בס"ד דברים
פרק
ה'
–
– הרב שמואל רוזנברג
נושא:
דברים,
פרק ה: הבנה ברש"י
מחבר:
הרב שמואל רוזנברג
כיתות:
ד–ט
תרי"ג מצוות בעשרת הדברות
|
תרמילון |
המצוות המתאימות לדבר |
הדבר |
|
|
ואהבת לרעך כמוך, |
|
|
א |
|
|
|||
|
|
|||
|
|
|||
|
|
|||
|
איסור עדות שקר, |
|
|
ב |
|
|
|||
|
|
|||
|
איסור גניבת נפשות, |
|
|
ג |
|
|
|||
|
|
|||
|
דיני נישואין, איסורי כלאיים, איסורי עריות. |
|
|
ד |
|
|
|||
|
|
|||
|
איסור שפיכות דמים,הקמת בתי דין, |
|
|
ה |
|
|
|||
|
|
|||
|
כיבוד הורים ומורים, |
|
|
ו |
|
|
|||
|
|
|||
|
שמירת שבת ויו"ט, |
|
|
ז |
|
|
|||
|
|
|||
|
איסור שבועה, איסור נדר. |
|
|
ח |
|
|
|||
|
|
|||
|
עבודה זרה, התבוללות, |
|
|
ט |
|
|
|||
|
|
|||
|
ואהבת את ה', |
|
|
י |
|
|
|||
|
|
התאמת המשפטים לדברות
|
המשפטים |
המשפט המתאים |
הדבר |
|
|
לְשַׁקֵּר זֶה מְאוֹד לֹא יָפֶה, |
|
|
א |
|
|
|||
|
|
|||
|
אֲנִי מִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לִי, |
|
|
ב |
|
|
|||
|
|
|||
|
אֵינֶנִּי לוֹקֵחַ חֵפֶץ בְּלִי רָשׁוּת, |
|
|
ג |
|
|
|||
|
אָנוּ בְּנֵי מְלָכִים, |
|
|
ד |
|
|
|||
|
|
|||
|
אֱלֹקֵינוּ עַל קַיִן כָּעַס מְאוֹד כְּשֶׁרָצַח אֶת אָחִיו הֶבֶל, |
|
|
ה |
|
|
|||
|
|
|||
|
מִצְוָה יְקָרָה אוֹתָנוּ צִוָּהּ הָאֱלֹקִים לִשְׁמוֹעַ בְּקוֹל הַהוֹרִים. |
|
|
ו |
|
|
|||
|
|
|||
|
עַל יַד נֵרוֹת הַקֹּדֶשׁ, |
|
|
ז |
|
|
|||
|
|
|||
|
אֶת שֵׁם הָאֱלֹקִים, |
|
|
ח |
|
|
|||
|
יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים שֶׁלא מְבִינִים, |
|
|
ט |
|
|
|||
|
|
|||
|
אֱלֹקִים שֶׁלִּי הוּא לא רַק בַּשָּׁמַיִם. |
|
|
י |
|
|
|||
|
|
|||
|
|
|||
|
|
|||
|
|
הבנה ברש"י
(ג)
לֹא אֶת אֲבֹתֵינוּ כָּרַת יְהֹוָה אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת כִּי אִתָּנוּ אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹּה הַיּוֹם כֻּלָּנוּ חַיִּים: (ד)
פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר יְהֹוָה עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ:
רש"י
(ג)
לא את אבותינו – בלבד כרת ה'
וגו'
כי אתנו וגו':
(ד)
פנים בפנים –
אמר רבי ברכיה,
כך אמר משה:
אל תאמרו אני מטעה אתכם על לא דבר – כדרך שהסרסור עושה בין המוכר ללוקח,
הרי המוכר עצמו מדבר עמכם:
אבן עזרא
(ד)
פנים בפנים –
בלא אמצעי….
|
|
(יב)
שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ:
רש"י
(יב)
שמור – ובראשונות הוא אומר:
זכור ! שניהם בדבור אחד ובתיבה אחת נאמרו,
ובשמיעה אחת נשמעו:
כאשר צוך –
קודם מתן תורה במרה:
סדור תפלה –
סדר קבלת שבת
שָׁמוֹר
וְזָכוֹר בְּדִבּוּר אֶחָד.
הִשְׁמִיעָנוּ
אֵל הַמְיֻחָד. יְ–הֹ–וָ–ה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה. לְכָה דוֹדִי לִקְרַאת כַּלָּה. פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה:
|
|
(טו)
וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת:
רש"י
(טו)
וזכרת כי עבד היית וגו'
– על מנת כן פדאך,
שתהיה לו עבד ותשמור מצותיו:
|
|
(טז)
כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ:
רש"י
(טז)
כאשר
צוך – אף
על כיבוד אב ואם נצטוו במרה.
שנאמר:
שם
שם לו חק ומשפט:
|
|









