נושא:
גמרא, ברכות ח–ט:
דף חזרה
מחבר:
יהודה שקלנובסקי
כתות יעד: ט
שם:
חזרה
על
סוגית
הגמ'
ח
ע"ב
–
ט
ע"א
סוף זמן ק"ש של ערבית
הנושא שבו עוסקת הגמרא הוא כיצד להגדיר את הזמן שבין עלות השחר לבין נץ החמה.
האם הוא נחשב יום או לילה. ויש בזה נפקא מינה, האם אפשר עדין לקרוא באותו זמן ק"ש של ערבית או לא.
-
מה אנו למדים מהברייתא
הראשונה שמביאה הגמרא:
"תניא,
רבי שמעון בן יוחי אומר:
פעמים שאדם קורא קריאת שמע שתי פעמים בלילה,
אחת קודם שיעלה עמוד השחר,
ואחת לאחר שיעלה עמוד השחר,
ויוצא בהן ידי חובתו,
אחת של יום ואחת של לילה".
-
הסבר את שאלת הגמרא על הסתירה שיש בדברי הברייתא.
-
מהי תשובת הגמרא?
-
מה אנו למדים מהברייתא
השניה שמביאה הגמרא:
"רבי שמעון בן יוחי אומר משום רבי עקיבא: פעמים שאדם קורא קריאת שמע שתי פעמים ביום, אחת קודם הנץ החמה ואחת לאחר הנץ החמה, ויוצא בהן ידי חובתו, אחת של יום ואחת של לילה".
-
הסבר את שאלת הגמרא על הסתירה שיש בדברי הברייתא.
-
מהי תשובת הגמרא?
-
למסקנה:
כיצד מוגדר הזמן שבין עלות השחר לנץ החמה לפי הברייתא הראשונה ולפי השניה? -
השלם את הטבלה הבאה:
סוף זמן ק"ש של ערבית
תחילת זמן ק"ש של שחרית
ברייתא א'
ברייתא ב'
-
האם אפשר לקרוא ק"ש
של ערבית אחרי עלות השחר? (לפי כל אחת מהברייתות) -
"אמר רבי זירא:
ובלבד שלא יאמר השכיבנו".
על איזה מקרה מדובר לפי רש"י (בד"ה 'ובלבד')
ולפי תוס'
(ד"ה 'ובלבד').
ומהו הנימוק של כל אחד?
שולחן ערוך אורח חיים סימן נח סעיפים ג –
ה
ומי שהוא אנוס,
כגון שהיה משכים לצאת לדרך במקום גדודי חיה ולסטים,
שלא יוכל לעמוד ולא לכוין אפילו פרשה ראשונה ואפילו עד על לבבך,
או שבני השיירא הולכים מהרה ולא ימתינו לו כלל,
יכול לקרותה עם ברכותיה משעלה עמוד השחר,
דכיון שעלה עמוד השחר שפיר קרינן ביה ובקומך וגם שפיר מקרי יוצר אור.
אבל אם אינו במקום גדודי חיה וליסטים,
וגם אין בני השיירא נחפזים כ"כ,
אפילו יוצא לדרך אחר שעלה עמוד השחר אינו קורא עד שיגיע זמנה.
אם קראה משעלה עמוד השחר,
אעפ"י שלא היה אנוס,
יצא בדיעבד.
אם נאנס ולא קרא ק"ש ערבית עד שעלה עמוד השחר,
כיון שעדיין לא הנץ החמה קורא קריאת שמע ויוצא בה ידי חובת קריאת שמע ערבית.
ואם היה אנוס באותה שעה לצאת לדרך מקום גדודי חיה ולסטים,
לא יקרא אז ק"ש פעם שנית לצאת בה ידי חובת ק"ש של יום,
שמאחר שעשה לאותה שעה לילה אי אפשר לחזור ולעשותה יום.
-
שים לב להגבלה של השו"ע שניתן לקרוא ק"ש של ערבית אחרי עלות השחר רק
במקום
אונס. (מנין למד זאת השו"ע?) -
שים לב לכך,
שאין היתר לקרוא באותו יום פעמיים ק"ש בזמן שבין עלות השחר לנץ החמה ולצאת בכך ידי חובת ק"ש של יום ושל לילה.