בס"ד.
ליבה ולבתה הרוח.
דף
ס.
דף מספר 11.
נושא:
בבא קמא,
הכונס:
דף ס ע'א דף מס'
11-12
מחבר:
אראל בלום
כתות יעד: ז–ח
תרגם :
אמאי__________
ליהוי___________
הכא _________
במאי_________
עסקינן__________
הני _____
מילי___________
בעלמא_____________
לבתה
הרוח כולן פטורין:
1. על
פי המשנה :
מה
הדין כשאדם אחד ליבה את האש יחד עם הרוח
?
____________________________
ת"ר
ליבה ולבתה הרוח אם יש בלבויו כדי ללבותה
חייב ואם לאו פטור.
2.א.
אדם
שליבה את האש וגם הרוח ליבתה :
באיזה
מקרה המלבה חייב ?
_________________________
___________________________________________________________________________
ב.
ובאיזה
מקרה הוא פטור ?
_______________________________________________________
אמאי
ליהוי כזורה ורוח מסייעתו ?
3. מה
קשה על הדין שלמדנו עכשיו בברייתא ?
____________________________________________
___________________________________________________________________________
אמר
אביי הכא במאי עסקינן כגון שליבה מצד אחד
ולבתו הרוח מצד אחר .
4. לדעת
אביי : מדוע
המלבה יחד עם הרוח פטור ?
_________________________________________
___________________________________________________________________________
רבא
אמר כגון שליבה ברוח מצויה ולבתו הרוח
ברוח שאינה מצויה
5. לדעת
רבא : מדוע
המלבה יחד עם הרוח פטור ?
_________________________________________
___________________________________________________________________________
ר'
זירא
אמר כגון דצמרה צמורי .
6. לדעת
ר' זירא
: מדוע
המלבה יחד עם הרוח פטור ?
________________________________________
___________________________________________________________________________
רב
אשי אמר כי אמרינן זורה ורוח מסייעתו הני
מילי
לענין שבת דמלאכת מחשבת אסרה תורה אבל
הכא גרמא בעלמא הוא וגרמא בנזקין פטור:
7.
לדעת
רב אשי :
מדוע
המלבה יחד עם הרוח פטור ?
_______________________________________
___________________________________________________________________________
8. מדוע
אין להשוות בין דין זורה ברוח בדיני שבת
שחייב ,
לבין
דין המלבה עם הרוח שפטור ?
____________
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________
בס"ד.
השולח את הבערה ואכלה עצים …
דף
ס.
דף מספר 12.
מתני'
השולח
את הבערה ואכלה עצים או אבנים או עפר חייב
שנאמר כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש
או הקמה או השדה שלם ישלם המבעיר את הבערה:
1.א.
מה
המקרה במשנה ?
__________________________________________________________
ב.
מה
הדין במקרה זה ?
_______________________________.
ג.
כיצד
הוכחנו שהשורף אבנים או עפר חייב ?
____________________________________________
__________________________________________________________________________
גמ'
אמר
רבא למה לי דכתב רחמנא קוצים גדיש קמה
ושדה ?
2.
מה
שאל רבא ?
______________________________________________________________
___________________________________________________________________________
צריכי
:
דאי
כתב רחמנא קוצים הוי
אמינא :
קוצים
הוא דחייב רחמנא משום דשכיח אש גבייהו
ושכיח דפשע אבל גדיש דלא שכיח אש גבייהו
ולא שכיח דפשע אימא לא .
3.א.
מה
היינו חושבים אם התורה לא הייתה כותבת
שהשורף גדיש חייב ?
__________________________
ב.
מדוע
היינו חושבים שהשורף קוצים חייב ?
_____________________________________________
ג.
מדוע
היינו חושבים שהשורף גדיש פטור ?
_____________________________________________
___________________________________________________________________________
ד.
למסקנה
: על
אילו דברים שנשרפו חייבה התורה ?
_______________________________________
ואי
כתב רחמנא גדיש הוה אמינא גדיש חייב רחמנא
משום דהפסד מרובה הוא אבל קוצים דהפסד
מועט אימא לא .
4.
.א.
מה
היינו חושבים אם התורה לא הייתה כותבת
שהשורף קוצים חייב ?
_________________________
ב.
מדוע
היינו חושבים שהשורף גדיש חייב ?
_____________________________________________
ג.
מדוע
היינו חושבים שהשורף קוצים פטור ?
____________________________________________
ד.
למסקנה
: על
אילו דברים שנשרפו חייבה התורה ?
_______________________________________
קמה
למה לי ?
מה
קמה בגלוי אף כל בגלוי .
5. מה
החידוש בכך שהשורף קמה חייב ?
______________________________________________
_________________________________________________________________________
ולר'
יהודה
דמחייב אנזקי טמון באש קמה למה לי ?
6. א.
באילו
נזקי אש מחייב ר'
יהודה
?
_____________________________________
ב.
מה
קשה על ר'
יהודה
?
_____________________________________________
לרבות
כל בעלי קומה .
7. מה
למד ר' יהודה
מהמלה "קמה"
? __________________________________________________
ורבנן
לרבות כל בעלי קומה מנא להו ?
נפקא
להו מ"או
הקמה".
8.א.
מה
קשה על חכמים ?
_________________________________________________________
ב.
מנין
למדו חכמים שהשורף בעלי חיים חייב ?
___________________________________________
ורבי
יהודה "או"
מיבעי
ליה לחלק .
9. מה
למד ר' יהודה
מהמלה "או"
?
___________________________________________________
__________________________________________________________________________
ורבנן
לחלק מנא להו ?
נפקא
להו מ"או
השדה"
.
10.א.
מה
שואלת הגמרא על חכמים ?
________________________________________________
__________________________________________________________________________
ב.
מנין
למדו חכמים שהשורף דבר אחד בלבד חייב ?
_______________________________________
ורבי
יהודה איידי דכתב רחמנא "או
הקמה"
כתב
"או
השדה"
.
11. מדוע
לדעת ר'
יהודה
כתוב גם "או
הקמה"
וגם
"או
השדה"
?
____________________________
__________________________________________________________________________
"שדה"
למה
לי ?
12. מה
קשה על המלה "שדה"
?
_____________________________________________________
___________________________________________________________________________
לאתויי
לחכה נירו וסכסכה אבניו .
13. מה
למדנו מהמלה "שדה"
?
_____________________________________________________
__________________________________________________________________________
ולכתוב
רחמנא שדה ולא בעי הנך ?
14. הסבר
את שאלת הגמרא .
______________________________________________________
__________________________________________________________________________
צריכא
:
דאי
כתב רחמנא שדה הוה אמינא מה שבשדה אין
מידי אחרינא לא קמ"ל
.
15.א.
מה
היינו חושבים אם רק היה כתוב שהשורף שדה
חייב ?
_______________________________
__________________________________________________________________________
ב.
למסקנה
: על
אילו דברים שנשרפו חייבה התורה ?
_______________________________________
___________________________________________________________________________