גמרא, פסחים, דף ב-ג: סוגיית אור

שם
המחבר –
אברהם
בילט

נושא
הדף – מסכת
פסחים דפים ב ג,
סוגיית
אור

כיתות
היעד – ט'
י'

 

סוגיית
אור

נקודות
בפשט
גפ"ת
–
דף
ב–ג

 

על
השאלות
המודגשות
יש לענות
במחברת
גמרא

 

 ×     
"קא
סלקא
דעתך
דמאן
דאמר
נגהי
– נגהי
ממש

ומאן
דאמר
לילי
– לילי
ממש"

למה רומז משפט זה בגמ'?

מדוע רש"י אינו גורס את השורה השניה בציטוט?

כיצד גורס תוס'?
(ד"ה קא)

הסבר
את המילים
בתוס' "דלא
קאי הכי".

איך מתמודד התוס'
עם הבעייה שמעלה רש"י?

 

×     
"הבוקר
אור
והאנשים
שולחו"

מה פירוש המילה 'אור'
לפי ההבנה הראשונית של הגמ'?

מה פירוש המילה 'אור'
לפי התשובה של הגמ'?

לפי איזה מהפירושים ניתן ללמוד את הדין של רב יהודה אמר רב?

עיין
תוס' ד"ה
'וכדרב
יהודה', מה
הכוונה
"מילתא
באפי
נפשה
היא"?

האם,
לדעתך אפשר להסביר אחרת מתוס'?

נסה לדייק ברש"י,
האם הוא מסכים לתוס' או לא?

 

×     
"לעולם
יכנס
אדם
בכי
טוב"

מה משמעות הביטוי 'בכי טוב', ומה מקורו?

ראה
תוס' ד"ה
'יכנס',
הסבר
את המשפט
"והא
דנקט
כניסה
תחילה".

מדוע לא טוב להסתובב בחוץ כשחשוך? א.
רש"י ב.
תוס'
ד"ה 'יכנס'

תן נפקא מינה בין הסיבות.

על פי תוס',
לשם מה נחוצים שני פסוקים?

 

×     
"וכאור
בקר
יזרח
שמש"

למסקנת
הגמ', מתי
הוא הזמן
של 'כאור
בקר'?

לפי"ז,
מהי
ההשוואה
שבין
עולם הזה
לעולם
הבא?

ענה
על שתי
שאלות
אלו על
פי רש"י
ועל פי
תוס' ד"ה
'וכאור
בקר'.

 

×     
"ויקרא
אלוקים
לאור
יום
– אלמא
אור
יממא
הוא"

בדחייה
הראשונה
איזו
מילה
משתנה
משמעותה?

בדחייה
השניה
איזו
מילה
משתנה
משמעותה?

 

×     
"הללהו
כל
כוכבי
אור
– אלמא
אור
אורתא
הוא"

הסבר,
ע"פ
רש"י,
את
שאלת
הגמ' "אלא
מעתה…".

האם ניתן להסביר אחרת?

כיצד תוס' ד"ה 'כדתנן'
מסייג את הנ"מ של הגמ'
לנודר מן האור?

אם לשון בנ"א קובע, כמסקנת תוס', למה משנה לדעת שבלשון המקרא אור כוכבים נחשב אור?
ניתן לעיין בריטב"א ד"ה 'הא קמ"ל'.

   

×     
"וכאור
בקר
יזרח
שמש"

למסקנת
הגמ', מתי
הוא הזמן
של 'כאור
בקר'?

לפי"ז,
מהי
ההשוואה
שבין
עולם הזה
לעולם
הבא?

ענה
על שתי
שאלות
אלו על
פי רש"י
ועל פי
תוס' ד"ה
'וכאור
בקר'.

 

×     
תוס'
'והא
קיימא
לן'

כיצד לומדים שעד צאת הכוכבים הוי יום?

מה קשה לתוס'
מדברי ר' יהודה במסכת שבת שאומר שבין השמשות נמשך 'כל זמן שפני מזרח מאדימין'?

 

×     
"לאור
יקום
רוצח
וכו'"

ע"פ הגמרא, באיזה מקרה מותר להרוג את 'הבא במחתרת'?

מה הדוגמא שנותן רש"י למקרה שהורגים את ה'בא במחתרת', ומה הדוגמה למקרה שאין הורגים אותו?

האם הדוגמאות מסתדרות עם הכלל שהביאה הגמ'?

עיין
בתוס' ד"ה
'אי',
כתוב
את שתי
הברייתות
שמצטט
תוס'.

האם יש סתירה ביניהם (אם אני שואל אז כנראה שיש סתירה,
מהי?)

כיצד
הגמ' בפרק
בן סורר,
שהביא
תוס', מיישבת
את
הברייתות?

לאיזה מהברייתות דומה הלימוד שלנו מהפסוק 'לאור יקום רוצח וכו"? ובאיזה מקרה מדובר?

 

×     
"ואומר
אך
חושך
ישופני
ולילה
אור
בעדני"

לפי ההבנה הראשונית של הגמ',
לאיזה מילה בפסוק מנוגדת המילה 'אור'?

לפי ההבנה השניה של הגמ',
לאיזה מילה בפסוק מנוגדת המילה 'אור'?

 

     סכם את שבע ההוכחות מהפסוקים,
חשוֹב על סדרם,
תוכנם,
האם יש פסוקים שהגמ' לא הזכירה אותם?
האם הרווחנו משהו מכל ה'מיתיבי'
האלו למרות שכולם נדחו? וכו'
וכו'

 

×     
"מתיבי
ר'
יהודה
אומר
בודקין
אור
ארבעה
עשר…"

עיין במהר"ם חלאוה (בחוברת ראשונים) בד"ה 'אלמא אור אורתא הוא ש"מ',
על איזה שאלה בא המהר"ם לתרץ?

מהם שני התירוצים שמביא המהר"ם?

 

×     
"מתיבי
ארבעה
עשר
אסור
בעשיית
מלאכה…
ראב"י
אומר
משעת
האור"

היכן מסתיימת הברייתא?

מהו
תוקף
איסור
המלאכה
בערב
פסח, לרש"י
ולתוס' ד"ה
'מאימתי'?
(כדאי
לעיין
בהפניה
של תוס'
לדף
נה.)

עיין בתוס' ד"ה 'רבי אליעזר ב"י',
וסכם את כל הדעות לגבי איסור מלאכה בערב פסח.

הסבר את הביטוי "נימא איהו לנפשיה"?

"ואידך שעות דרבנן",
מיהו 'ואידך'?
ומה כוונת המשפט?

סכם,
ע"פ
סוגיתנו, על
אלו זמנים
מתקנים
תקנות
מדרבנן? התייחס
גם לתוס'
ד"ה
'היכן'.

 

×     
"מתיבי
אין
משיאין
משואות
וכו'"

באלו חודשים היו משיאין משואות?

באיזה תאריך בחודש היו משיאין את המשואות?

 

×     
המפלת
אור
לשמונים
ואחד

כהקדמה לנושא טומאת יולדת, עיין במאירי ג.
ד"ה 'היולדת'.

מתי מביאה היולדת את קרבנותיה (או במילים אחרות,
מתי הוא יום 'מלאת')?

באיזה מקרה מביאה היולדת קרבן אחד עבור שתי לידות?

המפלת
אור
לשמונים
ואחד, מהם
שני
הנימוקים
של ב"ה
לחייב
קרבן? (עיין רש"י ד"ה 'מאי שנא', וד"ה 'אם שיוה' בתחילתו)

כיצד
עונים
ב"ש
לשתי
הטענות
של ב"ה?
(ברש"י בהמשך ד"ה 'אם שיוה')

עיין תוס' ד"ה 'אם',
מדוע לבסוף חזרו בהם ב"ה והודו לב"ש?

 

×     
יכול
יהא
נאכל
אור
לשלישי

שים לב שהגמרא דורשת שני פסוקים נפרדים,
וכדאי לפתוח תנ"ך.

מהו דין אכילת ושריפת בשר שלמים?

מה מלמד אותי כל פסוק?

ע"פ
תוס' ד"ה
'תלמוד'
איזה
פסוק היה
ניתן
להיכתב
אחרת? וכיצד
היינו
למדים
את הנ"ל?

כיצד מתרץ תוס'?

 

לסיכום
סוגית
אור, מלא
את הטבלה
הבאה:

 

בפסוק – משמעות מיוחדת למילה 'אור' במקור תנאי – סיבה לשימוש בלשון 'אור'	הוכחה מתקבלתנדחית	הוכחה ל לילינגהי	מהו המקור	סוג המקור פסוקמקור תנאי
אור = כי טוב	נדחית	נגהי	הבקר אור והאנשים שולחו	פסוק