בס"ד
מסכת
ברכות
נושא:
גמרא, ברכות י: חזרה
מחבר:
יהודה שקלנובסקי
כתות יעד: ט
תפילה לרפואתם של גויים (דף י ע"א)
שו"ת יחווה דעת חלק ו סימן ס
שאלה מגר צדק:
האם מותר לו להתפלל על אביו הנכרי השוכב על ערש דוי,
שה' ישלח דברו וירפאהו,
והאם לאחר מותו יוכל לומר קדיש לעילוי נשמתו?
תשובה:
כתב בשלחן ערוך יורה דעה (סימן קנח סעיף א'):
עובדי עבודה זרה אסור להצילם אם נטו למות,
ואין לרפאותם אפילו בשכר,
אם לא במקום איבה.
וכתב הגאון בעל כנסת הגדולה בספרו דינא דחיי (לאוין מה,
דף נא ע"ד),
שנראה לו שהרמב"ם שהיה רופא לישמעאלים בארץ מצרים,
מפני שאין הישמעאלים עובדי עבודה זרה,
וכל שאינו עובד עבודה זרה מותר לרפאותו אפילו בחנם,
אף על פי שאין לחוש לו משום איבה.
ולפי זה הדבר ברור שאם הוריו של הגר צדק ישמעאלים,
והם חולים,
מותר להתפלל עליהם לרפואה שלימה,
כיון שאינם עובדי עבודה זרה.
ולכאורה יש מקום לומר שאפילו
אם
הוריו
נוצרים שמשתפים שם שמים ודבר אחר,
אין דינם כעובדי עבודה זרה,
לפי מה שכתבו התוספות סנהדרין (סג:),
שבני נח לא הוזהרו על השיתוף.
וכן כתב הרא"ש שם.
וכן פסק הרמ"א בהגה באורח חיים (סימן קנו),
שלא הוזהרו בני נח על השיתוף…
ולפי זה נראה שכיון שאף הנוצרים אין דינם כעובדי עבודה זרה מותר לרפאותם,
אפילו במקום שאין לחוש לאיבה,
וכן מותר להתפלל לרפואתם.
וכן בקודש חזיתיה להגאון
רבי
יצחק
עטייה בספר רוב דגן (בקונטרס אות לטובה סימן מה),
שנשאל אם מותר ללחוש ולהתפלל על גוי חולה שיתרפא,
והשיב, שאם הוא ביודעו ומכירו שהוא מחסידי אומות העולם ושומר שבע מצות של בני נח,
פשוט מאד שמותר לברכו ולהתפלל עליו שיתרפא,
אבל אם הוא מסופק בו,
ואינו מכיר במעשיו,
יתפלל עליו שיחזור למוטב ויתרפא,
וכמו שאמרו בברכות (י)
במעשה של ברוריא,
יתמו
חטאים ולא חוטאים,
וכשם שמפרנסים עניי גוים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום (גיטין נט:),
כן יש להתיר להתפלל על גוים חולים שיתרפאו.
ואפשר דחיובא נמי איכא להתפלל עליהם מפני דרכי שלום.
ומה גם אם תהיה שעת רצון שיתרפא,
יהיה קידוש ה'
בדבר. וגם אפשר שעל ידי כך יתגייר ויהיה גר צדק.
ורב אחאי הרב הגדול כמהר"ר אליהו קצין הביא לנו ראיה ממעשה רב שאלישע הנביא ריפא את נעמן מצרעתו. ועל ידי כך נעשה גר צדק (צ"ל גר תושב.
עיין סנהדרין צו:).
וכל שכן בזמן הזה שאנו בגלות, וצריכים אנו להם.
והוסיף,
שבא מעשה לידי אביו הגאון הצדיק רבי יהודה קצין,
שבא אליו גוי אחד ותינוק מוטל בידו כמו פגר מת, ואחר שלחש עליו ובירכו, נתרפא מיד, ויצא ממות לחיים,
ונעשה קידוש ה'.
ומה שכתב מרן השלחן ערוך /יו"ד/
(סימן קנח) שאין לרפאותם אפילו בשכר אם לא במקום איבה, זהו לעובדי עבודה זרה ממש,
אבל בזמן הזה שאינם עובדי עבודה זרה שפיר דמי,
ובפרט היכא דאיכא איבה, שצריך להתפלל ולברך.
בסיכום:
גר צדק רשאי להתפלל לרפואת אביו הנכרי בחוליו.
וגם רשאי לומר קדיש עליו לאחר פטירתו לעילוי נשמתו.
והוא הדין לאם הגר צדק.
-
מהי הבעיה להתפלל לרפואתו של עובד ע"ז?
-
מדוע אין בעיה להתפלל לרפואתם של המוסלמים והנוצרים? מהי ההוכחה שמביא מהרמב"ם?
-
מהי ההבחנה שבין גוי שומר ז' מצוות בני נח למי שהוא מסופק בו שהוא כזה?