נושא:
גמרא,
ברכות
דף
ט
עמוד
א:
דף
עבודה

מחבר:
צבי יניר

כתות:
חט"ב

דף עבודה 22-
ברכות דף ט ע"א 'מעשה שבאו בניו'

מעשה שבאו בניו וכו'.

א. ועד השתא לא שמיע להו הא דרבן גמליאל?

ב. הכי קאמרי ליה:
רבנן פליגי עילווך – ויחיד ורבים הלכה כרבים, או דלמא רבנן כוותך סבירא להו, והאי דקאמרי עד חצות –
כדי להרחיק אדם מן העבירה?
אמר להו: רבנן כוותי סבירא להו, וחייבין אתם. והאי דקאמרי עד חצות –
כדי להרחיק אדם מן העבירה.

1. קטע א– 'ועד השתא לא שמיע להו הא דר"ג',
   באר את שאלת הגמרא? (קרא קודם שוב את המשנה הראשונה במסכת)_____________________________________________________________________
   _________________________________________________________________________

2. קטע ב– הכי קאמרי ליה…
   (עד סוף הקטע),
   הסבר את התשובה של הגמרא.__________________________
   _________________________________________________________________________

3. עיין ברש"י ד"ה 'רבנן פליגי' כיצד יסבירו חכמים את 'ובשכבך',
   אם הם חלוקים על ר"ג?____________
   _________________________________________________________________________

4. עיין ברש"י ד"ה כוותי סבירא,
   איזו גירסה רש"י שולל ,
   ובאיזו גירסה הוא תומך, נמק מדוע !_________
   _________________________________________________________________________

ולא זו בלבד אמרו אלא וכו'.

ג. ורבן גמליאל מי קאמר עד חצות דקתני ולא זו בלבד אמרו?

ד. הכי קאמר להו רבן גמליאל לבניה: אפילו לרבנן דקאמרי עד חצות – מצותה עד שיעלה עמוד השחר,
והאי דקא אמרי עד חצות – כדי להרחיק אדם מן העבירה.

5. קטע ג– 'ור"ג מי קאמר עד חצות,
   דקתני–ולא זו בלבד',
   הסבר את תמיהת הגמרא!_______________________

6. עיין בהגהות הב"ח אות א.
   מה לא בסדר לדעתו בגירסת הגמרא שלפנינו,
   כיצד הוא מתקן אותה?______
   _________________________________________________________________________

7. קטע ד– הכי קאמר להו ר"ג…,
   הסבר את תשובת הגמרא.________________________________
   _____________________________________________________________________________

הקטר חלבים וכו'.

ה.
ואילו אכילת
פסחים לא קתני.

ורמינהי:
קריאת שמע ערבית,
והלל בלילי פסחים,
ואכילת
פסח – מצותן עד שיעלה עמוד השחר!

ו. אמר רב יוסף לא קשיא,
הא – רבי אלעזר בן עזריה, הא – רבי עקיבא.

דתניא:
(שמות י"ב)
ואכלו את הבשר בלילה
הזה,
רבי אלעזר בן עזריה אומר:
נאמר כאן בלילה הזה ונאמר להלן (שמות י"ב)
ועברתי בארץ מצרים בלילה
הזה – מה להלן עד חצות,
אף כאן עד חצות.

אמר ליה רבי עקיבא:
והלא כבר נאמר (שמות י"ב)
ואכלתם אותו בחפזון – עד שעת חפזון!
אם כן מה תלמוד לומר בלילה – יכול יהא נאכל כקדשים ביום,
תלמוד לומר:
בלילה,
בלילה הוא נאכל,
ולא ביום.

ז. בשלמא לרבי אלעזר בן עזריה דאית ליה גזירה שוה – אצטריך למכתב ליה הזה, אלא לרבי עקיבא – האי הזה מאי עביד ליה?
ח. למעוטי לילה אחר הוא דאתא;
סלקא דעתך אמינא הואיל ופסח קדשים קלים ושלמים קדשים קלים, מה שלמים נאכלין לשני ימים ולילה אחד – אף פסח נאכל שתי לילות במקום שני ימים, ויהא נאכל לשני לילות ויום אחד קמשמע לן בלילה הזה –
בלילה הזה הוא נאכל, ואינו נאכל בלילה אחר.

ט. ורבי אלעזר בן עזריה? (שמות י"ב)
מ'לא תותירו עד בקר' – נפקא.

י. ורבי עקיבא?

י"א.
אי מהתם הוה אמינא: מאי בקר –
בקר שני.

י"ב.
ורבי אלעזר?

י"ג.
אמר לך: כל בקר –
בקר ראשון הוא.

י"ד.
והני תנאי כהני תנאי:-

דתניא:
+דברים ט"ז+
שם תזבח את הפסח:
בערב, כבוא השמש.
מועד צאתך ממצרים.

רבי אליעזר אומר:
בערב אתה זובח,
וכבוא השמש אתה אוכל, ומועד צאתך ממצרים אתה שורף;

רבי יהושע אומר:
בערב אתה זובח,
כבוא השמש אתה אוכל, ועד מתי אתה אוכל והולך – עד מועד צאתך ממצרים.

ט"ו.אמר רבי אבא:
הכל מודים, כשנגאלו ישראל ממצרים – לא נגאלו אלא בערב, שנאמר (דברים ט"ז)
הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה,
וכשיצאו – לא יצאו אלא ביום, שנאמר (במדבר ל"ג)
ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה.
על מה נחלקו – על שעת חפזון;
רבי אלעזר בן עזריה סבר:
מאי חפזון –
חפזון דמצרים, ורבי עקיבא סבר:
מאי חפזון –
חפזון דישראל.

ט"ז.
תניא נמי הכי:
הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה – וכי בלילה יצאו?
והלא לא יצאו אלא ביום,
שנאמר:
ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה!
אלא: מלמד שהתחילה להם גאולה מבערב.

1. ה–הסבר את קושיית הגמרא בקטע ה (קרא לפני קריאת הגמרא שוב את המשנה הראשונה בפרק)______________
   __________________________________________________________________________________

2. ו–
   רב יוסף מתרץ שאין סתירה בין המשנה והברייתא.
   המשנה סוברת כ-___________________________
   והברייתא סוברת כ-___________________,.

3. לפי רבי אלעזר בן עזריה קרבן הפסח יכול להיאכל עד_______________________

4. לפי ר"ע קרבם הפסח יכול להיאכל עד______________________________.

5. מניין למד ר"א בן עזריה את דעתו (באיזה מידה מ13
   מידות–
   ומאילו מילים)__________________________

6. איזה מילה בפסוק גרמה לר"ע לחלוק על ר"א בן עזריה?______________________________________

7. מה הכוונה 'קודשים'
   בדברי ר"ע?______________________________________________________

8. ז–
   הסבר את קושיית הגמרא (על איזה תנא הקושיא)__________________________________________
   ______________________________________________________________________________

9. ח–הסבר בקיצור את תשובת הגמרא_____________________________________________________

10. ט–מה לומד ר"א בן עזריה מ'לא תותירו ממנו עד בקר'?________________________________________

11. י–יא–
    מדוע ר"ע לא יכול ללמוד מ'לא תותירו ממנו עד בקר'
    את מה שלומד ראב"ע?______________________
    ________________________________________________________________________________

12. י"ד–
    הסבר מה הכונה 'הני תנאי כהני תנאי'
    –פרט את השמות.____________________________________

13. רבי אליעזר ור'
    יהושע מזכירים שלושה מועדים שונים במשך היממה–
    השלם: א.
    _________________________
    ב.___________________________
    ג.___________________________________________________

14. ביחס לאישה מועד מתוך השלושה נחלקו ר"א ור'
    יהושע?.___________________________________
    באיזו הלכה חלקו בשורה התחתונה?
    (רש"י ד"ה עד מתי אתה אוכל)___________________________________
    _________________________________________________________________________________

15. טו– רבי אבא כותב 'הכל מודים', לאילו מזוגות התנאים לעיל הוא מתכוון, לר"ע ור"א בן עזריה,
    או לרבי אליעזר ורבי יהושע?
    הוכח!______________________________________________________________________

16. ט"ז–
    בקטע זה הגמרא מביאה סיוע מברייתא,
    לאמירה שנאמרה לעיל.
    לאיזו אמירה מובא הסיוע מהברייתא?
    ________________________________________________________________________________