קידושין דף ל עמוד ב: דף עבודה

ב
ס"ד

נושא : קידושין דף ל ע"ב:
דף עבודה

מחבר:
ישראל שלו

כתות יעד: ז–ט

דף
עבודה
מספר
4

"

גמרא
מנוקדת:

תנו רבנן: "ושמתם"
– סם תם. נמשלה
תורה כסם חיים.

משל לאדם שהכה את בנו מכה
גדולה, והניח לו רטיה
(תחבושת) על
מכתו, ואמר לו: בני,
כל זמן שהרטיה זו על מכתך,
אכול מה שהנאתך, ושתה
מה שהנאתך, ורחוץ בין בחמין
בין בצונן, ואין אתה מתיירא.
ואם אתה מעבירה (מסיר
אותה), הרי היא (המכה)
מעלה נומי (פצעים
[זו גם כוונת רש"י
שכתב "צמחים"]).

כך הקב"ה אמר
להם לישראל: בני, בראתי
יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין. ואם
אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו,
שנאמר: "הלא
אם תיטיב שאת". ואם אין
אתם עוסקים בתורה, אתם
נמסרים בידו, שנאמר:
"לפתח חטאת רובץ",

ולא עוד, אלא
שכל משאו ומתנו בך, שנאמר:
"ואליך תשוקתו".

ואם אתה רוצה, אתה
מושל בו, שנאמר:"
ואתה תמשול בו".

נמשלה
תורה
לסם
חיים"
(קידושין ל🙂

1. למה נמשלה התורה ?מה
   הכוונה "סם תם"?
   עיין ברש"י
   ד"ה "ושמתם".

_____________________________________________________________________________

2. הסבר במילים שלך את המשל:
   ________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

3. לפי המשל, על
   מה הבן צריך לשמור כל הזמן ?
   _____________________________________________

4. לפי הנמשל: מהי
   המכה ? __________________ . מהי
   התחבושת / הרפואה ?
   ________________

5. לפי דעתך, מהו
   האוכל והשתייה בנמשל ? מהם
   הדברים שהאדם יכול לעשות כל זמן ששומר
   על הרפואה ?

_____________________________________________________________________________

מהו בנמשל ה"מעלה
נומי" ? מהם הפצעים
שנגרמים לאדם במידה ואינו שומר על הרפואה
?

_____________________________________________________________________________

6. נסה להסביר במילים שלך את
   כוונת הפסוקים המובאים בחלק האחרון:

   1. "הלא אם תיטיב שאת"
      (היעזר ברש"י)
      _____________________________________________

   2. "לפתח חטאת רובץ"
      _________________________________________________________

   3. "ואליך תשוקתו"
      ___________________________________________________________

7. באיזה עניין בתורה מוזכרים
   הפסוקים הנ"ל ?
   ______________________________________________

8. "בראתי יצר הרע ובראתי לו
   תורה תבלין". לפי משפט
   זה, מהו העיקר ומהו התבלין
   ? ____________________

האם הגיוני לומר כך ?
___________ אם כך, נסה
להסביר מדוע חז"ל אמרו
דווקא כך ? איזה מסרים
חשובים רצו חז"ל לומר
לנו במשפט זה (חשוב טוב
וענה בהרחבה) ?
_______________________________________

_____________________________________________________________________________

_____________________________________________________________________________

בס"ד

ע

"יש לפרש בנמשל דכל זמן שאתה עוסק בתורה שהיא הרטייה על גב מכתך שהוא יצר הרע,
אכול מה שהנאתך וכו'.
ר"ל (רצה לומר)
שתוכל להינות מתענוגי העולם הזה ואי אתה בא לידי עבירה,
כי התורה מגינה לו כרטייה זו שמגינה על המכה שלא תעלה נומי.
אבל כשאין אתם עוסקים בתורה שהוא העברת הרטייה מן המכה אי אפשר שלא יבא לידי עבירה כעניין "ולא עם הארץ חסיד"
שאינו יודע במה יכשל.
(מהרש"א)

יין במקורות הבאים והיעזר בהם בתשובותיך
לדף העבודה

"סוף הפסוק בא להוסיף שאפילו מי שכבר נמסר בידי יצרו ונכשל בעבירות, אם יעסוק בתורה סופו למשול ביצרו ולחזור בתשובה"
(עיון יעקב על "עין יעקב")

נקטה הברייתא לשון "תבלין",
שכמו שהתבלין מתקן את המאכל ונותן בו טעם,
כך מתקן לימוד התורה את הנאות העולם הזה שלא יביאו את האדם לידי עבירה (עיון יעקב)
ומי שזוכה,
מתקן ומקדש גם את הנאות הגוף,
על דרך "שולחנו של אדם מכפר עליו"
(ע"פ מסילת ישרים כו'
ועוד)

"והנה פשוט הוא שאם הבורא לא ברא למכה זו (של יצר הרע)
אלא רפואה זו (של תורה),
אי אפשר בשום פנים שירפא האדם מזאת המכה בלתי זאת הרפואה,
ומי שיחשוב להינצל זולתה אינו אלא טועה"
(מסילת ישרים ה')

"כל ששוקד על דרכי התורה,
אפילו היו בידו עבירות מצד תוקף יצרו,
ונתגדל על תכונות מידות רעות,
התורה מגינה עליו,
רוצה לומר שאי אפשר שלא תדריכהו תורתו לשוב מהן,
שלא ישתקע בהם"…."
אם הוא עוסק בתורה,
בראותו דרכיה ציוויה ואזהרותיה,
הנה סוןף סוף מאליו יתחדש בו התעוררות שיביאהו אל הדרך הטוב,
והוא מה שאמרו ז"ל "הלוואי אותי עזבו ותורתי שמרו,
שהמאור שבה מחזירן למוטב"

(המאירי – מהראשונים)