ויקרא, פרשת אמור – שאלות על הפרשה

18

בס"ד

אמור

1. ______________

2. ______________

3. ______________

4. ______________

5. ______________

6. ______________

7. ______________

8. ______________

9. ______________

10. ______________

11. ______________

12. ______________

55. מה למדנו מזה שהתורה חזרה על האיסור:
    "כל איש אשר בו מום…
    לא יגש להקריב…"
    ? (כא,כא ברש"י ד"ה כל איש אשר בו מום)

________________________________________________________________________________

56. מה למדנו מזה שהתורה אמרה:
    "אשר בו
    מום…
    לא יגש להקריב",
    וגם:
    "מום
    בו…
    לא יגש להקריב"
    ? (כא,כא ברש"י ד"ה מום בו)

________________________________________________________________________________

57. מאלו קורבנות מותר לכהן בעל מום לאכול ?
    (כא,כב ברש"י ד"ה מקדשי הקדשים וד"ה ומן הקדשים יאכל)

________________________________________________________________________________

58. מדוע יש צרך להתיר לכהן בעל מום לאכול מקדשים
    קלים,
    אחרי שכבר הותר לו לאכול בקדשי
    קדשים ?
    (שם בא"ד אם לא נאמרו)

________________________________________________________________________________

59. מה מזהירה התורה את הכהן בעל מום,
    מה אסור לו לעשות ?
    (כא,כג)

________________________________________________________________________________

60. מה הדין,
    אם עבד כהן בעל מום ?
    מנין ?
    (כא,כג ברש"י ד"ה ולא יחלל את מקדשי)

________________________________________________________________________________

61. מדוע היה צרך לצוות את בני
    ישראל על דיני כהן בעל מום ?
    (כא,כד ברש"י ד"ה אל אהרון וגו'
    ואל כל בני ישראל)

________________________________________________________________________________

62. מה פרוש:
    "וְיִנָזְרוּ"
    ? (כב,ב ברש"י ד"ה וינזרו)

________________________________________________________________________________

63. מתי על הכהנים להנזר מהקדשים ?
    (שם ברש"י בא"ד יפרשו)

________________________________________________________________________________

64. מה למדנו מזה שנאמר:
    "אשר הם מקדישים לי"
    ? (כב,ב ברש"י ד"ה אשר הם מקדישים לי)

________________________________________________________________________________

65. על איזו "קריבה"
    אל הקדשים,
    ענשה התורה ענש כרת ?
    (כב,ג ברש"י ד"ה כל איש אשר יקרב)

________________________________________________________________________________

66. מדוע נאמרה כאן אכילת קדש בטומאה,
    בשם:
    "קריבה"
    ? (שם בא"ד אם כן מה תלמוד לומר יקרב)

________________________________________________________________________________

67. על מי נאמר:
    "וטומאתו עליו"
    על הכהן האוכל,
    או על בשר הקרבן ?
    הוכח!
    (כב,ג ברש"י ד"ה וטומאתו עליו)

________________________________________________________________________________

68. מדוע נאמר מיד אחרי ענש הכרת,
    הביטוי:
    "אני ה'"
    ? (כב,ג ברש"י ד"ה ונכרתה וגו')

________________________________________________________________________________

69. מיהם ששת הכהנים הטמאים,
    שעליהם מדברת התורה לפי הפשט ?
    (כב,ד–ה)

________________________________________________________________________________

70. מה למדנו מדברי הפסוק:
    "בכל שרץ אשר יטמא לו"
    ? (כב,ה ברש"י ד"ה בכך שרץ אשר יטמא לו)

________________________________________________________________________________

71. מה למדנו מדברי הפסוק:
    "אשר יטמא לו"
    ? (כב,ו ברש"י ד"ה אשר יטמא לו)

________________________________________________________________________________

72. מה למדנו מדברי הפסוק:
    "לכל טומאתו"
    ? (כב,ה ברש"י ד"ה לכל טומאתו)

________________________________________________________________________________

73. מאלו קודשים מותר לכהן לאכול אחרי שטבל ושקעה השמש ?
    (כא,ז ברש"י ד"ה ואחר יאכל מן הקדשים)

________________________________________________________________________________

74. מה פרוש איסור אכילת נבילה הנזכר בענין ?
    (כב,ח)

________________________________________________________________________________

75. ממה יִנָצְלוּ הכהנים אם יִשָׁמְרוּ מלאכול תרומה בטומאת הגוף ?
    (כב,ט בפסוק וברשי)

________________________________________________________________________________

76. על איזה קדש נאמר:
    "וכל זר לא יאכל קדש"
    ? (כב,י ברש"י ד"ה לא יאכל קדש)

________________________________________________________________________________

77. מי נקרא:
    "תושב כהן"
    ? (כב,י ברש"י ד"ה תושב כהן ושכיר בא"ד ואיזהו תושב)

________________________________________________________________________________

78. מי נקרא:
    "שָכִיר"
    ? (שם בא"ד ואיזהו שכיר)

________________________________________________________________________________

79. מדוע עבד עברי לא רשאי לאכול תרומה,
    בין אם הוא עובד שש שנים בלבד,
    ובין אם הוא עובד עד היובל ?
    (שם בסוף הרש"י)

________________________________________________________________________________

80. מה נלמד מדברי הפסוק:
    "וכהן כי יקנה נפש קנין כספו",
    מי רשאי לאכול תרומה ?
    (כב,יא ברש"י ד"ה וכהן כי יקנה נפש)

________________________________________________________________________________

81. מה נלמד מדברי הפסוק:
    "ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו",
    מי עוד רשאי לאכול תרומה ?
    (כב,יא ברש"י ד"ה ויליד ביתו)

________________________________________________________________________________

82. מנין למדנו שאשת כהן רשאית לאכול תרומה ?
    (שם ברש"י)

________________________________________________________________________________

83. מתי מפסיקה בת כהן לאכול בתרומה ?
    (כב,יב וברש"י)

________________________________________________________________________________

84. מה דינה של בת כהן שנישאה ללוי,
    ולא נולד לה בן ממנו,
    והתגרשה או התאלמנה ממנו ?
    מנין ?
    (כב,יג)

________________________________________________________________________________

85. מה הדין אם התאלמנה,
    ויש לה בן מבעלה הלוי ?
    (כב,יג ברש"י ד"ה ושבה)

________________________________________________________________________________

86. מה למדנו מזה שהתורה חזרה על האיסור לזר לאכול תרומה ?
    (כב,יג ברש"י ד"ה וכל זר לא יאכל בו)

________________________________________________________________________________

87. מה נראה מפשט הפסוק,
    מה צריך לעשות אדם שאכל קדש בשוגג ?
    (כב,יד)

________________________________________________________________________________

88. מה מבאר רש"י מה צריך לעשות אדם שאכל תרומה בשוגג ?
    (כב,יד ברש"י ד"ה ונתן לכהן את הקדש)

________________________________________________________________________________

89. מה פרוש האיסור:
    "ולא יחללו את קדשי בני ישראל"
    ? (כב,טו ברש"י)

________________________________________________________________________________

90. באר לפי רש"י את כוונת הפסוק:
    "וְהִשִׂיאוּ אותם עוון אשמה באכלם את קדשיהם"
    ? (כב,טז ברש"י ד"ה וְהִשִׂיאוּ אותם.
    [רמז:
    לפי רש"י הפסוק שלנו הוא המשך הפסוק הקודם ועוסק באותו מקרה])

________________________________________________________________________________

91. באר את הפסוק לפי דעת התרגום המובאת ברש"י!
    (שם בא"ד ואונקלוס שתרגם)

________________________________________________________________________________

92. מהן שתי הדוגמאות הנוספות שגם בהן מדובר כאילו על מישהו אחר,
    והכוונה לאדם עצמו ?
    (כב,טז ברש"י ד"ה והשיאו אותם)

________________________________________________________________________________

93. מה הרעיון המרכזי בפסוקים יז–כב ?
    (שים לב לפסוקים יט,כ)

________________________________________________________________________________

94. מה ההבדל בין נדר לבין נדבה ?
    (כב,יח ברש"י ד"ה נדריהם וד"ה נדבותם)

________________________________________________________________________________

95. מה כוונת התורה באמרה שהקרבן צריך להיות "לרצונכם"
    ? (כב,יט ברש"י ד"ה לרצונכם)

________________________________________________________________________________

96. מה למדנו מזה שהתורה פרטה:
    "בבקר בכשבים ובעיזים",
    כאשר דרשה שקרבן העולה יהיה תמים וזכר ?
    (כב,יט ברש"י ד"ה תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים)

________________________________________________________________________________

97. מה דורשת התורה,
    מה התנאי להיות ראוי לקרבן שלמים ?
    (כב,כא)

________________________________________________________________________________

98. איזה תנאי,
    שדרשה התורה מקרבן העולה,
    לא
    דרשה התורה – מקרבן השלמים ?
    (השוה פסוק כא,
    לפסוק יט)

________________________________________________________________________________

99. מה פרוש:
    "לְפַלֵּא נדר"
    ? (כב,כא ברש"י)

________________________________________________________________________________

100. מהם ששת המומים שפרטה כאן התורה,
     הפוסלים בהמה מלהיות ראויה לקרבן ?
     (כב,כב)

________________________________________________________________________________

101. אלו מומים כלולים במום:
     "חָרוּץ"
     ? (כב,כב ברש"י ד"ה חָרוּץ)

________________________________________________________________________________

102. מדוע נקראת "יַלֶּפֶת"
     בשם זה ?
     (כב,כב ברש"י ד"ה גרב)

________________________________________________________________________________

103. מדוע נאמר איסור הקרבת בעל מום – שלש
     פעמים ?
     (כב,כב ברש"י ד"ה לא תקרבו)

     1. כל אשר בו מום לא תקריבו (פסוק כ)
        ____________________________________________

     2. לא תקריבו אלה לה'
        (פסוק כב)
        ____________________________________________

     3. לא תקריבו לה'
        (פסוק כד)
        ____________________________________________

104. מדוע נאמר גם האיסור:
     "ואשה לא תתנו מהם על המזבח לה'"
     ? (כב,כב ברש"י ד"ה ואשה לא תתנו)

________________________________________________________________________________

105. מה פרוש:
     "שָׂרוּעַ"
     ? (כב,כג ברש"י ד"ה שָׂרוּעַ)

________________________________________________________________________________

106. מה פרוש:
     "קָלוּט"
     ? (כב,כג ברש"י ד"ה קלוט,
     ובשפתי – חכמים)

________________________________________________________________________________

107. מה כוונת התורה באמרה:
     "נדבה – תעשה אותו;
     ולנדר – לא יֵרָצֶה"
     ? (כב,כג ברש"י ד"ה נדבה,
     תעשה אותו וד"ה על נדר וד"ה לא ירצה)

________________________________________________________________________________

108. מה משותף לארבעת המומים:
     מעוך,
     כתות,
     נתוך,
     כרות ?
     (כב,כד ברש"י ד"ה כרות)

________________________________________________________________________________

109. מה כוונת התורה באמרה:
     "ובארצכם לא תעשו"
     ? (כב,כד ברש"י ד"ה ובארצכם לא תעשו)

________________________________________________________________________________

110. מה מקשה רש"י,
     על לשון התורה:
     "ובארצכם
     לא תעשו"
     ? (כב,כד ברש"י ד"ה ובארצכם לא תעשו בא"ד שאי אפשר)

________________________________________________________________________________

111. מה מתרץ רש"י,
     מה למדנו מהמילה "ובארצכם"
     ? (שם ברש"י)

________________________________________________________________________________

112. מדוע חוזרת התורה על האיסור להקריב בעל מום,
     גם ביחס לקרבנות שהביאו גויים ?
     (כב,כה ברש"י ד"ה ומיד בן נכד בא"ד ואף על פי)

________________________________________________________________________________

113. באיזה תנאי מותר לגוי להקריב קרבן בעל מום,
     אם המום איננו שחסר איבר לקרבן ?
     (שם בא"ד זאת נוהגת)

________________________________________________________________________________

114. *
     מה זכור לך,
     בענין ההבדל בהלכות מומים,
     בין קרבן שמביא גוי בבמה,
     לבין קרבן שמביא גוי לבית המקדש?
     (רמז:
     באגדות החורבן)

________________________________________________________________________________

115. מה פרוש :
     "מָשְׁחָתָם"
     ? (כב,כה ברש"י ד"ה מָשְׁחָתָם)

________________________________________________________________________________

116. האם מתכפר בדיעבד,
     אדם שהביא קרבן בעל מום ?
     מנין ?
     (כב,כה ברש"י ד"ה לא ירצו לכם)

________________________________________________________________________________

117. מאיזה גיל אפשר להקריב בהמה הכשרה לקרבן ?
     (כב,כז)

________________________________________________________________________________

118. מה דינו של גדי שנולד בניתוח קיסרי,האם כשר לקרבן ?
     מנין ?
     (כב,כז ברש"י)

________________________________________________________________________________

119. סכם
     בטבלה:
     האם
     מותר לשחוט,
     בבקר
     ובצאן,
     באותה
     יממה!
     (כב,כח
     ברש"י
     ד"ה
     "אותו
     ואת בניו"
     הראשון
     והשני)

120. מה כוונת הצווי:
     "לרצונכם תזבחו",
     לפי הפירוש הראשון ברש"י ?
     (כב,כט ברש"י)

________________________________________________________________________________

121. מה כוונת הצווי:
     "לרצונכם תזבחו",
     לפי הפירוש השני ברש"י ?
     (שם ברש"י בא"ד דבר אחר)

________________________________________________________________________________

122. מה מקשה רש"י בענין הדין:
     "לרצונכם תזבחו"
     ? (שם בא"ד ואף על פי)

________________________________________________________________________________

123. מה מתרץ ?
     (שם בהמשך דבריו)

________________________________________________________________________________

124. מה כוונת התורה,
     בכך שחזרה על הדין שתודה נאכלת ליום אחד בלבד ?
     (כב,ל ברש"י ד"ה ביום ההוא יאכל)

________________________________________________________________________________

125. מה כוונת התורה,
     באמרה כאן:
     "אני ה'"
     ? (כב,ל ברש"י ד"ה אני ה')

________________________________________________________________________________

126. כיצד מפרש רש"י את הביטוי:
     "ושמרתם…
     ועשיתם"
     ? (כב,לא ברש"י ד"ה ושמרתם וד"ה ועשיתם)

________________________________________________________________________________

127. מה פשט הפסוק:
     "ולא תחללו וכו'"
     ? (כב,לב)

________________________________________________________________________________

128. מה מפרש רש"י,
     מי נקרא מחלל את שם ה'
     ? (כב,לב ברש"י ד"ה בתחילת דבריו)

________________________________________________________________________________

129. מה דורשת התורה מיהודי,
     מלבד לא
     לחלל את שם ה'
     ? (שם ברש"י בא"ד מה תלמוד לומר ונקדשתי)

________________________________________________________________________________

130. מהו התנאי ההלכתי הנזכר ברש"י,
     המחייב יהודי למסור את נפשו על קידוש שם ה',
     גם אם מכריחים אותו לעבור על עבירה שאיננה ע"ז,
     גילוי עריות,
     שפיכות דמים ?
     (שם בא"ד יכול ביחיד)

________________________________________________________________________________

131. מה צריכה להיות כוונתו של היהודי המוסר נפשו עקד"ה [על קדוש ה']
     ? (שם בא"ד וכשהוא מוסר)

________________________________________________________________________________

132. מה הנימוק של התורה למִצְוַת קדוש ה'
     ? (כב,לג)

________________________________________________________________________________

133. מה הבטחה של התורה למקיים קדוש ה'
     ? (כב,לג ברש"י ד"ה אני ה')

________________________________________________________________________________

134. מה צריכים בית הדין הגדול לעשות אם הם רואים שיהודים מהגלות התחילו לעלות לרגל,
     ויש קשיים בדרך,
     וכנראה לא יספיקו להגיע לירושלים ?
     (כג,ב ברש"י)

________________________________________________________________________________

135. מדוע נזכרה השבת בסמיכות למועדים,
     הרי שבת לא נקבעת ע"י בית הדין ?
     (כג,ג ברש"י)

________________________________________________________________________________

136. מה עוד יכולים בית דין לעשות כדי לסדר את הלוח,
     מלבד עבור השנה ?
     (כג,ד ברש"י)

________________________________________________________________________________

137. מה צריך לעשות ביום י"ד בניסן אחרי הצהרים ?
     (כג,ה וברשי ד"ה פסח לה')

________________________________________________________________________________

138. מה פשטות הפסוק,
     איזו מצוה נוהגת מיום ט"ו ניסן עד יום כ"א ניסן ?
     (כג,ו)

________________________________________________________________________________

139. איזו מצוה נוהגת ביום הראשון של חג הפסח ?
     (כג,ז)

________________________________________________________________________________

140. איזה איסור נוהג ביום הראשון של חג הפסח ?
     (כג,ז)

________________________________________________________________________________

141. מדוע נזכר כאן שיש להקריב קרבנות,
     שאינם מפורטים כאן ?
     (כג,ח ברש"י ד"ה והקרבתם אשה לה')

________________________________________________________________________________

142. איזה מצוה נוהגת ביום השביעי של חג הפסח ?
     (כג,ח)

________________________________________________________________________________

143. איזה איסור נוהגת ביום השביעי של חג הפסח ?
     (כג,ח)

________________________________________________________________________________

144. מה פרוש:
     "מלאכת עבודה"
     לפי רש"י ?
     (כג,ח ברש"י ד"ה "מלאכת עבודה")

________________________________________________________________________________

145. מה צריך לעשות לתבואה הראשונה שנקצרה,
     לפי פשטות הפסוק ?
     (כג,י)

________________________________________________________________________________

146. מה מבאר רש"י,
     כיצד יקרה שיקריבו את התבואה הראשונה שנקצרה –
     לקרבן העמר?
     (כג,י ברש"י ד"ה ראשית קצירה)

________________________________________________________________________________

147. מה שיעורו של קרבן העומר ?
     (כג,י ברש"י ד"ה עמר)

________________________________________________________________________________

148. *
     באיזו הלכה הנוהגת בימינו,
     קובע שיעור העומר ?
     

________________________________________________________________________________

149. *
     רש"י מצטט פסוק אחר בתורה בו נזכרה המילה "עמר".

נסה לקשר בין הפסוק שברש"י –לפסוק שלנו,
ע"פ הפתגם:
יותר קל לאבא אחד לפרנס 13
בנים,
מאשר ל-13
בנים לפרנס אבא אחד !
(עיין בסוף דברי "בעל הטורים"
לפסוק)

________________________________________________________________________________

150. מה צריך לעשות למנחת העומר לפני הקרבתה ?
     (כג,יא)

________________________________________________________________________________

151. מה תפקיד ההולכה וההבאה שבתנופה ?
     (כג,יא ברש"י ד"ה והנף בא"ד מוליך ומביא)

________________________________________________________________________________

152. מה תפקיד ההעלאה וההורדה שבתנופה ?
     (שם בא"ד מעלה ומוריד)

________________________________________________________________________________

153. מה מבאר רש"י,
     מהו התנאי שקרבן העמר יתקבל ברצון אצל הקב"ה ?
     (כג,יא ברש"י ד"ה לרצונכם)

________________________________________________________________________________

154. כיצד מתרגם אונקלוס את המילים:
     "ממחרת השבת"
     ? (כג,יא בתרגום אונקלוס)

________________________________________________________________________________

155. מה מבאר רש"י,
     מדוע אי אפשר לפרש שהכוונה אחרי שבת כפשוטה (הנקראת בלשונו "שבת בראשית"
     כיון שהיתה משבעת ימי בראשית)
     ? (כג,יא ברש"י ד"ה ממחרת השבת)

________________________________________________________________________________

156. איזה קרבן מתוַסֵף למנחת העומר ?
     (כג,יב)

________________________________________________________________________________

157. מה המיוחד במנחה הבאה עם עולת העמר ?
     (כג,יג ברש"י ד"ה שני עשרונים)

________________________________________________________________________________

158. כמה יין צריך להביא עם המנחה הכפולה ?
     (כג,יג וברשי ד"ה ונכסי יין רביעית ההין)

________________________________________________________________________________

159. מאיזה סוג דגן באה מנחת העומר ?
     (ראה לעיל ויקרא ב,יד ברש"י ד"ה מנחת בכורים)

________________________________________________________________________________

160. איך נקרא במילה אחת,
     האיסור המפורט בפסוק:
     "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו…"
     ? (עיין כג,יד ברש"י ד"ה,
     בכל מושבותיכם)

________________________________________________________________________________

161. היכן נוהג איסור זה,
     לפי הדעה הראשונה ברש"י ?
     (שם ברש"י)

________________________________________________________________________________

162. היכן נוהג איסור זה,
     לפי הדעה השניה ברש"י ?
     (שם בא"ד ויש אומרים)

________________________________________________________________________________

163. ממתי נוהג איסור זה,
     לפי הדעה הראשונה ברש"י ?
     (שם בסוף דבריו)

________________________________________________________________________________

164. מה פרוש:
     "קָלִי"
     ? (כג,יד ברש"י ד"ה קָלִי)

________________________________________________________________________________

165. מה פרוש:
     "כַּרְמֶל"
     ? (כג,יד ברש"י ד"ה כַּרְמֶל)

________________________________________________________________________________

166. כיצד נקראת המצוה שבפסוק:
     "וספרתם לכם וכו'"
     ? (כג,טו)

________________________________________________________________________________

167. *
     מדוע נקראת המצוה ע"ש העומר,
     לפי המפורש בפסוק ?
     (כג,טו)

________________________________________________________________________________

168. מה פרוש "ממחרת השבת"
     שנאמר לגבי ספירת העמר ?
     (כג,טו ברש"י ד"ה "ממחרת השבת")

________________________________________________________________________________

169. כיצד יודעים שמתחילים לספר בלילה ?
     (כג,טו ברש"י ד"ה תמימות תהינה)

________________________________________________________________________________

170. מה פרוש:
     "השבת השביעית"
     ? (כג,טז ברש"י ד"ה השבת השביעית)

________________________________________________________________________________

171. *
     מה קשה לנו מהפסוק:
     "עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים
     יום"
     ?

________________________________________________________________________________

172. כיצד מבאר זאת רש"י בפירושו הראשון ?
     (כג,טז ברש"י ד"ה עד ממחרת השבת השביעית תספרו וד"ה חמישים יום והקרבתם מנחה חדשה לה')

________________________________________________________________________________

173. כיצד מבאר זאת רש"י בפירושו השני ?
     (כג,טז ברש"י ד"ה חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה'
     בא"ד אבל פשוטו)

________________________________________________________________________________

174. מה מקשה רש"י על דברי התורה:
     "מנחת חדשה
     לה'"
     ? (כג,טז ברש"י ד"ה מנחה חדשה בא"ד ואם תאמר)

________________________________________________________________________________

175. מה מתרץ ?
     (שם בא"ד איזה)

________________________________________________________________________________

176. מהי המנחה החדשה המוקרבת לה'
     בחג השבועות ?
     (כג,יז)

________________________________________________________________________________

177. מהיכן יש להביא את החיטה למנחה החדשה ?
     (כג,יז ברש"י ד"ה ממושבותיכם)

________________________________________________________________________________

178. מה צריך לעשות למנחה החדשה,
     לפני הקרבתה [בדומה לנעשה למנחת העומר]
     ? (כז,יז בפסוק עצמו בשם המנחה)

________________________________________________________________________________

179. מדוע נקראת המנחה החדשה בשם:
     "בִּכּוּרִים"
     ? (כג,יז ברש"י ד"ה בכורים)

________________________________________________________________________________

180. אילו בהמות וכמה,
     צריך להקריב לעולה,
     יחד עם "שתי הלחם"
     ? (כג,יח בפסוק)

________________________________________________________________________________

181. כמה עשרונים סלת צריכים להביא:
     (כג,יח ברש"י ד"ה ומנחתם ונסכיהם)
     

     1. לפר ____________
        עשרונים

     2. לשני אילים ____________
        עשרונים

     3. לשבעה כבשים ____________
        עשרונים

ס"ה ____________
עשרונים

182. כמה לוגים יין צריכים להביא:
     [זכור!
     הין מכיל 12
     לוגים]
     (שם ברש"י בא"ד והנסכים)

     1. לפר ____________
        לוגים

     2. לשני אילים ____________
        לוגים

     3. לשבעה כבשים ____________
        לוגים

ס"ה ____________
לוגים

183. *מהו הרמז המתקבל מסכום שני המספרים שבתשובותיך הקודמות ?
     

________________________________________________________________________________

184. מהו קרבן החטאת הבא עם שתי הלחם ?
     (כג,יט)

________________________________________________________________________________

185. איזה קרבן נוסף מקריבים עם שתי הלחם ?
     (כג,יט)

________________________________________________________________________________

186. אלו מבין הבהמות מניפים בעודן חיות,
     עם שתי הלחם ?
     (כג,כ ברש"י ד"ה והניף הכהן אותם תנופה)

________________________________________________________________________________

187. במה שונים השלמים הבאים עם שתי הלחם,
     משלמים רגילים ?
     (כג,כ ברש"י ד"ה קדש יהיו)

________________________________________________________________________________

188. אילו הלכות נוהגות ביום זה,
     מחוץ לבית המקדש ?
     (כג,כא)

________________________________________________________________________________

189. מנין למדנו שההלכות שביום זה אינן קשורות לקרבן שתי הלחם,
     ונוהגות גם בזמן שאין בית המקדש קיים,
     וגם בחוץ לארץ ?
     (כג,כ עיין היטב בחמש המילים האחרונות שבפסוק)

________________________________________________________________________________

190. מהו הלאו [אסור לא תעשה]
     הראשון בפסוק:
     "ובקוצרכם וכו'"
     ? (כג,כב)

________________________________________________________________________________

191. מהו הלאו [אסור לא תעשה]
     השני בפסוק:
     "ובקוצרכם וכו'"
     ? (כג,כב)

________________________________________________________________________________

192. מה מצות העשה בפסוק:
     "ובקוצרכם וכו'"
     ? (כג,כב)

________________________________________________________________________________

193. מה מקשה רש"י על עצם כתיבתו של פסוקנו ?
     (כג,כב ברש"י ד"ה ובקוצרכם)

________________________________________________________________________________

194. מה מתרץ ?
     (שם ברש"י)

________________________________________________________________________________

195. מה השאלה הנוספת ששאל רבי אבדימי ברי יוסף ?
     (שם ברש"י)

________________________________________________________________________________

196. מה תרץ ?
     (שם בא"ד ללמדך)

________________________________________________________________________________

197. *
     מי בתנ"ך אכן קיים מצוה זו כראוי,
     וכיצד ?
     [רמז:
     קוראים עליו בשבועות]
     

________________________________________________________________________________

198. *
     מה עשה נכד נכדו ?
     (מה שכתוב בסוף הרש"י)

________________________________________________________________________________

199. *
     היכן רמוזים בפסוק הוא ואשתו ?
     (ולגר תעזב)

________________________________________________________________________________

200. מה אסור לבעל הבית לעשות במתנות עניים אלו ?
     (כג,כב ברש"י ד"ה תעזב)

________________________________________________________________________________

201. מה למדנו מדברי הפסוק:
     "אני ה'
     אלקיכם"
     ? (כג,כב ברש"י ד"ה אני ה'
     אלקיכם)

________________________________________________________________________________

202. איך מוגדר ראש השנה בפרשתנו ?
     (כג,כד)

________________________________________________________________________________

203. כיצד מפרש רש"י את המילים:
     "זכרון תרועה"
     ? (כג,כד ברש"י)

________________________________________________________________________________

204. מדוע נאמר:
     "אך בעשור לחדש השביעי…"
     ? (כג,כז ברש"י)

________________________________________________________________________________

205. באילו שתי הלכות שונה יום הכיפורים מהחגים האחרים ?
     (כג,כז–כח)

________________________________________________________________________________

206. מה הנימוק של התורה לשני הלכות אלו ?
     (כג,כח בחציו השני של הפסוק)

________________________________________________________________________________

207. מה עונשו של האוכל במזיד ביום הכיפורים ?
     (כג,כט)

________________________________________________________________________________

208. מה עונשו של העושה מלאכה במזיד ביום הכיפורים ?
     (כג,ל)

________________________________________________________________________________

209. באר ע"פ רש"י,
     האם ההבדל בענין העונש,
     מראה על שינוי בעונש,
     או שיש לשינוי הלשון מטרה אחרת ?
     (כג,ל ברש"י)

________________________________________________________________________________

210. מדוע חזרה התורה על איסור מלאכה ביום הכיפורים לפי הפירוש הראשון ברש"י ?
     (כג,לא ברש"י)

________________________________________________________________________________

211. מדוע חזרה התורה על איסור מלאכה ביום הכיפורים לפי הפירוש השני ברש"י ?
     (שם בא"ד או)

________________________________________________________________________________

212. מתי מתחיל הצום לפי שטחיות לשון הפסוק ?
     (כג,לב)

________________________________________________________________________________

213. *
     מה ידוע לך,
     מה דרשו חז"ל על כך ?
     [רמז:
     כל האוכל ושותה…]

________________________________________________________________________________

214. מתי מתחיל חג הסוכות ?
     (כג,לד)

________________________________________________________________________________

215. כמה ימים נמשך חג הסכות לפי הגדרת התורה ?
     (כג,לד)

________________________________________________________________________________

216. כיצד מפרש רש"י את הביטוי:
     "מקרא קדש"
     החוזר בפרשתנו לגבי כל החגים ?
     (כג,לה ברש"י)

________________________________________________________________________________

217. כיצד מפרש רש"י את הביטוי:
     "מקרא קדש"
     הנאמר לגבי יום הכיפורים ?
     (שם ברש"י)

________________________________________________________________________________

218. כיצד מוגדר בפסוק היום השמיני ?
     (כג,לו)

________________________________________________________________________________

219. מה משמעות הביטוי:
     "עצרת"
     ? (כג,לו ברש"י ד"ה עצרת היא)

________________________________________________________________________________

220. לאיזו מלאכה קורא רש"י:
     "מלאכת עבודה"
     ? (כג,לו ברש"י ד"ה מלאכת עבודה)

________________________________________________________________________________

221. מה למדנו מההדגשה:
     "עצרת היא"
     ? (כג,לו ברש"י ד"ה לא תעשו)

________________________________________________________________________________

222. בפסוקי הסיכום של הקרבנות אומרת התורה שההקרבה היא:
     "דבר יום ביומו"
     – איזו הלכה למדנו מכך ?
     (כג,לז ברש"י ד"ה דבר יום ביומו)

________________________________________________________________________________

223. מה כוונת התורה באמרה:
     "תָּחֹגוּ את חג ה'"
     ? (כג,לט ברש"י ד"ה תָּחֹגוּ את חג ה'
     אך בחמשה עשר יום תחגו)

________________________________________________________________________________

224. מה למדנו מזה שהתורה אמרה "אך בחמשה עשר"
     ? (שם בא"ד יכול)

________________________________________________________________________________

225. איזו הוראה לבית הדין הגדול,
     יש בדברי הפסוק שחג הסוכות הוא "באספכם את תבואת הארץ"
     ? (כג,לט ברש"י ד"ה באספכם את תבואת הארץ)

________________________________________________________________________________

226. מה למדנו מזה שנאמר:
     "תחגו …
     שבעת ימים"
     ? (כג,לט ברש"י ד"ה שבעת ימים וראה גם בד"ה אך בחמשה עשר תחגו)

________________________________________________________________________________

227. מדוע נאמר "פרי עץ הדר"
     ולא נאמר:
     "פרי הדר"
     ? (כג,מ ברש"י ד"ה פרי עץ הדר)

________________________________________________________________________________

228. מדוע נקרא עץ האתרוג בשם:
     "עץ הדר"
     ? (כג,מ ברש"י ד"ה הדר)

________________________________________________________________________________

229. מדוע נכתבה המילה:
     "כּפֹּת"
     בכתיב חסר,
     ולא נכתב:
     "כפות"
     ? (כג,מ ברש"י ד"ה כפת תמרים)

________________________________________________________________________________

230. איזו תכונה של עץ ההדס נרמזה בשמו:
     "ענף עץ עבות"
     ? (כג,מ ברש"י ד"ה וענף עץ עבות)

________________________________________________________________________________

231. כיצד מוגדר בלשון התורה,
     מה יש לעשות עם ארבעת המינים ?
     (כג,מ)

________________________________________________________________________________

232. כמה ימים נוהגת מצות הסכה ?
     (כג,מב)

________________________________________________________________________________

233. מי כלול במילים:
     "האזרח בישראל"
     ? (כג,מב ברש"י ד"ה האזרח וד"ה בישראל)

________________________________________________________________________________

234. מה צריך לזכור בזמן הישיבה בסכה ?
     (כג,מג בפסוק וברשי)

________________________________________________________________________________

235. מה צריך משה רבינו לצוות את בנ"י בענין המנורה ?
     (כד,ב)

________________________________________________________________________________

236. מה הקושיא הנסתרת ברש"י בענין הצווי על שמן זית זך ?
     (כד,ב ברש"י ד"ה צו את בני ישראל)

________________________________________________________________________________

237. כיצד מיישב רש"י את הקושיא הנסתרת ?
     (שם ברש"י)

________________________________________________________________________________

238. איזה שמן נקרא:
     "שמן זית זך"
     ? (כד,ב ברש"י ד"ה שמן זית זך)

________________________________________________________________________________

239. מה פרוש המילה:
     "תמיד"
     שנאמר לגבי הדלקת המנורה ?
     (כד,
     ב ברש"י ד"ה תמיד)

________________________________________________________________________________

240. היכן צריך לערוך את הנרות,
     לפי שטחיות לשון הפסוק ?
     (כד,ג)

________________________________________________________________________________

241. מדוע נקראת הפרוכת,
     בשם "פרוכת העדות"
     לפי הפרוש הראשון ברש"י ?
     (כד,ג ברש"י ד"ה לפרוכת העדות)

________________________________________________________________________________

242. מדוע נקראת הפרוכת,
     בשם "פרוכת העדות"
     לפי דרשת רבותינו ?
     (שם בא"ד ורבותינו דרשו)

________________________________________________________________________________

243. מה פרוש:
     "יערוך מערב עד בקר"
     ? (כד,ג ברש"י ד"ה יערך אותו אהרן מערב עד בקר)

________________________________________________________________________________

244. *
     האם מותר לערוך את הנרות במקום של המנורה,
     כשאין מנורה,

     כמו שמותר להקטיר במקום של מזבח הקטרת כשאין מזבח קטרת ?
     מנין ?
     (כד,ד הוכח מלשון הפסוק)

________________________________________________________________________________

245. מדוע נקראת המנורה בשם:
     "המנורה הטהורה"
     לפי הפירוש הראשון ברש"י ?
     (כד,ד ברש"י ד"ה המנורה הטהורה)

________________________________________________________________________________

246. מדוע נקראת המנורה בשם:
     "המנורה הטהורה"
     לפי הפירוש השני ברש"י ?
     (שם בא"ד דבר אחר)

________________________________________________________________________________

247. כמה חלות צריכים לאפות ביום ששי,
     כדי לסדר על השלחן בשבת ?
     (כד,ה)

________________________________________________________________________________

248. מה שיעורה של כל חלה ?
     (כד,ה)

________________________________________________________________________________

249. באיזה אפן היו החלות מסודרות על השלחן ?
     (כד,ו)

________________________________________________________________________________

250. מדוע נקרא השלחן בשם:
     "השלחן הטהור",
     לפי הפירוש הראשון ברש"י ?
     (כד,ו ברש"י ד"ה השלחן הטהור)

________________________________________________________________________________

251. מדוע נקרא השלחן בשם:
     "השלחן הטהור",
     לפי הפירוש השני ברש"י ?
     (שם בא"ד דבר אחר)

________________________________________________________________________________

252. מה היה צריך להניח על השלחן,
     ליד כל אחת משתי המערכות ?
     (כד,ז וברשי ד"ה ונתת על המערכת)

________________________________________________________________________________

253. כמה לבונה היה בכל אחד משני הבזיכים ?
     (שם ברש"י)

________________________________________________________________________________

254. מה תפקיד הלבונה שבשני הבזיכים ?
     (כד,ז וברשי ד"ה לאזכרה)

________________________________________________________________________________

255. מתי צריך לסדר את הלחם על השלחן ? (כד,ח)

________________________________________________________________________________

256. מה צריך לעשות ללחם שסולק מן השלחן ? (כד,ט)

________________________________________________________________________________

257. מה קרה לפי פשט הפסוק: "ויצא בן אשה ישראלית…" ? (כד,י)

________________________________________________________________________________

258. מה פרוש: "ויצא" – מהיכן יצא לפי הפירוש הראשון ברש"י ? (כד,י ברש"י ד"ה ויצא בן אשה ישראלית)

________________________________________________________________________________

259. מה פרוש: "ויצא" – מהיכן יצא לפי הפירוש השני ברש"י ? (שם בא"ד רבי ברכיה אומר)

________________________________________________________________________________

260. מה פרוש: "ויצא" – מהיכן יצא לפי הפירוש השלישי ברש"י ?
     (שם בא"ד ומתניתא אומר)

________________________________________________________________________________

261. מי היה אביו של "בן הישראלית"
     ? (כד,י ברש"י ד"ה בן איש מצרי)

________________________________________________________________________________

262. מה למדנו מדברי הפסוק:
     "בתוך בני ישראל"
     ? (כד,י ברש"י ד"ה בתוך בני ישראל)

________________________________________________________________________________

263. על מה היתה המריבה בין בנו של המצרי,
     לבין היהודי ?
     (כד,י ברש"י ד"ה וינצו במחנה)

________________________________________________________________________________

264. מה עשה בן המצרי באמצע המריבה ?
     (כד,יא ברש"י ד"ה ויקב)

________________________________________________________________________________

265. מדוע פרסמה התורה את שמה של אם המקלל ?
     (כד,יא ברש"י ד"ה למטה דן)

________________________________________________________________________________

266. מדוע היה צריך לאסור את המקלל,
     ולא דנו אותו מיד ?
     (כד,יב וברשי ד"ה בסוף דבריו אבל במקלל)

________________________________________________________________________________

267. מה הרמז בשמה – למעשיה ?
     (כד,יא ברש"י ד"ה שלמית וד"ה בת דברי)

________________________________________________________________________________

268. מדוע נזכר מאיזה שבט היתה אם המקלל ?
     (כד,יא ברש"י ד"ה למטה דן)

________________________________________________________________________________

269. מדוע היה צריך לאסור את המקלל,
     ולא דנו אותו מיד ?
     (כד,יב וברשי בסוף דבריו אבל במקלל)

________________________________________________________________________________

270. מה עונשו של המקלל ?
     (כד,יד)

________________________________________________________________________________

271. מי צריך לסמוך על ראש המקלל ?
     (כד,יד ברש"י ד"ה השומעים וד"ה כל)

________________________________________________________________________________

272. מה צריך להגיד למקלל בשעת הסמיכה ?
     (כד,יד ברש"י ד"ה את ידיהם)

________________________________________________________________________________

273. מה פרוש:
     "ורגמו אותו כל העדה"
     ? (כד,יד ברש"י ד"ה כל העדה)

________________________________________________________________________________

274. מה עונשו של המקלל במזיד כשלא התרו בו ?
     (כד,טו וברש"י)

________________________________________________________________________________

275. האם נענש במיתה,
     המקלל את מי ששמו רחום ?
     מנין ?
     (כד,טז ברש"י ד"ה ונוקב שם)

________________________________________________________________________________

276. מה העונש הקבוע לדורות למקלל ?
     (כד,טז)

________________________________________________________________________________

277. מה עונשו של רוצח ?
     (כד,יז)

________________________________________________________________________________

278. מה למדנו מזה שנאמר:
     "כי יכה כל
     נפש אדם"
     ? (כד,יז ברש"י)

________________________________________________________________________________

279. מה דינו של רוצח בהמה ?
     (כד,יח)

________________________________________________________________________________

280. *
     הוכח שכאשר כתוב:
     "זה תחת זה",
     אין הכוונה בהכרח לנקמה מדוייקת אלא יתכן שהכוונה לתשלומין!
     (ע"פ כד,יח)

________________________________________________________________________________

281. מה נראה משטחיות הפסוק,
     מה עונשו של חובל בחבירו ועשה בו מום ?
     (כד,יט)

________________________________________________________________________________

282. מה בארו על כך חז"ל ?
     (כד,יט ברש"י)

________________________________________________________________________________

283. *
     מדוע לדעתך כתוב הפסוק בסגנון כזה,
     שנראה שכן עושים לו בדיוק כמו שעשה,
     בעוד שבפועל עליו לשלם !
     (רמז:
     בדיני שמים,
     אם יתחמק,
     יקבל מידה כנגד מידה)

________________________________________________________________________________

284. מה למדנו מדברי הפסוק:
     "ומכה בהמה ישלמנה",
     נוסף על דברי הפסוק לעיל:
     "ומכה נפש בהמה ישלמנה"?
     (כד,כא ברש"י ד"ה ומכה בהמה ישלמנה)

________________________________________________________________________________

285. לפי מה שלימד אותנו רש"י,
     שאם לא נאמר "מַכֶּה נפש",
     אלא רק:
     "מַכֶּה"
     – הכוונה שלא הרג,
     כיצד מתפרשים דברי הפסוק:
     "ומכה אדם יומת"
     ? (כד,כא ברש"י ד"ה ומכה אדם יומת)

________________________________________________________________________________

286. מה הדבר הראשון שלמדנו מהסמיכות בין "מכה אדם יומת"
     לבין "מכה בהמה ישלמנה"
     ? (שם ברש"י בא"ד ובא להקישו למכה בהמה)

________________________________________________________________________________

287. מדוע היתה "הוה אמינא"
     לומר שיש עונש מות על מכה אביו ואמו לאחר מיתה,
     שלכן צריכים ללמד מהקש שרק במכה מתים יש עונש מיתה ?
     (שם בא"ד לפי שמצינו)

________________________________________________________________________________

288. מה הדבר השני שלמדנו מהסמיכות ?
     (שם בא"ד ומה בהמה בחבלה)

________________________________________________________________________________

289. מה ההבדל במשפט,
     בין יהודי שנולד יהודי,
     לבין גר ?

________________________________________________________________________________

290. מה הסיבה לכך,
     לפי רש"י ?
     (כד,כב ברש"י)

________________________________________________________________________________

291. מה עשו למקלל לפי רש"י ?
     (כד,כג ברש"י)

________________________________________________________________________________