נושא:
גמרא,
ברכות ו: דף עזר

מחבר:
יהודה שקלנובסקי

כתות יעד: ט

דף עזר לפסוקים בדף ו

• 4 פרשיות של תפילין של הקב"ה (ו ע"א)

א.
כִּי
מִי–גוֹי
גָּדוֹל אֲשֶׁר–לוֹ אֱלֹהִים קְרבִים אֵלָיו כַּיהוָֹה אֱלֹהֵינוּ בְּכָל–קָרְאֵנוּ אֵלָיו:

וּמִי
גּוֹי
גָּדוֹל אֲשֶׁר–לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכל הַתּוֹרָה הַזּאת אֲשֶׁר אָנכִי נתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם:
(דברים ד,
ז–ח)

ב.
אַשְׁרֶיךָ
יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּיהוָה מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר–חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ וְיִכָּחֲשׁוּ איְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל–בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרךְ:
(דברים לג,
כט)

וּמִי
כְּעַמְּךָ
יִשְׂרָאֵל
גּוֹי
אֶחָד
בָּאָרֶץ אֲשֶׁר–
הָלַךְ הָאֱלֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ עָם לָשׂוּם לְךָ שֵׁם גְּדֻלּוֹת וְנוֹרָאוֹת לְגָרֵשׁ מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר–פָּדִיתָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם:
(דברי הימים א יז,
כא)

ג. אוֹ
הֲנִסָּה
אֱלֹהִים
לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסּת בְּאתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדלִים כְּכל אֲשֶׁר–עָשָׂה לָכֶם יְהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ: (דברים ד,
לד)

ד.
וּלְתִתְּךָ
עֶלְיוֹן עַל כָּל–הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיתְךָ עַם–קָדשׁ לַיהוָֹה אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר:

(דברים כו,
יט)

• הרגיל לבוא לבית הכנסת ויום אחד לא בא (ו ע"ב)

מִי בָכֶם יְרֵא יְהוָה שׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נגַהּ לוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם יְהוָה וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו: (ישעיה נ,
י)

גמרא

אמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק: כל הרגיל לבא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקב"ה משאיל בו שנאמר "מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נוגה לו" – אם לדבר מצוה הלך נוגה לו, ואם לדבר הרשות הלך אין נוגה לו. "יבטח בשם ה'" מאי טעמא משום דהוה ליה לבטוח בשם ה' ולא בטח:

מהרש"א

פירושו לפי הדרש:
מִי בָכֶם יְרֵא ה'
לבוא לביהכ"נ לשמוע בקול עבדו של הקב"ה,
דהיינו הש"ץ שהוא עובד בתפילתו עבודת כהן גדול,
כמו שכתוב (תענית ב.)
"ולעבוד את ה'
אלוקיך בכל לבבך"
– איזו עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפילה.

אשר עתה הלך בדרך חושך ואפילה (אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים),
דהיינו נמנע מהלוך בה בשביל דבר שאֵין נגַהּ לוֹ דהיינו לדבר הרשות,
לאפוקי אם נמנע מבית הכנסת משום שהלך בדבר מצוה שאז נגַהּ לוֹ,
ע"ש "כי נר מצוה וגו',
שאז הוא עוסק במצוה ופטור מן התפילה.

ומשום שיש אדם שיחשוב לו כי גם זה לו דבר מצוה,
כשהולך בסחורתו להרויח בה ולפרנס בני ביתו.
וע"כ אמר שיבטח בה'
(יִבְטַח בְּשֵׁם ה')
דהוה ליה לבטוח בה'
שיתן לו פרנסתו ולא היה לימנע מבית הכנסת.