נושא: דמויות
מקראיות בספר יהושע
מחבר:
שרית בן שלוש
כתות:
ד
בס"ד
דמויות מקראיות ביהושע –
על פי פרקי המיקוד
ראובן גד וחצי המנשה–
שבטים אלו נחלו מעבר לירדן ולא
נכנסו לארץ אבל בתמורה לנחלתם הם מבטיחים
למשה (בספר במדבר) להיות
שותפים בכיבוש הארץ ויהושע מבקש מהם למלא
את הבטחתם למשה ולצאת חמושים לפני המחנה.
בסוף ימי הכיבוש משלח אותם
יהושע חזרה לנחלתם ומברך אותם על עזרתם.
רחב– אישה
אשר מסייעת למרגלים של יריחו . היא
מחביאה אותם משוטרי המלך ואף מוסרת להם
מידע על המתרחש ביריחו והם בתמורה מבטיחים
להציל אותה ואת בני ביתה בזמן המלחמה.
ואכן שני המרגלים נשלחים באמצע
הלחימה להוציא את רחב ומשפחתה .
עכן – האיש שמועל בחרם
ולוקח לעצמו מן השלל למרות ששלל המלחמה
ביריחו הוקדש לה'. עונשו
שסקלו אותו ואת בני ביתו. והוא
נקבר בעמק עכור על שם שעכר את ישראל.
גבעונים– עם
מתוך יושבי הארץ אשר חששו מן המלחמה עם
יהושע ויודעים שיהושע מתכווין להשמיד את
כל העמים היושבים בארץ כנען ולכן הם
מתחפשים לאנשים שבאים מארץ רחוקה ומבקשים
לכרות ברית עם יושבי הארץ כשתרמיתם מתגלה
יהושע הופך אותם לשואבי מים וחוטבי עצים
אבל נשאר בהבטחתו להגן עליהם והוא אכן
יוצא להלחם בחמשת מלכי האמור (מלכי
הדרום) כדי להגן על הגבעונים.
הגבעונים מוזכרים בשמואל ב'
פרק כא' שם מסופר
כי יש רעב בארץ ולשאלתו של דוד המלך לפשר
הרעב מסביר ה' ששאול פגע
בגבעונים ובכך הופרה השבועה לגבעונים
ולכן על מנת להסיר את הרעב יש לפייסם.
הם מבקשים 7 אנשים
ממשפחתו של שאול על מנת להוקיעם.(להורגם)
פנחס הכהן– הוא
האיש אשר הלך ביחד עם ראשי השבטים לברר
את פשר המזבח שנבנה ע"י
שניים וחצי השבטים והם מסבירים לו שאין
בכוונתם למרוד בה' אלא
לשמור על הזכרון כדי שבניהם ידעו שהם
שייכים לעם ישראל.
דמויות מקראיות בשופטים –
על פי פרקי המיקוד.
מלאך ה' – עולה
מן הבוכים ומוכיח את העם על עבודה זרה
ומזהיר אותם לא לכרות ברית עם יושבי הארץ.
כושן רשעתיים– זהו
מלך ארם נהריים אשר שיעבד את ישראל .
עתניאל בן קנז– אחי
כלב הקטן. הוא היה השופט
הראשון והוא לחם בכושן רשעתיים.
אהוד בן גרא– המלך
שקם להושיע את ישראל משיעבודו של עגלון
מלך מואב– אהוד היה משבט
בנימין והוא איטר יד ימינו. לאהוד
היתה חרב קטנה הוא מגיע למלך ואומר לו שיש
בפיו דבר אלוקים לאמר לו וכשעגלון נעמד
מולו לאחר שהוציא כל איש מעליו הורג אותו
אהוד בעזרת החרב וממהר לחמוק מן הארמון
וללכוד את מעברות הירדן .מעשה
אשר הקל על המלחמה.
שמגר בן ענת– שפט
את ישראל אחרי אהוד. הוא
היכה בעזרת מלמד הבקר ומושיע את ישראל.
גדעון– אחד
השופטים החזקים של עם ישראל . מלאך
מתגלה אליו וממנה אותו להושיע את העם
(גדעון מתנגד בתחילה ואומר
שהוא בא ממשפחה קטנה והוא עצמו צעיר )
ה' מצווה עליו
להרוס את מזבח הבעל המרכזי בעיר ולכרות
את האשירה אשר עליו ובמקומו לבנות מזבח
לה' ולהקריב לעולה את הפר
אשר שמרו אנשי העיר להקריב על במתם.
יואש – אביו של גדעון.
לאחר שמבינים שגדעון ניתץ את
המזבח הם דורשים מיואש אביו להוציאו על
מנת להורגו אך יואש אומר להם שאין צורך
שיריבו את ריבו של הבעל שכן אם הבעל חזק
כמו שהם חושבים הוא יילחם את מלחמתו לבד.
בדברים אלו מציל יואש את בנו
מאנשי העיר.
פורה– נערו
של גדעון. שניהם יורדים
יחד אל מחנה מדין שם הם שומעים איש מספר
על חלום שחלם לחבירו וחבירו פותר את החלום
ואומר שזו חרבו של גדעון אשר תילחם ותכריע
אותם. סיפור החלום מחזק את
גדעון לצאת לקרב .
זאב ועורב– שני
שרי מדין אשר נמלטים משדה הקרב אבל אנשי
אפרים תופסים אותם והורגים אותם ומביאים
את ראשם לגדעון. כשהם מגיעים
לגדעון הם מתלוננים על שלא קראו להם למלחמה
אבל גדעון מפייס אותם ואומר שמה שהם עשו
בסופו של דבר טוב יותר ממה שהוא עשה.שנאמר
: " טוב עוללות אפרים
מבציר אביעזר" (אביעזר
=גדעון).
אנשי פנואל ואנשי סוכות –
אנשים מישראל אשר ישבו מעבר
לירדן באזורי שניים וחצי השבטים .
במהלך המלחמה פונה אליהם גדעון
בבקשה שייתנו אוכל לחייליו והם מסרבים
ואומרים " הכף זבח וצלמונע
עתה בידך כי ניתן לצבאך לחם.." גדעון
אומר להם שכאשר הוא ישוב מהריגת זבח
וצלמונע הוא ידוש את בשרם של אנשי סוכות
בקוצים ואילו לאנשי פנואל אמר שכשהוא
ישוב הוא ייתוץ (ישבור )
את המגדל .
זבח וצלמונע– שני
מלכי מדין אשר אחריהם רודף גדעון על מנת
להורגם ולהכריע בכך את המלחמה.
יתר – בכורו של גדעון .
גדעון מבקש ממנו להרוג את זבח
וצלמונע אך הנער אינו מסוגל. זבח
וצלמונע מבקשים מגדעון לפגוע בהם על מנת
שלא יתבזו שמתו על ידי נער קטן שנאמר "
קום אתה פגע בנו כי כאיש
גבורתו.." ואכן גדעון
שולף חרבו והורגם.
ירובעל = זהו
גדעון ושם זה ניתן לו לאחר שרב לבעל ,
ניתץ את המזבח וכרת את האשירה.
אבימלך – בנו של גדעון אשר
רצה למלוך והוא מצליח לשכנע את אנשי שכם
לתמוך בו למלוכה והם אכן משתכנעים ונותנים
בידיו כסף על מנת לכונן מלוכה . בכסף
זה שוכר אבימלך כל מיני אנשים ריקים
ופוחזים והולך עימם אל בית אביו בעפרה שם
הורג אבימלך את כל 70 אחיו
על אבן אחת .רק בן אחד מצליח
לברוח.
יותם בנו הקטן של גדעון
מצליח לברוח מחרבו של אבימלך והוא עולה
אל אחד ההרים ונושא משם את משלו "
משל יותם " במשל
אומר יותם כי אנשים רצו מלך והם פנו לאנשים
ראויים כמו הגפן , התאנה,הזית
אבל הם לא רצו לעצמם מלוכה והנה דווקא
האטד אשר אין בו שום תועלת אין בו פרי ולא
צל אלא רק קוצים המכאיבים למי שמתקרב אליו
הוא מסכים להיות מלך ויותם מסכם משלו
בקללה ואומר " תצא אש מן
האטד ותאכל את ארזי הלבנון. כלומר
תצא אש מאבימלך ותאכל את בעלי שכם.
קללה זו אכן מתקיימת ופורצת
מרידה ובעקבותיה מלחמה קשה בין אבימלך
לבעלי שכם ואבימלך מצליח להרוג רבים מהם
עד אשר מת לבסוף.
געל– אנשי
שכם בוטחים בגעל בן עבד והוא מורד ראשון
באבימלך הוא קורא לאבימלך ואומר "
רבה צבאך וצאה" כלומר
אסוף את כל צבא המלחמה שלך וצא להילחם.
זבול – שר בעיר של שכם .
עובד תחת אבימלך שומע את דברי
ההתרברבות של געל בן עבד והוא אומר לאבימלך
שהתכונן למלחמה כי געל צר על העיר .
הוא מציע לו לאסוף את צבאו
בלילה ולתקוף עם בוקר . זבול
עומד עם געל כאשר געל מבין שיורד צבא גדול
מן ההרים, אז זבול מטעה
אותו ואומר לו כי אין זה צבא של אנשים אלא
" צל הרים אתה רואה
כאנשים" .אחרי שגעל מבין
שאין הוא טעה ואכן צבא אבימלך יורד מן
ההרים אומר לו זבול כי הנה הגיע זמן שילחם
כמו שהתרברב.
האישה מתבץ – אבימלך נלחם
קרבות קשים באנשי שכם ומצליח לזרוע הרס
וחורבן . במלחמתו הוא מגיע
לתבץ שם כל האנשים נחבאים במגדל והוא רוצה
לשרוף את המגדל על יושביו. אבל
אישה חכמה זורקת מעל המגדל פלח רכב (אבן
גדולה שאיתה טוחנים חיטה לקמח) היא
פוגעת בראשו וגורמת לו לפציעה אנושה.
אבימלך פונה לנערו בבקשה
שיהרגהו על מנת שלא יאמרו שאישה הרגתהו.
יפתח– הגלעדי
גיבור חיל בן אישה זונה. יפתח
מגורש על ידי אחיו בתואנה שאינו ראוי לרשת
איתם הוא עוזב את מקומו ומתחבר לאנשים
ריקים. בזמן מלחמה שולחים
זקני ישראל לקרוא לו ומבקשים ממנו להיות
קצין עליהם במלחמה. יפתח
מסרב בטענה שהם שנאו אותו וגירשו אותו
ועכשיו כשהם צריכים אותו למלחמה הם קוראים
לו . הוא מוכן לבוא לעזרתם
בתנאי שאם ינצח במלחמה .הוא
יהיה להם לראש ולא רק לקצין והם מסכימים
לתנאי. יפתח שולח שליחים
למלך בני עמון בניסיון להגיע לשלום ללא
מלחמה אך אינו מצליח ויוצא להילחם בבני
עמון המבקשים את " נחלתם
" בטענה שישראל לקחו להם
כשעלו ממצרים (_ בערך לפני
300 שנה)
בת יפתח – יפתח נודר נדר
לפני צאתו למלחמה ואומר שאם ה' יהיה
בעזרו אזי הראשון שיצא מדלת ביתו הוא
יקריב לעולה . לצרתו,
הראשונה שיוצאת מפתח הבית היא
ביתו היחידה והוא מקריב אותה עולה לה'.
היא מבקשת מאביה שייתן לה ללכת
לבכות ולהתאבל על אחד ההרים ואחר כך היא
תבוא על מנת שיוכל לקיים את נדרו.
מנוח– אביו
של שמשון . מלאך ה' מתגלה
לאישתו ומבשר לה שתלד בן והוא יהיה מושיעם
של ישראל על הבן להיות נזיר ולהישמר ממשקה
ענבים ויין וכן לא לספר את שערות ראשו.
מנוח מציע למלאך מזון מתוך
מחשבה שמדובר באיש רגיל אך המלאך עולה
האש מתוך המנחה ונעלם ואז מנוח מבין שדובר
במלאך ה'.
שמשון– שופט
ממשפחת דן הוא נלחם בפלישתים. כוחו
היה בשערותיו וכאשר הוא מגלה את סוד כוחו
שערו נגזר והוא מאבד את כוחו . על
שמשון נאמר שהוא הרג במותו יותר ממה שהרג
בחייו.
דלילה– אשת
שמשון מוצאה מנחל שורק והיא מציקה ימים
רבים לשמשון עד שנמאס לשמשון והוא מגלה
לה את סודו. היא מספרת סוד
זה לסרני פלישתים ומגלחת את שיער ראשו.
בכך הוא מאבד את כוחו ונופל
בידי פלישתים ,אשר מנקרים
את עיניו אוסרים את רגליו ושמים אותו
לעבוד כטוחן בבית האסורים
מיכה– איש
אשר גונב מאימו כסף וכאשר הוא שומע את
אימו מקללת את הגנב הוא ממהר להחזיר לה
את הכסף והיא נותנת לו את הכסף ואומרת לו
שיבנה פסל מהכסף.
הנער הלוי– נער
מבית לחם אשר מגיע לבית מיכה . מיכה
שומע שהנער הוא לוי והוא מבקש ממנו להישאר
בביתו ולשמש לו ככהן והוא בתמורה ייתן לו
משכורת ואף ידאג לכל מחסורו.
דמויות מקראיות בשמואל א'
אלקנה – איש מהר אפרים אשר
מקפיד על מצוות עליה לרגל והוא עולה עם
שתי נשותיו חנה ופנינה לשילה על מנת לקיים
שם את הזבח.
חנה – אשת אלקנה . חנה
עקרה ואינה יכולה להביא ילדים . בזמן
הזבח היא מרבה בתפילה ותפילתה חרישית רק
שפתיה נעות וקולה לא נשמע ועלי חושב שהיא
שיכורה אך היא מסבירה לו שאין הדבר כך .
עלי מברך אותה שאלוקים ימלא
את כל משאלות ליבה . היא
נודרת נדר שאם ה' ייתן לה
פרי בטן היא תקדיש אותו לה' ואכן
כאשר נולד בנה היא קוראת לו שמואל ומביאה
אותו אל בית ה'.
חפני ופנחס – שני בני עלי
המקרא מכנה אותם בני בליעל . בני
עלי חוטאים בזבח ולוקחים מן הזבח ומן
הקורבנות עוד לפני שהם מקטירים קטורת .
גם בדרך לקיחתם הם חוטאים
ובמקום לקחת את מה שמעלה המזל הם לוקחים
לעצמם את החתיכות שהם בוחרים. חטא
נוסף שלהם הוא היחס שלהם אל הנשים הצובאות.
בני עלי היו מעכבים בכוונה את
הנשים אשר באו לזבוח . בגלל
שעלי לא מוחה בבניו ולא מענישם הוא נענש
עונש חמור. עונש שהתקיים
בתקופת שאול אשר הורג את כל כהני נב ולמעשה
גודע את זרעו של עלי.
יואל ואביה – שני בני שמואל
עליהם נאמר כי אינם הולכים בדרכי אביהם
" ויטו אחר הבצע ויקחו
שוחד"
קיש בן אביאל– זהו
אביו של שאל ומסופר עליו ,כי
האתונות שלו הלכו לאיבוד ובנו שאול הלך
לחפש את האתונות על כך נאמר : חיפש
אתונות ומצא מלוכה.
שאול – בן קיש אשר נבחר
ראשון למלך על ישראל עליו נאמר כי אין
כמוהו בכל העם…
שאול עולה למלוכה בגלל צניעותו
וענוונותו אך במשך זמן מלכותו איבד שאול
את יכולת העמידה בפני העם וכל פעם מחדש
הוא נכנע לרצון העם .ועל
כך מפסיד שאול את המלוכה.
נחש העמוני– מלך
בני עמון . כאשר הוא חונה
על יבש גלעד מציעים לו אנשי יבש גלעד שהם
יהיו לו לעבדים והוא בתמורה לא יילחם בהם
אבל נחש העמוני אומר להם שהוא מוכן רק
בתנאי שהוא ינקר
להם את עין ימין. אנשי
יבש גלעד מבקשים ממנו שבעה ימים לחשוב על
הענין.
בדן – שמואל בנאומו
האחרון מזכיר בדבריו כמה מהשופטים שהושיעו
את ישראל אחד מהם הוא בדן ומסבירים הפרשנים
שבדן הוא שמשון .
יונתן – בנו של שאול הוא
זה אשר מביא את התשועה הגדולה לעם במלחמת
מכמש כאשר הוא עולה עם נערו אל עבר מצבת
פלישתים מתוך אמונה שיש ביכולתו של ה'
להושיע ברב או במעט.
אחיה בן אחיטוב– היה
כהן משושלת עלי. אחיה היה
בנו של אחיטוב אחיו של איכבוד בן פנחס.
בזמן מלחמת מכמש הוא היה נושא
אפוד .
מירב – בתו של שאול בזמן
מלחמת גוליית היא הובטחה לאיש אשר יכריע
את המלחמה אבל עד שדוד יכול לקבלה היא כבר
נישאת לעדריאל המחולתי.
מיכל – ניתנת לדוד לאישה
במקום מירב אחותה. היא
מסייעת לדוד לברוח כאשר שאול אביה מבקש
להורגו לשליחים היא אומרת שדוד חולה מאוד
ורק כאשר שאול מבקש להביאו עם המיטה אשר
הוא שוכב עליה מתגלית התרמית. כשאביה
שואל לפשר מעשיה היא מסבירה לאביה כי הוא
איים עליה שיהרוג אותה אם לא תנהג כך.
בשמואל ב' מסופר
כי כאשר מעלה דוד את ארון ה' והוא
רוקד לפני הארון היא מלגלגת על התנהגותו
אבל דוד אומר לה שאולי הוא בזוי בעיניה
אבל אותו העדיף ה' למלך על
פני אביה.
ישי – אביו של דוד ולו
שמונה בנים. אליו מגיע
שמואל כאשר ה' אומר לו ללכת
אל בית ישי כי שם יש את המלך הבא.
אליאב– בנו
של ישי ואחיו של דוד עליו נאמר " אל
תבט אל מראהו ואל גובה קומתו" . בזמן
מלחמת גולית מאשים אליאב את דוד בכך שנטש
את הצאן ובא לשדה המערכה רק מתוך סקרנות
אבינדב ושמה– שני
בנים נוספים מבניו של ישי.
דוד – אותו בחר ה' למלך
על ישראל אחרי שאול עליו נאמר: "
והוא אדמוני עם יפה עיניים
וטוב רואי…" דוד מוזמן
לבית שאול על מנת לנגן לפני שאול על מנת
שיירגע מהרוח הרעה שפוקדת אותו.
אחימלך – כהן בנוב .
אליו מגיע דוד כאשר הוא בורח
משאול הוא מבקש מאחימלך את חרב גוליית
הפלישתי אשר הונחה אצלו אחרי המלחמה .
הוא גם מבקש חמישה לחמים מלחם
הקודש. כאשר הוא שואל את
דוד איפה אנשיו הוא אינו מספר לו שהוא
בורח משאול אלא אומר שהוא בשליחות סודית
של המלך.
דואג האדומי– אביר
הרועים אשר לשאול הוא נמצא בעיר נוב
בזמןשדוד מגיע לשם והוא רואה כי אחימלך
נותן לדוד לחם וחרב ומספר על כך לשאול .
שאול כועס על אחימלך ומחליט
להרוג את כל כהני נב ולהחרים משור ועד שה
מעולל ועד יונק ( ציווי
דומה מצאנו אצל עמלק אלא ששם חס שאול על
הצאן ועל מלך עמלק ובכך מפסיד את מלכותו
לגמרי ) וכאשר שאול רואה
שאנשיו אינם מוכנים לפגוע בכוהני ה'
הוא מצווה על דואג לעשות זאת
ודואג אכן עושה זאת .
מלך מואב– דוד
מגיע אל מצפה מואב ומבקש ממלך מואב שאביו
אימו ובני משפחתו יבואו לגור אצלו עד
שיחלוף זעמו של שאול ואכן בני משפחת דוד
יושבים אצל מלך מואב כל ימי היות דוד
במצודה.
אנשי קעילה– דוד
מציל את אנשי קעילה מידי הפלישתים אבל
כאשר שאול שומע שדוד בקעילה הוא יוצא
לרדוף אחריו ודוד אשר שואל בה' האם
יסגירו אותו בני קעילה לשאול ה' אומר
לו כן ודוד נאלץ לברוח מקעילה.
אביתר – בנו של אחימלך
מצליח לברוח מחרב דואג האדומי והוא מגיע
אל דוד . הוא מביא איתו את
האפוד אשר בו נעזר דוד כאשר הוא שואל בה'.
גם כשאביתר מורד בסוף ימי דוד
בדוד והולך עם אדוניה שלמה אינו הורג אותו
אלא רק משלח אותו מן הכהונה בגלל שאביתר
התענה עם דוד בדרך בזמן שברח משאול .
אנשי זיפים– עולים
אל שאול ומספרים לו כי דוד מתחבא בתוכם
בתוך המצודות ושאול אומר להם : "
ברוכים אתם לה' כי
חמלתם עליי.."
נבל– איש
עשיר מאוד האיש גר במעון אבל מקום עבודתו
בכרמל. בזמן שהרועים של
נבל רעו את צאנו במדבר דוד מסייע להם ומשמש
להם למגן וצינה ואף דואג לכל מחסורם ולכן
בזמן שגזז את צאנו שלח אליו דוד אנשים
וביקש ממנו מעט מסעודתו אבל נבל זלזל
באנשי דוד וסילק אותם בטענה שהוא אינו
מכיר את דוד ואינו חייב לו מאום. דוד
לטענתו הוא סתם עבד המתפרץ ברבו (כלומר
עבד המורד באדונו)
דוד כועס על הדברים ומחליט
להיפרע מנבל.
אביגיל – אשת נבל הכרמלי
. נערי נבל מספרים לה על
התקרית בין נבל ובין נערי דוד והם אומרים
לה כי נבל לא נהג בהגינות וממליצים לה
לעשות משהו שימנע מדוד לפגוע בהם .
אביגיל לוקחת מהר מזון ויין
ודבלים ודברים נוספים ויורדת בסתר אל דוד
שם היא משכנעת את דוד שלא יפגע במשפחתה.
כאשר נבל שומע על המפגש הוא מת
ודוד שולח שליחים לאביגיל ולוקח אותה לו
לאישה
אכיש– מלך
גת אליו מגיע דוד כאשר הוא בורח מפני שאול
. בפעם הראשונה שמגיע אליו
דוד אנשי אכיש מזהים אותו עם גיבור ישראל
והוא נאלץ להעמיד פני משוגע על מנת להינצל.
לאחר זמן כאשר מגיע דוד אל אכיש
הוא מצליח לקנות את אמונו של המלך ואכיש
נותן לדוד את העיר צקלג כדי שיוכל לגור
שם עם אנשיו. אכיש רוצה
שדוד יבוא איתו למלחמה בשאול אך אנשי אכיש
לא סומכים על דוד וטוענים שדוד לא יצליח
לבגוד בעמו וכך נשאר בסופו של דבר דוד
מאחור.
בעלת האוב – האישה מתגוררת
בעין דור . שאול מגיע אליה
מכיון שה' אינו עונה לו באף
דרך. לא דרך נביא ולא בעזרת
האורים ותומים והוא מבקש ממנה להעלות את
נשמתו של שמואל. שאול נאלץ
להגיע אליה מחופש מכיוון ששאול עצמו הכרית
את כל האובות והידעונים .אך
ברגע שעולה שמואל מבינה האישה במה מדובר.
נער עמלקי – הנער העמלקי
רואה את שאול נשען על חניתו ולפי דבריו
הוא הורג את שאול ( לבקשתו
של שאול ) כאשר הוא מספר על
כך לדוד , דוד הורג אותו
בטענה שאסור היה לו לפגוע במשיח ה'.
דמויות מקראיות בספר שמואל
ב' – על
פי המיקוד
אבנר בן נר– שר
צבאו של שאול . הוא ממליך
את איש בושת בנו של שאול ואף נלחם את
מלחמותיו. למעשה הוא האיש
החזק בממלכת שאול. איש בושת
מאשים אותו בלקיחת רצפה בת איה פילגש שאול
. כאשר שומע אבנר את דברי
איש בושת הוא כועס ומחליט להעביר את הממלכה
מבית שאול לדוד. אבנר נפגש
עם דוד וכורת איתו ברית שלום אבל יואב אשר
מתנגד לברית קורא לאבנר ומחזיר אותו מבור
הסירה ואז הורג אותו למרות שפניו מיועדות
היו לשלום.
איש בושת– בנו
של שאול המולך אחריו אך מלכותו קצרה מאוד
והוא נרצח על ידי שני שרי גדודיו.
רצפה בת איה – רצפה מוזכרת
פעמיים בספר . פעם ראשונה
כאשר אבנר מואשם בלקיחתה האשמה כזאת כמוה
כמרידה במלכות . פעם שניה
היא מוזכרת כאשר רעב פוקד את הארץ (שמואל
ב' כא') וכשמבררים
את סיבת העונש מתברר כי שאול פגע בגבעונים
והם דורשים שבעה מצאצאיו על מנת להשיב את
חרון האב ודוד נותן ביחד עם בניה של מיכל
גם את בניה של רצפה בת איה.
הכתוב מספר שהאירוע התרחש בימי
הקציר והאם נשארה לשמור על גופות בניה
עד ימות הגשמים.
יואב בן צרויה – שר
צבא דוד. עליו אומר דוד
ואתה ידעת כי בני צרויה קשים ממני .להלן
שלושה מקרים שבהם בני צרויה נוהגים אחרת
מדרך פעולתו של דוד :
-
הריגת אבנר לאחר כריתת ברית
עם דוד
2. הריגת אבשלום למרות שדוד
ציוה על הנער
3. הריגת עמשא בן יתר בטענה
שלא עשה כציווי המלך ולא עמד בזמן שהוקצב
לו (שלושה ימים ).
יואב נהרג ע"י
שלמה כגמול על הריגתו את אבנר ואת עמשא .
שלמה נוהג כך על פי צוואה שמשאיר
לו דוד אביו.
רכב ובענה – שני שרי גדודים
בצבא שאול .הם חומקים אל
ביתו של איש בושת בצהרי היום כאשר איש
בושת נם את מנוחתו והורגים אותו . הם
מביאים את ראשו של איש בושת אל דוד במחשבה
שדוד יתגמל אותם אבל דוד הורג אותם בטענה
שאסור היה להם לפגוע במשיח ה' .
מלך יבוס – שולט ביבוסי
בחוזקה . הוא אומר לדוד כי
גם אם ישים צבא של עוורים ופיסחים לא יצליח
דוד לכבוש את העיר.דוד
מצליח לכבוש את העיר וקורא חעיר עיר דוד.
מלך חירם – שולח לדוד עצי
ארזים וחרשי עץ (נגרים)
כדי שיבנו בית לדוד . שלמה
המלך בספר מלכים שולח אף בוא שליחים לחירם
ומבקש ממנו עצים לבניית המקדש מתוך דבריו
מבין חירם כמה חכם שלמה והוא מברך על כך
שדוד זכה לבן כזה. שלמה
נותן בתמורה לעזרה עשרים ערים לחירם אבל
חירם אינו מרוצה מהערים שהוא קיבל וקורא
להם "ארץ כבול" .
עוזא ואחיו – בני
אבינדב נושאים את העגלה החדשה ועליה ארון
ה' כאשר מחליאים להעלות את
הארון מבית אבינדב לירושלים אבל באמצע
הדרך העגלה נשברת ועוזא אשר חושש לארון
ה' שולח ידו לארון ומת
במקום. אירוע זה גורם חשש
לדוד, דוד פוחד מהארון ולכן
הוא מעביר אותו לבית עובד אדום הגיתי ורק
אחרי שהוא רואה בית עובד מתברך בזכות
הארון הוא ממשיך את עליית הארון לירושלים.
נתן – נביא בתקופת דוד .
דוד שואל אותו לגבי האפשרות
לבנות את בית ה' ונתן עונה
לו בתחילה שיעשה את אשר על דעתו אך לאחר
שה' מתגלה אליו הוא מבין
שדוד אינו יכול לבנות את בית המקדש ורק
בנו יבנה את המקדש. נתן גם
נותן את משל כבשת הרש לדוד בענין בת שבע.
נתן.(בספר מלכים)
מסייע בידי בת שבע להעביר את
המלכות מאדוניה אשר המליך את עצמו לשלמה
בנה
מפיבושת – בנו של יונתן
והוא פסח ברגליו. הדבר קרה
לו כאשר אומנתו ברחה איתו בזמן המלחמה
והוא נפל ונפצע. דוד מזמין
את מפיבושת להיות סמוך על שולחנו כל הימים
וזאת כדי לקיים את הברית שכרת יונתן עם
דוד. בברית הבטיח דוד ליונתן
שהוא ישמור על זרעו וימול עימם חסד.
ציבא – עבד שאול אותו ממנה
דוד על נחלת שאול . הוא אמור
לעבד את האדמות בשביל מפיבושת ובני ביתו.
בזמן מרידת אבשלום מגיע ציבא
לדוד ומספר לו שמפיבושת מנסה להחזיר לעצמו
את המלוכה ודו מבלי לברר נותן לו את נחלתו
של מפיבושת כעונש. גם
כשמפיבושת מסביר לו שאין הדבר נכון ושהוא
לא הצטרף לדוד רק בגלל היותו פסח דוד אינו
מתקן את העוול והוא מחלק את נחלתו של
מפיבושת בינו לבין ציבא עבדו שווה בשווה.
בת שבע – אשת אוריה החיתי
דוד רואה אותה רוחצת על הגג וחושק בה הוא
מזמין אותה לביתו ושוכב איתה ואח"כ
גורם לבעלה אוריה למות במלחמה .על
מעשה זה מוכיח אותו נתן הנביא במשל כבשת
הרש ואף מעניש אותו בארבעה עונשים :
לא תסור רעה מביתך
לא
תסור חרב מביתך
ישכבו
עם פלגשיך לעיני כל
הבן
שיוולד ממעשה זה ימות.
האישה החכמה מתקועה – יואב
משתמש בה על מנת לגרם לדוד להחזיר את
אבשלום מגשור. אבשלום בורח
לשם לאחר שהוא הורג את אבנר והוא מבקש
רשות לחזור לממלכת אביו.האישה
מספרת לדוד כי היו לה שני בנים ויום אחד
הם רבו בשדה וקם האחד והרג את אחיו .
ועכשיו משפחת הבעל רוצים את
בנה הנותר להורגו בדם אחיו. דוד
פוסק דין ך האישה מוסיפה לדבר עד שדוד
מבין שיואב שלח אותה. ה
אבשלום – בנו של דוד .
אבשלום מורד באביו מרידה גדולה
ואף רודף את נפש אביו להורגו. אבשלום
מתחיל את דרכו כאיש בממלכה שם הוא עומד
בשער המלך ומצדיק כל איש הבא אליו למשפט.
הוא מנשק את יד הבאים אליו
ובדברי חלקות הוא קונה את לב העם. יום
אחד הוא מבקש מאביו ללכת לחברון בטענה
שעליו לשלם שם איזה נדר אבל כאשר הוא מגיע
לחברון הוא ממליך את עצמו ולוקח איתו הרבה
אנשים מהעם. כאשר דוד שומע
שאבשלום המליך את עצמו הוא ממהר לברוח
בטענה שאם לא יעשה כך אז כיגיע אבשלום הוא
יהרוג רבים מיושבי העיר . דוד
לא רצה שיפגעו חפים מפשע ולכן הוא ממהר
לברוח מארמון המלך.
סופו של אבשלום ששערו נתפס
,בזמן דהירתו ,בעץ
אלה והוא נשאר תלוי בין שמים וארץ כשמספרים
זאת ליואב הוא ממהר למקום והורג את אבשלום
ובכך מביא לסיום המרד.
אחיתופל הגילוני היה יועץ
דוד אך בינו לבין אבשלום יש קשר אמיץ.
הוא מייעץ לאבשלום לקחת את
פילגשי אביו, עשר במספר,
ולשכב איתן לאור השמש כאשר
כולם רואים . מאוחר יותר
מייעץ לו אחיתופל עצה נוספת אבל הפעם
אבשלום בוחר בעצת חושיי הארכי .
כשאחיתופל רואה שלא נבחרה עצתו
הוא מבין שהמרד עתיד להיכשל והוא הולך
לביתו והורג את עצמו מתוך הבנה שגם ככה
ייחשב למורד במלכות ויוצא להורג ע"י
דוד ואנשיו.
איתי הגיתי – מצטרף למלך
בזמן בריחתו מאבשלום בנו . דוד
מבקש מאיתי לחזור עם אחיו אבל איתי הגיתי
מתעקש להישאר עם דוד ואומר לו שהוא ילך
לאן שהמלך אומר לחיים ולמוות.
צדוק הכהן – צדוק מצטרף
אל דוד בבריחתו מפני אבשלום אבל דוד אומר
לצדוק לחזור לירושלים ולהשיב לשם את ארון
ה' . דוד אומר לצדוק שאם הוא
ימצא חן בעיני ה' הוא יצליח
לחזור ולראות את ארון ה . הוא
מבקש מהם לחזור ולהיות מוכנים בירושלים
אולי הוא יצטרך את עזרתם.
חושי הארכי– דוד
שולח את חושיי להיות מרגל בפמלייתו של
אבשלום ולסכל את עצת אחיתופל הגילוני .
דוד אומר לחושיי שאם הוא יצטרף
אליו זה יכביד יותר ממה שזה יעזור ולכן
עדיף שיעזור מתוך מחנה אבשלום. הוא
גם אומר לו להעביר ת המסרים ממחנה בשלום
דרך אחימעץ בן צדוק הכהן ויהונתן בן אבייתר
הכהן.
שמעי בן גרא– איש
משבט בנימין . כאשר דוד
עובר ליד בחורים יוצא שמעי ומקלל את המלך
" צא צא איש הדמים ואיש
הבליעל …" שמעי אף סוקל
את דוד המלך באבנים.
אבישי בן צרויה – אחיו של
יואב . כאשר שמעי מקלל את
דוד רוצה אבישי להורגו אך דוד מונע זאת
ממנו בטענה שכנראה ה' אמר
לו לקלל את דוד והוא אף מוסיף בדבריו כי
הנה בנו היוצא מחלציו רוצה להורגו לכן
הניחו לבן הימיני לקלל כי מה' יצא
הדבר.
אחימעץ בן צדוק הכהן }דרכם
מעביר חושי את המידע לדוד לגבי העצה שיעץ
לאבשלום וכן מידע
יונתן בן אביתר הכהן }
לגבי עצת אחיתופל. כאשר
אבשלום רואה אותם הם ממהרים להתחבא בחצר
} של בית
בבחורים בתוך הבאר.האישה
שם פורשת מסך על פני הבאר
} ומשתטחת
על הבאר. כאשר שואלים אותה
אם ראתה מישהו היא אומרת
} כי הם עברו
מיכל המים אך לא מצאו וחזרו לירושלים.
הכושי– הכושי
רץ מן המלחמה נגד אבשלום והוא מודיע לדוד
על מות אבשלום. דוד שואל
אותו על אבשלום והכושי עונה " יהיו
כנער אוייבי אדוני המלך"
עמשא בן יתר – לאחר המרידה
של אבשלום ממנה דוד את עמשא לשר צבא במקום
יואב בן צרויה.
בזמן מרידת שבע בן בכרי שולח
דוד את עמשא לאסוף צבא כדי לדכא את המרד
ואומר לו להתייצב תוך שלושת ימים אבל עמשא
איחר את המועד ויואב מוצא בכך תואנה והורג
אותו.
ברזילי הגלעדי – בזמן
שהמלך ברח מפני אבשלום יוצא אליו ברזילי
הגלעדי ומכלכל את דוד ואנשיו. לאחר
המרידה דוד קורא לברזילי ורוצה לגמול לו
אך ברזילי אומר שהוא כבר מבוגר אבל הוא
מבקש שיקח עימו את כמהם בנו במקומו
ודוד אכן נענה לבקשתו ואף מצווה את שלמה
בנו בצוואתן בספר מלכים כי ימשיך לגמול
חסד עם בני ברזילי הגלעדי.
גד הנביא (החוזה)
– גד מעמיד בפני דוד את אפשרויות
העונש על כך שמנה את העם. הוא
גם אומר לדוד שיוכל להפסיק את עונש הדבר
שיעלה ויקים מזבח לה' בגורן
ארוונה היבוסי
ארוונה היבוסי– ממנו
קונה דוד את הגורן על מנת להקים שם מזבח
ולזבוח זבחים לפני ה' כדי
שתיפסק המגיפה.
דמויות
מקראיות בפרקי מלכים א' עפ"י
המיקוד תשס"ו
אדוניה – בנו של דוד
. רואה שאביו אינו מתפקד
ומחליט להמליך את עצמו במקום אביו.
אליו נאמר שלא עצבו אביו מימיו
. כאשר שומע נתן הנביא על
המלכת אדוניה הוא ממהר לבוא ולספר זאת
לבת שבע אימו של שלמה. נתן
הנביא דוחר בה ללכת ולספר את הדבר לדוד.
בת שבע – אשת אוריה החיתי.
דוד מבטיח לבת שבע כי בנה שלמה
ימלוך תחתיו ולכן נתן דוחק בה ללכת למלך
מיד עם דבר השמועה בקשר למלכות אדוניה.
שלמה– בנו
של דוד מבת שבע . כאשר שומע
דוד על המלכת אדוניה הוא ממהר לקרוא לאנשיו
ולצוות עליהם על המלכת שלמה.שלמה
נחשב למלך החכם מכל. הוא
מבסס מלכות רחבה ומבוססת . בימי
מלכותו המצב היה טוב מכל הבחינות ,
מבחינה מדינית שלמה כורת ברית
שלום עם מרבית העמים בסביבה. מבחינה
כלכלית העם היה במצב מצויין איש תחת גפנו
ותחת תאנתו. גבולות הארץ
היו רחבים ובטוחים. אבל
שלמה חוטא בשלושה מציווי המלך : א.
הוא מרבה לו נשים – 1000 נשים
היו לשלמה
ב.
הוא מרבה לו כסף וזהב
הוא
מרבה לו סוסים ואף משיב בגללם את העם
מצריימה.
נשותיו היטו את לבבו בסוף ימיו
והוא אינו מוחה כנגדם כאשר הן עובדות
עבודה זרה.
המלוכה אינה נקטעת בימיו רק
בגלל אביו אבל היא נחלקת בימי בנו .
אבישג השונמית–
היתה פילגשו של דוד. היא
הובאה לדוד בזמן מחלתו אך דוד לא ידעה.
כאשר אדוניה מבין שהוא עומד
להפסיד את המלוכה , הוא
פונה לבת שבע ומבקש ממנה את אבישג השונמית
בת שבע אינה מבינה כי לקיחת הפילגש כמוה
כלקיחת המלוכה.
בניהו בן יהוידע – שר צבא
שלמה. הוא ממלא את הוראתו
להרוג את יואב כעונש על הריגת אבנר והריגת
עמשא בן יתר. בניהו
הורג אותו כאשר הוא אוחז בקרנות המזבח
ובכך מקיים ציווי תורה שנאמר : "
וכי יזיד איש על רעהו להורגו
בעורמה מעם מזבחי תיקחנו למות "
צדוק הכהן– נתמה
לכהן במקום אביתר .ואביתר
גורש מן הכהונה למרות שלפי הדין היה צריך
להורגו שהרי מרד במלכות אך שלמה מגרש אותו
ואומר שהוא אינו נהרג בגלל שהוא נשא את
ארון ה' לפני אביו וכן התענה
בכל אשר התענה אביו.
חירם – מלך צור . היה
בקשר ברית עם דוד . בזמן
מלכות שלמה מבקש ממנו שלמה שיספק לו את
צרכי הבניה לבניית המקדש . חירם
אכן עוזר מאוד לשלמה ובתמורה שלמה נותן
לו 20 ערים אבל חירם אינו
מרוצה מהערים וקורא להם ארץ כבול
בת פרעה– אותה
אהב שלמה מכל נשותיו והוא בונה לה בית
במילוא. המילוא שימש את
עולי הרגל ובניית ביתה של בת פרעה גורם
להתמרמרות בעם.
רחבעם – בנו של שלמה.
בימיו נחלקת המלוכה לשניים.
חלוקת המלוכה היא עונש על חטאי
שלמה והיא מתקיימת בימיו של רחבעם רק בגלל
שה' הבטיח לדוד שבנו ימלוך
תחתיו וישלים ימי מלכותו.
ירבעם – אחד משלושת השטנים
שקמו לשלמה בימי חייו ואיימו על מלכותו.ירבעם
מרים יד במלך ומארגן מרידה. לאחר
שהרים יד במלך הוא בורח למצרים אבל בדרך
הוא פוגש את אחיה השילוני אשר מנבא לו על
מלכותו העתידית . והוא חוזר
אל תחומי הארץ.
אחיה השילוני – היה נביא
. הוא פוגש את ירבעם ומודיע
לו שהוא עתיד למלוך על ישראל . הוא
קורע את השמלה לשניים עשר חלקים ומפקיד
עשרה חלקים בידיו של ירבעם.
הדד האדומי – ה'
מקים את הדד כשטן לשלמה.
הדד ברח מחרבו של יואב אשר במשך
שישה חודשים ישב בעירו והיכה כל זבר.
הדד הצליח לברוח וירד מצריימה.
שם התחתן עם אחות תחפינס.
תחפינס היתה אשתו של פרעה.
רזון בן אלידע – שטן נוסף
שקם לשלמה בסוף מלכותו . רזון
ברח מהדדעזר מלך צובה . הוא
בורח כאשר דוד מכה באנשי הדדעזר.