נושא:
גמרא,
ברכות
דף
ג
עמוד
א:
דף
עבודה
מחבר:
צבי יניר
כתות:
חט"ב
דף עבודה מספר 7-איסור הכניסה לחורבה–דף ג ע"א 'ת"ר מפני' עד דף ג ע"ב מ'מזיקין איכא'
לפניך קטע הגמרא מפוסק, ומחולק לקטעים. כמו כן בכל מעבר שלב בגמרא נכתב השלב הבא בשורה חדשה.
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ג עמוד א
תנו רבנן: מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה: מפני חשד, מפני המפולת ומפני המזיקין.
א.מפני
חשד:
1. ותיפוק ליה משום מפולת?!
2.
בחדתי.
3.
ותיפוק ליה משום מזיקין?
4.
בתרי.
5.
אי בתרי – חשד נמי ליכא?!
–
6.
בתרי ופריצי.
ב.
מפני
המפולת:
-1. ותיפוק ליה משום חשד ומזיקין!
–
2.
בתרי וכשרי.
ג.
1.מפני
המזיקין:
– ותיפוק ליה מפני חשד ומפולת!
–
2.
בחורבה חדתי, ובתרי וכשרי.
3. אי בתרי – מזיקין נמי ליכא!
4. במקומן חיישינן.
5.
ואיבעית אימא: לעולם בחד, ובחורבה חדתי דקאי בדברא, דהתם משום חשד ליכא, דהא אשה בדברא לא שכיחא,
ומשום מזיקין איכא.
-
קרא את השורה הראשונה (תנו רבנן) שהיא הבסיס לכל הסוגיה.
באיזה מקור מדובר כאן, תנאי או אמוראי?
נמק!
______________________________________________________________________________ -
מדוע הסוגיה של חורבה נמצאת כאן במסכת ברכות? מה הקשר לסוגיה הקודמת?____________________
____________________________________________________________________________ -
כמה סיבות מובאות לאיסור כניסה לחורבה? (מנה את הסיבות והסבר את שתי הראשונות על פי רש"י).___________________________________________________________________________
_______________________________________________________________________________ -
את הסיבה השלישית ניתן להבין, על פי ה'ברטנורא'
ומחזור ויטרי המובאים לפניך בפרושם למסכת אבות.
באר בקצרה מהי הסיבה השלישית לאור פירושיהם?____________________________________________
ר'
עובדיה מברטנורא מסכת אבות פרק ה משנה ו
אף המזיקין – אלו השדים. שלאחר שברא הקב"ה אדם וחוה היה מתעסק בבריאתן,
וכשברא רוחותיהן לא הספיק לברוא גופותן עד שקדש היום, ונשארו רוחות בלא גוף:
מחזור ויטרי סימן תכח ד"ה בערב שבת
אף המזיקין.
רוחין.
ושידים.
.. שלא הספיק הקב"ה לבראותם עד שחשך עליהם היום. ולפיכך אין כח בעין לראותם מפני שדומים לרוח הקודש.
-
הדברים הבאים לקוחים ממאמר על משנתו של הרמב"ם,
קרא את דבריו בעיקר במשפט המודגש.
כיצד יתכן שהרמב"ם יפסוק בניגוד לנאמר בגמרא?
אף
שעניינו של משנה
תורה הוא
עריכת ההלכות התלמודיות לפי
נושאים ופסיקת ההלכות,
חלק
מן ההדרכות הרפואיות המובאות
בו,
אין
מקורן בתלמוד ומפרשיו,
אלא
בידיעתו המקצועית ובהבנתו האישית של הרמב"ם.
הוא
סלקטיבי בבחירת ההלכות שהוא מביא:
אין
הוא מביא הדרכות הלכתיות המתבססות
על הנחות מדעיות העומדות בסתירה לידיעותיו
הרפואיות;
כמו
כן הוא אינו מביא הלכות
שמקורן במעשה שדים או מזיקים ומשנה טעמי
מצוות לפי דעותיו בתחום הרפואי–המדעי.
-
האם לאור המשפט לעיל ברמב"ם,
האם הרמב"ם יפסוק בספרו (לדעתך)
שאסור להיכנס לחורבה?
נמק!
_________________________________________________________________________________ -
'ותיפוק ליה משום…'
, שאלה זו פותחת את שלוש הקטעים שצוינו לעיל. הסבר את כוונת השאלה? (רש"י ד"ה 'תיפוק ליה').__________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________ -
קטע א'- הסבר את פרוש המילים:
חדתי,
תרי , פריצי,
ליכא.
נסה להבין את כל שלבי הקטע בעזרת רש"י.
(קושיה ,תרוץ,
קושיה תרוץ, קושיה תרוץ)______________________________________________________
______________________________________________________________________________
______________________________________________________________________________ -
קטע ב'-הסבר את פרוש המילה 'כשרי ' (רמז–
דומה לעברית),
ונסה להבין על פיו את תרוץ הגמרא.___________
______________________________________________________________________________ -
קטע ג' – נסה להבין את כל שלבי הקטע לפי רש"י.
(קושיה,
תרוץ ראשון. קשויה על התרוץ הראשון וישובה.
תרוץ שני לקושיה הראשונה)________________________________________________________
___________________________________________________________________________
_____________________________________________________________________________