בס"ד
נושא:
ויקרא,
פרשת ויקרא – סוגי עבודת הדם בקרבנות
מחבר:
שנדורפי יגאל
-
מיועד לכיתות ד–ט
שלושת סוגי עבודת הדם בקרבנות בהמה
קרבנות הבהמה מתחלקים לשלושה סוגים בלבד, לענין עבודת הדם.
-
חטאת
–
בה מחטא או מזה הכהן באצבעו.
[במקומות שונים – תלוי בסוג החטאת].
-
עולה
אשם
ושלמים –
2 ←
4
בהם זורק הכהן את הדם מתוך כלי,
על שתי פינות נגדיות של המזבח.
פעולה זו נקראת:
שתי
מתנות שהן ארבע. כלומר:
בשתי זריקות של הדם,
פוגעים בארבעה קירות המזבח.
מפני שזריקה אחת לכיוון זוית המזבח – פוגעת בשני קירות המזבח,
וממילא בשתי זריקות על זויות נגדיות–
פוגעת בארבעה קירות המזבח.
-
בכור,
מעשר
ופסח
–
1
בהן ניתנת מתנה
אחת בלבד,
על אחת מזויות המזבח,
שמתחתיה יש יסוד.
להלן תקציר מתוך הרמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פרק ה
החטאות
הנאכלות – דמן טעון ארבע מתנות,
על ארבע קרנות המזבח החיצון,
מחצי מזבח ולמעלה.
וכיצד הוא עושה?
כשלוקח הכהן הדם במזרק, מוליכו אצל המזבח וטובל אצבעו הימנית הסמוכה לגודל –
בדם,
ומחטא ויורד כנגד חודה של קרן עד שיכלה כל הדם שבאצבעו,
וכן הוא עושה בכל קרן וקרן.
כל החטאות הנשרפות דמם נכנס לפנים להיכל ומזין ממנו שם כאשר מפורש בתורה,
ושירי הדם שופכן על יסוד המערבי של מזבח החיצון שהוא פוגע בו תחילה בצאתו מן ההיכל.
והיכן מזין מדמן ? וכמה מזה מהם ?
פר
ושעיר
של יום
הכפורים דם כל אחד מהן טעון שמונה הזיות על בין הבדים ושמונה על הפרוכת,
ומערב דם הפר והשעיר ומזה משניהם ארבע הזאות על ארבע קרנות מזבח הזהב שבהיכל,
ושבע הזיות על אמצעו של מזבח זה.
פרים
הנשרפין
ושעירים
הנשרפין – זורק דם מכל אחד מהם שבע הזיות על הפרוכת,
וארבע הזיות על ארבע קרנות מזבח הזהב.
העולה
והאשם
והשלמים זריקת דם שלשתן על גבי המזבח שוה.
וכיצד הוא עושה?
כשלוקח הכהן הדם במזרק, וזורק ממנו במזרק שתי זריקות,
על שתי זויות המזבח, מחצי המזבח ולמטה על קרן מזרחית צפונית,
ועל קרן מערבית דרומית.
ומתכוון שיזרוק הדם של שתי מתנות –
על ארבעה כתלי המזבח.
ושיירי הדם נשפכין על היסוד הדרומי.
הבכור
והמעשר
והפסח דם כל אחד מהן טעון מתנה אחת בשפיכה כנגד היסוד באי זו רוח שירצה משלש זויות המזבח,
שהרי קרן מזרחית דרומית לא היה לה יסוד.
שני סוגי עבודת הדם בקרבנות העוף –
רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פרק ו
עולת
העוף כיצד היתה נעשית ?
עולה לַכֶּבֶשׁ, ופנה לסובב, ובא לו לקרן דרומית מזרחית.
והיה מולק שם את ראשה ממול [=מעל]
עֹרְפָּה ומבדיל [=מפריד הראש מהגוף].
ואם לא הבדיל – פסולה.
וממצה דם הראש ודם הגוף על קיר המזבח למעלה מן החוט שבאמצע המזבח.
ונוטל את הראש ומקיף בית מליקתו למזבח [=נוגע מקום המליקה במזבח], וסופגו במלח, וזורקו על גבי האישים. ובא לו לגוף והסיר את המוראה והעור שעליה –
בידו עם הנוצה,
ואת בני מעים היוצאין עמה,
ומשליכן לבית הדשן.
ושסע אותו בכנפיו – בידו בלא סכין,
ואינו צריך להבדיל [=להפריד הכנפיים מהגוף]
שנאמר לא יבדיל,
ואם הבדיל כשר.
וסופגו במלח, וזורקו על גבי האישים.
חטאת
העוף כיצד היתה נעשית?
מולק אותה בקרן דרומית מערבית [כשהכהן עומד על הארץ], ויורד בצפורנו עד שיחתוך הסימנין,
או רוב אחד מהן. ואינו מבדיל הראש מן הגוף,
ואם הבדיל –
פסל.
ואין למזבח בה אלא דמה.
והשאר נאכל לזכרי כהונה כבשר חטאת הבהמה.