מֶה עֲכַרְתָּנוּ יַעְכֳּרְךָ ה’ בַּיּוֹם הַזֶּה

לֹא אוֹסִיף לִהְיוֹת עִמָּכֶם אִם לֹא תַשְׁמִידוּ הַחֵרֶם מִקִּרְבְּכֶם:

מָה אֹמַר אַחֲרֵי אֲשֶׁר הָפַךְ יִשְׂרָאֵל עֹרֶף לִפְנֵי אֹיְבָיו

קֻם לָךְ לָמָּה זֶּה אַתָּה נֹפֵל עַל פָּנֶיךָ

עֲלוּ וְרַגְּלוּ אֶת הָאָרֶץ וַיַּעֲלוּ הָאֲנָשִׁים וַיְרַגְּלוּ אֶת הָעָי

לָמָה הֵעֲבַרְתָּ הַעֲבִיר אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הַיַּרְדֵּן לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַאֲבִידֵנוּ

בְּנִי שִׂים נָא כָבוֹד לַה’ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתֶן לוֹ תוֹדָה וְהַגֶּד נָא לִי מֶה עָשִׂיתָ אַל תְּכַחֵד מִמֶּנִּי:

כְּאַלְפַּיִם אִישׁ אוֹ כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ יַעֲלוּ וְיַכּוּ אֶת הָעָי אַל תְּיַגַּע שָׁמָּה אֶת כָּל הָעָם כִּי מְעַט הֵמָּה

אָמְנָה אָנֹכִי חָטָאתִי לַה’ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְכָזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי:

וְיִשְׁמְעוּ הַכְּנַעֲנִי וְכֹל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְנָסַבּוּ עָלֵינוּ וְהִכְרִיתוּ אֶת שְׁמֵנוּ מִן הָאָרֶץ וּמַה תַּעֲשֵׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל

קֻם קַדֵּשׁ אֶת הָעָם וְאָמַרְתָּ הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר כִּי כֹה אָמַר ה’ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל חֵרֶם בְּקִרְבְּךָ יִשְׂרָאֵל לֹא תוּכַל לָקוּם לִפְנֵי אֹיְבֶיךָ עַד הֲסִירְכֶם הַחֵרֶם מִקִּרְבְּכֶם:

מדוע לא נכון

נכון

הפרק פותח בתיאור הסיבה לכעסו של ה' על ישראל

המרגלים ששלח יהושע חזרו עם מסר שכדי להילחם בעי צריך לקחת את כל
הלוחמים

36 לוחמים מישראל נהרגו ע'י אנשי העי בקרב הראשון

יהושע וזקני ישראל נפלו על פניהם לפני הארון , עד הבוקר

ה' אומר ליהושע שהתנאי לנצחונות שיבואו, הוא להסיר את מי שלקח מהחרם

מי שלקח מהחרם יתגלה ע'י ה'

יהושע חיכה לערב ואז הקריב את ישראל לשבטיו שבט יהודה נלכד

אחרי שעכן נלכד ע'י ה', הוא הודה שלקח מהחרם: אדרת,
200 שקלים ולשון זהב והסתירם באהלו

את עכן וכל משפחתו הרגו בני ישראל