בס"ד
דף
פרשת
שבוע –
פרשת
האזינו
– שבת
שובה.
שלום ילדים יקרים!
מה נלמד מפרשת השבוע?
לפני כמעט שבוע עברנו את ראש השנה,
חג אשר יש בו תפילות רבות, ותקיעות שופר מרגשות.
חג של ניגונים ומנגינות בתפילות,
עם המון איחולים וברכות.
ובבית חיכו מאכלים חגיגיים, עם כל "הסימנים"
(תפוח בדבש, ראש,
וכל שאר הדברים).
האם חשנו כי אכן זה יום הדין?
האם כך נראה אדם העומד למשפט, ויודע כי האמת היא שהוא לא תמיד כל כך בסדר? האם כאשר אני יודע זאת,
אני יוצא לחגוג ולאכול אוכל טוב? נכון שלא?????????? …………
השבוע ניצב לפנינו יום הכיפורים,
יום צום, יום של תפילות ותחנונים, יום קשה ומלא רק ברצינות.
האין זה יום כמעט הפוך מיום הדין – ראש השנה?
ובאמצע ניצבת לה השבת – פרשת האזינו,
אשר נקראת גם "שבת תשובה", או "שבת שובה" (על פי התחלת ההפטרה "שובה ישראל עד ה' אלוקיך").
מה מקומה של פרשה זו בין שני החגים הכל כך שונים,
מצד אחד, אך מצד שני בשניהם יש את אותו הדבר, בשניהם אנו עומדים לדין?
פרשת האזינו מתחילה במילים "האזינו השמים ואדברה,
ותשמע הארץ אמרי פי". רוב הפרשה זו שירה בה הקב"ה מדבר על מה שעלול לקרות לעם ישראל בעתיד,
לעזוב את הקב"ה,
ואז להפסיד במלחמות,
גם כאשר אנחנו הרבים והאויב הם המעטים …., והכל – רק בגלל שעם ישראל עזב את הקב"ה,
אבל תמיד מסביר למה לא הצליח, מקים ועדות חקירה,
אל שוכח כי מי שקובע אם נצליח או לא – זה רק הקב"ה!
הקב"ה בוחר לעצמו עדים שיוכלו בעתיד להגיד "אנו שמענו" – עדים קבועים, את השמים והארץ,
ודווקא אותם – כי הם נשארים, ולא מתים ולא מתחלפים.
ועוד סיבה – העדים האלו יוכלו בעתיד גם לפעול לפי מה שמגיע לבני ישראל. אם בני ישראל עובדים את הקב"ה – הם יראו זאת,
והשמים יתנו גשם,
והאדמה תגדל צמחי מאכל, ויהיה שפע בעולם.
ואם חס וחלילה לא, אז יקרה ההפך.
נראה לי כי זו מקומה של הפרשה הזו בין ראש השנה ליום הכיפורים.
בראש השנה – אנו מנסים להאמין כי הקב"ה רחמן, ולא יסתכל על כל הדברים הרעים שעשינו,
ויגזור עלינו שנה טובה. ומכיוון שבראש השנה הקב"ה גוזר רק את דינם של הצדיקים הגמורים והרשעים הגמורים, אם חטאנו, הרי לא יעזור לנו להתחנן עכשיו, כי ממילא הדין שלנו נדחה ליום הכיפורים.
באה הפרשה וההפטרה ומזכירים לנו – תחזרו בתשובה, יש את העדים שבודקים אתכם כל הזמן,
יש את הקב"ה שיודע עליכם הכל, אז מהרו וחיזרו בתשובה לפני יום הכיפורים!
וביום הכיפורים אנחנו שלא צדיקים גמורים, אך גם לא רשעים גמורים – מתחננים על חיינו,
צמים ורציניים.
ילדים יקרים – אני רוצה להזכיר לכם דבר חשוב מאוד! ביום הכיפורים אנו צריכים שהקב"ה יסלח לנו על הדברים הרעים שעשינו לחברים או לאנשים אחרים.
והקב"ה אמר שלא יסלח למי שלא ביקש באמת סליחה מהאדם שהוא פגע בו.
אז באו ננצל את הזמן הקצר שנשאר לנו עד יום הכיפורים לבקש סליחה מכל מי שרבנו אתו,
או פגענו בו.
וכן נדע לסלוח לכל מי שמבקש סליחה מאתנו.
גם אני רוצה לנצל את הדף, ולבקש סליחה מכל מי שפגעתי בו, ואפילו אם פגעתי בו במה שכתבתי בדפים,
ואני סולח לכל מי שרוצה לבקש ממני סליחה, אבל לא יודע איך, או לא נעים לו לבקש ממני, אני סולח!
חידון
פרשת
שבוע
(בכפל
משמעות
– מצאו
את המילה
שיש לה
שני
הסברים
הרמוזים
במשפטים
הבאים).
-
אבן המלוכה. (ל"ב 4).
-
קושרים איתי את השטח שלי.
(ל"ב 9). -
אוכל מתוק בתוך כסף עתיק.
( ל"ב 13). -
שטויות היוצאות קצת רטובות מהפה.
(ל"ב 21). -
חום גדול שעשה חור. (ל"ב 22).
-
לקחו אותו מהעם שלו, והוא מת.(שלוש מילים, ל"ב 50).
-
פעמיים בשביעי, רוממו אותי. (ל"ב 52).
שבת שלום! צום קל!
שלכם יהודה.