תורה יחידה
2
נושא
הדף:
ויקרא,
פרקים
א–ה,
מושגים
בסיסים
בעבודת
הקרבנות
מיועד לכתות:
על יסודי
המחבר:
עמירם
דומוביץ
מושגים בסיסים בעבודת הקרבנות
סוגי הקורבנות
ניתן למיין את הקורבנות בכמה אופנים:
|
|
עולה שלמים מנחה חטאת אשם |
|
ציבור יחיד |
|
חובה נדבה |
|
קודשי קודשים קודשים קלים |
סדר הקרבת בהמה
הקדשה:
בעל הבהמה מקדיש את הבהמה בפיו לקרבן.
סמיכה:
בעל הבהמה מניח את שתי ידיו על הבהמה וסומך בכל כוחו.
וידוי:
בעל הבהמה מתודה על חטאו )בשלמים אומר דברי שבח לה'(.
שחיטה:
שחיטת הבהמה.
קבלה:
הכוהן מקבל את דם הבהמה בכלי–
ב"מזרק".
הולכה:
הולכת הכלי למקום שבו זורקים או מזים את הדם.

בעולה,
בשלמים ובאשם –
זריקת
הדם:
על ארבע דפנות מזבח העולה ע"י שתי זריקות
מתן בחטאת פנימית –
הזאת
הדם+מתן
דם: 7
הזאות על הפרוכת שבין הקודש לבין קודש
דמים הקודשים,
ו-4
מתנות על 4
קרנות מזבח הזהב.
בחטאת חיצונית –
מתן
דם:
4 מתנות באצבע,
על חודם של 4 קרנות מזבח העולה.
שפיכה:
שפיכת הדם הנשאר בכלי על היסוד הדרומי.
רק חטאת פנימית על היסוד המערבי
הפשט:
הפשטת העור מן הבהמה,
והוא שייך לכוהנים.
הוצאה:
בשלמים,
בחטאת ובאשם:
הוצאת האימורים מבטן הבהמה.
מליחה:
מליחת אברי הבהמה המיועדים להקטרה על הכבש.
הקטרה (שריפה)
העלאת האברים לראש הכבש,
הסרת גיד הנשה,
ומראש הכבש זורק את האברים ע"ג המערכה. בעולה:
מקטירים את כל הבהמה.
בשלמים חטאת ואשם:
מקטירים רק את האימורים.
אכילה:
חטאת פנימית –
נשרף חוץ לירושלים
חטאת חיצונית ואשם – נאכל ע"י הכוהנים
שלמים – הכוהנים אוכלים חזה ושוק,
ושאר הבשר נאכל ע"י ישראל
מושגים בהקרבת העוף
בהקרבת
העוף אין סמיכה ווידוי.
מליקה:
במקום שחיטה –
חיתוך עורף העוף על ידי הציפורן של הכוהן.
מיצוי
הדם:
במקום קבלה הולכה ונתינה יש מיצוי הדם:
דחיקת מקום המליקה לקיר המזבח וע"י זה הדם מתמצה ויוצא על קיר המזבח.
הקטרה:
בעולת העוף –
מקטירים את כל העוף מלבד מספר אברים פנימיים.
בחטאת העוף –
לא מקטירים דבר,
אלא כל בשר העוף נאכל ע"י הכוהנים,
ואין למזבח אלא דם העוף.
מושגים בהקרבת המנחה
שלב
א: הכנת
המנחה:
הכנת המנחה כשרה גם ע"י ישראל.
קיים הבדל באופן ההכנה של המנחות השונות.
המנחה היא תערובת (לרוב)
של סולת חטים עם שמן ועל גבה מוסיפים לבונה.
לרוב המנחות מוגשות להקרבה כבר אפויות,
אך ישנן מנחות (כ"מנחת הסולת")
אשר אינן מוגשות אפויות.
שלב
ב:
סדר
הקרבת
המנחה:
(מנחות נדבה)
הגשה:
הכוהן מוליך את המנחה אל המזבח ומגישה = נוגע במזבח עם הכלי שהמנחה בו.
סילוק:
מסלק את הלבונה המונחת על המנחה לצד של המנחה.
קמיצה:
קומץ = מכניס ידו לתוך המנחה ומוציא חופן ממנה.
נתינה
בכלי שרת: נותן את הקומץ בכלי שרת שני, ושאר המנחה נשארת בכלי הראשון.
ליקוט:
מלקט את כל הלבונה ונותנה על הקומץ.
הולכה:
מוליך את ה"אזכרה"
(קומץ+לבונה)
לראש המזבח בכלי שרת השני.
מליחה:
מולחם שם.
הקטרה:
נותן את ה"אזכרה"
(הקומץ והלבונה)
על האש.
שלב
ג:
אכילה:
לאחר ההקטרה הותרה המנחה באכילה והיא מתחלקת בין הכוהנים.
ונאכלת בעזרה ליום
ולילה עד חצות וחייבים לאכול אותה אפויות.
עמירם דומוביץ [
]