בס"ד

נושא
הדף:
הלכה,
הלכות
שבת,
פניני
הלכה
שבת
א'
/ שאלות
חזרה
– תוכנית
כיתה
ח'

מחבר:
אלמוג וגנר

מיועד
לכיתות:
ז
–יב

קווים מנחים לתוכנית הלימוד /
פניני הלכה שבת א'

תוכנית כיתה ח'

למן הלכות בישול ועד להלכות בורר

תוכנית הלימוד

תוכנית הלימודים מיועדת עבור כיתות
ז–ח בחטיבת הביניים.
במקור נכתבה התוכנית עבור תלמידי בישיבה התיכונית פ"ת שע"י ישיבת ההסדר,
אולם התוכנית שימשה מאז תלמידים רבים בישיבה וחוצה לה.

אחת הנקודות המייחדות את סדרת פניני הלכה של הרב מלמד היא העובדה כי מחד הלשון בהירה, נהירה לקורא, השיח אקטואלי ורלבנטי למצבים בהם הוא נתקל בשגרת חייו.
מאידך, אין הלימוד נשאר ברובד הפשט והוא מותיר ביד הקורא את נקודות העומק והטעם של הסוגיא,
נותן בידיו כלים והבנה מעמיקה יותר בדקויות השונות שבסוגיא וזאת מבלי להכניסו לגמרי לתוך הלימוד עצמו ומורכבותו.

הלימוד מספרי פניני הלכה של הרב מלמד מקל על הקורא מחד,
מסיר בפניו מכשולים רבים בדרכו לידיעת ההלכה.
מאידך,
היכולת להקל על הרובד הראשוני של סגנון הכתיבה, הניסוח והעימוד, מאפשרים לקורא ולמורה לדלג על רובד הקריאה וההבנה הבסיסית ולעבור לרובד העמקה. אין הדברים צריכים להינתן בשיעור – שהרי כל קורא הלומד בישיבה תיכונית מסוגל לקראם בעצמו,
אולם השאלות העולות מן הכתובים גורמות לו להעמיק כאילו נכח בשיעור.

מטרת השאלות

כדי שהדברים לא יוותרו 'באוויר',
כדי שיהיה לדברים ביסוס, יכולת לשינון, העמקה,
ניתוח והשלכה על מצבים אחרים השונים במעט מן הדוגמאות המובאות הבאתי בפני תלמידי שאלות המלוות את הלימוד – השאלות בחלקן מיועדות לחזרה ולסיכום.
בחלקן – מיועדות להעמקה, לחידוד והבנת הדקויות שבין ההלכות.
המטרה היא שבלימוד ההלכה לא יפעל רק כוח השינון,
אלא גם כוח המחשבה, האינטליגנציה,
ואחריה יבוא גם הלב ליישם את הדברים.

סגנון הכתיבה

הכותרות

כל דף פותח בכותרת כללית המספרת כי הדף הינו אמצעי לליווי,
הוא אינו מחליף את העיון בספר, אין מטרתי לחלק את הדף ושהתלמידים יענו על השאלות בלבד, מטרתי היא שהתלמידים יקראו את כל הפסקאות הרלבנטיות לעיונם והשאלות יעזרו להם לסכם את עיונם.

לאור כך, מטרת כותרות המשנה הן לאפשר ללומד 'להתאפס'
למיקום המתאים בספר – הפרק והפסקה הרלבנטיים לעיונו. הכותרות הועתקו והותאמו לכותרות שבספר במטרה להתאים את הליווי הנ"ל.

דף ליווי ללימוד ההלכה/
פניני הלכה שבת א'

פרק א'- ההכנות לשבת

ששת
ימים
ושבת

מה הקשר בין ימות החול והשבת? הרב מלמד ממשיל זאת לגוף ונשמה, הסבר את המשל

השאלות

השאלות אינן חוזרות באופן מלא על הדברים האמורים בכתוב.
המטרה היא שהתלמידים את מירב מיומנויות הלמידה שלהם לצורך שיחזור החומר,
גריסתו,
עיבודו וסיכומו. בשאלות מסוימות, מתוך מחשבה כי חשוב מאוד כי נפגיש את עולם ההלכה עם עולמם הרוחני והפיזי של תלמידינו, אני מבקש מהם לחוות דעה,
להיות שותפים אל הדיון ולהביע את דעתם בשיח ההלכתי – איזו דעה הכי גרמה לתחושות ההזדהות שלהם,
מדוע וכדו'.

התוכנית לכיתה ח'

התוכנית מיועדת כאמור ללימוד עצמי במסגרת שבועית.
לצורך כך נערכו 16 דפים לכיתה ח'
העוסקים מיסודות הלכות שבת ועד להלכות בישול.
הרעיון המרכזי בכיתה ח' הוא המשך העיסוק בהלכות בישול (לצורך כך הדפים הראשונים מיועדים לחזרה מהירה על תחילת הפרק שנלמד בשנה שעברה).
מתוך העיסוק בהלכות בישול וביסודות הרבים שעולים מכך בהמשך השנה ממשיכה התוכנית לפי סדר הפרקים להלכות הוצאה,
עירובין,
כיבוס ברירה ועוד.

בתוכנית משולבים שבועות חזרה וכן מבחני חזרה.
ידועים דברי חז"ל על חשיבות החזרה והשינון ועוצמת דבריהם אף מתחדדת כאשר העיסוק הוא בעולמה של ההלכה.
המבחן ניתן לעשותו עם ספר פתוח כאשר המטרה במבחן זה היא להחדיר לתלמיד את ההכרה כי במידה ויתקל בשאלה בשבת –
יוכל לפנות אל הספר ואל העקרונות שלמד בכיתה וחיש מהרה ימצא את פתרונו.
לכן אני ממליץ לקצוב את המבחן בזמן כדי לחדד את אפקט השליטה. ניתן גם, לעשותו בלי ספר פתוח ואז המוטיב המרכזי יהיה של שינון והטמעה.

אני מקווה כי הדברים יהיו לברכה ולרצון ויוסיפו תועלת בקרב מורים ותלמידים, שעולם ההלכה יעשה לנדבך בסיסי בעולמם שלהם והם יחושו בו כבשלהם.

בס"ד מר –חשוון התשס"ח דף 1

­דף
ליווי
ללימוד
ההלכה
/
פניני
הלכה
שבת
א'

פרק ח'
– הלכות בישול

בשמחה רבה אנו חוזרים ללמוד הלכות שבת.
השנה אנו נמשיך בהלכות בישול בהם פסקנו בסוף השנה שעברה.
את ראשית לימודנו נקדיש לחזרה.

כללי הלכות בישול

1. מה ההגדרה של מלאכת בישול?
   האם יש הבדל בין אפיה,
   צליה או חימום?

האם מותר לבשל במחבת שהתחממה מהשמש? (האדם לא הבעיר אש)?מדוע?

האם מותר לבשל במיקרוגל? מדוע?

מים מדוד חשמל

2. מותר להדליק את הבוילר לפני שבת ולהשתמש במים החמים בשבת?

מה הבעיה בזה?
הרי כיבו את הבוילר!

מתי יהיה מותר להשתמש בהם?

במה תלויה השאלה האם ניתן להשתמש בדוד שמש? הסבר!אם מתחממים מהשמש –

כך סוברים –

אם מתחממים מתולדות שמש –

כך סוברים –

בישול אסור,
חימום מאכל מבושל מותר

3. מתי עובר אדם על איסור בישול בשבת?
מדוע?

האם מותר לחמם מאכל מבושל?

הדגם – כיצד תשפיע עלינו ההלכה האם מאכל מבושל כל צורכו – אדם פתח סיר המונח על הפלטה –

אם המאכל שבו מבושל כל צרכו –

אם לא –

חמין עם עצמות

4. האם חמין עם עצמות נחשב מבושל כל צורכו או לא? הצג הדעות השונות – לרב אוירבאך –

לדעת הרב פיינשטיין?

חום שהיד סולדת בו

מהו גדר חום שהיד סולדת בו? מה הוא קובע?

מה צדדי הספק בהגדרת חום זה?מחד –

מאידך –

בישול בתבשיל נוזלי ומנהג הספרדים

מה המחלוקת לגבי הכלל "אין בישול אחר בישול"?

מה הטעם לחלק בין מאכלים נוזליים ויבשים?

מה דעת הרמב"ם,
רשב"א ור"ן –

מה דעת רש"י,
רא"ש –

כמי פסק השו"ע (ספרדים)?

מה אם רוב המאכלים שבסיר מוצקים, אך יש שם רוטב?

כיצד נוהגים התימנים לגבי חימום מרק בשבת (רמב"ם)?

כיצד האשכנזים (רמ"א)?

מה יעשה ספרדי המתארח אצל אשכנזי/ אשכנזי אצל תימני?

הנחת מים במקום שעלולים להתחמם

הסבר את מחלוקת רש"י ותוספות, האם מותר להניח מים במקום שעלולים להתחמם?

לדעת רש"י –

לדעת תוספות –

כלי ראשון,
שני ושלישי

2. מהו כלי ראשון?

מהו כלי שני?

מה הטעם להבדל ההלכתי ביניהם?

מיהם יוצאי הדופן בהם נחוש גם בכלי שלישי?הדגם!

בהצלחה!

בס"ד מרחשוון התשס"ח דף 2

­דף
ליווי
ללימוד
ההלכה
/
פניני
הלכה
שבת
א'

פרק ח'
– הלכות בישול

הכנת תה בשבת

1. מדוע אין להכניס שקיק תה לכלי שני?
   הרי אין בו בישול?

מה הפתרונות להכנת תה בשבת?

מה יעשה הרוצה לצאת ידי חובת כל השיטות?

עירוי מים רותחים לתוך כוס רטובה

2. מה הבעיה במזיגת מים מהמיחם הרותח לכוס רטובה?

מדוע יש המקילים בדין זה?

האם גוש חם מבשל?

3.מה צדדי המחלוקת בהתייחסות לגוש – האם הוא מבשל?

למה שגוש יבשל?
הסבר מהו גוש!

הדגם מהו גוש –

ממה יש להזהר להלכה?

בישול אחר אפיה וכדומה

4.הסבר את צדדי המחלוקת ביחס לבישול אחר אפיה?הצג הדעות השונות – לראבי"ה וחלק מן הפוסקים הספרדים –

לדעת ר' אליעזר ממיץ (בעל היראים), אשכנזים והבן איש חי?

מגיס

מהו מגיס?

מתי מותר להגיס?
הדגם!

בהצלחה!

בס"ד כסליו התשס"ח דף 3

­דף
ליווי
ללימוד
ההלכה
/
פניני
הלכה
שבת
א'

פרק ח'
– הלכות בישול

האם מותר להוסיף מים רותחים לתבשיל שעל הפלטה כדי שלא ישרף?

1. מה ניתן לעשות אם כל הנוזלים שבתוך הסיר התאדו והתבשיל עומד להשרף?

לדעת הרמ"א –

לדעת השו"ע –

ממה חושש השו"ע?

הפיכת מים לקרח ורוטב מוקפא לנוזלי

2. האם מותר לחמם רוטב פטריות קפוא?לכאורה –

מדוע יש לאסור?

האם מותר להפשיר קרח?

יש שאסר מחשש ל –

אולם לדעת רוב הפוסקים הדבר מותר בתנאים מסוימים:

האופן האסור –

נאסר מחשש ל –

האופן המותר –

האם מותר להקפיא מים?

מדוע יש המקילים גם לאשכנזים?

האם מותר להכניס קרח לכוס קולה (נמס),
הסבר מדוע זה קל יותר?

דין השהיית תבשיל בערב שבת על אש גלויה

3.מדוע שלא נתיר להשאיר את הסיר על האש מערב שבת? מה החשש?

מדוע שלא נתיר להשהות את התבשיל על כיריים חשמליות?

מדוע אין לטעון שאין חשש שיבואו להגביר את האש?

א.

ב.

ג.

מתי לא קיים החשש שיבוא האדם להגביר את האש?

א.

ב.

האם יהיה מותר להשהות על האש תבשיל שעדיין אינו מבושל לחלוטין?
פרט!

אם מבושל חלקית –

אם אינו מבושל כלל –

השהייה על אש מכוסה

4.מהו העיקרון ההלכתי שעל פיו אנו מחממים היום מאכל שלא התבשל כראוי מער"ש על פלטה?

מדוע אין כפתורים לויסות הטמפרטורה בפלטה של שבת?

בהצלחה!

בס"ד טבת התשס"ח דף 4

­דף
ליווי
ללימוד
ההלכה
/
פניני
הלכה
שבת
א'

פרק ח'
– הלכות בישול

הנחה והחזרה בשבת

1. מהי השהיה?

מה החששות שעלולים להתעורר במצב זה?

2. מה היו ההגדרות בעבר?

א. סיר שכבר מונח על הכירה –

ב. סיר שלא היה מונח על הכירה –

ג. אם שמו חוצץ בין הכירה והסיר –

3. מה ההתייחסות שלנו כיום אל הפלטה? הסבר בכל דעה מדוע, איך התייחסו לטס הנחושת!

א. הדעה המחמירה –

ב. הדעה המקילה לגמרי –

ג. דעת רוב הפוסקים –

תנאי החזרה

4. מהי החזרה?

מהם תנאי ההחזרה המותרת? מדוע!

א.

ב.

ג.

ד. לדעת השו"ע:

ה. לדעת הרמ"א:

ו.

היאך מותר לחמם מאכלים בשבת

5.באילו תנאים או מצבים נתיר לחמם מאכלים בשבת? הסבר!

א.

ב.

ג.

ד.

ה.

ו.

דינים בהנחה והחזרה

האם מותר להעביר את הסיר ממקום אחד על הפלטה למקום אחר (חם יותר)?הסבר!

האם מותר להעביר מפלטה לפלטה אחרת? הצג את הדעות השונות:

האם ניתן לחמם מאכלים בשתי קומות על הפלטה (מחוסר מקום) ולהחליף ביניהם?

א.

ב.

בהצלחה!

בס"ד אדר א'
התשס"ח דף 5

­דף
ליווי
ללימוד
ההלכה
/
פניני
הלכה
שבת
א'

פרק ח'
– הלכות בישול

השהיית תבשילים בתנור אפיה חשמלי

1. התנור החשמלי לא היה קיים בתקופת התלמוד,
   כיצד עלינו להתייחס אליו מבחינה הלכתית ומדוע?

מה המשמעויות של ההשוואה לדין זה?

א. מאכלים שאינם ראויים לאכילה –

ב. מאכלים ראויים לאכילה –

מה הפעולה המקבילה לקטימה בתנור שלנו?

לרוב הפוסקים –
מטרת הקטימה –

ולכן בתנור –

לחלק מן הפוסקים – מטרת הקטימה –

ולכן בתנור –

מה הבעיה שעלולה להיווצר בפתיחת דלת התנור?

מה הבעיה בתנור בו פועל תרמוסטט?

כיצד ניתן להקל בדבר זה?

האם מותר להחזיר תבשילים לתוך תנור האפיה

4. מדוע אסרו פוסקים רבים להחזיר מאכל מבושל לתוך התנור?

איזה פיתרון יהיה בכל זאת אפשרי?

מדוע?

מה הרעיון מאחורי הדעות המקלות בהחזרה לתנור?
במה שונה התנור שלנו מהכירה שבתקופת הגמרא?

האם ההיתר נכון גם לגבי הכנסת תבשיל קר (שבושל בעבר) לתנור?
מדוע?

האם ניתן לשים את התנור על שעון שבת?

מדוע חייבים במצב זה לשים את המאכלים בתנור לפני תחילת פעולתו?

כללי הטמנה

כיצד בתקופת חז"ל (כאשר לא היה שעון שבת)
היה ניתן לשמור על חום התבשיל?

א.

ב.

מהם האיסורים בדין הטמנה?

א. בערב שבת –

ב. בשבת –

האם מותר להטמין בדברים ששומרים על החום ואינם מוסיפים חום (שמיכה)?
נמק!

1. בערב שבת –

2. בשבת –

דין כיסוי הסירים שעל הפלטה במגבת

האם מותר לכסות את הסיר שעל הפלטה כדי להיטיב את חומו?

הדין יהיה מותר כאשר:

או –

הדין יהיה אסור כאשר:

משום ש –

הדרן עלך הלכות בישול!!

בס"ד אדר א'
התשס"ח דף 6

­דף
ליווי
ללימוד
ההלכה
/
פניני
הלכה
שבת
א'

פרק ט'
– מבעיר ומכבה

מלאכת הבערה

1. היכן היתה הבערת אש במלאכת המשכן?

מדוע הוזכרה מלאכת ההבערה פעם יתירה על לט' אבות המלאכה?

2. במה גדולתה של האש? מדוע נבחרה להיות דוגמא?

3. מדוע ההבערה אסורה?
שהרי "כל המקלקלין פטורין"!

פרטי הלכות הבערה

4. מה הגדר לעבור על מלאכת מבעיר?

האם יש בעיה להשתמש בשבת בבגדים סינטטיים (מהחיכוך עלולים להיוצר ניצוצות)? הסבר!

האם הגברת אש אסורה?

מה ההבדל בין שבת ובין יו"ט?

האם מותר להגביר את האש בצורה עקיפה (לפתוח חלון או דלת שיפיחו אויר בגחלים)?

גזירת חכמים שלא לקרוא לאור הנר

5. הסבר – מה הטעם לגזירה זו?

מדוע לשניים מותר לקרוא לאור הנר?

האם הדין זהה גם היום?
(לאור נורה חשמלית)
מה ההבדל?

האם יהיה הבדל כאשר ניתן לשנות את חוזקה של הנורה (לעמעם או להגביר)?
מדוע?

מהו נר פראפין?
מדוע שונה דינו?

מלאכת מכבה ובאור 'מלאכה שאינה צריכה לגופה'

כיצד נלמדה מלאכת מכבה מן המשכן?

מהי מלאכת מחשבת?

מה דינו של אדם שלא נמלאה כוונתו?

מהי מלאכה שאינה צריך לגופה?הדגם!

מה דינה? האם אסורה? מדאורייתא או מדרבנן?
(הצג הדעות השונות)

בהצלחה!

בס"ד אדר א'
התשס"ח דף 7

­דף
ליווי
ללימוד
ההלכה
/
פניני
הלכה
שבת
א'

פרק ט'
– מבעיר ומכבה

דין שריפה המכלה ממון

1. פורצת שריפה בבית – מה סדר השאלות שעלינו לשאול (ולעשות)?

אם נשקפת ממנה סכנת נפשות –

אם עומדת להרוס את הבית (אך כולם יצאו ממנו) –

האם מותר להוציא את החפצים מן הבית הבוער?

מה מותר להוציא?

באיזה אופן יוכל להציל את בגדיו וחלק מרכושו?

האם יוכל להציל כסף (מוקצה?!)
ורכוש?

האם דיירי הבתים הסמוכים יכולים להציל את ממונם? מה ההבדל?

איך ניתן "לגרום"
לכיבוי השריפה?

מדוע באופן זה תהיה מלאכת הכיבוי מותרת?

כיבוי אש במקום פיקוח נפש

2. אם פרצה אש בקומה העליונה של הבניין ורק עכשיו שמת לב…
האם מותר להתקשר בשבת להזמין את מכבי האש?

האם כדי להזמין את מכבי האש צריך לבדוק האם נותרו במקום דיירים?

מחבלים הדליקו טרקטור ביישוב, מדוע ניתן לכבות – הרי אין כאן פיקוח נפש?

כיבוי למניעת נזקי גוף מרבים

3. באיזה מקרה נחשבת מלאכת כיבוי השריפה –
"מלאכה שאינה צריכה לגופה?

לסיכום:
באילו מצבים יש היתר לכבות אש או לגרום לכיבויה?

א.

ב.

ג.

דינים הקשורים לנר שבת

האם מותר לפתוח חלון או דלת בעוד נרות השבת דולקים? במה זה תלוי?

אם הדליק נרות כנגד החלון והתחילה לנשב רוח חזקה,
האם יסגור את החלון (לכאורה מחזק את האש!)?

בהצלחה!

בס"ד שם התלמיד:________________

מבחן בהלכה /
פניני הלכה שבת,
פרקים ח –ט

בס"ד אדר א'
התשס"ח דף 8

­דף
ליווי
ללימוד
ההלכה
/
פניני
הלכה
שבת
א'

פרק י'
– מדיני חשמל בשבת

נורה וגוף חימום ומכשירים חשמליים

3. במשכן לא היה חשמל? מדוע בכל זאת הוא נאסר כיום? ציין את השיטות השונות:

2. מדוע יש הסוברים שהמדליק מנורה עובר על מלאכת מבעיר?
הרי מבעיר עושה זאת כדי לצרף (לחזק)
את הברזל!

3. מה יהיה הדין במנורת פלואורסנט או שאר מכשירים חשמליים שאין בהם חוט להט?
ציין את הדעות השונות ואת הקשיים שלהן:

א. חזון איש:

קושיות:

ב. הר אוירבאך –

4. מה לדעת הרב אוירבאך ההבדל בין הדלקת נורה רגילה ובין הדלקת נורה פלואורסנטית?

טלפון,
רמקול,
מכשיר שמיעה,
מעליות

5. מדוע אין להשתמש בטלפון בשבת?

שלומי קיבל שיחה במוצ"ש מהודו, שם עדיין שבת בשעה זו,
האם ניתן לענות לשיחה?

מה הבעיה להשתמש ברמקול בשבת,
הרי הוא חובר לפני שבת וכך יוכלו להאזין לדרשה טוב יותר!

כיצד, אם כן, הותר לכבדי שמיעה להשתמש במכשיר שמיעה?

מה ההתלבטות לגבי שימוש במעלית שבת?

לדעת הרב אוירבאך –

לדעת הרב הלפרין –

שימוש בחשמל המיוצר בשבת

6. כיצד אנו יכולים להשתמש בחשמל המיוצר בשבת על ידי יהודים? הרי אסור ליהנות מחילול שבת!

מדוע יש הנוהגים שלא להשתמש בשירותי חברת החשמל בשבת (ולהיעזר בגנראטור)?

שעון שבת

7. האם ניתן להאריך את השעה בשעון השבת?

יש הסוברים ש –

וטעמם –

יש הסוברים ש –

וטעמם –

מהי דעת הרב אוירבאך –הסבר!

מהי פסיקתו?

כפתור ויסות לתרמוסטט

8. אדם שכיוון את התרמוסטט לחמם את הבית,
להפתעתו יצאה השמש בשבת וכעת הוא מעוניין לשנות את הטמפ' – מה יעשה?

קירוב פעולת שעון השבת

9. האם ניתן להקדים את כיבוי האור ע"י קירוב השעון שבת?

מה ההבדל בין התיקון להקדים את שעון השבת ובין התיקון לאחרו?

מה יהיה הדין במצב דחק או למען חולה?

בהצלחה!

בס"ד אדר ב'
התשס"ח דף 9

­דף
ליווי
ללימוד
ההלכה
/
פניני
הלכה
שבת
א'

פרק י'
– מדיני חשמל בשבת

פתיחת מקרר ותנור חשמלי בשבת

1. א. מה הבעיות שעלולות להיווצר בפתיחת מקרר בשבת?

הסבר – מהי 'גרמא'?

כיצד זה מתבטא בפתיחת המקרר בשבת?

ב. מהם הפיתרונות המוצעים?
למנורה שנדלקת –

למנוע –

האם ניתן להכנס לחדר בו פועל מזגן,
למרות שריבוי אנשים בחדר יעלה את הטמפ'
(ויאריך את פעולת הקירור של המזגן) –הסבר!

מקרר ששכחו לנתק את הנורה שלו

2. מה ניתן לעשות אם שכחנו לכבות את האור במקרר?

א. מצד הדין –

ב. אם יש גוי –

ג. אם האוכל נחוץ מאוד –

ד. אם אין קטן –

ה. אם יש ספק האם האור כבוי או דלוק –

ו. אם גילו שהאור דלוק אחר שפתחו את המקרר –

דלת חשמלית והפעלות חשמליות דומות

3. איך ניתן להכנס לבי"ח או מלון שבו דלת הכניסה נפתחת בהוראת חיישן?

מה יעשה אדם שלא שם לב, התקרב אל הדלת וגרם לפתיחתה (אם ילך –
יגרום לסגירתה!)?

אילו מצבים דומים אתה מכיר?
מה ניתן לעשות בהם?

א. המצב –

הפתרון –

ב. המצב –

הפתרון –

מדיח כלים

4. האם ניתן לפנות את הכלים למדיח? האם אין זו הכנה משבת לחול? במה הדבר תלוי?

האם מותר להשתמש בשבת במדיח באמצעות שעון שבת? הסבר כל דעה!

א. לדעת הרב אוירבאך (שש"כ)
–

ב. לדעת הרב שמואל דוד (שו"ת מראש צורים)
–בשעת הדחק –

ג. לדעת הרב פאוסט (לאוהבי יש) –פתרון אפשרי –

בהצלחה!

בס"ד אדר ב'
התשס"ח דף 10

­דף
ליווי
ללימוד
ההלכה
/
פניני
הלכה
שבת
א'

פרק יא'
– הלכות כיבוס

הלכות ליבון –
כיבוס

1. א. אנא פרט את שלבי הכיבוס – בדבריך ציין מה הפעולה שנעשית,
מה הבעייתיות שבה ומה אסרו כתוצאה משלב זה?

א. שרייה –

כתוצאה מכך אסרו חכמים –

הדמיון לפעולה –

ב. שפשוף הבגד הרטוב –

ג. סחיטה –

ד. ליבון –

כתוצאה מכך אסרו חכמים –

הדמיון –

ה. החולצה של שלומי נרטבה במהלך סעודת השבת – האם יוכל לתלות אותה על החבל? הרי ייבוש אינו כיבוס! מה הבעיה?

מה יוכל לעשות?

שריית בגדים בנוזלים

2. מדוע אין להרטיב בגד מלוכלך?

האם גם כאשר הבגד נקי אין להשרותו במים?

לדעת הרבה ראשונים –

טעמם –

לדעת חלק מן הדעות –

טעמם –

למעשה, מה עלינו לעשות?

לאור דברינו, כיצד ניתן לנגב ידיים אחר נטילת ידיים?
הרי מרטיבים את המגבת!!

ליוסי נפלה הכוס על השולחן – האם יוכל לנגב את מפת השולחן? לכאורה מרטיב את המגבת!

אם בכוס היה קולה (או כל משקה צבעוני) – האם ייחשב לצובע (המגבת תשנה את צבעה) –

חשש סחיטה

3. האם ניתן לסחוט בגד כדי לייבשו (ולא כדי לנקות אותו)?

האם מותר להחזיק/
ללבוש בגד ספוג במים?

מדוע אם לבש בגד ונרטב,
לא נחייב את הלובש להסיר בגדו מעליו – הרי מייבשו! (התשובה אינה כתובה במפורש)

אחר שיוסי (מהסיפור הקודם) ניגב את השולחן נותרה בידיו המגבת ספוגה לחלוטין –
כיצד ימנע מחשש סחיטת המגבת?

א.

ב.

ג.

כיצד מועיל הפתרון השלישי –
הסבר!

האם ניתן להרים מגבת שנפלה לתוך הכיור?

בגד עור

3. מה ההבדל בין בגד רגיל (צמר/
כותנה/ אחר)
ובין בגדי עור?

מה הטעם להבדל זה?

בביתו של ניסים נפלה חתיכת עוגה על ספת העור – האם יהיה ניתן לנקות את הספה עם מים? האם יש לחשוש לכיבוס? הסבר!

מה בכל זאת יש להזהר מלעשות?

הטעם –

האם ניתן לסחוט בגד עור?
הסבר!

איסור זה מדברי (תורה/
חכמים) –
מדוע נאסר?

בהצלחה!

בס"ד אדר ב'
התשס"ח דף 10

­דף
ליווי
ללימוד
ההלכה
/
פניני
הלכה
שבת
א'

פרק יא'
– הלכות כיבוס

מפות ובגדים מניילון ופלסטיק ומחוטי פוליאסטר

1. א. מה ההבדל בין בדים ועורות שנאסר לנקותם בעזרת מים מחשש לכיבוס ובין כלי פלסטיק?

מה לפי זה יהיה הדין במפות ניילון ופלסטיק? האם יהיה ניתן לשטפן בשבת?

מי סובר כך?

מהו טעמם של החולקים על פסק זה?

באיזה אופן לכל הדעות יהיה ניתן לשטוף מפת פלסטיק/
ניילון –

דני יצא בגשם הסוער לבית הכנסת וכשחזר גילה כי מעילו, העשוי מבד סינטטי,
התלכלך – האם יהיה ניתן לנקותו? האם זה דינו כבד או כפלסטיק?

לדעה מקילה –

ההיתר הוא רק –

וטעמה –

יש אומרים –

טעמם –

ניעור בגד כהה מאבק

2. דודו נפל ומכנסיו השחורות התלכלכו מהריצפה –
האם ניעורם מותר או שזהו כיבוס?

לדעת פוסקים רבים –

טעמם –

לדעת כמה מגדולי הראשונים –

טעמם –

כאשר התלכלכנו ממאכל – האם מותר לשפשף בגד יבש כדי להסיר הליכלוך?

האם גם כאשר הבגד נקי אין להשרותו במים?

לדעת הרבה ראשונים –

טעמם –

לדעת חלק מן הדעות –

טעמם –

למעשה, מה עלינו לעשות?

לאור דברינו, כיצד ניתן לנגב ידיים אחר נטילת ידיים?
הרי מרטיבים את המגבת!!

ליוסי נפלה הכוס על השולחן – האם יוכל לנגב את מפת השולחן? לכאורה מרטיב את המגבת!

אם בכוס היה קולה (או כל משקה צבעוני) – האם ייחשב לצובע (המגבת תשנה את צבעה) –

חשש סחיטה

3. האם ניתן לסחוט בגד כדי לייבשו (ולא כדי לנקות אותו)?

האם מותר להחזיק/
ללבוש בגד ספוג במים?

מדוע אם לבש בגד ונרטב,
לא נחייב את הלובש להסיר בגדו מעליו – הרי מייבשו! (התשובה אינה כתובה במפורש)

אחר שיוסי (מהסיפור הקודם) ניגב את השולחן נותרה בידיו המגבת ספוגה לחלוטין –
כיצד ימנע מחשש סחיטת המגבת?

א.

ב.

ג.

כיצד מועיל הפתרון השלישי –
הסבר!

האם ניתן להרים מגבת שנפלה לתוך הכיור?

בגד עור

3. מה ההבדל בין בגד רגיל (צמר/
כותנה/ אחר)
ובין בגדי עור?

מה הטעם להבדל זה?

בביתו של ניסים נפלה חתיכת עוגה על ספת העור – האם יהיה ניתן לנקות את הספה עם מים? האם יש לחשוש לכיבוס? הסבר!

מה בכל זאת יש להזהר מלעשות?

הטעם –

האם ניתן לסחוט בגד עור?
הסבר!

איסור זה מדברי (תורה/
חכמים) –
מדוע נאסר?

בהצלחה!

בס"ד ניסן התשס"ח דף 11

­דף
ליווי
ללימוד
ההלכה
/
פניני
הלכה
שבת
א'

פרק יב'
– הלכות הוצאה

מלאכת הוצאה

1. מהי מלאכת הוצאה?

מהו החידוש הגדול במלאכת הוצאה?

מה המקור למלאכה זו במשכן?

רשויות שבת

2. מהן רשויות השבת?

רשות היחיד היא –

מה המשמעות של היות המקום מוקף?

רשות הרבים היא –

מהם התנאים לקיום רשות רבים (3)?

מהו מקום פטור?מחד הוא לא –

מאידך הוא לא –

מדוע תקנו חכמים רשות רביעית – "כמלית"?

טעם איסור טלטול ד'
אמות ברשות הרבים

3. מדוע ניתן לטלטל ארבע אמות ברשות הרבים (מדוע שלא נאסור בכלל)?

מה אומד שיעור ד' אמות?

אם נקיף את העיר בחומה או גדר – איזו רשות היא תהיה?

מהו איסור טלטול מהתורה ומהו מדברי חכמים

4. אם מפרקים את מלאכת ההוצאה לשלבים (הילוך איטי) – מהם השלבים השונים בעשייתה?

אדם שעשה רק אחד מן השלבים (לדוג'
עקר) – התחייב מדאורייתא/ חכמים/
פטור?

הסבר!

אם עשו את פעולות ההוצאה שני אנשים יחדיו – האם כל אחד התחייב מדאורייתא/ חכמים/
פטור?

הסבר!

מהו שינוי?

אדם שהוציא חפץ בשינוי –
התחייב מדאורייתא/ חכמים/
פטור?

הסבר!

איסור הטלטול ברשות הרבים ומתי הקלו פחות פחות מד'
אמות

5. כיצד מחושבים ד'
אמות?

כמה זה בפועל (במטר)?

מה יעשה שבכניסת שבת נזכר ששכח את הפלאפון החדש בכיס (במידה ואי אפשר להחביאו או למוסרו לגוי שישמור עליו עד לצאת השבת)?

מדוע התירו חכמים לעשות כן?
הסבר!

ההיתר לטלטל למקום פטור

6. כיצד ניתן להעביר דבר מרשות הרבים לרשות היחיד בלי לעבור על איסור התורה?

שלומי גילה לפתע עם כניסת השבת, שהעירוב של היישוב נקרע, כיצד יוכל לטלטל את טליתו לבית הכנסת?
את האוכל לשכנים?
מה עושים?!

האם זה הערמה על מה שדרשה התורה?
נסה להיזכר במה שלמדת בתחילת הדף ולחשוב – האם שלומי כאשר נוהג באופן זה עוקף/
מערים על מה שביקשה התורה או לא?
הסבר!

בהצלחה!

בס"ד ניסן התשס"ח דף 12

­דף
ליווי
ללימוד
ההלכה
/
פניני
הלכה
שבת
א'

פרק יב'
– הלכות הוצאה

לבישת בגד אינה נחשבת הוצאה

1. כיצד יכול אדם לטלטל את בגדיו (מדוע הטלטול הזה מותר וטלטול אחר אסור)?

איך יתכן מצב ובו שני אנשים לקחו מגבת לחוף (במקום שאינו מוקף עירוב) – האחד עבר על מלאכת הוצאה והשני לא?

מהם הדברים הטפלים לבגד ודין כפתורי הרזרבה

2. מה ההבדל בין מצב בו אדם נשא בכיסו כפתור ועבר בכך על איסור הוצאה, לבין כפתור התפור לבגד שמותר?

הסבר את ההתלבטות לגבי כפתורי הרזרבה –

דעת החיי אדם –

נימוקו –

לדעת רוב הפוסקים –

נימוקם –

תשמישי הגוף –
משקפיים,
תחבושת,
מקל הליכה

3. מה ההבדל בין יציאה מחוץ לעירוב עם משקפי ראיה לבין יציאה במשקפי שמש?

האם ניתן ללכת עם מקל הליכה? במה הדבר תלוי?

תכשיטים

4. במה שונים תכשיטים משאר הדברים שציינו לעיל?
מדוע יש לחוש – הרי הם על גופו/ בגדו של האדם!

הכיצד יוצאות נשים בתכשיטים בשבת?

א.

ב.

ג.

שעון ומפתח

5. האם ניתן לטלטל שעון –
האם הוא כמו תכשיט או כמו בגד?

צביקה רצה ללכת מפתח תקווה לחברו בבני ברק (אין בין הערים עירוב) – כיצד יוכל לקחת את מפתח ביתו?

הליכה עם בעל חיים ברשות הרבים

6. האם ניתן להוציא כלב לטיול?
על מה יש להקפיד (הסבר כל דבר מדוע יש להקפיד עליו):

א.

ב.

ג.

בהצלחה!

בס"ד אייר התשס"ח דף 13

­דף
ליווי
ללימוד
ההלכה
/
פניני
הלכה
שבת
א'

פרק יג'
– הלכות הוצאה

כיצד מתקנים רשות הרבים

1. כיצד ניתן להפוך רשות רבים (בה אין אפשרות לטלטל) לרשות יחיד?

מה המשמעות של עירוב? (שני מרכיבים)?

איך עושים זאת בפועל –
התייחס לשני המרכיבים –

רשות הרבים מן התורה

2. מדוע חשוב להבין האם הרחובות שלנו הם רשות הרבים או כרמלית?
כיצד זה ישפיע עלינו?

אם הם רשות הרבים –

אם הם כרמלית –

האם הרחוב שלך,
שבו הולכים הרבים,
נחשב ל'רשות הרבים' מן התורה? נמק לפי השיטות השונות! מהו מקורה של כל שיטה?

מדוע נוהגים לסמוך על עירוב של צורת הפתח

3. כיצד מקילים ומסתמכים על צורת הפתח כאשר מדובר בספק דאו'?

א.

ב.

ג.

לכן בשקלול של כל השיקולים:

לידיעתך – יש הנוהגים שלא לטלטל כלל ברחובות שלנו.
כעת, לאחר לימודך, אתה מבין מדוע?

השיתוף שנעשה על ידי מזון שתי סעודות

4. כיצד נעשים כל התושבים הגרים בשטח העירוב לשותפים ב'רשות יחיד' אחת?

תאר טכנית איך נעשה העירוב – מי עושה אותו?
מהו האוכל המשותף?

ה'עירוב'
במקום שגרים בו מחללי שבת

5. מה קורה אם אחד מה'שותפים'
בעירוב אינו מעוניין להיות חלק מה'עירוב'?

מה יעשו ערים/
יישובים בהם גרים אנשים שאינם שומרי מצוות שאינם מעוניינים להיות חלק מהעירוב?

מהלכות צורת הפתח

6. למה משמש צורת הפתח?

איך עושים אותו בפועל? על מה יש להקפיד?

האם ניתן להשתמש לצורך הקמת צורת הפתח או העירוב בחוטי החשמל/
טלפון?

עירוב שנפל בשבת

7. האם ניתן לתקן עירוב שנפל בשבת?פרט את האפשרויות השונות:

האם כאשר נפל העירוב בשבת,
יש להודיע לכל התושבים כי היישוב אינו מעורב?

בהצלחה!

בס"ד אייר התשס"ח דף 14

­דף
ליווי
ללימוד
ההלכה
/
פניני
הלכה
שבת
א'

פרק יד'
– מלאכות שבצומח

חורש

1. באלו אופנים מכינה מלאכת החרישה את הקרקע לקראת הזריעה?

מה דינו של אדם שתולש עשבים מחצירו?מדוע?

סייגים למלאכת חורש

2. האם מותר לשחק גולות בשבת?
מה הבעיה?

האם יש בעיה במשחק הילדים בארגז החול?
נמק!

גרירת חפצים והסעת עגלות

3. האם מותר לגרור כיסאות על קרקע? נמק!

מחד –

אם יש אפשרות סבירה –

מה דינה של גרירת עגלת תינוק?

ממה נובע ההבדל שבין גרירתה ובין גרירת הכיסא?

זורע

4.מה נכלל בתוך מלאכת הזריעה?
פרט!

השקיה

5. האם ניתן לסדר את ההשקה כך שתפעל בשבת ע"י שעון שבת?

האם, במידה ופתחו את ההשקיה מלפני השבת, לסוגרה?

האם ניתן ליטול ידיים בגינה?
ממה יש להזהר?

האם מותר להשתמש בכיור שמימיו נשפכים בחצר

6. במה תלויה השאלה האם יהיה ניתן להשתמש בכיור זה?
הסבר!

אם אכפת לו במים –

אם לא איכפת לו –

קוצר

7. מה כוללת מלאכת קוצר?

כיצד אנו עלולים לעבור על מלאכה זו בשבת (שלנו,
כאשר איננו חקלאים)?

איסור שימוש באילן

8. האם מותר לטפס על עצים בשבת? נמק!

איך יהיה ניתן להשתמש בנדנדה הקשורה לעץ?

דינים נוספים

9. לאור האמור, האם יהיה ניתן לשבת על הדשא?

האם ניתן ללכת על הדשא?

חשוב! האם יהיה ניתן לשחק כדורגל על דשא?
מה הבעיה (מלבד הריצה והעובדה שזה אינו חלק מאווירת השבת)?

בהצלחה!

בס"ד אייר התשס"ח דף 15

­דף
ליווי
ללימוד
ההלכה
/
פניני
הלכה
שבת
א'

פרק יד'
– מלאכות שבצומח

ענפים ופרחים שבאגרטל

1. האם מותר להזיז אגרטל בשבת?

האם מותר להוציא פרחים מהמים בשבת? במה זה תלוי?
הסבר!

מה יעשה מי שקיבל בשבת זר פרחים במתנה?

עציץ

2. האם מותר לתלוש עלים מעציץ?

מה ההבדל לעניין זה האם העציצ נקוב או לא?
הסבר!

אם העציץ נקוב –

כי –

אם העציץ אינו נקוב –

כי –

האם מותר להזיז עציץ בשבת ממקום למקום?
מה ההבדל בינו ובין אגרטל(2)?

עציץ שנשפך ממנו אדמה, האם ניתן להשיבה בחזרה? מדוע (2)?

מעמר

3. מהי מלאכת מעמר?

האם אסור לאסוף משחק? על מה חלה המלאכה?

דש

4. מהי מלאכת דש?

האם הדישה רלבנטית גם למי שאינו עובד עם תבואה?
תן דוגמאות של דברים שנאסרו משום דישה והסבר מדוע נאסרו (מה הדמיון לפעולת הדישה):

א.

ב.

ג.

פיצוח אגוזים שקדים ובוטנים

5. מדוע המפצח גרעינים אינו דש?

האם מותר לקלף שקדים ובוטנים?

בהצלחה!

בס"ד סיוון התשס"ח דף 16

­דף
ליווי
ללימוד
ההלכה
/
פניני
הלכה
שבת
א'

פרק טו'
– הלכות בורר

ארבע המלאכות הקשורות למלאכת בורר

1. מהן המלאכות הקשורות למלאכת בורר?
הסבר בכל אחת מה הקשר לבורר –

א.

ב.

ג.

ד.

מה ניתן ללמוד מן המלאכות על יסודות האיסור?

מה הרעיון שמאחורי האיסור לברור בשבת?

דרך אכילה מותר ודרך מלאכה אסור

2. מתי ברירה תהיה מותרת ומתי תהיה אסורה?

האם תוכל להדגים מעולמך שלך (לא מהספר) מתי יש הבדל בין ברירה אסורה למותרת?

מהם התנאים שבהימלאם הברירה תחשב לדרך אכילה ותהיה מותרת?

א.

ב.

ג.

מה הדין אם אחד מן התנאים חסר?

שני מיני אוכלים מעורבים

3. בקערה שלפני מעורבים מיני גרעינים שונים, האם מותר לקחת רק את המין הרצוי לי? נמק!

בקערה יש חלקים שונים של העוף –
האם ניתן להעדיף חלק גדול על הקטן?

אילו הבדלים גורמים למאכל להיחשב לשני מינים שונים?

האיסור רק בתערובת

4. בקערה שלפני מעורבים מיני פירות שונים, האם מותר לקחת רק את המין הרצוי לי? נמק!
מתי עלול הדבר להיות בעייתי?

מתי ברירה כזו עשויה להיות מותרת?

איסור הוצאת פסולת מתוך אוכל

5. מחק את המיותר – כאשר נוטלים אוכל ומותירים את הפסולת עוברים/
לא עוברים על איסור ברירה?
ליוסי נפל זבוב למרק –
האם ניתן להוציאו?
הרי מוציא פסולת מאוכל? איך יוכל לאכול את המרק?

שמעון אלרגי לפטריות,
האם יוכל להוציא את הפטריות מהמרק שלפניו?
מה יעשה?

לאלתר

6. מה הרעיון שעומד מאחורי ההיתר לברור האוכל מהפסולת לאלתר?

האם מותר למיין את הסכו"ם ולסדרו בשולחן לארוחה הקרובה?

האם מותר לסדרו במגירה? מה ההבדל?

ביד ולא בכלי

האם מותר להשתמש במסננת?

האם מותר להשתמש במלחיה (אינה נותנת לאורז לצאת)?

הסרת קליפות

האם מותר לקלף את הקליפה מהפרי? הרי מסיר את הפסולת ומוציא את האוכל!

האם מותר לקלף גזר/ תפוח אדמה ע"י קולפן? נמק!

עצמות שבדגים ובבשר

צביקה מצא שהדג שלפניו מלא עצמות –
כיצד יוכל לאוכלו?
הרי מוציא הפסולת מהאוכל!

הוצאת גלעינים וגרעינים מפירות

איך ניתן לאכול אבטיח/ מלון ולהסיר את גרעיניהם?

סינון משקים

האם מותר לפתוח ברז שמותקן עליו מסנן?
מדוע?

הפרדת המרק מחלקי אוכל גושי שבתוכו

איך ניתן לקחת רק את המרק (המיץ)או רק את האטריות בלי חלקים שונים?

בהצלחה!

בס"ד
שם:

מבחן בהלכות שבת

עפ"י הספר פניני הלכה