מענין המצוקות
נתקימו כולם] .ולכאורה יפלא ,דהלא מפסוקי התורה נראה
להפך ,שהגאולה תהיה כאשר נשוב אל ה' ,כמש"כ" :והיהכי
יבואו אליך וגו' הברכה והקללה ושבת עד ה' אלקיך ושמעת
בקולו" וגו' ואז "ישיב ה' את שבותך" וגו' .והוא דבר הבטחה
מד' שכןיהיה בודאי ,וכמו שכתב הרמב"ן.
והנהיש כמה תשובות לבארהענין (ע"ש בסנהדרין צז ע"ב
ודף צח) .אבל ביאור הענין הקרוב לפשוטו הוא כך .דשניהם
אמת ,דבאחרית זמן הגאולה ימצאו שני סוגי אנשים ושניהם
יעזרו בקירוב הגאולה כאשר נבאר .שימצאו חלק אנשים
בישראל אשר יתחזקו עצמם לעבוד את ה' בכל לבבם ובכל
נפשם ,הם ובניהם ,והם הם שלומי אמוני ישראל עובדי ה'
שבדור הזה .שבזמן שיתרבו המתפרצים העומדים לפרוץ
ולהרוס דת קודש ע"יריבוי ספרי הפוקרים אשריפיצו בקרב
העם ,או שארי עצות של תאוה וחמדה שלוחי דיצה"ר ,הכוחות
אשריגרמולפרוקעול מלכותשמים,עול התורה והעבודה ,בעת
הזאת השרידים משלומי אמוני ישראל ,המתחזקים ומתאמצים
לשמור כל חוקי התורה שלא להתרפות ממנה ,וגם את בניהם
ילמדון להחזיק בתורנו ה' ,ושלא לסור מכל הכתוב בהימין
ושמאל,בודאי מדרגתםעולה למעלה.כייגיע להם הדברבקושי
גדול ובחרף נפש הרבה יותר מדורות הקודמים .וידוע מה
דאיתא באדר"נ ,דפעם אחת בצער שקול ממאה פעמים שלא
בצער .ועבודת השי"ת כעת היא טהורה ונקיה שאין בה מטרה
לכבוד,אושאריפניות.כי אדרבהנתקייםבנו ,בעוה"ר,וסר מרע
משתולל ,על הבריותויראי ה' ימאסו ,אצל איזה סוגי אנשים.
ויש אנשים אשר בשביל לעשות את בניהםיהודים כשרים ,כדת
התורה ,מקבלים עליהם לחיות חיי עוני ודוחק כל ימיהם,
ג"כ
רבי ישראל מאיר הכהן
ומשארית עמלםיפרישו שכר למלמדים ומורים שיתחזקו בניהם
בתורת ה' .ואינם משנים מקומם בכל ענים ודחקם למקומות
הרחוקים שהפרנסה מצויה יותר ,בשביל חינוך בניהם לתורה
ויראה .ובודאי נוכל לומר דנחשב זה תשובה לה' בכל לב ונפש.
וכהנה הבנים ,השרידים אשר ה' קורא ,השמיםלילותכימים על
תורת ה' ומשחירים את פניהם בדוחק מזונותיהם ,ורק להתדבק
בתורת ה' ומצותיו כל ישעם וכל חפצם .ובזמן שנמצאו להם
הרבה מפריעים ומלגלגים ,הם יתחזקו עצמם לעמוד על
משמרתם ,משמרת הקודש ,בתורה ועבודה וכל הכתוב בתורת
משה ודברי נביאים ,הכל קדוש אצלם .הלא מדרגתם עולה
למעלה מאד בעת הזאת .וכהנה אלה הבנים מבחורי ישראל
אשר מצוקת הזמן יעבור עליהם ,ובתוך מצוקתםיתחזקו לשמור
דת ה' בכל יכלתם ,ויפעלו בעצמם לחיות בלחם צר ומים לחץ
ורק שלא יבוא פגול לתוך פיהם .ובזמן שנפשם רעבה וצמאה
ועיפה ,ולאיום אחד ושנים אלא כמה וכמהימים ושנים ,ובכל
ענים ומרודם לא יבעטו ח"ו ,אלא עוד נפשם בהם תתמוגג על
מעוטם בתורה ובמצוות ה' אשראין בידם לעשותכראוי .האין
זה תשובה לה' בכל לב ובכל נפש.כי עבודתם לה' היא עבודה
שלמה אשר זכות אחד מהםיכריע הרבה והרבה כהנה וכהנה,
כיו"ב שאנורואין קדושת עם ישראל ,שבהתגברות מצוקת הזמן
על כל אחד עד מאד ואעפ"כ מתחזקים בכל נפשם לשמורחוקי
התורה ,הם ובניהם ,ובאים ומתפללים ובוכים ומתוודים לפני
הקב"ה ,ומצדיקים דינו וקובעים עתות לתורה .ובכל עונים
ודוחקם ירבו לרחם ולעשות חסד אחד עם חברו בכל מיני
השתדלות והתחכמות איך להטיב ולהשכיל אל דל .וע"כ כל
האנשים האלו בודאי קרוב מאד לומר שנתקימו בהם פסוקי
התורה" :והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה ,הברכה
והקללה אשרנתתילפניך והשבות אל לבבךוגו' ,ושמעת בקולו
צפית לישועה
ככל אשראנכי מצוךהיום אתהובניך בכללבבךובכל נפשך".כי
אלההשרידיםשלומיאמוני ישראלשבים אללבםויודעים חומר
העבודה והמצוה אשרעליהם ,ומוסרים נפשםלקיים את התורה
הםובניהם.
אמנם גם זאת הגידו לנו חכמינו ז"ל מראש ,כי
הכל יעמדו במדרגה הזאת ,ויקום דור החדש שהם להיפך
לא
מהראשונים ,שיעמדו במדרגה שפלה במצב הדת מאד ויתנהגו
כל אחדכפיהישרבעיניו [ולאיקבלו תוכחה ,כמבואר במשנה].
ואעפ"כ ,אליפוללבנו מזהכי זה גופאמסימני הגאולה.כי אלה
הראשונים יקרבו הגאולה במעשיהם הטובים ואלה נמי יקרבו
הגאולה .והיינו ,שבדורות הקודמים ,שהלכו הדורות כתיקונן,
וכל כלל ישראל עמדו במעמדן ,האבות מסרולבניהם אתיסודי
האמונה והדת והבנים קבלו באהבה וחבה כל מה שנמסר להם
מאבותיהם[וכפיחוקי מדות הדרך ארץ שקודמות לתורה ,שעל
הבנים הצעירים לשמוע לקח אביהם ,ואמונתנו הקדושה הלא
היא מקובלת מדור דור מאבות לבנים עד דור הראשון ,שהיו
ששים רבוא אנשיםמבני כ' ומעלה ,לבד הנשים וטף,שהיו כולם
במעמד הרסיני .והם ראו את הכל בעיניהם ,וכדכתיב" :היום
הזהראינוכיידבר אלקים את האדםוחי"] וכמו שאנו אומרים:
"ודבריו חיים וקיימים כו' על אבותינו ועלינו ,על בנינו ועל
דורותינו" וכו' וכל ישעם וחפצם ,הן מהאבות והן מהבנים,
היתה רק זאת לזכות בתורה ומע"ט ולעשות רצון אבינו
שבשמים .ואז לא היתה הנחיצות כ"כ בקירוב הגאולה ,שמצב
הדת עמד על תילו ,ובאריכות הגלות נתגדל ונתרבה זכותן של
ישראל מדור דור .הן מהזכיות בעצמם שנתוספו מכל דור והן
משכר ההמתנה שישראל מחכין ומצפין לביאתו של משיח זה
זמן ארוך ,ועומדים באמונתן ובצפייתן לישועה .וכמו שאמרו
חז"לבסנהדרין (דף צז) שכשם שאנו מחכין,כן והקב"ה מחכה
רבי ישראל מאיר הכהן
לגאלנו ,כמו שנאמר" :לכן יחכה ה' לחננכם" וגו' ומאחר שהוא
מחכה ואנו מחכין למה לא בא ,להגדיל שכר ,ולכן לא מיהר
הקב"ה את הקץ.
אבל כ"ז כשהקבלה מיסודי הדת ושרשי האמונה היתה
חזקה ,ולא בא שוםרפיון בקיום התורה והמצוה מצד האמונה.
אבל בעת הזאת שבעוה"ר קמו הפריצים ויחללו דת קודש ע"י
ריבוי ספרי עמל ודעות חפשיות אשר יפיצו בקרב העם ,כבו
כמעט את שלהבת האמונה הטהורה מלבצעיריישראל .והרבה
התחילו למאן בקבלת אבותיהם והם חכמים בעיניהם נגד כל
דורות הקודמים ,וכל החכמים ונבונים וקדושי עליון שבכל
הדורות שהיו לפנינו ,שמסרו נפשם על כל חוק מחוקי התורה,
נקלה כבודם בעיניהם .ואף נגד רבותינו בעלי המשנה והגמרא
שהיו כמלאכי מרום מצאו איזה מהם עזות בנפשם לדבר נגדם,
אוי לנו שכך עלתה בימינו ,והוא כנבואת חז"ל שחוצפאיסגי,
שגדל עד מאד בעוה"ר .וממילא אין ביכולת האבות למסור
קבלתם הנאמנה להבניםמיסודי הדתוחביבות התורה והמצוות
מאחר שימאנו לקבל .וא"ב אין שום תועלת נרצה מאריכת
.הגלות ,כיון שהקבלה הולכת ונפסקת ח"ו [ועוד בעוה"ר אנו
רואיםלהיפך שהבניםיפעלו גם על האבות לרעה] ,ובע"כיחיש
וימהר הקב"ה הגאולה לפקוח עינים עוורות לראות באור
האמיתי.כי חלילה לאיעזוב הקב"ה אתבניו שיודחו ,וכדכתיב:
"לבלתי ידח ממנו נדח" ,כי הם בניו בני בחוריו אשר נטלם
ונשאם מימות עולם ,וכדכתיב" :ואף גם זאת בהיותם בארץ
אהביהם[פי' :שהקב"ה הגלה את ישראלשיטיבו את מעשיהם
שם בהגיעם חמת המציקים ,והםיוסיפו לעשות זאת גם שם,
בכ"ז] לא מאסתים ולא געלתים לכלותם להפר בריתי אתם".
ואמרו חז"ל" :לא מבוסתיםבימי כשדים ,שהעמדתי להםדניאל
חנניה מישאללעזריה .ולא געלתיםבימייוונים ,שהעמדתי להם
]101
צפית לישועה
שמעון הצדיק וחשמונאי ובניו .לכלותםבימי המן ,שהעמדתי
להם מרדכי ואסתר .להפרבריתי אתםבימי פרסיים ,שהעמדתי
להם שלביתרבי.כיאני אלוקיהם לע"ל".
נמצא ,ששניסוגי האנשים שימצאו בעת האחרונה ,שניהם
יקרבו את הגאולה ,אלה במעשיהם הטובים וגודל המצוקות
שהם סובלים ואלה במעשיהם אשר לא טובים .ומובן הדברכי
טוב יותר להאדם להיות מהטובים ולא מהרעים .וב"ז שכתבנו
מרומז בתורה בפרשת האזינו ,דקאינמיבענין אחרית הגאולה
[כמו שפירשו חז"לבסנהדרין דף צז] ,וכדכתיב" :כיידין ה' עמו
ועלעבדיויתנחםכייראהכי אזלתיד ואפס עצורועזוב".והיינו,
כיידין ה' עמו ,יתנחם לגאלם (כפרש"י) ,משום שגם עבדיו
נתונים בצרה .ויראהכי אזלת יד ,פי' שהלך כוחן של ישראל
להיות עוד בגולה.כי אפס עצור ועזוב,היינו שאפס בהחלט כח
המחזיק דת קודש,שאין בכוחן של ישראל עודלהחזיק.
.
ה
ז
וכעין זה פירשו לנו חז"ל בסנהדרין שם ממקרא אין
בן דוד בא עד שירבו המלשינות,והיינו שמטעם זה אפס עצור
ועזוב,שאין בכח העומדים בראשי העם להחזיק הדת .ד"א :עד
שיתמעטו התלמידים ,ופירש"י :שמחזיקיןידי ישראל להחזירן
למוטב .הרי שימצאו גם אז עבדיו הנאמניםלו ית' ,אלאשיהיו
מועטיןואין בכחםלעצור.וכן נמצא בכתוב (ירמיה לא) על עת
הגאולה" :וזרעתי אתבית ישראל זרע אדם וזרע בהמה" .וכתוב
בגמרא (סוטה דף כב) דזרע בהמה קאי על אדם שאין בו לא
מקרא ולא משנה ולא גמרא,והיינו שימצאו שניסוגי אנשים
וכנ"ל ושניהםיהיומסייעיםלקירוב הגאולה וכנ"ל.
היוצץ מדברינו ,שבזמנינויש יותר לצפות ולקוות שיתגלה
כביד ,השי"ת בעולם ,וכפשטיה דקרא שאמר הכתוב" :חי אני
נאום ה' וימלא כבוד ה' את כל הארץ" .ולפ"זצריךכלאישישר
לב להתבונן מהיהיה כשיבוא משיח צדקינו,מייהיה אז לשם
רבי ישראל מאיר הכהן
ולתהלה ולתפארתומייהיה אז המאושר באדם .אותן שדבקו
בהשי"ת בעת התגברות המצוקות והתלאות ,והם עמדו על
משמרתם להיות יהודים נאמנים לד' ולתורתו ,על פניהםיאיר
אור השי"ת ,כל אחד לפי מדרגתו בידיעת התורה ובקיום
מצותיו .וכדאיתא בתנאדביאליהו פ"א" :אור של ת"חוצדיקים
לימותבן דוד ולעוה"ב כיצד" ,וקחשיב שמה כמה מדרגות,.יש
שנותנים לו מאור פנים ככוכבים קטנים ויש ככוכבים גדולים
[וכמו שאמר הכתוב" :ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד"],
ויש שנותנים לו מאור פנים כמו הלבנה בתחקת החודש ,ויש
כמו בחמשה לחודש ,ויש כמו עשרה לחודש ,ויש כמו בט"ו
לחודש .ויש כמו השמש בצאתה שעה אחת על היום,ויש כמו
שלש וכו' ויש כמו שש שעות על היום" .וב"ז מרומז בכתוב
"ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" ,ע"ש.
הכתוב:
ובאמת ב"ז מרומז במה שאמר
ם
ת
י
א
ר
ו
"ושבתם
בין
צדיק לרשעובין עובד אלקים לאשר לא עבדו" .ואחז"ל" :היינו
צדיקהיינו עובד אלקים,היינו רשעהיינו לא עבדו .אלאבין
השונה פרקו מאה פעמים לבין השונה מאה פעמים ואחד".
וביאורו,לפי מה שהיהעמלו בתורהביותר,יאיר אורפניוביותר.
וזהו שאמר וראיתם ,היינו שיהיה ניכר על אור פניו מדרגתו
היותרגדולה.ומסיים שם בתנא ד"א" :זה הכלל ,כל הנושאפנים
אל התורה זוכה ומקבלפני השכינה ,אבל המזוהםבעבירותאינו
מיסבבפני המלך[פי' אפילו לאחר שיקבל עונשו בגהינוםוינקה
מעוונותיו,אינו זוכה לקבלפני המלך,וכענין שאחז"ל המחליט
עצמו לעבירהאין לו מחילה עולמית] .בד"א ,בזמן שלא עשה
תשובה ,אבל אם עשה תשובה ומת הרי הוא כצדיק עולם
לכלדבריו".
וכעין זה איתא שם ג"כ בפ"ה וז"ל" :כבוד ועוז לצדיקים
לע"ל ולעוה"ב .כיצד ,הקב"ה יושב בביהמ"ד שלווצדיקי עולם
]121
צפית לישועה
יושביןלפניו ולכל אחד ואחדנותנין לו מאורפניםלפי התורה
שיש בו".
ודעעודלפי מה שביארנו למעלה דבסוף הגלותימצאו דעות
נפסדותויששעי"זיבדלומן התורהומן המצוות ,וע"כ האנשים
שיתחזקו אז לילך בדרכי ד' וללמוד תורתו ולקיים מצותיו,
נקראין אז בשםצדיקים .וזהו שאמר הכתוב ועמך כלםצדיקים,
היינו אותן שישארו לצד ד' ולא נתפתו להפושעים [כן כתב
באבקת רוכלתלמידו של הרא"ש ז"ל].
וע"כ צריך כל איש להתחזק כעת בידיעת התורה ובקיום
מצוותיו ,דאחר שיבוא משיח שוב נקראים אותם השנים שנים
אשראין בהם חפץ .וכמו שאמר הכתוב" :וזכר אתבוראיךבימי
י הרעהוהגיעו שנים אשר תאמר
בחורתיך עד אשר לאיבואוימ
איןלי בהם חפץ" ,ואחז"ל אלו ימות המשיח שאין בהם זכות
ולא חובה .והטעםכי אז יתבטל היצה"ר.
פרקשני
והנה כל מי שאינו מאמין כלל בביאת המשיח ידוע לכל
שעוונו גדול מנשוא ,שחסר לו עיקר אחד מן השלשה עשר
עיקרים .וכן מי שאינו מחכה לביאתו ,דהיינו שמתייאש ממנו
מאיזה סיבה שהיא ,הוא חבירו של האיש הזה וככופר בתורה
יחשב .רז"ל הרמב"ם בהלכות מלכים פי"א" :המלך המשיח
עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה לממשלה
הראשונה ,ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל ,וחוזרין כל
המשפטים בימיו כמו שהיו מקודם .מקריבין קרבנות ועושין
שמיטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה .וכל מי שאינו
מאמין בו ,או שאינו מחכה לביאתו [ע"כ ר"ל שמתייאש ממנו
]137
רבי ישראל מאיר הכהן
מאיזה סיבה שהיא] לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר ,אלא
בתורה ובמשה רבינו ,שהרי התורה העידהעליו שנאמר ושב ד'
אלקיך את שבותךוריחמךושבוקיבצךוגו' אםיהיה נדחך בקצה
וגו"'עכ"ל.
השמים משםיקבצרוגו'והביאךד'אלקיך אל
והנה באמת אנוצריכין להתבונן מן העבר על העתיד .בעת
שיצאנו ממצריםהבטיח ד'לנו כמה טובות,וכתיב ביהושע (כג):
"ויקרא יהושע לכל ישראל ויאמר אליהם וגו' וידעתם בכל
לבבכם ובכל נפשכםכי לא נפל דבר אחד מכל הדבריםהטובים
אשר דבר ד' עליכם ,הכל באו לכם לא נפל ממנו דבר אחד".
וממנונוכללהתבונן גםהיום,בודאייקיים הבטחתו אשרהבטיח
לנו בפרשת הגאולה .ונאמר" :יבש חציר נבלציץ ודבראלקינו
יקום לעולם" .ולבד מה שהבטיח לנו בתורתו ,הבטיח לנו ביד
כל עבדיו הנביאים אודות הגאולה העתידה ,בישעיה ,בירמיה,
ביחזקאל ובתרי עשר ,בכולםיש נבואות על הגאולה העתידה.
ומדרגה הרמה של ישראל אשריהי' בזמן ההוא ,שכולםיגיעו
למדרגת הנבואה ,וכדכתיב (יואלג)" :והיה אחריכן אשפוך את
רוחי על כל בשר ונבאו בניבם ובנותיכם" וגו' .וגם כל הנבור
שיהיה להם מכלבאי עולם ,וכדכתיב" :והביאו את כל אחיכם
מכלהגוים מנחהלד' בסוסים וברכבוגו' כאשריביאובניישראל
את המנחה בכלי טהור בית ד"' .ונאמר" :והביאו בניך בחוצך
ובנותיך על כתף תנשאנה" .וכלל אמר הכתוב" :עין לא ראתה
אלקים זולתך יעשה למחנה לו".וענין איחור הגאולה כבר רמז
לנו הקב"ה בעצמו ע"י הנביא הושע (פרק ג),/ :כיימים רבים
ישבובני ישראלאין מלךואין שרואין זבח וגו' אחרישודב;ובני
ישראל ובקשו את ד' אלקיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל ואל
טובו באחרית הימים" .ואמר לנו עוד" :אמ יתמהמה חכה לו".
ביאור הדבר ,אםיחשוב האדם שח"ו תתבטל הבטחתו שהבטיח
לישראל ,לאכן הדבר ,אלא חכהלו,פי' כאדם המחכה עלאיזה
האיץ
]147
צפית לישועה
דברכי באמתבודאייתקיים .כמו שאמר הכתוב" :יבשחצירנבל
ציץ ודבראלקינויקום לעולם" .ומסיים הכתוב" :בי באיבא לו
לאיאחר".וביאורולדעתי בדרךדמיון .מלך אחד התקצף עלבנו
ויגזור עליו על חמש שנים שלא יהיה בביתו ,ושלחו למדינה
רחוקה מאד בקצה העולם ,אשר בימים הראשונים היה צריך
ליסעאיזהשנים .ואחריכן ניחם המלך ,אכן דבריו שדיבראין
להשיב.ויתבונן בנפשו מה לעשות כאשר תכלינה החמש שנים,
הלא תמשךנסיעתו כמהשנים קודםשיבא לפה.ויתן צושיעשו
עבורו כלההריםלמישור .ויעשה עבורו כל המאשינעס שבעולם
אשריוכלבזמן קל לבואלביתו ולאיאחרבשבילהנסיעה רקזמן
מעט מאוד.כן הואענינינו אשר נפזרנו בקצה הארץ ,והקיבוץ
גליותיהיה מבל ישראל ,כאמור" :ואתם תלוקטו לאחד אחדבני
ישראל" ,ויחשוב האדם שהקיבוץ גופו ימשך כמה שנים עד
שיקובצו .אבל באמת לא כן הוא .הקב"ה עושה כל ההכנות
מקודם ,עד שכשיבוא עוז הקיבוץ ,לא ימשך הרבה .וזה שכתוב
אם יתמהמה חכה לו .ושמא תאמר הלא ימשך הרבה הקיבוץ
גופו ,ולזה אמר כי בא יבא ,ר"ל באשר יבוא הזמן שיוכל
לבוא ,לא יתאחר כלל .והוא כמו שאמר הכתוב" :מי אלה כעב
תעופינה" ,ר"ל כמו הענן שהוא רץ במהרה מאוד ,כן יהיה
י הנה.
הקיבוץגלויות .ועצםענין האיחורישלו תשובהפשוטה.כ
הכתוב אומר" :ודוררביעיישובו הנהכי לא שלםעון האמורי
עד הנה" .והרי שם לאהיו רק שבעה אומות ,ואפ"ה נשרצה
הקב"ה לקיים ההבטחה שהבטיח לאברהם היה מוכרח זרע
אברהם להמתין כמה מאות שנה עד שיושלם עוונם .וכתוום
שהוצרךכלהעולם להתבררולבוא הכל תחת רשותו של הקב"ה
ומלך משיחו ,כמאמר הכתוב בדניאל (פרק ז)" :ולהיתיב שלטן
ויקר ומלכו" וגו' הוכרח הדבר להמשך זמן רב .ויותר מזה,
שהגאולה הקודמת לא היתה אלא לזמן ,במו שבחוב בסה"ק,
1151
רבי ישראל מאיר הכהן
אבל הגאולה האחרונה הזו,היא אחרית כלהגלויות ,שלאיהיה
עוד שום גלות .וממילא הוברחו לתקן כל הקלקולים שהיו
לישראל מיום היותם לגוי ,ובאריכות הגלות יתוקן הכל .וגם
הגלות הוא צירוף גדול לברר הרע מן הטוב ,וכמאמר הכתוב
בדניאל בסופו" :יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים" וגו' ,ולכל זה
צריךזמן רב.
אבל חלילה וחלילה לנו להתיאש ע"י האיחור ,ובפרט
שהנביאהגידלנו מראש על האיחור,כי אף אם יתמהמה הכה
לו כי יבוא וגו' .וחלילה לא יפול מדברי ד' דבר ,וכמו שאנו
אומרין בברבות שקבעולנו אחר ההפטרה" :ודבר אחד מדבריך
אחור לא ישוב ריקם" .ובפרט בעיקר הזה שלא דבר אחד הוא,
שכלהנביאים מלאים מזה ,וכלרבותינובעלי הש"סמלאים מזה
והוא עיקר ויסוד אמונת ישראל .ואנו אומרים זה בברכה
ראשונה" :ומביא גואל לבני בניהם" .ובפרט כהיזם לפי מצב
ישראל שהגיע עד לעפר ,בעוה"ר ,הן בגופם הן בנפשם
וכמשה"ב" :שחה לעפרנפשינו",היינו נפשם שלישראל,כידוע
מצב הדורהצעיר" ,דבקה לארץ בטנינו",היינוגופם שלישראל,
בודאיעלינו לעמוד הכן ולחכות לישועה .ולשון הכתוב הנ"ל:
חכהלו,דהיינו שצריך לעמוד מוכן כמו שעומד ומחכה עלאיש
שיבוא.ומי בעת כזאתיודעאולי כבר עומד אחרבתלינו.
ואשרי למי שאינו מתיאש מלחכות להגאולה ונותן לב על
עצמוובניולהרבות תורה ומצוות ,שלאתשיגנו בושהלעתההיא
כי רק בעוה"ז ,שדומה ללילה ,הכל מכוסה ולאניכר צדיקלפני
רשע ,אבל אז יתגלה הכל ,וכדאיתא בתרגום קהלת על הפסוק
סוף דבר הכל נשמע ,ותרגם" :כל עובדי בני עלמא עבידין
דיתפרסמון" .וכל אחד יתכבדלפי התורה והמצוות שישבידו,
וכמשה"ב על עת ההיא" :ושבתם וראיתםבין עובד אלקים
לאשר לא עבדו" ,וכנ"ל בפרק הקודם.
]161
צפית לישועה
פרקשלישי
והנה בפרקים שעברו ביררנו מצד השכל שצריך האדם
לצפות לישועת ד' ,ועתה נבאר החיוב ממאמרי חז"ל .דהלא
אמרו בשבת (דף לא) ששואלין לו לאדם בשעת הדין צפית
לישועה [והיינו כמו שאנו מתפללין בכל יום" :וקרנו תרום
בישועתך"] .והקב"ה מתרעםעל האדםכשאינו מחכהלמלכותו,
כדאיתא בפסיקתא [במאמרגילי] שאמר הקב"ה לצדיקים ,לא
יפה עשיתם שחיבבתםלתורתי ולא חכיתםלמלכותי .הריאפילו
צדיקים המחבבין התורה דורשים מהם עלצפוי לישועה .ודבר
זה מקרב את הגאולה כדאיתא בילקוט איכה" :בשעת חורבן
הבית אמר יצחק אבינו לפני הקב"ה ,רבש"ע שמאאין חזרה
לבנים .והשיב הקב"ה אל תאמר כך ,יש דור שהוא מצפה
מיד הם נגאלים ,שנאמרויש תקוה לאחריתך נאום ד'
למלכותי
ושבו בנים לגבולם" .מכל זה נראה שרצון השי"ת שנחכה
למלכותו בבל עת[ .ונראה שזהו שאחז"ל צפית לישועה ,שלשון
ציפיה הוא כמו הצופה שעומד במקום גבוה ומתבונן לראות
איזה דבר חדש ,כך צריך האיש הישראלי לחכות על מלכות
שמים שיתגלה בקרוב].
והנה ידוע שהוזהרנו בתורה להרחיק מדברי שקר ,כמו
שכתוב" :מדבר שקר תרחק",והיינו אפילו אם הדבר הזהאיננו
שקר גמור רק שיש בו קצת תערובת שאיננו אמת ג"כ הוזהרנו
בזה(עיין שבועודו דף לא) .וזהו אפילו אם הוא מדבר עם איש
שכמותו וב"ש אם הוא מדבר עם נשיא בישראל ,וק"ובן בנו של
ק"ו אם הוא מדבר עם השם יתברך ,בודאי יש ליזהר מלהיות
דובר שקר לפניו ,וכמו שנתוב" :דובר שקרים לא יכון לנגד
עיני".
והנהזהואפילו אםאיננומזביר שמו של הקב"ה עלענין זה
]171
רבי ישראל מאיר הכהן
שהוא מדבר ,ובפרט כשהואמזניר שמועלענין זה,בודאיצריך
זהירות גדולהבענין זה.
וע"כ יפלא מאוד איך אנו אומרין ג"פ בכל יום "עלינו"
ומסיימים" :על כן נקוה לך ד' אלקינו לראות מהרה בתפארת
עוזיך" .והלא אםהיה מקוה באמת על כבוד ד' שיתגלה במהרה
היה צריך כל אחד להכין עצמו לדעת עניני העבודה ,בל
ההלכות השייכותלעניני הקרבן והמקדש [ודוגמא :אםמצפין
שיבוא המלך בהעיר ,אפילו באיזה ספק ספיקא ,מקשטין כל
הרחובות לכבודו ,אפילו אםיהיו אלף רחובות בעיר ,מספקפן
יסע דרך רחוב זו] ,בעבור שאז כלהדיניםנוגעים למעשה ,ואם
ת"ח לאידעו בהם הלאלבזיון יהיה לו.אין זאת כ"א שבפינו
לבד אנואומרין ד"ז ,אבל רחוק הואמכליותינו .וע"זאני מתמה,
איך אנו אומרין לפני ה' דבר שאיננו כן ,ובפרט להזכיר שני
שמות הקדושים ע"ז .וכשיתבונן בעצמו ימצא שמזכיר יותר
מארבעים שמות הקדושים בבל שבוע [ג"פ "עלינו"] ,ובחשבון
שנה הוא מזכיר יותר מאלפיים שמות הקדושים ללא דבר,כי
הוא אומרלפני ד' שמקוה שבמהרה יתגלה כבודו ובאמתאינו
מקוהכלל.
ת
ו
כ
ז
דהם
ש
י
ל
ל
כ
סומכין עצמן
והנה על ישראל לדון לכף
על הכהנים שעליהם מוטל ענון המקדש ועבודתו ,אבל על
הכהנים בודאי יש לתמוה מאוד כשהם מתיאשין מללמודדיני
עבודה ,הלא בם בחר ד' לשרתו ובכליוםיש ספק שמאיבוא
משיח צדקנו ,וכדאיתאבעירובין (דף מג) שהאומרהרינינזיר
ביום שבז דוד בא ,אסור בכליום לשתותיין ,שמאיבואהיום.
ונפסקכן להלכה (רמב"ם פ"רמהלכיתנזירות הלכחיא).וידוע
מה שהיה בעת הגאולה השניה שאמר הקב"הלחגיהנביא שאל
נא את הכהנים תורה וגו' וכן יהיה בודאי בגאולה האחרונה.
וכמה תגדלהכלימה כשלאידעו מהלהשיבן.
]181
צפית לישועה
ובאמת מוטל ג"כ על ת"ח שבישראל לקבוע עת מעתותיו
לידע דינים השייכיםלעניני הקודש והמקדש ,דהלא ידוע מה
שאחז"ל אלף נכנסין למקרא ,חלק עשירי מזהיוצאין לגמרא,
נמצא ,דלגמרא הוא אחד ממאה אנשים .וכמו בכל ישראלכן
הואבודאי גםבכהנים ,אישלמדןלהבין הלכה הוא אחד ממאה,
ותשעים ותשע הםאנשיםפשוטיםגמורים,ובודאיצריכין ללמוד
עמהם דיני עבודה .וא"ב צריך עכ"פ כל ת"ח לידע בעצמו
מתחלה דיני עבודה .וכן היה גם בזמן המקדש ,כדאיתא
בירושלמי פ"ד דשקלים ,רב יהודה בשם שמואל דת"ח היו
לומדים עם הכהניםדיני שחיטה וקבלה וזריקה.וכן בודאי בעת
הגאולה כשיעברו הים ויוצרך כ"א להביא קרבן תודה ,או על
חולה שנתרפא ,שמצוי אצל כל אדם ,אוחייבי חטאות שימצא
לאלפים ,שעברו על חילול שבת בשוגג וכה"ג,וירוצו הכל אצל
הכהניםשיקריבו בעדם הקרבנות ,והכהניםירוצו אצל כלבעלי
תורהלהבינםאיךלהקריב הקרבןבדין .וכמהבזיון וכלימהיגיע
אז לכל אחד מבעלי תורה כשלא ידעו להשיב .וידיעה בעניני
עבודה ,לידע כל פרטיה למעשה ,נצרך לזה כמה שבועות או
חדשים.
והנהלפיגודל מצוקתהזמן שמצוי כעת ,בעוה"ר,שנתקיימו
כמעט כלהסימנים שהזכירו חז"ל בעתקירוב הגאולה(עיין סוף
סוטה במשנה ובסנהדרין צו וצח) ,בודאי יש לקוות לגאולה
וצריךלהזדרז להכון לעבודה ולהלכותיה.
ולך נא ראה מה שאחז"ל (סנהדרין צח)לענין משיח שראה
ריב"ל ,דהוי שרי ואסר כל מכה בפ"ע'ולא הכל ביחד .והטעם
השיב בעצמו,כיפן יאמרלו הקב"השילךלגאולבניו ולאיצטרך
לעכב .ועתה נוכל ללמוד בק"ו ,אם רגע אחדאינו כדאי לעכב
לכללישראל ,מה נאמר אםיבוא משיח צדקנוויאמרלנו בשם ד'
להקריב קרבנות הקבועים בשם כלל ישראל וקרבנות האמורים
]191
רבי ישראל מאיר הכהו
בספר יחזקאל ,ואנחנו נהיה מוכרחים להמתין עכ"פ איזה
שבועותאו חדשימי עד שנהיהבקיאיםבהלכותיהן.לך נא וראה
מה דאיתא בבכורות (דף נד) דלפיבך בטלו שלא לעשר מעשר
בהמה ,אף ההוא מצות עשהדאורייתא ,משום ראתילידי תקלה
[דכיון ראין לנו מזבח להקריבוצריכין להמתין עד שיפול בהן
מום אתילידי גיזה ועבודה] .וקפריך הגמרא" :נישדי ביה מום
בכוליה עדריה קודם שנעשר את העדר" [דהואעדיין חולין
ומותר להטיל בהן מום] .ומשני" :מהרה יבנה המקדש ובעינן
בהמה להקרבה ולא שכיחי" ,עי"ש בגמרא.והרי משום חשש זה
ביטלו מ"ע דאורייתא ,ולמה לא נימא מהרה יבנה המקדש
ובעינן כהנים להקרבה ולא שכיחי ,דהא בעינן שיהיהיודעין
דיני עבודה בכל משפטיה ולאשביחי וכנ"ל.
וע"כ כשאנו אומרין נקוה לך לראות מהרה בתפארת עוזך,
צריכין אנו להתחזקשיהיהשכיחיכהנים להקרבה.והיינו ,2שכל
.1ואל יאמר האדם הלא אזיבוא משיח ואליהו והםעתידיםלהגידלנו
כלחלקי הספיקות ,וכמו שמובא בגמרא כמה ספיקות בשםתיקו ,ואמרו
המפרשים שתיקו הוא ר"ת :תשבייתרץ קושיותואבעיות .ע"זנשיבלו:
אמנם הדבר כן הוא,שכל חלקי הספיקות יתברר לנו ע"י אליהו ,אבל
הדברים הפשוטים המבוארים בפסוק ובביאורי תורה שבע"פ המסורה
לנו ,כמבואר בת"כ ובגמרא הלא אנו צריבין בעצמנו לדעת כפי
יכולתינו,כי הלאאליהו לאיבוא ללמוד עם כל אחד ואחדדבריםשהיה
יכוללירע מעצמו ,ורק הספיקות אשראי אפשר לברריתגלולנו עלידו.
ועל הפשוטות המבוארות הלא יאמר כי היה לכם ללמוד ולשנות
בעצמיכם קודם שבאתי לבשר הגאולה ,וכמו שנאמר" :זכרו תורת משה
עבדי אשרצויתי אותו בחורב על כל ישראלחוקים ומשפטים" ,ובהריה
כתיב" :הנהאנכי שולח לכם את אליה הנביא"וגו'.
.2ואפילומישאיןלו שהות ,אושאינו מוכשר לזה ,יראה עכ"פ לעשות
מעמד' ומצב לאחריםבעלי תורה שילמדועניני הקודש והמקדש ויחשב
על שמו .ע"כ מה נאה היה אלו ימצאו איזה עשירים מנדבין מנגסיהן
הקבועבמקומן,או במקום אחרשיאות להם ,חבורתאברכיםגדולי תורה
]201
צפית לישועה
מי שהואבן תורה ,ובפרט כשהוא ג"כ כהן ,יקבע עת מעתותיו
ללמודענייני הקודש והמקדש .ובזה יהיה היכר שאנו מחכים
ומצפים על התגלות כבודו בעולם ונעבוד עבודתו בכל אשר
יצאנו.
ובאמת לבד הטעם שכתבנו למעלה ,שצריך כל ת"ח לידע
דיני עבודהכדי שידע להורותלכהנים ,הלא הכהן הואשייך רק
לענין קבלה וזריקה שזה מיוחד לכהן לבד ,אבל כל שארעניני
קודשבכלליהן ופרטיהן הואשייךלישראל כמולבהן .כמהגדול
רקדוש הלממרד ההוא ,כדאיתא במגילה לא" :אמר אברהםלפני
הקב"ה :רבש"ע ,שמא ח"ו ישראל חוטאיםלפניך ואתה עושה
שילמדו הסדר ההוא ויהיו בקיאים בכל הלכותיו [וכן עשיתי בעירי,
שקבעתי עשרה אברכיםגדולי תורה ויראהלענין זה .ושמעתי שמקרוב
נעשה בירושלים עיה"ק ג"כ חבורה קדושה כזו ואשרי הפונה אליהם
להחזיקם] .ויקדישו לזה מחצית עתותם ומחצית לשארי לימודים איש
איש בחפצו ,ביו"ד או בח"מ .וישתדלו ללמוד ההלבות האלו עלבורין,
כיכיון שהקב"ה חושב ללמודים אלו כאלומקיימין אותם בפועל ממש,
צריך להשתדל ולידע כל דבר בבירור ,וכמו שכתב השל"ה בספרו יש
נוחלין .ובזה תהיה התועלת כפולה ,כי לבד מה שימצאו בישראל
מופלגיםהיודעים בהלכות אלו הנוהגים בזמן המקדש [שיהיה במהרה
בימינו] עוד זאת שת"ת העוסקים בהלכות עבודה מעלה הקב"ה כאלו
מקריבין בפועל (מנחות קי) .וכל זה הוא לבד מצות החזקת התורה
שרבה היא מאד .ויתכן מאוד כשתמצא חברה קדושה כזו שלומדים
בתמידותדיני עבודה ,האיש שיודע בנפשו שעבר על עון חילול שבת
והוא מחויב חטאת ,יבקשמ שילמדו עבורודיני הקרבת חטאת .וידוע
מאמר חז"ל כל העוסק בתורת חטאת כאלו הקריב חטאת .או אם הוא
אחד מארבעהשצריכין להודות ,כבן חולה שנתרפא ,או שהיה חבוש
בבית האסורין וכה"ג ,ובזמן המקדש היה צריך להביא קרבן תודה
ועכשיוצריך ללמודדיני הקרבת התודה.ועיין בסוף U"1Wאורחחיים
בהשמטה שם ,שביררנו שם ההנהגה בענין הזה .ומייתן שיהיו הכל
מתבוננין בזה המאמר שאמר הש"יומקיימין אותו ,בודאי היה מתבטל
כל הצרותוהגירושין.
[ ]21
רבי ישראל מאיר הכהן
להם כדור המבול וכדור הפלגה[היינו שטף מים והפצה על בל
פני הארקן .א"ללאו .אמרלפניו :רבש"ע במה אדעכיאירשנה.
א"ל קחהלי עגלה משולשת [דהיינו הקרבנות יכפרו עליהן].
אמר לפניו :רבש"ע ,תינח בזמן שביהמ"ק קיים ,בזמן שאין
בהמ"ק קיים מה תהא עליהם .א"ל כבר תיקנתי להם סדר
קרבנות ,כ"זשקוראין בהן מעלהאניעליהןכאילומקריביןלפני
קרבן ומוחלאני על כל עונותיהם" [והכוונה,שיתבונן בפירושם
ובאופני הקרבתם ,וכמו שכתברבינובחיי" :שאין לאמר שתהיה
הפונה שיהגה ויגרוס לשון הפרשה בפסוקים הערומים בלבד
מבלישיתבונן בפירושם" עכ"ל].
,.
ואיתא במדרש פר' צו ובפסיקתא דרב כהנא פיסקא טו:
"ר"א בשם ר' חנינא בר פפא :שלא יהיו ישראל אומרים:
לשעברהיינו מקריבין קרבנות ומתעסקין בהן [ר"ל גם בלימוד
הלכותיהן],ועכשיושאין אנומקריבין אותן מהו להתעסק בהן.
א"ל הקב"ה :הואיל ואתם מתעסקין בהז כאילו אתם מקריבין
אותם" .ואיתא במדרש ילמדנו [פ' צו ,יד]" :אמר הקב"ה
*שראל :אע"פ שביהמ"ק עתיד ליחרב והקרבנות בטלין ,לא
תשבחו עצמכם לסדר הקרבנות ,אלא הזהרו לקרותבהן ולשנות
בלימוד הלכותיהן] ואם תעסקו בהן,אני מעלהעליכם
בהן
כאלו[ר'י
בקרבנות אתם עוסקים" ,עי"ש עוד מה שמאריךבזה.
והנה ידעתי את התשובות אשר ישיבו ,כי בימינו טרדות
הזמן מרובות ומשפט הקדימה להלכות הנהוגותבזמן הזה .אבל
אשאלם ,הלאיש כמה מסכתות אשר רובםאינםשייכיםבזמנינו
למעשה ,כמו רוב מס' סנהדרין ומסכת מכות ורוב מסכתיבמות
ועוד כהנה ,אשראין נוהגותבזמנינו למעשה ואעפ"כ לומדים
אותםבעיון כיאות ,ולמהיגרע חלק קדשים ,חלק הקרבנותמבית
אלוקינו ,מהמסכתות ההם .וגם משמע בגמרא שהסדר הזההיה
נחשבבימי האמוראים ללמוד למעשה כמו שאר הסדרים ,והוא
'
[]22
צפית לישועה
הכל מטעם שכתבנו,שכיון שהקב"ה מקבל הלימוד לקרבן כמו
בזמן הבית ,אין אנו יכולים לפטור עצמינו מלמוד הזה ,כמו
שלאהיויבולן לפטור [עצמן] מקרבן בזמן הבית .והוא בב"מ
קיד .דאשכח רבה בר אבוהלאליהו וכו' ושאל אותואליהו למה
לא למד סדר טהרות ,והשיבו" :בארבעה לא מצינא ,בשיתא
מצינא" .ופי' רש"י" :בארבעה ,בגירסא דארבעה סדרים ,כגון
מועדישועות[נזיקין] נשים שהן נוהגות בזה"ז כמובזמן הבית.
וקדשיםנמי ,כדכתיב ובכל מקום מוקטר ומוגש לשמי ,ואמרינן
(מנחות דףקי ).אלו ת"ח העוסקים בהלכות עבודה בכל מקום
מעלה עליהם הכתוב כאלו מקריבין אותן בביהמ"ק .בשיתא;
מצינא,בתמיהה,זרעיםאינונוהג בחו"לוכן טהרות" עכ"ל.הרי
בסדר קדשיםהיו לומדים האמוראים כמו שאר סדרים .ומטעם
זה סדרו רב אשי ורבינא בדורות הבאים גמרא על כל סדר
קדשים מה שלא עשו כן בזרעים ובטהרות ,אף שהיה להם
תליסר מתיבתין גם על מס' עוקצין כדאיתא בברכות (דף כ.).
והיינו מטעם הנ"ל,דלימודקדשים נחשבלישראל כאלומקריבין
עוד הקרבנות .וכ"כ הרמב"םבפי' המשניותבסוף מסכת מנחות
וז"ל" :ואמרו ת"ח העוסקים בהלכות עבודה ,מעלה עליהם
הכתוב כאילו נבנה בהמ"קבימיהם .וע"כראוי לאדם להתעסק
בדברי הקרבנות ולשאת ולתת בהן ,ולא יאמר הרי הן דברים
שאין צורךלהן בזה"ז ,כמו שאומרים רובבני האדם" עכל.
ודע עוד דלימוד זה מועל לאדם שלא ימצא מקטרגין עלו
מלמעלה ,כדאיתא בזה"ק במדרש הנעלם פרשת וירא" :א"ר
כרוספדאי :האי מאן דמדכר בפומיה בבתי כנסיות ובבתי
מדרשות עניינא דקרבניא ותקרובתא [דהיינו כל קרבן וקרבן
למה הוא בא ומעשה העבודה והקרבה ממש בכל קרבן]וכיון
בהו [ר"ל שתהא.זה במקום עסק ההקרבה לכפר עי"ז אותו
החטא שבא עליו אותל הקרבן] ברית כרותה הוא דאינון
1231
רבי ישראל מאיר הכהן
מלאכיא דמדברין חוביה לאבאשאליה ,דלאיכלין למעבדליה
אלמלאטיבו" עכ"ל .ועי"ש עוד שאליהו הנביאגילה זה הסוד
לר' פנחס,עי"ש.
והנה מזה המאמר לבד נוכל להבין גודל הזריזות ללימוד
ההוא .הלא כ"א יודע את נגעי לבבו שיש לו עוונות הרבה,
וממילאישעליו עי"ז כמה מקטרגים ,ר"ל,כי מכל עוון נברא
מקטרג אחד ,כדאיתא באבות פ"ד ,וכשיש לנו איזה עצה
ותחבולה להשקיט רוחם שלא יוכלו לקטרג עלינו ,ואדרבה
יזכירונו לטוב לפני השי"ת ,כמה אנוחייבין לתת לבנו להעצה
ההיא ולא להתעצלבזה .ומלבד כ"ז ,הלא בזמן שביהמ"קקיים,
אלו היה רוצה אף הנשיא שבישראל להקריב קרבן בעצמואין
לו שום רשות לזה[,ועוזיהו המלך נתנגע עבור זה] ,ורקלכהנים
ניתן רשות,ואילובזמנינו כל אחד מישראלישלו רשות ללמוד
ענייני קרבנות והקב"ה חושבעליו כאלוהקריבן .ועודיש כמה
מאמרי חז"להמפליגים מאודבענין קדושתהלימוד ההוא ומעט
מהם העתקתי בספרי תורה אור ,עי"ש.
דברי
הצעיר שבכהונה המקוה לישועת ד'
ישראלמאיר ב"ראריה זאב הכהןמראדין
בעה"מ ספר "חפץחיים" ו,,משנה ברורה"
דעך
אתרלימודי יהדות ורוח
www.daat.ac.il
~]24