ויקרא, פרק כג: פרשת המועדות

נושא הדף:
ויקרא,
פרק כ"ג,
פרשת המועדות

מיועד לכתות:
על יסודי

המחבר:
עמירם דומוביץ

פרק כג –
פרשת המועדות

הקדמה

1.
קרא את כל פרק כ"ג,
והסבר מה תפקידו של הפסוק הראשון והשני בפרק.

2.
חלק את הפרק לפי הנושאים הבאים,
וכתוב מהו התאריך שחל בו החג או המצווה.

3. עיין ברשימת התאריכים של המועדות,
והסבר את ההבדל המהותי בין שבת לבין שאר כל המועדות.

4. על סמך תשובתך לשאלה הקודמת נסה להסביר את תפקידו של פסוק ד.

5. מצא כמה פעמים כתוב בפרק הביטוי "מקראי קדש",
והסבר מה פירושו.
העזר ברמב"ן על פסוק ב'
ד"ה "מקראי קדש".

6. מה אתה למד מהמלים "אשר תקראו אותם"?
(רמז:
מי קובע מתי יחול כל חג וחג.)

שבת

7. מלבד ההבדל בתאריך בין שבת לבין שאר המועדות קיים הבדל נוסף,
והוא:

בשבת נאמר:
"כל מלאכה לא תעשו"

בחגים נאמר:
___________________________________________

8. מה המשמעות ההלכתית של ההבדל הזה?
(העזר רמב"ן ז'
"כל מלאכת עבודה".)

פסח

9. המשמעות של השם "חג הפסח"
המקובל בפי העם בימינו אינו זהה למשמעות שנתנה התורה לחג זה.
עיין היטב בפסוקים וענה:

א.
מתי חל "חג הפסח"
ומהי המצווה העיקרית של חג זה?

ב.
מתי חל "חג המצות",
ומה הם ארבעת המצוות העיקריות של חג זה?

עומר

10. מהו התאריך בלשון התורה "להנפת העומר"?

11. עיין ברש"י על פסוק יא.
כיצד פרשו חז"ל מתי חל תאריך זה?
ומהי הראיה שלו לפירוש של חז"ל.

12. מה הפרוש של המלה עומר?
(העזר ברש"י.)

לידיעתך

העומר היה נקצר אור לששה עשר בניסן (מוצאי יום טוב ראשון). היו קוצרים עומר שעורים, השעורה היא התבואה הראשונה שמבשילה מבין תבואות החורף. למחרת ביום ששה עשר בניסן אחרי הקרבת המוסף היו מביאים לעזרה את עומר השעורים שנקצר בלילה. את השעורים קולים באש ואחר כך טוחנים אותן, ומוצאים עשרון מנופה של סולת,
בוללים בלוג של שמן ונותנים עליו קומץ לבונה. הכוהן מניף את מנחת העומר ומקטיר קומץ ממנה על המזבח, והשאר נאכל ע"י הכוהנים שהיו בעזרה.

13. קרא את פסוק יד.
פסוק זה מדבר על איסור אכילה של:
לחם,
קלי (גרעיני דגן קלויים)
וכרמל (גרעיני דגן טריים ורכים)
והפרוש הוא שאסור לאכול מיני דגן בכל צורה שהיא.
בלשון חז"ל האיסור הנזכר בפסוק זה נקרא:
"איסור
חדש",
הסבר מה כולל איסור זה?

14. עיין ביהושע פרק ה פסוקים ט–יג ומצא ראיה נוספת לפרוש של חז"ל בדבר התאריך של יום הנפת העומר.

ספירת העומר

15. בפסוקים טו–טז נאמר וספרתם…
שבע שבתות תמימות תהיינה.
מה הפרוש של המלה "שבתות"
בפסוק זה:
האם הכוונה לחטיבה של שבעה ימים או לחטיבת הימים הרגילה של ימי השבוע (יום ראשון עד יום שבת)?
נמק את תשובתך.

חג השבועות

16. בימינו לחג השבועות שלוש שמות חג השבועות חג מתן תורה וחג הביכורים.
איזה שם לדעתך מתאים ביותר לחג זה,
לפי התוכן של החג שנותנת לו התורה בפסוקים טז–כב?

17. עיין שוב בטבלה בראשית הדף,
בוודאי שמת לב כי התאריך שחל בו חג השבועות שונה משאר כל החגים.
הסבר את ההבדל.

18. בימינו חג השבועות חל תמיד ב–ו'
בסיוון לעומת זאת בעת העתיקה חג השבועות חל לעתים ב–ה'
בסיוון ולעתים ב–ו'
ולעתים ב–ז'
סיוון,
הסבר מדוע כך היה בעבר ומדוע זה השתנה.

19. מנה את שלוש המצוות המרכזיות של חג זה.

לידיעתך

מנחת
שתי הלחם,
היו מבאים לפני ה' בחג השבועות. שתי הלחם עשו מחיטה חדשה,
וצורה מיוחדת להם בדומה ללחם הפנים. שלא כשאר המנחות הלחמים הם חמץ ולכן יש רק תנופה ואין הקרבה על המזבח. הכוהן הגדול היה נוטל אחת מהחלות, והשנייה מתחלקת בין שאר הכוהנים,
רק לאחר הבאת מנחת שתי הלחם הותרה במקדש ההקרבה מהתבואה של השנה החדשה.
מחוץ למקדש מותרת האכילה מהתבואה החדשה מיום הבאת העומר,
מ–ט"ז בניסן.

20. מדוע לא מקטירים מן המנחה של שתי הלחם על המזבח?

21. מה הקשר של פסוק כב לפרק?
(ע"פ הרמב"ן)

22. סיכום:
בוודאי שמת לב כי שלוש המצוות:
"עומר",
"ספירת העומר"
ו"שני הלחם"
קשורות בזה,
הסבר כיצד.

ראש השנה

23. כיצד נקרא החג בלשון התורה?

24. מה אתה למד על משמעותו של החג מהשם השגור בפי חז"ל "ראש השנה"?

25. הקושי בפסוקים הדנים בחג זה הוא,
שאין כאן הסבר מדוע עלינו לחוג אותו או מה מטרתו.
מה הם שתי התשובות שרד"צ הופמן נותן לקושיה זו?

ר'
דוד צבי הופמן,
ויקרא כג,
כד,
עמ'
קסט–קע

מזמנים קדומים התרגלו לכנות את "יום תרועה"
"ראש השנה"…
עניין תחילת השנה יסודו בקבלה שהיא מושרשת במסורת ובאה יחד עם התורה שבכתב,
ומאותה התקופה ומאותה הסמכות ממש…
ולא מצא לנחוץ לדייק ולציין במיוחד,
שיום תרועה הוא עם זה ראש השנה.

אבל ציון ערכו של אחד בתשרי כראש השנה,
היה מיותר גם מטעם אחר,
היינו שבני ישראל התחילו למנות את השנים כבר מזמנים קדומים שמלפני מתן תורה…
כבר מזמן קדום לפני מתן תורה היה ראשון לתשרי ראש השנה,
הרי שנבין שהתורה מניחה שזה דבר ידוע ואינה מפרשת אותו בפרשת המועדים.

26. משמו של החג לומדים שיש לתקוע בשופר
בראש השנה,
ברם דבר זה לכאורה אינו כתוב במפורש.
ניתן ללמוד זאת מויקרא כה,
ט הסבר כיצד.

27. לשופר יש שני תפקידים מרכזיים:
(א)
בשופר ממליכים מלכים,
(ב)
בשופר מעוררים את העם מפני סכנה,
וכן לחג יש שני שמות:
(א)
"יום הדין"
(ב)
"ראש השנה",
ובתפילה ישנם שני קטעים מרכזיים:
(א)
"מלכויות"
(ב)
"זיכרונות".
הסבר את הקשר בין שלושת התחומים.

28. קרא את הפסוקים העוסקים בראש השנה,
ומנה את שלוש המצוות המרכזיות של החג.

יום כיפור

29. הפתיחה של יום הכיפורים שונה מכל שאר הפתיחות שנאמר "אך
בעשור לחודש…"
(פסוק כז).
עיין ברשב"ם על פסוק כ"ד "ד"ה "אך בעשור".
כיצד הוא מפרש את הפתיחה הזו?

30. על פי הסברו של רשב"ם (ראה שאלה קודמת)
הסבר את הביטוי שנתייחד ליום הכיפור "שבת שבתון"
(פסוק לב).

31. מהי המצווה המרכזית של החג הזה,
ממתי עד מתי היא חלה,
ומהו עונשו של זה שאינו מקיימה?

32. מה אתה למד על תוכנו ומטרתו של החג הזה,
מהמצווה המרכזית שנוהגת בו?

חג הסוכות

33. קרא את פסוקים לג–מג וחלק אותם לשתי חטיבות,
הוכח את החלוקה שלך בעזרת שתי ראיות שניתן למצוא בפסוקים עצמם.

34. הסבר מה ההבדל בין שני החלקים?
(רמז:
מה ההבדל בין המצוות המובאות בחלק הראשון לבין המצוות שבחלק השני).

35. החג המתואר בחטיבה הראשונה נחלק לשני חגים ציין מה שמו של כל חג:

הימים ט"ו–כ"א בתשרי,
נקראים בלשון התורה:
___________

יום כ"ב בתשרי נקרא בלשון התורה:___________________

36. בחטיבה השנייה מתוארים שתי מצוות מרכזיות מה הם,
מתי יש לקיימם לפי התורה?

37. מדוע נוהגים בימינו ליטול את ארבעת במינים כל שבעת הימים?

38. מהו הנימוק שמביאה התורה למצוות ישיבה בסוכה?

39. על הפסוק זה אומרת הגמרא (מובא גם ברש"י):

סוכה יא,
ע"ב

"כי בסוכות הושבתי את בני ישראל"
ענני כבוד היו,
דברי רבי אליעזר,
רבי עקיבא אומר:
סוכות ממש עשו להם.

40. פירושו של רבי עקיבא לפסוק נראה פשוט וברור,
הסבר מדוע.

41. בהשוואה לדעתו של רבי עקיבא פירושו של רבי אליעזר נראה רחוק מפשט הכתוב,
אולם המעיין היטב בפסוק יגלה כי גם פירוש של רבי אליעזר מבוסס על פשט הכתוב,
הסבר כיצד?
(העזר בדברי רש"ר הירש.)

רבי שמשון רפאל הירש,
ויקרא כ"ג מ"ג

לא נאמר כאן:
למען ידעו דורותיכם כי בסוכות ישבו בני ישראל,
אלא "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל".

סיכום

42. מה תפקידו של הפסוק האחרון בפרק?

43. המצוות המוזכרות בפרק כולו הן:

שבת,
פסח,
חג מצות,
עומר,
ספירת העומר,
שתי הלחם,
ראש השנה,
יום כיפור,
סוכות (סוכה,
וארבעת המינים),
שמיני עצרת.

44. מיין את המצוות לשתי הקבוצות הבאות.