בס"ד
נושא:
עמוס,
פרק ו
כתות:
י'
מחבר:
ליאל סעד
עמוס פרק ו'
– חטאי המנהיגים ופורענותם
בנבואה זו מוכיח עמוס את מנהיגי העם השאננים והבטוחים בכוחם, המנצלים את מעמדם לקידום שאיפותיהם הכלכליות. עשירים אלו היו שקועים בתאוותיהם וחיו חיי הוללות ברמת חיים גבוהה על חשבונם של העניים והחלשים, תוך כדי התעלמות מצרכי העם וניצול מערכת המשפט והצדק לצרכיהם הפרטיים בכדי לעשוק את העניים והחלשים שבחברה. עמוס מנבא כי הפורענות תפגע בהם והם ייענשו בצורה חמורה.
חלק א:
פסוקים א'-ו'
– תיאור העשירים המבלים חייהם במשתאות והוללות
-
בפסוק ב' עמוס מציע למנהיגים ללכת לגויים וללמוד ממעשיהם.
א.
לאלו גויים מציע להם עמוס ללכת?
ב.
מהי המסקנה שעליהם להסיק מהתבוננותם בגויים? (היעזרי ברש"י לפס' ב') -
יש פרשנים הרואים בפסוק ג' סיבה ותוצאה. הסבירי כיצד.
-
א. "ולא נחלו על שבר יוסף" (פס'
ו') במה מאשים הנביא בפסוק זה? (היעזרי במצ"ד)
ב.
כיצד ההתנהגות של החוטאים (המתוארת בפס' ד'-ו')
מבססת את ההאשמה של הנביא. צייני שתי דוגמאות.
חלק ב:
פסוקים ז'-י"א –
פורענות על הארמונות ועל יושביהם
-
"לכן עתה יגלו בראש גולים וסר מרזח סרוחים" (פס'
ז')
א.
מהם שני העונשים שבפסוק זה?
ב.
במה אפשר לראות בעונשים הללו מידה כנגד מידה לחטאים הנזכרים בפסוקים א'-ו'? -
בפסוקים ט'-י'
מביא הנביא משל המתאר את חומרת הפורענות שתבוא עליהם.
א.
הסבירי את המשל בעזרת המצודות דוד לפסוקים אלו.
ב.
במה באה לידי ביטוי חומרתו של העונש לפי פסוקים אלו, וכיצד מתקשר לעונש הביטוי "כי לא להזכיר בשם ה'"?
חלק ג:
פסוקים י"ב–
י"ד:
תוכחה למנהיגים המעוותים משפט ובטוחים בעצמתם
-
בפסוק יב' עמוס מביא משל הקשור לסוסים ובקרים.
א.
הסבירי משל זה בעזרת המצ"ד.
ב.
מהם ראש ולענה? היעזרי במצודות ציון לפסוק זה.
ג.
מה רוצה עמוס להסביר באמצעות משל זה? -
שאלת סיכום–
במה מתבטאת שאננותם של האנשים שאותם מוכיח הנביא עמוס בפרק ו' פסוקים א'-י',
ואלו שני דברים היו צריכים להטריד אותם משאננותם?