א.
הָעורְבִים הַיּוצְאִים מִן הַבְּרושִׁים
עִם שַׁחַר מִסְתַּנְּנִים כִּרְעוּלֵי פָּנִים.
צְרָחות בִּגְרונָם בְּעֵת הִסְתָּעֲרוּתָם
עַל שְׁכוּנָתִי שֶׁעֲדַיִן מְנֻמְנֶמֶת.
ב.
רוּחַ פּורַעַת בְּעָלִים יְבֵשִׁים
הַנֶּעֱרָמִים בַּמִּדְרָכות
וּלְארֶךְ אַבְנֵי שָׂפָה
כָּעֲרֵמות חֶלְקֵי אָדָם
בְּעֵת פִּגּוּעַ הִתְאַבְּדוּת.
ג.
סַפְסְלֵי הָרְחוב בִּשְׁכוּנָתִי תְּפוּסִים
הַזְּמַן הֵבִיא אֲנָשִׁים מְבֻגָּרִים
עִם מַקְלות הֲלִיכָה שֶׁעורָם נִסְדָּק,
שְׁחוּקִים בְּמַחְשָׁבות וּרְצונות
כְּגִזְעֵי עֵצִים שֶׁבַּשְּׂדֵרָה,
תְּנוּמָתָם אֲרָעִית נִים וְלא נִים
תִּיר וְלא תִּיר כְּחָתוּל הָעוצֵם
עֵינַיִם בְּצֵל הָאִילָנות
יָשֵׁן וְדָרוּךְ לְכָל צְלִיל.
ד.
נותַרְתִּי עִם עַצְמִי בִּרְחובות
לא מֻכָּרִים סַבָּא הַהולֵךְ
לְאִבּוּד בְּתוךְ עַצְמו,
חָשׂוּף בִּפְנֵי כָּל רוּחַ חֲרִישִׁית
אֲנִי,עורִי,עַצְמותַי,וְכָל הַיֶּתֶר.
|
