נושא הדף:
גמרא, בבא מציעא,
פרק המפקיד לה,א
כיתות:
ד–ח
מחבר:
אהרון ברקוביץ
פרק
המפקיד–דף
עזר 6 ( דף לה,א–
"ההוא גברא" עד המשנה )
למד הסוגיא וענה במחברת (כמובן,
העזר ברש"י!!!!
)
-
כתב בקצרה את המקרה שבא לדיון לפני רב נחמן !
-
מה פסק רב נחמן (לפני מציאת הפיקדון) ?
-
מדוע לשומר, שמצא את הפיקדון, חשוב שהתכשיטים ישארו אצלו ?
-
מה פסק רב נחמן בענין השארת הפיקדון אצל השומר לאחר מציאתו?
-
מה הקשה רבא על פסיקתו של רבו ומדוע רב נחמן לא התיחס לשאלתו?
-
תוד"ה ואותביניה– מה קשה לתוס' עכל דברי רבא מסוגיית "גיזות וולדות" בדף הקודם ?
-
מהי "שומא " ?
-
הסבר את המושג – "שומא הדר" !
-
האם מן המקרה הנ"ל אפשר ללמוד על דעתו של רב נחמן בדין "שומא הדר" ? מדוע ?
-
מה נפסק בנהרדעא להלכה בענין זה ? מה נימוקם?
-
מה המשמעות של "ועשית הישר והטוב" ואיך זה קשור לדיני שומא ?
-
מלוה שעיקלו לטובתו קרקע מן הלווה צריך להחזיר את הקרקע כשיוחזר כספו.
לעומת זאת, אם המלוה מכר את הקרקע לאדם שלישי היא לא תחזור מן הקונה ללווה.
מה פשר ההבדל ?
13. למד את הקטע הבא בגמרא וענה על השאלה.
"אגביה איהו בחובו,
פליגי בה רב אחא ורבינא.
חד אמר:
הדרה,
וחד אמר:
לא הדרה.
מאן דאמר לא הדרה –
סבר:
האי זביני מעליא היא,
דהא מדעתא דנפשיה אגביה.
ומאן דאמר הדרה –
סבר:
לא זביני מעליא הוא,
והאי דאגביה מדעתיה ולא אתא לדינא –
מחמת כיסופא הוא דאגביה ."
א.
מה המקרה ?
ב.
במה הדעות השונות ומה סברותיה (=נימוקיה ) של כל דעה ?
14. ממתי יכול המלוה לאכול ולהנות מפירות הקרקע המעוקלת ?
15. ביאור מילים:
אישתכח כיפי, ואיקור.
מגברא דאתית מיניה.
זיל שלים לאשה ואינסיבא
ו ושפיר עבד לא אהדר לי בנכסי מלוג
זבנה זביני מעליא
אורתא מחמת כיסופא הוא דאגביה
יהבא במתנה אדרכתא