גמרא, ברכות כו – מבחן

מ
בחן בגמרא בכתב – ברכות כו.

1. דעת רבי יהודה במשנה לגבי סוף זמן תפילת שחרית היא:

1. עד חצות.

2. עד פלג המנחה.

3. כל היום.

4. עד ארבע שעות.

2. לגבי איזו מן התפילות אין מחלוקת במשנה:

1. שחרית. ג ערבית

2. מוסף. ד. מנחה.

3. המחלוקת במשנה בין רבי יהודה שאומר עד ארבע שעות ותנא קמא שאומר עד חצות היא לגבי:

1. תפילת שחרית. ג. תפילת מוסף.

2. תפילת מנחה. ד. תפילת ערבית.

4. איזו מבין התפילות הבאות אינה נזכרת במשנה:

1. שחרית. ג. ערבית.

2. נעילה. ד. מוסף.

5. התפילה שאין לה קבע היא:

1. תפילת שחרית. ג. תפילת מוסף.

2. תפילת מנחה. ד. תפילת ערבית.

6. פירוש המילים "אין לה קבע"
הוא:

1. אין לתפילה זו מקום קבוע.

2. אין לתפילה זו נוסח קבוע.

3. אין לתפילה זו שליח ציבור קבוע.

אין לתפילה זו זמן קבוע.

7. הסתירה שבין המשנה שלנו לבין הברייתא שמביאה הגמרא היא:

1. במשנה שלנו יש מחלוקת בין רבי יהודה לתנא קמא ובברייתא אין מחלוקת כלל.

2. במשנה שלנו נאמר שאפשר להתפלל שחרית עד חצות ובברייתא נאמר שחייבים להתפלל עם הנץ החמה.

3. במשנה שלנו דנים לגבי סוף זמן תפילת שחרית ובברייתא דנים לגבי סוף זמן קריאת שמע של שחרית.

4. אין בכלל סתירה בין המשנה שלנו לברייתא.

8. תשובת הגמרא לסתירה שבין המשנה לברייתא היא:

1. ותיקין מקפידים להתחיל תפילת שחרית מיד עם תחילת זמנה שהוא עם הנץ החמה ושאר אנשי העולם יכולים ורשאים להתפלל תפילת שחרית אפילו עד חצות היום.

2. ותיקין חייבים להתפלל תפילת שחרית עד חצות ושאר העולם מיד עם הנץ החמה.

3. ותיקין צריכים להתפלל לפני חצות היום ושאר העולם יכולים גם לאחר חצות.

4. הסתירה לא באה על פתרונה בדברי הגמרא.

9. שכר תפילה בזמנה מקבל מי ש:

1. התפלל שחרית לאחר חצות היום.

2. מתפלל את התפילה בזמנה הקבוע.

3. מי שמתפלל כל היום.

4. מי שמתפלל תפילה שחרית בזמנה של תפילת מנחה.