ויקרא, פרק יט – המצוות בפרשת קדושים

נושא הדף:
ויקרא,
פרק י"ט,
המצוות בפרשת קדושים

מיועד לכתות:
על יסודי

המחבר:
עמירם דומוביץ

המצוות
בפרשת
קדושים

פרק י"ט

השאלות המובאות ביחידה זו לקוחות מתוך המבחנים הארציים, שהתקיימו בין השנים תשמ"ז–תשנ"ה.

1. עיין בפרק י"ט,
ובדברי המדרש בויקרא רבה (כד,
ה)
שמובאים לפניך:

"תני ר'
חייא:
פרשה זו נאמרה בהקהל מפני שרוב גופי תורה תלויים בה.

רבי לוי אמר:
מפני שעשרת הדיברות כלולים בה".

א.
הסבר את המילים המודגשות וכתוב כיצד מדייק ר'
חייא את דבריו מלשון הכתוב.

ב.
לפניך רשימה של שלוש מהדברות.
כתוב את הציוויים המקבילים להם בפרקנו וציין מה המיוחד בציווים שבפרקנו (העזר בפרשנים)!

	הציווי המקביל בפרקנו	מה המיוחד בצווי בפרקנו
כבד את אביך
לא תרצח
לא תגנוב

2. ציין מקבילה לכל אחת מעשרת הדברות בפרשת קדושים (פרק יט–כ).

	עשרת הדיברות (שמות כ)	פרשת קדושים (ויקרא יט)
א	אנכי ה' אלוקיך… (ב)
ב	לא יהיה לך פסל… (ג)
ג	לא תשא את שם ה'… (ז)
ד	זכור את יום השבת… (ח)
ה	כבד את אביך ואת אמך… (יב)
ו	לא תרצח (יג)
ז	לא תנאף (יג)	קדושים תהיו (ב)
ח	לא תגנוב (יג)
ט	לא תענה ברעך עד שקר (יג)
י	לא תחמוד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו… (יד)	לא תעשוק את רעך ולא תגזול (יג)

* פסוק
ג:
"איש
אימו
ואביו
תיראו"
– נלמד בהרחבה בהמשך ביחידה 28.

3. פסוקים ט–י:
"מתנות עניים"

עיין בויקרא יט פס' ט–י ובספר ויקרא כג, פס'
כב.

א.
מה ההבדל בין מתנות העניים הנזכרים בויקרא יט לבין אלה הנזכרים בפרק כג?

ב.
מדוע נסמכה מצווה של מתנת עניים בפרק יט,
לעניין הקודם לפי ראב"ע פסוק ט?

ג.
מדוע נסמכה מצווה זו בפרק כג,
לפי רמב"ן לפסוק כב ד"ה "והנכון בעיני"?

* פסוקים
יא–
יב:
לא
תגנבו…
ולא
תשבעו
בשמי
לשקר"
– נלמד ברחבה בהמשך ביחידה 29.

4. פסוק י"א:
"לא תגנבו"

א.
על פי איזו מידה מן המידות שהתורה נדרשת בהן לומד רש"י את ההבדל בין הציווי בפרקנו לבין זה שבעשרת הדיברות.

ב.
באר את המידה.
בעזרת הפסוקים.

5. פסוק י"א:
"לא תכחשו, ולא תשקרו"

הגמרא במסכת בסנהדרין נד,
ע"א אומרת:
"אין
עונשין
אלא
אם
כן
מזהירין".
יש המפרשים משפט זה כך:
אסור להטיל עונש אל אדם אלא אם כן הזהירו אותו מראש ואמרו לו במפורש שימנע עצמו מלחטוא.
זהו הפירוש הנפוץ והמקובל למימרה בסנהדרין,
אך אין הוא הפירוש המקורי.
עיין ברש"י בפסוק י"א ד"ה "ולא תכחשו",
ובד"ה " ולא תשקרו".

א.
הסבר את דברי רש"י.
פרט מהו העונש,
ומהי האזהרה בכל אחת מן המצוות.

ב.
בעקבות דברי רש"י הצע הסבר שונה למימרה שבמסכת סנהדרין.

6. פסוק י"ד:
"ולפני עור לא תיתן מכשול ויראת מאלוקיך"

א.
כיצד מפרש רש"י פסוק זה?

ב.
מדוע מוסיפה התורה למצווה זו את המלים "ויראת מאלוקיך"?

7. פסוק ט"ו:
"לא תעשו עול במשפט…"

א.
עיין בפסוק טו,
וציין מהו המבנה של הפסוק.

ב.
עיין ברש"י ד"ה "בצדק תשפוט את עמיתך"
בשני פירושיו.
למי פונה התורה לפי הפירוש הראשון ולמי היא פונה לפי הפרוש השני?

ג.
איזה משני הפירושים מתאים יותר להקשר כולו?

ד.
מדוע מביא רש"י את הפירוש השני?

ה.
ברמב"ם הלכות סנהדרין פרק כא,
הלכה א,
נאמר:

מצוות עשה לשפוט בצדק שנאמר "בצדק תשפוט את עמיתך"
איזהו צדק המשפט?
זו השוואה שני בעלי הדינין בכל דבר,
לא יהיה אחד מדבר כל צורכו ואחד אומר לו:
קצר דבריך.

האם דברי הרמב"ם מתאימים לפירושו של הראשון של רש"י או לפירושו השני?

8. פסוק ט"ז:
"לא תלך רכיל בעמך"

בספרא קדושים, מ'
נאמר:

"לא תלך רכיל בעמך"
שלא תהיה רך לזה וקשה לזה.

דבר אחר:
שלא תהיה כרוכל שהוא מטעים דברים והולך.

אמר ר'
נחמיה…
ומנין שכשיצא אחד הדיינים (לאחר סיום הדין)
לא יאמר "אני מזכה וחברי מחייבים,
אבל מה אעשה שרבו עלי?

א.
מיין את שלושת הפירושים שהספרא מביא.
(רמז:
למי מופנה הציווי בפסוק?)

ב.
לפי איזה משלושת הפירושים מפרש רש"י?

ג.
הבא ראיה מן הפסוקים לשני הפירושים שלא כרש"י.

9. פסוק ט"ז:
"…לא תעמוד על דם רעך"

א.
מה הקשר בין שני חלקי פסוק טז,
לפי ראב"ע?
(ד"ה "לא תעמוד על דם רעך")

ב.
מהי הראיה שראב"ע מביא מדואג האדומי?
(העזר בשמואל א'
כב)

ג.
אור החיים הקדוש אומר:

"לא תעמוד"
לצד שצווה על הרכילות,
התנה בו שלא יעמוד על דם רעך.
שאם ראה כת אחת שרוצין לרצוח,
חייב להודיע לבעל דבר,
כדי שיציל נפשו,
ולא יאמר הרי זו רכילות.

מה הקשר בין שני חלקי הפסוק לפי אור החיים הקדוש?

ד.
כיצד מפרש רש"י את הציווי "לא תעמוד על דם רעך"?

ה.
מדוע לדעת ראב"ע מוסיפה התורה לציווי זה את המלים "אני ה'?

ו.
עיין בנספח ליחידה 27, איזה חוק עבר בכנסת ישראל הקשור לפסוק שלנו,
ומה אומר החוק?

10. פסוק י"ז:
"לא תשנא את אחיך בלבבך"

א.
מדוע מוסיפה התורה את המלה "בלבבך"
לציווי זה לפי הרמב"ן?
(ד"ה "לא תשנא"…
עד המלים "תוכחת מוסר")

ב.
מה הקשר בין מצווה זו לבין הציווי "הוכח תוכיח את עמיתך"?

11. פסוק
י"ז:
"הוכח
תוכיח
את
עמיתך,
ולא
תשא
עליו
חטא"

א.
מהו ה"חטא"
לפי:

רש"י: ____________________________________________________________

אב"ע:
____________________________________________________________

רמב"ן:
___________________________________________________________

ב.
בפסוק נאמרים שלושה ציווים: "לא תשנא… הוכח תוכיח… ולא תשא עליו חטא", מה הקשר בין שלושת הציוויים הללו לפי הרמב"ן?

ג.
אור חיים הקדוש אומר:

ואומרו "ולא תשא עליו חטא"
פירוש,
שלא ימנע ממנו תוכחות,
שבזה יישאר החוטא בחטאו ולא ישוב אל ה'…

לאיזה משלשות הפירושים דומה הפרוש של אור החיים הקדוש?

12. פסוקים י"ז–י"ח:
"לא תשנא את אחיך בלבבך…"
"…ואהבת לרעך כמוך"

עיין ברמב"ן לפסוק יז "לא תשנא" עד המלים "הזכיר הכתוב בהווה".

א.
באר דברי הרמב"ן "הזכיר בכתוב בהווה".

ב.
מהי ההדרגתיות בצווים בפסוקים יז–יח?
(לפי הרמב"ן לפסוק יז ד"ה "ויאמר הכתוב"
עד שיאהב לו כמוהו")

ג.
מהי המצווה של "ואהבת לרעך"?
(לפי רמב"ן פס יז,
ד"ה "וטעם ואהבת לרעך כמוך")

13. פסוקים י"ט–כ"ט

א.
עיין בפסוקים אלו.
במה שונה קבוצת המצוות בפסוקים אלה מקבוצת המצוות בפסוקים יא–יח?
(נמק את דבריך)

ב.
עיין ברמב"ן ד"ה "את חוקותי תשמורו"
עד "ותועלת שלמה".
מה ההבדל העקרוני בין רש"י לרמב"ן בפסוק זה?

14. פסוק י"ט:
"לא תזרע כלאים"

בירושלמי חלה, פרק א, הלכה ו נאמר:

עשר מצוות אדם עושה עד שלא יאכל פרוסה:

משום "לא תחרוש"
(דברים כב,
י)

משום "בל תזרע"
(ויקרא יט,
יט)

משום "בל תחסם"
(דברים כה,
ד)

לקט,
שכחה,
פאה,
תרומה,
מעשר ראשון,
ומעשר שני,
וחלה.

א.
באר את עשר המצוות הנזכרות בירושלמי הנעשות ע"י אדם מישראל לפני שהתבואה מוכנה לאכילה?

ב.
באר את הרעיון בדברי הירושלמי?

15. פסוקים כ"ג–ל"ז

א.
נמק את החלוקה הבאה של קטע זה ע"פ ביטוי סגנוני!

כג–
כה,
כו–כח,
כט–ל,
ל–לא,
לב,
לג–לד,
לה–לז.

ב.
כתוב את הנושא של כל אחת מהפסקאות ההבאות:

כג–כה:________________________________________________________

כו–כח:________________________________________________________

לג–לד:________________________________________________________

לה–לז:________________________________________________________

16. פסוק כ"ג:
"כי תבואו אל הארץ ונטעתם"

בתנחומא ח' נאמר:

אמר להם הקב"ה לישראל:
אעפ"י שתמצאו אותה מלאה כל טוב,
לא תאמרו נשב ולא נטע,
אלא הוו זהירין בנטיעות שנאמר "ונטעתם כל עץ מאכל".

א.
מהי הדרישה בפסוק זה לפי התנחומא?

ב.
מהי המצווה בפסוק זה לפי רש"י?

ג.
באיזו מלה הסתיים משפט התנאי ובאיזו מתחיל הצו העיקרי,
לפי התנחומא ולפי רש"י?

תנחומא: ________________________________________________________

רש"י: ___________________________________________________________

ד.
"והיה כל פריו קדש"
(יט,
כד)
עיין ברש"י לפסוק זה.
במה דומה הפרי של השנה הרביעית למעשר שני?

17. פסוק כ"ג:
"וערלתם ערלתו את פריו…"

עיין ברמב"ן לפסוק כג מ"וטעם המצוה הזאת"
עד סופו.

בקטע זה מביא רמב"ן שני טעמים משלו (השני מתחיל במלים "ואמת הדבר עוד")
וטעם אחד של הרמב"ם (מ"הרב נתן בזה טעם") למצוות ערלה!

א.
כתוב בלשונך את שני הטעמים שנותן הרמב"ן עצמו למצוות ערלה!

טעם א:
__________________________________________________________

טעם ב:
__________________________________________________________

ב.
מה טעמו של הרמב"ם?

18. פסוק כ"ו:
"לא תאכלו על הדם"

א.
כיצד מפרש רש"י את הלאו בפסוק זה?

ב.
כיצד מפרש הרמב"ן,
ומהי הראיה לדבריו משאול?
(בד"ה
"ועל
דרך
הפשט")

ג.
רמב"ן מבסס את פירושו על אחת המידות שהתורה נדרשת בהן והיא,
"דבר הלמד מענינו".
באר את המידה הזאת וכיצד היא מסייעת לפירושו?

19. פסוק כ"ז:
"לא תקיפו פאת ראשכם, ולא תשחיתו פאת זקניך"

הסבר את שתי המצוות בפסוק ואת ההבדל ביניהן.

20. פסוק ל': "את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו אני ה'"

עיין בפסוק ל'
ובדברי הרמב"ן בפסוק זה.

א.
"כי מי שאינו משמר אותה מכחיש במעשה בראשית"
(רמב"ן).
על איזו שאלה עונה הרמב"ן במשפט זה?

ב.
עיין ברש"י בד"ה "במקדשי תיראו"
מ"ואע"פ שאני מזהירכם".
על איזו שאלה בא רש"י לענות בדבריו?

ג.
עיין בספר שמות בפרק לא,
פסוקים א–יז.
האם גם מן האמור שם ניתן להגיע למסקנתו של רש"י?
נמק את תשובתך.

21. פסוק ל"ג:
"לא תונו"

בשלושה מקומות בספר ויקרא מזהירה התורה על האונאה.
באר בלשונך,
איזה סוג של אונאה מוזכר בכל אחד מהפסוקים הבאים,
והוכח כיצד יודעים באיזה סוג מדובר בכל פסוק.

יט,
לג: ___________________________________________________________

________________________________________________________________________

כה,
יד: ___________________________________________________________

________________________________________________________________________

כה,
יז: ___________________________________________________________

________________________________________________________________________

22. פסוקים ל"ג–ל"ד

א.
עיין בפסוקים אלו והבא דוגמא מחיי היום–יום לאיסור הונאה לפי פירושו של רש"י?

ב.
"ואהבת לו כמוך"
(לד)
מצווה דומה נאמרת לגבי הרע,
מדוע התורה מנמקת את המצווה לגבי הגר,
ואין היא מנמקת את המצווה לגבי הרע?

23. פסוק ל"ה:
"לא תעשו עוול במשפט"

עיין בדברי רש"י ובדברי ראב"ע (עד "ויתכן להיות") וכתוב מהי משמעות האיסור "ולא תעשו עוול במשפט" לפי כל אחד מהם?

24. פסוק ל"ו:
"…אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים"

עיין בדברי רש"י לפסוק לו ד"ה "אשר הוצאתי". איזה קושי בא רש"י ליישב?

נספח
ליחידה
27
שאלה
9

לא תעמוד על דם רעך

א.
רמב"ם,
הלכות
רוצח
ושמירת
הנפש
פ"א,
הי"ד

כל היכול להציל ולא הציל עובר על "לא תעמוד על דם רעך".
וכן הרואה את חבירו טובע בים או לסטים באים עליו או חיה רעה באה עליו ויכול להציל ולא הציל…

וכל היוצא בדברים אלו,
העושה אותם עובר על "לא תעמוד על דם רעך"

חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח – 1998 1. (א) חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו, עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה מיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאל–ידו להושיט את העזרה, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו. (ב) המודיע לרשויות או המזעיק אדם אחר היכול להושיט את העזרה הנדרשת, יראוהו כמי שהושיט עזרה לעניין חוק זה; בסעיף זה, "רשויות" – משטרת ישראל, מגן דוד אדום ושירות הכבאות.… 4. העובר על הוראות סעיף 1 לחוק זה, דינו קנס.

בדברי הסבר לחוק שנתחברו ע"י ח"כ חנן פורת נאמר:

הצעת חוק זו באה לעגן בחקיקה הישראלית את הערך המוסרי והחברתי שמקורו בתורה בפסוק "לא תעמוד על דם רעך אני ה'".
לפיו מוטלת חובה על אדם לסייע להצלת חייו של אדם אחר.בהצעת חוק זו מוצע לקבוע כעבירה,
הימנעות מהושטת עזרה לזולת…
וזאת כאשר בהושטת העזרה, אין סכנה לחייו של מי שאמור להושיטה…