בס"ד
דף מספר 1.
תלמוד
בבלי מסכת סוכה דף מב עמוד ב.
מחבר:
אראל
בלום
כתות
יעד:
ז–ח
הקבצה ב
/משנה/.
לולב
וערבה – ששה
ושבעה, ההלל
והשמחה – שמונה.
סוכה
וניסוך המים – שבעה.
החליל
– חמשה
וששה. לולב
שבעה כיצד? – יום
טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת –
לולב
שבעה, ושאר
כל הימים ששה.
1. א
. כמה
ימים מקיימים את המצוות הבאות :
נטילת
לולב :______________ הלל
ושמחה __________ סוכה
וניסוך המים __________ החליל
וניסוך המים _______________.
1.ב.
מה
היא מצוות "החליל"
?_____________________________________________________
1. ג.
באיזו
שנה נוטלים לולב 7 ימים
, ובאיזו
שנה נוטלים לולב 6 ימים
?_________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
ערבה
שבעה כיצד? –
2. הסבר
את שאלת הגמרא
.______________________________________________________
יום
השביעי של ערבה שחל להיות בשבת –
ערבה
שבעה, ושאר
כל הימים – ששה.
3. באיזו
שנה נוטלים ערבה 7
ימים
, ובאיזו
שנה נוטלים ערבה 6
ימים
?________________________
__________________________________________________________________________
מצות
לולב כיצד (בשבת)?
יום
טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת מוליכין
את לולביהן להר הבית, והחזנין
מקבלין מהן וסודרין אותן על גבי איצטבא,
והזקנים
מניחין את שלהן בלשכה.
ומלמדין
אותם לומר: כל
מי שמגיע לולבי לידו – הרי
הוא לו במתנה. למחר
משכימין ובאין, והחזנין
זורקין אותם לפניהם והן מחטפין ומכין איש
את חבירו. וכשראו
בית דין שבאו לידי סכנה –
התקינו
שיהא כל אחד ואחד נוטל בביתו.
4. כיצד
נהגו בהתחלה כדי שכל העם יוכלו ליטול לולב
בבית המקדש ?___________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
5. מה
קרה בבית המקדש כשבאו ליטול את הלולבים
בשבת ?
_________________________________
__________________________________________________________________________6.
מה
תקנו לבסוף לגבי נטילת לולב ביום טוב
ראשון שחל בשבת ? מדוע
?________________________
__________________________________________________________________________
גמרא.
אמאי?
טלטול
בעלמא הוא, ולידחי
שבת!
7. הסבר
את שאלת הגמרא
._______________________________________________________
אמר
רבה: גזרה
שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנו
ארבע אמות ברשות הרבים.
והיינו
טעמא דשופר, והיינו
טעמא דמגילה.
8.מדוע
אין ליטול לולב בשבת
?_____________________________________________________
__________________________________________________________________________
9. מה
הם ההלכות הנוספות שאנו נוהגים בגלל אותו
הטעם ?__________________________________
אי
הכי, יום
ראשון נמי!
10. מה
קשה לגמרא מההלכה שאם חל יום טוב ראשון
בשבת כן
נוטלים לולב
?_____________________
__________________________________________________________________________
– ראשון,
הא
תקינו ליה רבנן בביתו. –
11.מדוע
לא אסרו חכמים ליטול לולב ביום טוב ראשון
שחל בשבת ?____________________________
__________________________________________________________________________
התינח
אחר תקנה, קודם
תקנה מאי איכא למימר? –
12.מה
עדיין קשה לגמרא אחרי התרוץ הקודם
?__________________________________________
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
אלא:
ראשון
דאיתיה מן התורה בגבולין –
לא
גזרו בהו רבנן, הנך
דליתנהו מן התורה בגבולין –
גזרו
בהו רבנן. –
13.למסקנת
הגמרא מדוע מותר ליטול לולב ביו"ט
ראשון שחל בשבת
אבל אם חל שבת בשאר הימים אין
נוטלים
לולב
?________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
אי
הכי, האידנא
נמי!
14. הסבר
את שאלת הגמרא
.______________________________________________________
__________________________________________________________________________
– אנן
לא ידעינן בקיבועא דירחא.
15. מדוע
בזמן הגמרא לא היו נוטלים לולב גם כששבת
חלה ביו"ט
ראשון?
_______________________
__________________________________________________________________________
– אינהו
דידעי בקיבועא דירחא –
לידחו!
–
16. מדוע
לדעת הגמרא בארץ ישראל לולב צריך לדחות
את יו"ט
ראשון ?_________________________
__________________________________________________________________________
אין
הכי נמי; דתנן
חדא: ביום
טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת כל העם
מוליכין את לולביהן להר הבית,
ותנן
אידך: לבית
הכנסת. שמע
מינה: כאן
– בזמן
שבית המקדש קיים, כאן
– בזמן
שאין בית המקדש קיים, שמע
מינה.
17. כיצד
הוכיחה הגמרא למסקנה שבארץ ישראל לולב
דוחה את יו"ט
ראשון?_____________________
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
בס"ד
דף
מספר
2. מנין
שמצוות
לולב
דוחה
שבת
? דף
מ עמוד א.
תרגם : התם____________
נפקא :________________עבדי_____________
קרא_______________
סיפא_______________
נמי ________________
מיבעי ליה _____________ מנלן ______________אידך______________________
מכדי________________
בעלמא ___________________ איכא למימר ________________
דאיתיה
מן התורה בגבולין מנא לן?
1. מה
רוצה הגמרא לברר?
_______________________________________________________
דתניא:
[ויקרא
כ"ג]
"ולקחתם
"- שתהא
לקיחה ביד כל אחד ואחד,
"לכם
"- משלכם,
להוציא
את השאול ואת הגזול.
"ביום
"- ואפילו
בשבת. "ראשון"
– אפילו
בגבולין. "הראשון"
– מלמד
שאינו דוחה אלא יום טוב הראשון בלבד.
2. מה
לומדים מהמילים הבאות :"ולקחתם"
:___________________________________________
"לכם":________________
"ביום"
:_____________________
"ראשון"
: ________________ "הראשון"
:_________________________________________
אמר
מר: "ביום"
ואפילו
בשבת. מכדי,
טלטול
בעלמא הוא, איצטריך
קרא למישרי טלטול? –
3. למדנו
מהפסוק שלולב דוחה שבת .
מה
שואלת על כך הגמרא ?______________________________
__________________________________________________________________________
אמר
רבא; לא
נצרכא אלא למכשירי לולב,
ואליבא
דהאי תנא. דתניא:
לולב
וכל מכשיריו דוחין את השבת,
דברי
רבי אליעזר.
4. למסקנת
הגמרא , מה
החידוש בכך שמצוות לולב דוחה את שבת
?____________________________
__________________________________________________________________________
מאי
טעמא דרבי אליעזר – אמר
קרא ביום – ואפילו
בשבת. –
5. מנין
למד ר' אליעזר
שמצוות לולב דוחה שבת ?
________________________________________
ורבנן:
האי
ביום מאי עבדי ליה?
6. מה
שואלת הגמרא על חכמים ?
___________________________________________________
__________________________________________________________________________
מיבעי
ליה: ביום
ולא בלילה.
7. מה
למדו חכמים מהמילה "ביום"
?_________________________________________________
– ורבי
אליעזר, ביום
ולא בלילה מנא ליה? –
8. מה
שואלת הגמרא על ר' אליעזר
?
________________________________________________
נפקא
ליה מסיפא דקרא, [ויקרא
כג] ושמחתם
לפני ה' אלהיכם
שבעת ימים – ימים
ולא לילות. –
9. מנין
למד רבי אליעזר שנוטלים לולב רק ביום
?_________________________________________
__________________________________________________________________________
ורבנן,
אי
מהתם – הוה
אמינא: לילף
ימים ימים מסוכה, מה
להלן ימים ואפילו לילות –
אף
כאן נמי ימים ואפילו לילות.
10. מדוע
חכמים לא למדו שמצוות לולב היא רק ביום
מהפסוק " ושמחתם
לפני ה' אלהיכם
שבעת ימים"
– "ימים"
– ולא
לילות. ?
__________________________________________________________
_________________________________________________________________________.
עבודה נעימה ! אראל .
דפים 3 – 5 נמצאים בקלסר גמרא אבל נמחקו במחשב , אפשר לשחזר אותם בעזרת המסמך "סוכה פרק ג'
– ד'
"
איתיביה:
לולב
דוחה את השבת בתחלתו, וערבה
בסופו. פעם
אחת חל שביעי של ערבה להיות בשבת,
והביאו
מרביות של ערבה מערב שבת,
והניחום
בעזרה, והכירו
בהן בייתוסין ונטלום וכבשום תחת אבנים.
למחר
הכירו בהן עמי הארץ, ושמטום
מתחת האבנים, והביאום
הכהנים וזקפום בצידי המזבח.
לפי
שאין בייתוסין מודים שחיבוט ערבה דוחה
את השבת. אלמא
בנטילה היא! תיובתא.
8. מה
עשו הבייתוסים לערבות ?
מדוע
?_______________________________________________
__________________________________________________________________________
9. מה
עשו עשו עמי הארצות? מדוע
?_________________________________________________
__________________________________________________________________________
10. כיצד
הוכחנו מברייתא זו שמצוות ערבה בנטילה
?______________________________________
__________________________________________________________________________
– ואלא
נדחו!
11. הסבר
את שאלת הגמרא
.______________________________________________________
__________________________________________________________________________
– כיון
דאנן לא דחינן – אינהו
נמי לא דחו. –
12. מדוע
מצוות ערבה לא דוחה שבת בארץ ישראל ששם
בקיאים בקביעת התאריכים?________________
_________________________________________________________________________
והא
יום טוב הראשון, דלדידן
לא דחי ולדידהו דחי!
13. מה
קשה לגמרא על הלכות לולב
?________________________________________________
__________________________________________________________________________
אמרי:
לדידהו
נמי לא דחי. –
14. מה
מסקנת הגמרא לגבי דחיית לולב את
השבת?_______________________________________
ואלא
קשיא הני תרתי; דתנא
חדא: כל
העם מוליכים את לולביהם להר הבית,
ותניא
אידך: לבית
הכנסת. ומתרצינן:
כאן
– בזמן
שבית המקדש קיים, כאן
– בזמן
שאין בית המקדש קיים,
15. איזו
קושיא קיימת אם נאמר שלולב לא דוחה את
השבת
?________________________________
_________________________________________________________________________
_________________________________________________________________________
– לא
אידי ואידי – בזמן
שבית המקדש קיים,
ולא
קשיא: כאן
– במקדש,
כאן
– בגבולין.
16. כיצד
מסבירה הגמרא את שני המשניות כך שלפי
שניהם אחרי החרבן אין נוטלים לולב בשבת
גם בארץ ישראל
?___________________________________________________________________
_________________________________________________________________________
עבודה
נעימה
, אראל
.
בס"ד.
המשנה.
מנין
שמצוות
לולב
דוחה
שבת
? דף
מ עמוד א.
בס"ד.
דף
חזרה
מספר
2 מנין
שמצוות
סוכה
גם
בלילה
? דף
מג עמוד א
מדוע
ערבה
ביום
השביעי
דוחה
שבת?
דף
מג עמוד ב.
בס"ד.
מדוע
כיום
מצוות
ערבה
לא
דוחה
שבת
?
בס"ד.
האם מצוות לולב במקדש היא ע"י "זקיפה"
או "נטילה"?
האם מצוות לולב דוחה שבת בימינו ?
בס"ד.
מבחן
בגמרא
.
שם:________________
ענה
על
10 שאלות
!! בהצלחה
!!
1. באיזו
שנה נוטלים ערבה 7 ימים
, ובאיזו
שנה נוטלים ערבה 6 ימים
?________________________
__________________________________________________________________________
אמר
רבה: גזרה
שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנו
ארבע אמות ברשות הרבים.
והיינו
טעמא דשופר, והיינו
טעמא דמגילה.
2.א.
מדוע
אין ליטול לולב בשבת שחל בחול המועד
?______________________________________
__________________________________________________________________________
ב.
מה
הם ההלכות הנוספות שאנו נוהגים בגלל אותו
הטעם ?__________________________________
3. מדוע
בזמן הגמרא לא היו נוטלים לולב גם כששבת
חלה ביו"ט
ראשון?
_______________________
__________________________________________________________________________
אמר
רבא; לא
נצרכא אלא למכשירי לולב,
ואליבא
דהאי תנא. דתניא:
לולב
וכל מכשיריו דוחין את השבת,
דברי
רבי אליעזר.
4. למסקנת
הגמרא , מה
החידוש בפסוק שמצוות לולב דוחה את שבת
?___________________________
__________________________________________________________________________
5. מנין
למד ר' אליעזר
שמצוות לולב דוחה שבת ?
________________________________________
– כיון
דאנן לא דחינן – אינהו
נמי לא דחו. –
6. מדוע
מצוות ערבה לא דוחה שבת בארץ ישראל ששם
בקיאים בקביעת התאריכים?________________
_________________________________________________________________________
7. מה
ההגיון ללמוד את מצוות סוכה ממצוות לולב
? [לענין
פירוש המילה "ימים"]
___________________
__________________________________________________________________________
8. מה
ההגיון ללמוד את מצוות סוכה מימי המילואים
[לענין
פירוש המילה "ימים"]
?__________________
__________________________________________________________________________
9. א.
מה
עשו הבייתוסים לערבות ? מדוע
?_____________________________________________
__________________________________________________________________________
ב.
מה
עשו עשו עמי הארצות לערבות בעקבות מעשי
הבייתוסים? מדוע?
__________________________
__________________________________________________________________________
10. מדוע
מצוות ערבה ביום השביעי דוחה
שבת?_________________________________________
__________________________________________________________________________
11. תרגם
10 מילים
:דידהו
_____________האידנא
________________________
אתא__________________
אמרי
___________________
מייתי
______________________מאי
טעמא __________________________
דחיא___________________________אי
הכי ____________________
נמי
_____________________________אתי
_____________________
מילתא
________________________מפקת__________________________
בס"ד
דף
מספר
6. מדוע
לא
מקיימים
את
מצוות
ערבה
7 ימים
? מסכת
סוכה דף מד/א
א"ל
אביי
לרבא
מאי
שנא
לולב
דעבדינן
ליה
שבעה
זכר
למקדש
ומאי
שנא
ערבה
דלא
עבדינן
לה
שבעה
זכר
למקדש
?
1.
מה שאל אביי את רבא ?_______________________________________________________
_________________________________________________________________________
א"ל הואיל ואדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב .
2.
לפי רבא :מדוע אין מצוות ערבה נוהגת 7
ימים זכר למקדש ?
_______________________________
__________________________________________________________________________
א"ל ההוא משום לולב הוא דקא עביד ליה !
3.
מה קשה על תרוצו של רבא ?____________________________________________________
__________________________________________________________________________
וכי תימא דקא מגבה ליה והדר מגבה ליה ?
4.
מה היא האפשרות להסביר שיוצא ידי חובת מצוות ערבה על ידי הערבה של הלולב ?________________
__________________________________________________________________________
והא מעשים בכל יום דלא קא עבדינן הכי .
5.
מדוע לא ניתן להסביר שאנחנו נוהגים לצאת ידי חובת מצוות ערבה על ידי הערבה שבלולב ?__________
_________________________________________________________________________
אמר רב זביד משמיה דרבא לולב דאורייתא עבדינן שבעה זכר למקדש ערבה דרבנן לא עבדינן לה שבעה זכר למקדש .
6.
כיצד הסביר רב זביד :
מדוע אין מצוות ערבה נוהגת 7
ימים זכר למקדש ?
_______________________
__________________________________________________________________________
למאן אילימא לאבא שאול האמר ערבי נחל כתיב שתים אחת ללולב ואחת למקדש .
7.
א.
מה אמר אבא שאול ?________________________________________________________
ב.
מדוע לשיטת אבא שאול –
אי אפשר להסביר שמצוות ערבה אינה 7
ימים ?_____________________
__________________________________________________________________________
אי לרבנן הלכתא גמירי לה ,
דא"ר אסי א"ר יוחנן משום ר'
נחוניא איש בקעת בית חורתן :
"עשר נטיעות ,
ערבה ,
וניסוך המים –
הלכה למשה מסיני .
8.
א.
מה אמרו חכמים [ר'
יוחנן]
לגבי מצוות ערבה ?______________________________________
ב.
מדוע לשיטת חכמים אי אפשר להסביר שמצוות ערבה אינה 7
ימים ?_____________________
__________________________________________________________________________
אלא אמר רב זביד משמיה דרבא לולב דאית ליה עיקר מה"ת בגבולין עבדינן ליה שבעה זכר למקדש ערבה דלית לה עיקר מן התורה בגבולין לא עבדינן שבעה זכר למקדש .
9
. למסקנת רב זביד :
מדוע מצוות ערבה אינה נוהגת 7
ימים ?________________________________
__________________________________________________________________________
האם כוהנים בעלי מומים מקיפים את המזבח עם ערבות ?
אמר ר"ל [ריש לקיש ]
כהנים בעלי מומין נכנסין בין האולם ולמזבח כדי לצאת בערבה.
1.
מה התיר ריש לקיש לכהנים בעלי מומים ?____________________________________________
__________________________________________________________________________
א"ל ר'
יוחנן מי אמרה ?
מי אמרה ?
2.
מה שאל ר'
יוחנן ?___________________________________________________________
הא איהו אמר !
דא"ר אסי א"ר יוחנן משום ר'
נחוניא איש בקעת בית חורתן :
" עשר נטיעות ,
ערבה ,
וניסוך המים הלכה למשה מסיני !
3.
מה לא ברור בשאלת ר'
יוחנן ?___________________________________________________
אלא מי אמרה בנטילה דלמא בזקיפה ?
מי אמרה בבעלי מומין דלמא בתמימים ?
4.
מה היו שאלות ר'
יוחנן על דברי ריש לקיש ?
__________________________________________
__________________________________________________________________________
האם מצוות ערבה היא "יסוד נביאים"
או "מנהג נביאים"
?
אתמר ר'
יוחנן ור'
יהושע בן לוי חד אמר ערבה יסוד נביאים וחד אמר ערבה מנהג נביאים .
1.א.
הסבר מה פירוש שערבה היא "יסוד נביאים"._______________________________________
ב.
הסבר מה פירוש שערבה היא "מנהג נביאים"._______________________________________
ג.
מה ההבדל ההילכתי בין שני השיטות ?_____________________________________________
__________________________________________________________________________
2.
מה אמרו ר'
יהושוע ור'
יוחנן ?
___________________________________________________
תסתיים דר'
יוחנן הוא דאמר יסוד נביאים דא"ר אבהו א"ר יוחנן ערבה יסוד נביאים הוא תסתיים .
3
למסקנה מי אמר שערבה היא "יסוד נביאים"
?__________________________________________
א"ל ר'
זירא לר'
אבהו מי א"ר יוחנן הכי והא"ר יוחנן משום ר'
נחוניא איש בקעת בית חורתן עשר נטיעות ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני ?
4.
מה הקשה ר'
זירא ?___________________________________________________________
__________________________________________________________________________
אשתומם כשעה חדא ואמר שכחום וחזרו ויסדום .
5.
מה ענה לו ר'
אבהו ?__________________________________________________________
__________________________________________________________________________
ומי א"ר יוחנן הכי והא"ר יוחנן דלכון אמרי דלהון היא .
6.
א.
מה אמר ר'
יוחנן על החכמים שבבבל ?___________________________________________
ב.
על פי דברי ר'
יוחנן אלו :
מה קשה על תרוצו של ר'
אבהו ?_________________________________
__________________________________________________________________________
ל"ק כאן במקדש כאן בגבולין .
7.
למסקנת הגמרא :
איך יתכן שערבה היא גם הלכה למשה מסיני ,
וגם "יסוד נביאים"
?
_______________
__________________________________________________________________________
בס"ד.
דף מספר 7.
הלכות
מצוות
ערבה
.
תלמוד
בבלי מסכת סוכה דף מד עמוד ב
תרגם :
מר __________________________________
פשיטא _______________________________________________
מהו דתימא _____________________________________________________
אגבהיה _____________________________________________________________
הדר ________________________________________________
אימא ______________________________________________________
קמ"ל ______________________________________________________________________________________
בד ________________________________________________________
ס"ד [סלקא דעתך ]
________________________________________________________________________________________
קאימנא _____________________________________________________________________
קמיה______________________________________________________________
אימא __________________________________________________________________________ההוא גברא _______________________________________________________________________________________________________
שקיל _______________________________________________________________
חביט_______________________________________________________________________
ברתיה _______________________________________________________________
אייתו ______________________________________________________________________________.
א"ר אמי ערבה צריכה שיעור,
ואינה ניטלת אלא בפני עצמה ,ואין אדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב.
1.
מה הם שלשת ההלכות שלימד ר'
אמי על מצוות ערבה ?
_________________________________
___________________________________________________________________________________________________________________________________________________.
כיון דאמר מר "אינה ניטלת אלא בפני עצמה"
פשיטא ד"אין אדם יוצא בערבה שבלולב"
?
2.
מה מיותר בדברי ר'
אמי ?
מדוע ?
________________________________________________
__________________________________________________________________________
מהו דתימא הני מילי היכא דלא אגבהיה והדר אגבהיה אבל אגבהיה והדר אגבהיה אימא לא קמ"ל .
3.
מה חידש ר'
אמי בכך ש"אין
אדם
יוצא
בערבה
שבלולב"
?
_______________________________
___________________________________________________________________________________________________________________________________________________
ורב חסדא א"ר יצחק אדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב .
4.
מה חידש ר'
יצחק ?___________________________________________________________
וכמה שיעורה ?
אמר רב נחמן :
ג'
בדי עלין לחין .
ורב ששת אמר :
אפילו עלה אחד ובד אחד .
5.
מה הוא שיעור ערבה למצוות ערבה ?
כתוב את המחלוקת .
_______________________________
__________________________________________________________________________
עלה אחד ובד אחד ס"ד [סלקא דעתך ]
?
6.
מה קשה על דברי רב ששת ?
____________________________________________________
__________________________________________________________________________
אלא אימא :
אפילו עלה אחד בבד אחד .
7.
מה היא שיעור ערבה למסקנה לדעת רב ששת ?
________________________________________
אמר אייבו :
הוה קאימנא קמיה דר"א בר צדוק ואייתי ההוא גברא ערבה קמיה .
שקיל חביט ,
חביט ולא בריך ,
קסבר מנהג נביאים הוא .
8.א.
מה סיפר אייבו ?
__________________________________________________________
ב.
מדוע אייבו לא בירך על מצוות ערבה ?
_____________________________________________
אייבו וחזקיה בני ברתיה דרב אייתו ערבה לקמיה דרב חביט חביט ולא בריך קא סבר מנהג נביאים הוא .
9.
מה פסק רב לגבי מצוות ערבה ?
__________________________________________________
שילום שכר פועלים מפירות שביעית .
תרגם :הוה _____________________________________________________
אתא ______________________________________________________
קרייתא ___________________________________________________________
אית _______________________________
כרמיא _________________________________________________________
זיתיא __________________________________________________________________
אתו _____________________________________________________________
מקשקשין ______________________________________________________________
אריך _______________________________________________________________
שביק ___________________________________________
אמר אייבו הוה קאימנא קמיה דרבי אלעזר בר צדוק ,
אתא לקמיה ההוא גברא א"ל :
קרייתא אית לי ,
כרמיא אית לי ,
זיתיא אית לי ואתו בני קרייתא ומקשקשין בכרמיא ואוכלין בזיתיא .
אריך או לא אריך ?
1.
מה שאל האיש את רבי אליעזר בר צדוק ?
____________________________________________
__________________________________________________________________________
א"ל לא אריך .
2.
מה ענה לו רבי אליעזר ?
_______________________________________
הוה קא שביק ליה ואזיל אמר כדו הויתי דיירי בארעא הדא מ'
שנין ולא חמיתי בר אינש מהלך בארחן דתקנן כדין .
3.
מה אמר רבי אליעזר על האיש ,
אחרי שהוא הלך ?
______________________________________
__________________________________________________________________________
הדר ואתי וא"ל :
מאי מיעבד ?
4.
כשחזר האיש ,
מה הוא שאל את ר'
אליעזר ?
__________________________________________
א"ל אפקר זיתיא לחשוכיא ותן פריטיא לקשקושי כרמים .
5.
מה ענה לו ר'
אליעזר ?
________________________________________________________
__________________________________________________________________________
וקשקושי
מי
שרי
?
! והא
תניא
:
"והשביעית תשמטנה ונטשתה
"
– תשמטנה
–
מלקשקש
,
ונטשתה
–
מלסקל
.
6.
מה קשה על פסק ההלכה של ר'
אליעזר ?
____________________________________________
__________________________________________________________________________
אמר רב עוקבא בר חמא תרי קשקושי הוו חד סתומי פילי וחד אברויי אילני אברויי אילני אסור סתומי פילי שרי .
7.
מתי מותר לעדור בשביעית ,
ומתי אסור ?
____________________________________________
__________________________________________________________________________
עבודה נעימה !
בס"ד.
דף מספר 8. יציאה
לדרך
בערב
שבת
. סוכה
דף
מד
:.
אמר
אייבו משום רבי אלעזר בר צדוק:
אל
יהלך אדם בערבי שבתות יותר משלש פרסאות.
1. מה
היא ההלכה שפסק רבי אלעזר
?__________________________________
________________________________________________________________
אמר
רב כהנא: לא
אמרן אלא לביתיה, אבל
לאושפיזיה – אמאי
דנקיט סמיך.
2. מדוע
התיר רב כהנה ללכת למרחק גם בערב שבת אם
הוא הולך להתארח ,
ולא
חשש שלא יהיה לו אוכל לשבת אצל
המארחים?_________________________
_______________________________________________________________
ואיכא
דאמרי אמר רב כהנא: לא
נצרכא אלא אפילו לביתיה.
3.לפי
הדעה הנוספת שבגמרא [איכא
דאמרי] באיזה
מקרה אסור לאדם ללכת יותר משלש פרסאות
בערב שבת?
_________________________________________________________________________
אמר
רב כהנא: בדידי
הוה עובדא, ואפילו
כסא דהרסנא לא אשכח.
4. מה
קרה לרב כהנא כשהגיע פעם לביתו אחרי שבא
מרחוק ?___________________
_____________________________________________________________________
5. מה
רצה רב כהנא להוכיח מהמקרה שקרה לו
?______________________________
___________________________________________________________________
מצות
לולב כיצד. תני
תנא קמיה דרב נחמן: סודרין
על גג האיצטבא.
6. היכן
היו סודרין את הלולבים בבית המקדש לפי
ההבנה הראשונה שבגמרא ?
_______________________________________________________________
– אמר
ליה: וכי
לייבשן הוא צריך?
7. מה
הקשה רב נחמן על התנא שאמר לפניו את ההלכה
?_______________
____________________________________________________________
אלא
אימא: על
גב האיצטבא.
8. למסקנת
הגמרא , היכן
היו שמים את הלולבים שבבית המקדש
?_______________
אמר
רחבא אמר רבי יהודה: הר
הבית סטיו כפול היה, סטיו
לפנים מסטיו.
9. כיצד
היו הגגות שסביב הר הבית מסודרים
?_____________________________
___________________________________________________________________
סדר מצוות ערבה.
מסכת סוכה דף מה/א
מתני'
מצות ערבה כיצד ?
מקום היה למטה מירושלים ונקרא מוצא יורדין לשם ומלקטין משם מורביות של ערבה ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח וראשיהן כפופין על גבי המזבח .
תקעו והריעו ותקעו .
בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת ואומרים אנא ה'
הושיעה נא אנא ה'
הצליחה נא ר'
יהודה אומר אני והו הושיעה נא .
1.
מהיכן היו לוקחים את הערבות ?___________________________
2.
להיכן היו מביאים את הערבות ?
_________________
3.
מה היו עושים בזמן ההקפות סביב המזבח ?
[2 דברים]
___________________________________
__________________________________________________________________________
4.
מה צריך לאמר ר'
יהודה ?
______________________________________________________
ואותו היום מקיפין את המזבח שבע פעמים .
5.
כמה פעמים מקיפים את המזבח ביום השביעי ?
__________
בשעת פטירתן מה הן אומרים "יופי לך מזבח ,יופי לך מזבח ".
ר"א אומר "ליה ולך מזבח ,ליה ולך מזבח".
6.
מה אומרים בזמן שאוזבים את המזבח ?
כתוב את המחלוקת .________________________________
__________________________________________________________________________
כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהיו מלקטין אותן מערב ומניחין אותן בגיגיות של זהב כדי שלא יכמושו.
7.
מה ההבדל בין מצוות ערבה ביום חול לאומת ביום שבת ?
_________________________________
__________________________________________________________________________
ר'
יוחנן בן ברוקה אומר חריות של דקל היו מביאין וחובטין אותן בקרקע בצדי המזבח ואותו היום נקרא חבוט חריות .
8.
מה היו עושים ביום השביעי לדעת ר'
יוחנן בן ברוקה?____________________________________
_________________________________________________________________________
מיד תינוקות שומטין את לולביהן ואוכלין אתרוגיהן:
רש"י :
הגדולים שומטין את לולבי הקטנים מידם בשביעי:
9.
מה היו האנשים עושים אחרי סיום מצוות לולב ביום השביעי ?
_____________________________
רש"י:
ואוכלין
של תינוקות ואין בדבר לא משום גזל ולא
משום דרכי שלום שכך נהגו מחמת שמחה:
10.
מדוע מותר לקחת את אתרוגי הקטנים ?
___________________________________________
_________________________________________________________________________
בס"ד.
דף מספר 9. מצוות
הערבה
. . סוכה
דף
מה
:.
גמ'
תנא מקום קלניא הוה ותנא דידן מ"ט קרי ליה מוצא איידי דמיפק מכרגא דמלכא קרי ליה מוצא:
1.
מדוע נקראת "מוצא"
בשם זה ?
__________________________________________________
ובאין וזוקפין אותן בצדי כו':
תנא רבות וארוכות וגבוהות אחד עשר אמה כדי שיהו גוחות על המזבח אמה.
2.
מה היה אורכם של הערבות ?
____________________.
3.
מדוע היו כל כך ארוכות ?
_____________________________________________________.
אמר מרימר משום מר זוטרא שמע מינה על היסוד מנח להו דאי סלקא דעתך אארעא מנח להו מכדי עלה אמה וכנס אמה זהו יסוד עלה חמש וכנס אמה זהו סובב עלה שלש זהו מקום הקרנות גוחות על גבי המזבח היכי משכחת לה אלא לאו ש"מ איסוד מנח להו שמע מינה .
4.
אמר אמימר משום מר __________________
מתוך מה שלמדנו שאורך הערבות הוא ________
אמות ,
אנחנו למדים שהערבות היו מונחות על גב ה____________
של המזבח .
שהרי היסוד גובהו ______
אחת והסובב גובהו __________
אמות ,
ומקום הקרנות גובהו ____________
אמות ,
והקרנות עצמם גובהם אמה אחת ,
יוצא שסך גובה המזבח הוא ______________
אמות .
ואם הערבות מונחות על גב הקרקע אז הם לא יהיו מוטות בגובה של אמה אחת מעל גג ה_____________
.
אמר רבי אבהו מאי קראה ?
שנאמר "אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח"
.
5.
מה למד רבי אבהו מהפסוק "אסרו
חג
בעבותים
עד
קרנות
המזבח"
?_______________________
____________________________________________________________________
א"ר אבהו אמר ר"א כל הנוטל לולב באגודו והדס בעבותו מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שנאמר "אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח "
6.
מה למד עוד רבי אבהו מהפסוק "אסרו
חג
בעבותים
עד
קרנות
המזבח"
?_____________________
____________________________________________________________________
א"ר ירמיה משום ר"ש בן יוחי ור'
יוחנן משום ר"ש המחוזי משום ר'
יוחנן המכותי :
כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שנא'
אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח .
7.
מה למד ר'
ירמיה מהפסוק "אסרו
חג
בעבותים
עד
קרנות
המזבח"
?_____________________
____________________________________________________________________
בס"ד
מדוע
לא
מקיימים
את
מצוות
ערבה
7 ימים
? דף
מד.
האם כוהנים בעלי מומים מקיפים את המזבח עם ערבות ?
בס"ד.
מבחן בגמרא .
שם:________________________________________________________________________________________________________________________________________
ענה על 10 שאלות בלבד.
בהצלחה !
1
. למסקנת הגמרא :
מדוע מצוות ערבה אינה נוהגת 7
ימים ?________________________________
__________________________________________________________________________
2.א.
הסבר מה פירוש שערבה היא "יסוד נביאים"._______________________________________
ב.
הסבר מה פירוש שערבה היא "מנהג נביאים"._______________________________________
ג.
מה ההבדל ההלכתי בין שני השיטות ?_____________________________________________
__________________________________________________________________________
3.
למסקנת הגמרא :
איך יתכן שערבה היא גם הלכה למשה מסיני ,
וגם "יסוד נביאים"
?
_______________
__________________________________________________________________________4.
מתי מותר לעדור בשביעית ,
ומתי אסור ?
____________________________________________
__________________________________________________________________________
אמר
אייבו משום רבי אלעזר בר צדוק:
אל
יהלך אדם בערבי שבתות יותר משלש פרסאות.
5. מה
היא ההלכה שפסק רבי אלעזר
?__________________________________
________________________________________________________________
6.
א.
מהיכן היו לוקחים את הערבות ?___________________________
ב.
להיכן היו מביאים את הערבות ?
_________________
כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהיו מלקטין אותן מערב ומניחין אותן בגיגיות של זהב כדי שלא יכמושו.
7.
מה ההבדל בין מצוות ערבה ביום חול לאומת ביום שבת ?
_________________________________
__________________________________________________________________________
ר'
יוחנן בן ברוקה אומר חריות של דקל היו מביאין וחובטין אותן בקרקע בצדי המזבח ואותו היום נקרא חבוט חריות .
8.
מה היו עושים ביום השביעי לדעת ר'
יוחנן בן ברוקה?____________________________________
_________________________________________________________________________
מיד תינוקות שומטין את לולביהן ואוכלין אתרוגיהן:
9.
א.
מה היו האנשים עושים אחרי סיום מצוות לולב ביום השביעי ?
___________________________
ב.
מדוע מותר לקחת את אתרוגי הקטנים ?
___________________________________________
_________________________________________________________________________
10.א.
מה היה אורכם של הערבות ?
____________________.
ב.
מדוע היו כל כך ארוכות ?
___________________________________________________.
11.
תרגם 10 מילים :
תרגם :__
פשיטא _______________________________________________
מהו דתימא _______________________________________________________________________________________________________
הדר _____________________________________________________________________________________________אימא __________________________________________________________________________________
קמ"ל __________________________________________________________________________________________________________
ס"ד [סלקא דעתך ]
________________________________________________________________________________________________________________________קמיה______________________________________________________________
אימא __________________________________________________________________________
ההוא גברא _______________________________________________________________________________________________________
שקיל _______________________________________________________________
הוה _____________________________________________________
אתא ______________________________________________________
אית _______________________________
בס"ד.
דף מספר 10. מצוות
מעצים
– דרך
גדילתן
. סוכה
דף
מה
:
תרגם :
תניא __________________________________________________
נמי ________________________________________
הכי ____________________________________________
זוטרי _______________________________________________
כולי האי _____________________________________________________________________________
תמני סרי _________________________________________
אלפי __________________________________________
דרא _______________________________________-
הוה ________________________________
קמיה _______________________________________________________
עלמא ________________________________________________________
אמר חזקיה א"ר ירמיה משום רשב"י כל המצות כולן אין אדם יוצא בהן אלא דרך גדילתן שנאמר עצי שטים עומדים .
1.
כיצד צריכים להעמיד את העצים שמקיימים בהם מצוות ?
[למשל :
עצי הסוכה או עצי המשכן ]
________
__________________________________________________________________________
תנ"ה [תניא נמי הכי ]"עצי שטים עומדים "
– שעומדים דרך גדילתן .
דבר אחר
:
"עומדים"
– שמעמידין
את
ציפוין
.
דבר אחר
:
"עומדים"
שמא
תאמר
:
אבד
סיברם
ובטל
סיכויין
?
ת"ל
:
"עצי
שטים
עומדים"
– שעומדים
לעולם
ולעולמי
עולמים
.
2.
מה הם שני הדברים הנוספים שאנחנו לומדים על עצי המשכן מהפסוק :
"עצי שטים עומדים"
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
ואמר חזקיה א"ר ירמיה משום רשב"י יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה ואילמלי אליעזר בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו מיום שנברא העולם עד סופו .
3.א.
מה יכול רשב"י לעשות בזכות צדקותו ?___________________________________________
__________________________________________________________________________
ב.
מה יכולים רשב"י ובנו אליעזרלעשות בזכות צדקותם ?____________________________________
__________________________________________________________________________
ג.
מה יכולים רשב"י ובנו והמלך יותם לעשות בזכות צדקותם אם היו ביחד?________________________
__________________________________________________________________________
ואמר חזקיה א"ר ירמיה משום רשב"י ראיתי בני עלייה והן מועטין אם אלף הן אני ובני מהן אם מאה הם אני ובני מהן אם שנים הן אני ובני הן .
4.
מי הם היכולים לקבל פני שכינה [בני עלייה ]
בדורו של רשב"י ?_____________________________
ומי זוטרי כולי האי ?
והא אמר רבא תמני סרי אלפי דרא הוה דקמיה קודשא בריך הוא שנאמר :
"סביב שמנה עשר אלף"
.
5.
לפי רבא כמה צדיקים ישנם שיכולים לראות פני שכינה ?
__________________________________
ל"ק [לא קשיא ]
הא דמסתכלי באספקלריא המאירה הא דלא מסתכלי באספקלריא המאירה .
6.
מה ההבדל בין מעלת רשב"י ובנו לבין מעלת 18000
הצדיקים האחרים ?
_______________________
__________________________________________________________________________
ודמסתכלי באספקלריא המאירה מי זוטרי כולי האי ,
והא אמר אביי לא פחות עלמא מתלתין ושיתא צדיקי דמקבלי אפי שכינה בכל יום שנאמר :
" אשרי כל חוכי לו"
ל"ו בגימטריא –
תלתין ושיתא הוו?
7.
לפי אביי כמה מקבלי פני שכינה ישנם ?__________________
ל"ק [לא קשיא ]
– הא דעיילי בבר ,
הא דעיילי בלא בר:
8.
מה ההבדל בין ל"ו [
36 ] הצדיקים ,
לבין רשב"י ובנו ?
__________________________________
__________________________________________________________________________
בס"ד.
פירוש
השבח
לה'
ולמזבח
. סוכה
דף
מה
:
תרגם :
הכי _________________________________________
קאמר _____________________________________________________מאי טעמא ______________________________________________________
כתיב ____________________________________________
אמרי ________________________________________________________
בשעת פטירתן מה הן אומרים …"ליה ולך מזבח ":
והא קא משתתף שם שמים ודבר אחר ותניא כל המשתף שם שמים ודבר אחר נעקר מן העולם !
שנאמר :
"בלתי לה'
לבדו".
1.
שואלת הגמרא :
איך אפשר להשוות בין הקב"ה לבין ה______________
והרי למדנו שכל המשתף שם שמים עם משהוא אחר נעקר מן ה_______________!
שנאמר "___________
______ ________ .
הכי קאמר "ליה –
אנחנו מודים ,
ולך –
אנו משבחין ,
ליה –
אנחנו מודים ,
ולך –
אנו מקלסין:
2.
כוונת האומר היא לאמר שהוא מודה ל_________
ואת המזבח הוא ________
על כך שטוב שה'
נתן לנו מזבח .
וכן הוא אומר שלה'
אנחנו מודים ואת המזבח אנחנו ________________
על כך שה'
נתן לנו אותו .
מדוע חובטים בענפי דקלים ?
אמר רב הונא מ"ט [מאי טעמא ]
דר'
יוחנן בן ברוקה?
דכתיב "כפות"
שנים אחת ללולב ואחת למזבח.
3.
שואלת הגמרא :
מה טעמו של רבי _______________
שאמר שחובטים עם חריות של ________?
תשובה :
כיוון שכתוב "כפות תמרים"
והכוונה לפחות ל________
סוגי מצוות עם כפות התמרים :
אחת למצוות _____________
ואחת למצוות חבטה ליד ה_____________.
ורבנן אמרי "כפת "
כתיב .
4.
לדעת חכמים אין ללמוד על שני מצוות ממה שכתוב "כפת"
כיוון שהמילה כתובה בלשון _________
לכן יש כאן רק מצווה אחת של כפות תמרים לצורך מצוות __________________
.
ר'
לוי אומר :
כתמר.
מה תמר זה אין לו אלא לב אחד אף ישראל אין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים.
5. לדעת
ר' לוי
: מה
הסברה לקלס ליפני ה' דווקא
בכפות תמרים ?
_____________________________
_________________________________________________________________________
בס"ד..כמה
פעמים
מברכים
על
מצוות
סוכה
ולולב
?מסכת
סוכה
דף
מה
עמוד
ב.
דף מספר 11.
תרגם : מאי טעמא ?
______________________________________________________________________
מפסקי ________________________________________________
יומא _____________________________________________
אפיה נפשיה ______________________________________________________________________
כולהו __________________________________________________________
חד _______________________________________________________
אריכא _______________________________________________________________________
דמו _______________________________________________________________________________
אורייתא ______________________________________________________
אמר
רב יהודה אמר שמואל: לולב
שבעה, וסוכה
יום אחד. מאי
טעמא? לולב
דמפסקי לילות מימים – כל
יומא מצוה באפיה נפשיה הוא,
סוכה
דלא מפסקי לילות מימים –
כולהו
שבעה כחד יומא אריכא דמו.
1. מדוע
מברכים על מצוות לולב שבעה ימים ועל מצוות
סוכה רק יום אחד לדעת שמואל ?_____________
_________________________________________________________________________
ורבה
בר בר חנה אמר רבי יוחנן:
סוכה
שבעה, ולולב
יום אחד. מאי
טעמא? סוכה
דאורייתא – שבעה,
לולב
דרבנן – סגי
ליה בחד יומא.
2. מדוע
מברכים על מצוות סוכה שבעה ימים ועל מצוות
לולב רק יום אחד לדעת רבה בר בר חנה
?_______
__________________________________________________________________________
כי
אתא רבין אמר רבי יוחנן:
אחד
זה ואחד זה שבעה.
3. מה
אמר רבין כשהוא הגיע
?_____________________________________________
אמר
רב יוסף: נקוט
דרבה בר בר חנה בידך, דכולהו
אמוראי קיימי כוותיה בסוכה.
4. כיצד
יש לפסוק לדעתו של רב יוסף ?
מדוע
?__________________________________
_____________________________________________________________________
מתיבי:העושה
לולב לעצמו אומר ברוך שהחיינו וקיימנו
והגיענו לזמן הזה. נטלו
לצאת בו אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו
וצונו על נטילת לולב. ואף
על פי שבירך עליו יום ראשון –
חוזר
ומברך כל שבעה. העושה
סוכה לעצמו אומר ברוך שהחיינו וקיימנו
כו'. נכנס
לישב בה אומר אשר קדשנו במצותיו וצונו
לישב בסוכה. וכיון
שבירך יום ראשון – שוב
אינו מברך.
5. על
פי
הברייתא
: בזמן
קשירת הלולב מברך :________________בזמן
נטילת הלולב מברך:
"על
___________ לולב…"
ועל
מצוות לולב מברכים _________ימים
! בזמן
עשיית הסוכה מברך :
________ בזמן
שניכנס לשבת בסוכה מברך :
"______ ב_________"
וכיון
שברך ביום הראשון שוב לא _________.
קשיא
לולב אלולב, קשיא
סוכה אסוכה!
6. קשה
לרבה בר בר חנה כיוון שהוא אמר שעל סוכה
מברכים ________ ימים
ואילו בברייתא כתוב שמברכים עליה __________
ימים
. וכן
קשה עליו כיוון שהוא אומר שעל לולב מברכים
________ ימים
ואילו בברייתא כתוב שעל לולב מברכים
___________ ימים
.
בשלמא
לולב אלולב לא קשיא; כאן
– בזמן
שבית המקדש קיים, כאן
– בזמן
שאין בית המקדש קיים.
7. כיצד
יכולנו לתרץ את הסתירה לגבי מצוות לולב
?______________________________
________________________________________________________________
אלא
סוכה אסוכה קשיא! תנאי
היא; דתניא:
תפילין,
כל
זמן שמניחן מברך עליהן,
דברי
רבי. וחכמים
אומרים: אינו
מברך אלא שחרית בלבד.
8. במה
נחלקו רבי וחכמים לענין ברכת תפילין
?__________________________________________
__________________________________________________________________________
-
למדנו
שהברייתא אומרת שמברכים על מצוות סוכה
רק
ביום ה________________
לאומת
הרבנים שסוברים שמברכים על סוכה כל
_____________ . אלה
יש לתרץ : הרבנים
שסוברים שיש לברך על סוכה כל יום סוברים
כ___________ שאמר
שכל פעם שאדם מניח תפילין הוא צריך
ל__________ עליהם
, וגם
מצוות סוכה דומה כמו כמו יום ____________
. ואילו
הברייתא שאומרת שיש לברך על מצוות סוכה
רק פעם ____________ היא
לשיטת ______________
שסוברים
שאף על פי שאדם מניח תפילין כמה פעמים
ביום הוא מברך עליהם רק ב______________
.
אתמר,
אביי
אמר: הלכתא
כרבי, ורבא
אמר: הלכתא
כרבנן.
10. א.
כמה
פעמים יש לברך על תפילין לדעת אביי
?___________________
ב.
כמה
פעמים יש לברך על תפילין לדעת רבא
?____________________
אמר
רב מרי ברה דבת שמואל: חזינא
ליה לרבא דלא עביד כשמעתיה,
אלא
מקדים וקאי ועייל לבית הכסא,
ונפיק
ומשי ידיה ומנח תפילין ומברך.
וכי
איצטריך זימנא אחרינא –
עייל
לבית הכסא, ונפיק
ומשי ידיה, ומנח
תפילין ומברך.
11. א.
אמר
רב מרי : ראינו
את רבא שלמעשה לא נהג כפי ש_____________
אלא
בבקר היה מקדים ונכנס ל__________
ה________
יוצא
ו__________ את
ידיו ומניח תפילין ו____________
. וכשהיה
צריך פעם ____________ שוב
היה ניכנס לבית ה_________
, נוטל
ידיו מניח תפילין ו___________
עליהם
.
ב.
כיצד
נהג רבא למעשה לענין ברכה על תפילין שהניח
כמה פעמים ביום ?_______________________
12. לפי
שיטת רבי לענין תפילין כמה ימים נברך על
מצוות סוכה ?____________________
ואנן
נמי כרבי עבדינן, ומברכין
כל שבעה.
13. כמה
ימים אמר רב מרי שהם היו נוהגים לברך על
מצוות סוכה ? _____________________
אמר
מר זוטרא : חזינא
ליה לרב פפי, דכל
אימת דמנח תפילין מברך.
14. מתי
היה רב פפי מברך על התפילין ?
________________________________________
רבנן
דבי רב אשי, כל
אימת דמשמשי בהו מברכי.
15. מתי
היו החכמים שאצל רב אשי מברכים על מצוות
תפילין
?______________________________
__________________________________________________________________________
בס"ד.
דף מספר 12. ברכה
על
מצוות
מדרבנן.
. סוכה
דף
מו'.
אמר
רב יהודה אמר שמואל: מצות
לולב כל שבעה. ורבי
יהושע בן לוי אמר: יום
ראשון מצות לולב, מכאן
ואילך מצות זקנים.
1. לדעת
שמואל צריך ל_____________ על
מצוות לולב כל ___________ ימי
סוכות .
לדעת
ר' יהושוע
בן לוי מצוות לולב מהתורה היא רק ביום
ה______________ ובשאר
הימים היא מ__________ ולכן
לדעתו יש לברך עליה רק ביום ה________________.
ורבי
יצחק אמר: כל
יומא מצות זקנים.
2. מאיזה
סיבה חייבים ליטול לולב לדעת ר'
יצחק
? _______________________________________
ואפילו
יום ראשון? – והא
קיימא לן דיום ראשון דאורייתא!
3. מה
קשה על דברי ר' יצחק
?
_____________________________________________________
__________________________________________________________________________
אימא:
בר
מיום ראשון. –
4. כיצד
תרצנו את הקושיה על ר' יצחק
?
______________________________________________
__________________________________________________________________________
אי
הכי, היינו
דרבי יהושע בן לוי!
5. שואלת
הגמרא : אם
כך אז אין הבדל בין מה שאמר ר'
יהושוע
בן לוי , לבין
מה שאמר _____________ שהרי
שניהם אומרים שמצוות לולב מדרבנן היום
ה____________________ .ואם
כך מדוע הם הובאו בצורה של מחלוקת ?
– אימא:
וכן
אמר רבי יצחק.
6. א.
איזו
מילה יש להוסיף ליפני דברי ר'
יצחק
? __________
ב.
כיצד
הוספת מילה זו מתרצת את שאלת הגמרא ?
_____________________________________
__________________________________________________________________________
ואף
רב סבר כל שבעה מצות לולב.
דאמר
רבי חייא בר אשי אמר רב:
המדליק
נר של חנוכה צריך לברך,
רבי
ירמיה אמר: הרואה
נר של חנוכה צריך לברך.
7. א.
כמה
ימים יש לברך על מצוות לולב לדעת רב ?
__________________
ב.
מה
פסק רב לענין נר חנוכה ?___________________
ג.
כיוון
שרב פסק שיש _____________ על
מצוות נר חנוכה שהיא מצווה מד______________
. יוצא
שלדעתו יש לברך על מצוות שהם
מד___________________לכן
יסבור גם שיש לברך על מצוות לולב כל
__________ הימים
.
מאי
מברך? אמר
רב יהודה: יום
ראשון, המדליק
מברך שלש, הרואה
מברך שתים. מכאן
ואילך, מדליק
מברך שתים ורואה מברך אחת.
8. א.
מה
מברך המדליק נר חנוכה ביום הראשון
?_________________________________________
ב.
מה
מברך המדליק נר חנוכה בשאר ימי חנוכה
?______________________________________
ג.
מה
מברך הרואה נר חנוכה ביום הראשון
?_________________________________________
ד.
מה
מברך הרואה נר חנוכה בשאר ימי חנוכה
?______________________________________
ומאי
מברך ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק
נר (של)
חנוכה.
והיכן
צונו? מלא
תסור. ורב
נחמן בר יצחק אמר: [דברים
לב ] שאל
אביך ויגדך. (מאי
ממעט – זמן,
אימא
ממעט נס! – נס
כל יומא איתיה).
9. היכן
ציוונו ה' לעשות
את מצוות חכמים ? [שני
מקורות ]
._________________________________
__________________________________________________________________________
– רב
נחמן בר יצחק מתני לה בהדיא,
אמר
רב: כל
שבעה מצות לולב.
10. לדעת
רב נחמן בר יצחק אין צורך ללמוד את דעת רב
לענין ברכה על לולב מנר _______________
כיוון
שהוא אמר במפורש שיש לברך על מצוות לולב
כל _____________ הימים
.
בס"ד.
הברכות
על
מצוות
סוכה
.
תנו
רבנן: העושה
סוכה לעצמו אומר ברוך שהחיינו כו',
נכנס
לישב בה אומר ברוך אשר קדשנו במצוותיו
וציוונו לישב בסוכה .
1. א.
איזו
ברכה מברך העושה
סוכה ?
___________________________________
ב.
מתי
מרך "לישב
בסוכה "?
____________________________________________________
היתה
עשויה ועומדת, אם
יכול לחדש בה דבר – מברך,
אם
לאו – לכשיכנס
לישב בה מברך שתים.
2. אם
הסוכה כבר עשויה , מתי
יברך את ברכת שהחיינו ?
פרט!
_______________________________
__________________________________________________________________________
אמר
רב אשי: חזינא
ליה לרב כהנא דקאמר להו לכולהו אכסא
דקדושא.
3. מתי
ברך רב כהנה את ברכת "שהחיינו"
ו"לישב
בסוכה "?
_________________________________
ברכה
של
העושה
הרבה
מצוות
בבת
אחת
.
תנו
רבנן: היו
לפניו מצות הרבה, אומר:
" ברוך
…אשר
קדשנו במצותיו וצונו על המצות".
4. לדעת
תנא קמא : מה
יברך מי שרוצה לקיים הרבה מצוות אחת אחרי
השניה ?_____________________
רשי":
מצות הרבה.
ליטול לולב לישב בסוכה להניח תפילין להתעטף בציצית:
5.
אילו דוגמאות של עשיית הרבה מצוות ביחד נותן רש"י ?__________________________________
רבי
יהודה אומר: מברך
על כל אחת ואחת בפני עצמה.
6. לדעת
רבי יהודה : מה
יברך מי שרוצה לקיים הרבה מצוות אחת אחרי
השניה
?___________________
_________________________________________________________________________
אמר
רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא:
הלכתא
כרבי יהודה.
7. כיצד
פסק רבי זירא ?
____________________________________-
ואמר
רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא:
מאי
טעמא דרבי יהודה דכתיב [
תהלים
סח ] " ברוך
ה' יום
יום" , וכי
ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו?
אלא
בא לומר לך: בכל
יום ויום תן לו מעין ברכותיו,
הכא
נמי בכל דבר ודבר תן לו מעין ברכותיו.
8. ואמר
ר' זירא
ויש אומרים שאמר זאת רבי _____________
בן
___________ : מה
טעמו של ר' יהודה
? שכן
כתוב "ברוך
ה' ________ _________ ". ונשאלת
השאלה : וכי
ה' ברוך
רק ב__________ ובלילה
לא ___________ אותו
? אלא
הפסוק מלמד אותנו לברך את ה'
בכל
יום ברכה _____________ . ומכאן
גם נלמד שכשיש לאדם כמה מצוות לקיים יברך
על על כל ___________ ו__________
ברכה
מיוחדת לפי מה שה' __________ אותנו
.
המרבה בתורה זוכה לעוד יותר תורה .
ואמר
רבי זירא ואיתימא רבי חנינא בר פפא:
בא
וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר
ודם; מדת
בשר ודם, כלי
ריקן מחזיק
, מלא
אינו מחזיק , אבל
מדת הקב"ה
מלא מחזיק ריקן אינו מחזיק שנא'
והיה
אם שמוע תשמע וגו'
אם
שמוע תשמע ואם לאו לא תשמע .
9. מה
ההבדל בין מתנת בשר ודם , לבין
תורה שה' נותן
?
_________________________________
__________________________________________________________________________
ד"א
אם שמוע בישן תשמע בחדש ואם יפנה לבבך שוב
לא תשמע:
רש"י :
ד"א אם אתה שומע בישן.
מחזר על תלמודך ששמעת:
תשמע בחדש. תתחכם בו להבין דברים חדשים מתוך דברים ישנים.
10.
מה קורה למי שחוזר על תלמודו ?
_______________________________________________
ואם יפנה לבבך.
להתייאש על מה שלמדת כבר מלחזור עליו ,
שוב לא תשמע.
משתפנה לבך לבטלה שוב אין משמיעין אותך דהכי כתיב אם יפנה לבבך ולא תשמע .
11.
מה יהיה סופו של הבטלן שאינו חוזר על מה שלמד ?
____________________________________
__________________________________________________________________________
בס"ד.
דף מספר 14. . הקניית לולב לקטן ביום טוב .
מסכת
סוכה
דף
מו/ב
–
מז.
א"ר זירא לא ליקני איניש הושענא לינוקא ביומא טבא קמא מ"ט דינוקא מקנא קני אקנויי לא מקני ואשתכח דקא נפיק בלולב שאינו שלו .
1. מה פסק רב זירא לגבי הקניית לולב לקטן ?
מה טעמן ?
___________________________________
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________
וא"ר זירא לא לימא איניש לינוקא דיהיבנא לך מידי ולא יהיב ליה משום דאתי לאגמוריה שיקרא שנא'
למדו לשונם דבר שקר .
2. מה אסור לאמר לקטן ?
מדוע ?
____________________________________________________
___________________________________________________________________________
מחלוקת רב ורב אסי .
ובפלוגתא דר'
יוחנן ור"ש בן לקיש דאיתמר הפריש שבעה אתרוגין לשבעה ימים אמר רב כל אחת ואחת יוצא בה ואוכלה לאלתר ורב אסי אמר כל אחת ואחת יוצא בה ואוכלה למחר .
3. א.
כתוב את מחלוקת רב ורב אסי .__________________________________________________
__________________________________________________________________________
ב.
לאיזה מחלוקת דומה מחלוקת רב ורב אסי ?
___________________________________________
במאי קא מיפלגי מר סבר למצותה אתקצאי ומ"ס לכולי יומא אתקצאי .
4. מה טעמם של רב ורב אסי ?
______________________________________________________
__________________________________________________________________________
דינו של אתרוג ביום השביעי ספק שמיני .
ואנן דאית לן תרי יומי היכי עבדינן ?
5. הסבר את שאלת הגמרא .
________________________________________________________
___________________________________________________________________________
אמר אביי שמיני ספק שביעי אסור תשיעי ספק שמיני מותר מרימר אמר אפי'
שמיני ספק שביעי מותר .
בסורא עבדי כמרימר רב שישא בריה דרב אידי עביד כאביי והלכתא כאביי .
6. מה דינו של אתרוג בשביעי ספק שמיני ?
פרט את כל הדעות !
________________________________
__________________________________________________________________________
דינה של הסוכה ביום השמיני ספק שביעי .
אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב שמיני ספק שביעי שביעי לסוכה ושמיני לברכה .
ור'
יוחנן אמר שמיני לזה ולזה
7. כתוב את מחלוקת רב יהודה בן רב שמואל ור'
יוחנן .
_____________________________________
__________________________________________________________________________
מיתב כולי עלמא לא פליגי דיתבינן .
כי פליגי לברוכי למ"ד שביעי לסוכה ברוכי נמי מברכינן למ"ד שמיני לזה ולזה ברוכי לא מברכינן .
8. א.
במה מסכימים רב ור'
יוחנן ?
_________________________________________________
ב.
במה הם נחלקו ?
___________________________________________________________
אמר רב יוסף נקוט דר'
יוחנן בידך דרב הונא בר ביזנא וכל גדולי הדור איקלעו בסוכה בשמיני ספק שביעי מיתב הוו יתבי ברוכי לא בריכי .
9. כמי פסק רב יוסף ?
מדוע ?
______________________________________________________
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________
ודלמא סבירא להו כמ"ד :
כיון שבירך יו"ט ראשון שוב אינו מברך ?
10. מה קשה על ההוכחה של רב יוסף ?
________________________________________________
__________________________________________________________________________
גמירי דמאפר אתו .
11. מדוע ההוכחה של רב יוסף היא טובה ?
_____________________________________________
__________________________________________________________________________
איכא דאמרי :
ברוכי כולי עלמא לא פליגי דלא מברכינן כי פליגי למיתב למ"ד שבעה לסוכה מיתב יתבינן ולמ"ד שמיני לזה ולזה מיתב נמי לא יתבינן .
12. לפי ההסבר הנוסף שבגמרא :
א.
במה מסכימים רב ור'
יוחנן ?
_________________________________________________
ב.
במה הם נחלקו ?
___________________________________________________________
אמר רב יוסף נקוט דר'
יוחנן בידך דמרא דשמעת'
מני רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת ובשמיני ספק שביעי לבר מסוכה יתיב .
13. .
כמי פסק רב יוסף ?
מדוע ?
___________________________________________________
______________________________________________________________________________________________________________________________________________________
והלכתא מיתב יתבינן ברוכי לא מברכינן .
14. להלכה :
מה דינה של סוכה ביום השמיני ספק שביעי ?
___________________________________
__________________________________________________________________________
בס"ד.
דף מספר 13. דין הסוכה ביום השביעי . סוכה
דף מח עמוד א
תרגם : מהו __________________________________________________________________
בר__________________________________________________
פליגי ______________________________________________________________
לן ______________________________________________________
להו ______________________________________________________________________________
מאני ____________________________________________________________
נמי _______________________________________________________________
איכא ______________________________________________________________
אית _____________________________________________________________
ליכא ______________________________________________________________________________
משנה.
סוכה
שבעה, כיצד?
גמר
מלאכול – לא
יתיר את סוכתו, אבל
מוריד את הכלים מן המנחה ולמעלה מפני כבוד
יום טוב האחרון של חג.
1. א.
מה
לא יעשה לסוכה ביום השביעי
?____________________________
ב.
מה
יעשה כדי להכין את ביתו ליום השמיני ?
________________________________________
גמרא.
אין
לו כלים להוריד מהו?
2. מה
שאלה הגמרא
?___________________________________________________________
אין
לו כלים? אלא
כי אשתמש במאי אשתמש -?
3. הגמרא
לא מבינה את השאלה : וכי
כיצד יתכן שאין לאדם ____________
בסוכה
? וכי
במה הוא _______________?
אלא:
אין
לו מקום להוריד כליו מהו?
–
4. מה
היא באמת שאלת הגמרא לגבי הסוכה ביום
השמיני ?
__________________________________
__________________________________________________________________________
רב
חייא בר [אשי]
אמר:
פוחת
בה ארבעה, ורבי
יהושע בן לוי אמר: מדליק
בה את הנר.
5. מה
יעשה לסוכה כדי שיוכל להשתמש בה ביום
השמיני :
א.
לדעת
רב חייא ?_____________________________
ב.
לדעת
רבי יהושוע בן לוי ?
________________________________________________
ולא
פליגי: הא
– לן,
והא
– להו.
6. אומרת
הגמרא שאין באמת ______________ בין
ר' חייא
לבין רבי יהושוע : שכן
רבי חייא פסק הלכה לבני ארץ ______________
ששם
ברור שהיום השמיני הוא לא חג ______________
ולכן
אפשר ממש ל______________ את
הסוכה לגמרי ולגור בה ביום ה_______________
.
לאומתו
רבי יהושוע פסק לבני ______________
שלא
היו בקיאים בקידוש ה________________
ואצלם
יום השמיני הוא ספק אולי הוא יום
_______________ של
סוכות וחייבים לשבת ב______________
ולכן
הוא הציע רק להכניס בה את ה___________
להראות
שאינו מתכוון להוסיף לחג הסוכות עוד
___________ אבל
הוא לא ממש פסל את הסוכה כיוון שיתכן שזהוא
יום השביעי ובאמת חייבים לשבת בו
ב__________!!
הא
תינח סוכה קטנה, סוכה
גדולה מאי איכא למימר? –
7. באיזה
מקרה אין הכנסת הנר מועיל להראות שאין
הוא רוצה לשבת בסוכה ? מדוע
?_________________
__________________________________________________________________________
דמעייל
בה מאני מיכלא. דאמר
רבא: מאני
מיכלא – בר
ממטללתא, מאני
משתיא – במטללתא.
8. מה
יעשה אדם בסוכה גדולה , כדי
להראות שהוא לא יושב בה מדין מצוות סוכה
?__________________
__________________________________________________________________________
סדר ניסוך המים .
משנה.
ניסוך
המים, כיצד?
צלוחית
של זהב מחזקת שלשה לוגים היה ממלא מן
השילוח, הגיעו
לשער המים תקעו והריעו ותקעו.
עלה
בכבש ופנה לשמאלו. שני
ספלים של כסף היו שם, רבי
יהודה אומר: של
סיד היו, אלא
שהיו מושחרין פניהם מפני היין.
ומנוקבין
כמין שני חוטמין דקין,
אחד
מעובה ואחד דק, כדי
שיהו שניהם כלין בבת אחת.
מערבו
של מים, מזרחו
של יין.
1. מה
היה ממלא ממעין השילוח
?___________________________
2. מה
עשו כשהגיעו לשער המים
?_________________________________
3. ממה
היו עשויים הספלים שהיו על קרן המזבח
?פרט!
____________________________________
__________________________________________________________________________
4. מה
היה בולט מהספלים ?____________________________________
5. מדוע
חוטם אחד היה עבה והשני דק
?_______________________________________________
__________________________________________________________________________
עירה
של מים לתוך של יין, ושל
יין לתוך של מים – יצא.
6. מה
הדין עם התבלבל והכניס יין לספל של מים
?_____________
רבי
יהודה אומר: בלוג
היה מנסך כל שמונה.
7. כמה
ימים מנסך לדעת רבי יהודה ?___________
ולמנסך
אומר לו: הגבה
ידך, שפעם
אחד נסך אחד על גבי רגליו ורגמוהו כל העם
באתרוגיהן.
8. מה
אמרו למנסך ? מדוע
?
כמעשהו
בחול כך מעשהו בשבת, אלא
שהיה ממלא מערב שבת חבית של זהב שאינה
מקודשת מן השילוח, ומניחה
בלשכה.
9. מה
היו עושים לקראת ניסוך המים בשבת
?___________________________________________
__________________________________________________________________________
נשפכה
נתגלתה – היה
ממלא מן הכיור. שהיין
והמים מגולין פסולין לגבי מזבח.
10. מה
היו עושים אם החבית של המים המיועדים
לניסוך נשפכה או נתגלתה ?
______________________
__________________________________________________________________________
גמרא.
מנא
הני מילי? – אמר
רב עינא: דאמר
קרא [ ישעיהו
יב ] ושאבתם
מים בששון וגו'.
11. מנין
למדנו שצריך לשמוח בשעת שאיבת המים לבית
המקדש
?_____________________________
__________________________________________________________________________
בס"ד.
דף מספר 14. צחוק על המינים . סוכה
דף מח עמוד ב'.
תרגם : תרי _____________________________________________________
חד ________________________________________________________________________________
שמיה __________________________________________________________
ליה ______________________________________________________________________
אנא__________________________________________________________
מינך _________________________________________________________________________
יומא __________________________________________________________________________
שבק ___________________________________________________________________
מיא _________________________________________________________________
הוה ___________________________________________________________________
הנהו
תרי מיני, חד
שמיה ששון וחד שמיה שמחה,
אמר
ליה ששון לשמחה: אנא
עדיפנא מינך, דכתיב
[ישעיהו
לה] ששון
ושמחה ישיגו וגו'.
1. במה
חשב ששון שהוא עדיף על "שמחה"
?___________________________________________
– אמר
ליה שמחה לששון: אנא
עדיפנא מינך, דכתיב
[אסתר
ח] שמחה
וששון ליהודים.
2. מדוע
חשב שמחה שהוא עדיף על ששון ?
____________________________________________
אמר
ליה ששון לשמחה: חד
יומא שבקוך ושויוך פרוונקא,
דכתיב
[ ישעיהו
נה ] כי
בשמחה תצאו.
3. מה
ענה ששון
?______________________________________________________________
אמר
ליה שמחה לששון: חד
יומא שבקוך ומלו בך מיא,
דכתיב
ושאבתם מים בששון.
4. ומה
ענה לו שמחה
?___________________________________________________________
אמר
ליה ההוא מינא דשמיה ששון לרבי אבהו:
עתידיתו
דתמלו לי מים לעלמא דאתי,
דכתיב
ושאבתם מים בששון.
5. מה
אמר המין ששמו "ששון"
לרבי
אבהו
?____________________________________________
__________________________________________________________________________
אמר
ליה: אי
הוה כתיב לששון – כדקאמרת,
השתא
דכתיב בששון – משכיה
דההוא גברא משוינן ליה גודא,
ומלינן
ביה מיא.
6. מה
אמר רבי אבהו לששון שיקרה לו ,
על
פי הפסוק
?____________________________________
__________________________________________________________________________
דיני ניסוך המים .
עלה
בכבש ופנה לשמאלו כו'. תנו
רבנן: כל
העולים למזבח עולין דרך ימין,
ומקיפין
ויורדין דרך שמאל. חוץ
מן העולה לשלשה דברים הללו,
שעולין
דרך שמאל וחוזרין על העקב,
ואלו
הן: ניסוך
המים, וניסוך
היין, ועולת
העוף כשרבתה במזרח.
7. דרך
איטזה צד עולים למזבח בדרך כלל ,
והיכן
יורדים
?___________________________________
__________________________________________________________________________
8. לצורך
אילו דברים עולים למזבח מצד שמאל וחוזרים
בחזרה באותה הדרך
?______________________
__________________________________________________________________________
אלא
שהיו משחירין. בשלמא
דיין משחיר, דמיא
אמאי משחיר?
9. מה
קשה לגמרא על דברי המשנה ?
________________________________________________
– כיון
דאמר מר: עירה
של מים לתוך של יין ושל יין לתוך של מים –
יצא,
של
מים אתי לאשחורי.
10. כיצד
קרה שגם הספל של מים הייתה משחירה
?_______________________________________
_________________________________________________________________________
בס"ד.
דף מספר 15. . השחרת
ספלי
הסיד.
סוכה
דף מח עמוד ב'.
תרגם
: מתניתין _________________________________________________________
תנן _________________________________________________________
אי ___________________________________________
רבנו _____________________________________________________________
הדדי __________________________________________________________
תימא ______________________________________________________
מיא ___________________________________________________________
תנו רבנן _____________________________________________________________
הכי ____________________________________________________________
נמי ___________________________________________________________
ומנוקבים
כמין שני חוטמין וכו'.
לימא
מתניתין רבי יהודה היא ולא רבנן.
דתנן,
רבי
יהודה אומר: בלוג
היה מנסך כל שמונה, דאי
רבנן – כי
הדדי נינהו!
1. אולי
נאמר שהמשנה היא לפי שיטת ר'
_________________ ולא
לפי שיטת _________________ . שהרי
למדנו שר' יהודה
אומר שאת המים היו מנסכים בכמות של ________
אחד
ואילו את היין בכמות של שלשה __________
ולכן
מובן מדוע לספל אחד היה פה _________
ולשני
פה ____________ , אבל
לשיטת חכמים שגם יין וגם מים היה מנסך
בכמות של __________ לוגים
(עיין
במשנה) ,הרי
הפיות של שני הספלים צריכים להיות
__________________.
אפילו
תימא רבנן, חמרא
סמיך מיא קליש.
2. כיצד
ניתן ליישב את המשנה גם לשיטת חכמים ?
______________________________________
_________________________________________________________________________
הכי
נמי מסתברא, דאי
רבי יהודה – רחב
וקצר אית ליה. דתניא,
רבי
יהודה אומר: שני
קשוואות היו שם, אחד
של מים ואחד של יין, של
יין פיה רחב, של
מים פיה קצר, כדי
שיהו שניהם כלין בבת אחת,
שמע
מינה.
3. מסתבר
באמת שהמשנה היא לשיטת ____________
שהרי
לשיטת ר' יהודה
הפיות של הספלים היו אחד "____________"
ואחד
"_____________" , ואילו
במשנה כתוב שאחד היה "_________"
ואחד
היה "____________" .
כבוד המזבח .
מערבו
של מים. תנו
רבנן: מעשה
בצדוקי אחד שניסך על גבי רגליו,
ורגמוהו
כל העם באתרוגיהן. ואותו
היום נפגמה קרן המזבח,
והביאו
בול של מלח וסתמוהו, לא
מפני שהוכשר לעבודה אלא מפני שלא יראה
מזבח פגום.
4. א.
מה
קרה למזבח כשרגמו את הצדוקי באתרוגים
?___________________________________
ב.
מה
עשו למזבח בעקבות הפגיעה
?_______________________________________________
ג.
האם
התיקון הואיל להכשיר את המזבח
?_____________________________________
ד.
מדוע
בכל זאת עשו את התיקון
?________________________________________________
שכל
מזבח שאין לו לא כבש ולא קרן ולא יסוד ולא
ריבוע – פסול
לעבודה. רבי
יוסי בר יהודה אומר: אף
הסובב.
5.א.
מה
פוסל את המזבח
?_______________________________________________________
ב.
במה
חולק ר' יוסי
?___________________________________________________________
בס"ד.
דף מספר 16. מעשה
השיתין.
סוכה
דף מח עמוד ב'.
אמר
רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן:
שיתין
מששת ימי בראשית נבראו,
שנאמר
[ שיר
השירים ז ] חמוקי
ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן.
חמוקי
ירכיך – אלו
השיתין, כמו
חלאים – שמחוללין
ויורדין עד התהום, מעשה
ידי אמן – זו
מעשה ידי אומנותו של הקדוש ברוך הוא.
1. א.
מתי
נבראו השיתין לדעת רבה בר בר חנה
?____________________________
ב.
הוא
לומד זאת מפסוק בשיר השירים כך :
"חמוקי ירכיך"
הכוונה
ל___________________"כמו חלאים"
הכוונה
לכך שהשיתין ____________________________
"מעשה ידי אומן " הכוונה
ל____________ שברא
אותם .
תנא
דבי רבי ישמעאל: [ בראשית
א' ] "בראשית
", אל
תיקרי בראשית אלא ברא שית.
2. כיצד
למד רבי ישמעאל שהשיתין נבראו מימי בראשית
?___________________________________
__________________________________________________________________________
תניא,
רבי
יוסי אומר: שיתין
מחוללין ויורדין עד תהום,
שנאמר
[ ישעיהו
ה ] אשירה
נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי
בקרן בן שמן. ויעזקהו
ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם
יקב חצב בו. ויטעהו
שרק – זה
בית המקדש, ויבן
מגדל בתוכו – זה
מזבח, וגם
יקב חצב בו – אלו
השיתין.
3. א.
עד
היכן מגיעים השיתין לדעת ר'
יוסי
? _______________________________________
ב.
הוא
לומד זאת מפסוק בישעיהו כך "
אשירה
נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי
בקרן בן שמן.כרם
– הכוונה
לארץ ישראל
ויעזקהו ויסקלהו ,
ויטעהו
שרק – הכוונה
שהוא בנה שם את _________
___________ , ויבן
מגדל בתוכו –
הכוונה
ל_____________ , וגם
יקב חצב בו –
הכוונה
ל _________. ומכיוון
שנאמר מה' חצב
לצורך השיתין נלמד מהם הגיעו עד
ה________________.
תניא,
אמר
רבי אלעזר בר צדוק: לול
קטן היה בין כבש למזבח במערבו של כבש,
ואחת
לשבעים שנה פרחי כהונה יורדין לשם ומלקטין
משם יין קרוש שדומה לעיגולי דבילה,
ובאין
ושורפין אותו בקדושה,
שנאמר
[ במדבר
כו ] "בקדש
הסך נסך שכר לה'".
4.א.
להיכן
ירדו הנסכים לדעת רבי אליעזר בר צדוק ?
_____________________________________
ב.
כיצד
ניקו את מקום איסוף הנסכים
?______________________________________________
__________________________________________________________________________
כשם
שניסוכו בקדושה כך שריפתו בקדושה.
מאי
משמע? – אמר
רבינא: אתיא
קדש קדש, כתיב
הכא [במדבר
כו] "בקדש
הסך נסך" וכתיב
התם [שמות
כט] "ושרפת
את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא."
5. א.
היכן
צריך לשרוף את הנסכים שמצתברים מתחת למזבח
?______________________________
ב.
לומדים
זאת מהפסוק "בקדש
הסך נסך" מכאן
שהשריפה של הנסכים צריכה להיות ב___________
, ומהפסוק
"ושרפת
את הנותר באש לא יאכל כי קדש
הוא."אנחנו
לומדים בסוג לימוד של _________
___________ שמה
שעושים לנסכים זה ______________.
כמאן
אזלא הא (דתניא)
דתנן
נסכים, בתחילה
– מועלין
בהן, ירדו
לשיתין – אין
מועלין בהן. לימא
רבי אלעזר בר צדוק היא.
דאי
רבנן – הא
נחתו להו לתהום!
6. א.
מה
אומרת המשנה שמצותת לגבי דין מעילה בנסכים
?__________________________________
__________________________________________________________________________
ב.
לאיזו
דעה מתאימה המשנה ? מדוע
?
_______________________________________________
__________________________________________________________________________
– אפילו
תימא רבנן, בדאיקלט.
7. כיצד
נוכל להסביר את המשנה גם לשיטת חכמים
?_____________________________________
________________________________________________________________________
ואיכא
דאמרי: לימא
רבנן היא ולא רבי אלעזר בר צדוק,
דאי
רבי אלעזר – אכתי
בקדושתייהו קיימי! –
8. לפי
ה"יש
אומרים" [איכא
דאמרי" ] לאיזו
דעה מתאימה המשנה ? מדוע
?
_____________________
________________________________________________________________________
אפילו
תימא רבי אלעזר, אין
לך דבר שנעשה מצותו ומועלין בו.
9. כיצד
נסביר את נמשנה גם לשיטת ר'
אלעזר
?_______________________________________
________________________________________________________________________
בס"ד.
דף מספר 17. דרך הניסוך.
סוכה
דף מט עמוד ב'.
אמר
ריש לקיש: בזמן
שמנסכין יין על גבי מזבח פוקקין את השיתין,
לקיים
מה שנאמר בקדש הסך נסך שכר לה'.
מאי
משמע? – אמר
רב פפא: שכר
– לשון
שתיה, לשון
שביעה, לשון
שכרות.
1. מה
היו עושים בזמן הניסוך ? מדוע
?
_______________________________________________
__________________________________________________________________________
– אמר
רב פפא, שמע
מינה: כי
שבע איניש חמרא – מגרוניה
שבע.
2. כיצד
אדם מרגיש טוב את היין ? ["שובע
מהיין"] [עיין
רש"י]
__________________________________________________________________________
אמר
רבא: צורבא
מרבנן דלא נפישא ליה חמרא –
ליגמע
גמועי. רבא,
אכסא
דברכתא אגמע גמועי.
3. כיצד
שתה רבא מכוס הקידוש ? מדוע
? [עיין
רש"י
]
____________________________________
__________________________________________________________________________
דרש
רבא: מאי
דכתיב [שיר
השירים ] "מה
יפו פעמיך בנעלים בת נדיב"
– מה
יפו פעמותיהן של ישראל בשעה שעולין לרגל.
4. איזה
מעשה של עם ישראל משובח ,
על
פי הפסוק "מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב"
?
__________________________________________________________________________
בת
נדיב בתו של אברהם אבינו,
שנקרא
נדיב, שנאמר
[תהלים
מז] נדיבי
עמים נאספו עם אלהי אברהם.
אלהי
אברהם ולא אלהי יצחק ויעקב?
אלא:
אלהי
אברהם שהיה תחילה לגרים.
5. א.
מי
היא "בת
נדיב" ?____________________________
ב.
מדוע
נקרא אברהם נדיב ?
______________________________________________________
ג.
כיצד
הוכחנו שאברהם נקרא נדיב ?
________________________________________________
__________________________________________________________________________
תנא
דבי רב ענן: מאי
דכתיב [שיר
השירים ] חמוקי
ירכיך למה נמשלו דברי תורה כירך –
לומר
לך: מה
ירך בסתר – אף
דברי תורה בסתר.
6. כיצד
יש ללמוד את התורה ?
____________________________________________________
והיינו
דאמר רבי אלעזר:
מאי
דכתיב [מיכה
ו] הגיד לך אדם מה טוב ומה ה'
דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך.
עשות
משפט – זה
הדין, ואהבת
חסד – זו
גמילות חסדים,
והצנע
לכת עם אלהיך – זו
הוצאת המת והכנסת כלה לחופה.
7. א.
מה
טוב לעשות על פי הפסוק :
הגיד לך אדם מה טוב ומה ה'
דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך ? פרט!!
___________________________________________________
__________________________________________________________________________
והלא
דברים קל וחומר: ומה
דברים שדרכן לעשותן בפרהסיא –
אמרה
תורה הצנע לכת, דברים
שדרכן לעשותן בצנעא – על
אחת כמה וכמה.
8. באיזו
דרך יש לתת צדקה ? הסבר
את ה"קל
וחומר" ממצוות
הכנסת כלה ולויית המת
.______________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
אמר
רבי אלעזר: גדול
העושה צדקה יותר מכל הקרבנות,
שנאמר
[משלי
כא] עשה
צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח.
9. איזו
מצווה יותר גדולה ממצוות הקרבנןת
?_____________________________________
ואמר
רבי אלעזר: גדולה
גמילות חסדים יותר מן הצדקה,
שנאמר
[הושע
י] זרעו
לכם לצדקה וקצרו לפי חסד.
אם
אדם זורע – ספק
אוכל ספק אינו אוכל, אדם
קוצר – ודאי
אוכל.
10. א.
איזו
מצווה יותר גדולה מצדקה ?
___________________________
ב.
כיצד
הוכחנו זאת על פי הפסוק ?
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
בס"ד.
דף מספר 18. צדקה ותורה . סוכה
דף מט עמוד ב'.
תרגם : תלמוד לאמר ____________________ מאי ______________ דכתיב ________________ איכא __________________ דאמרי ___________________ ואמאי?
________________ ליעביד ________________ לימא _________________
מתניתין___________________________
תימא ________________ הדיוט __________________ לית ____________________
ליה ________________________
ואמר
רבי אלעזר: אין
צדקה משתלמת אלא לפי חסד שבה,
שנאמר
זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד.
1. הסבר
את דברי רבי אליעזר
._____________________________________________________
__________________________________________________________________________
תנו
רבנן: בשלשה
דברים גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה,
צדקה
– בממונו,
גמילות
חסדים – בין
בגופו בין בממונו. צדקה
– לעניים,
גמילות
חסדים – בין
לעניים בין לעשירים. צדקה
– לחיים,
גמילות
חסדים – בין
לחיים בין למתים.
2. מדוע
גדולה מצוות גמ"ח
וממצוות צדקה
?____________________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________
ואמר
רבי אלעזר: כל
העושה צדקה ומשפט – כאילו
מילא כל העולם כולו חסד,
שנאמר
[תהלים
לג] אוהב
צדקה ומשפט חסד ה' מלאה
הארץ.
3. מה
היא מעלת העושה צדקה ומשפט
?_______________________________________________
שמא
תאמר כל הבא לקפוץ קופץ –
תלמוד
לומר [תהלים
לו] מה
יקר חסדך אלהים … וגו',
4.מה
למדנו מהפסוק מה
יקר
חסדך
אלהים
… וגו',?
_______________________________________
__________________________________________________________________________
יכול
אף ירא שמים כן – תלמוד
לומר [תהלים
קג] וחסד
ה' מעולם
ועד עולם על יראיו.
5. מאיזה
פסוק למדנו שירא שמים זוכה שהאדם שהוא
נותן לו צדקה הוא באמת עני
?__________________
__________________________________________________________________________
אמר
רבי חמא בר פפא: כל
אדם שיש עליו חן בידוע שהוא ירא שמים,
שנאמר
חסד ה' מעולם
ועד עולם על יראיו.
6. למי
יש חן ?__________________________
ואמר
רבי אלעזר: מאי
דכתיב [משלי
לא] פיה
פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה וכי יש
תורה של חסד ויש תורה שאינה של חסד?
7. מה
קשה לרבי אליעזר ?
_______________________________________________________
__________________________________________________________________________
אלא:
תורה
לשמה – זו
היא תורה של חסד, שלא
לשמה – זו
היא תורה שאינה של חסד.
איכא
דאמרי: תורה
ללמדה – זו
היא תורה של חסד, שלא
ללמדה – זו
היא תורה שאינה של חסד.
8. איזו
היא תורה של חסד ? [שני
הסברים ]
____________________________________________
__________________________________________________________________________
מדלגים סוגיא קטנה.
גילוי המים של הניסוך.
נשפכה
או נתגלתה כו'. ואמאי?
ליעביד
במסננת!
1. כיצד
ניתן לפתור את בעיית גילוי המים ?
____________________________________________
לימא
מתניתין דלא כרבי נחמיה,
דתניא:
מסננת
יש בו משום גילוי. אמר
רבי נחמיה: אימתי
– בזמן
שהתחתונה מגולה. אבל
בזמן שהתחתונה מכוסה, אף
על פי שהעליונה מגולה –
אין
בה משום גילוי. מפני
שארס נחש דומה לספוג, צף
ועומד במקומו.
2. א.
מים
שהיו גלויים וסיננו אותם אחר כך במסננת
, האם
יש בהם איסור של "מים
גלויים " ? כתוב
את המחלוקת .
__________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
ב.
הסבר
את טעמו של רבי נחמיה
.___________________________________________________
__________________________________________________________________________
ג.
לפי
איזו שיטה לא מסתדרת המשנה ?
מדוע
?
__________________________________________
__________________________________________________________________________
– אפילו
תימא רבי נחמיה, אימר
דאמר רבי נחמיה – להדיוט,
אבל
לגבוה – מי
אמר? ולית
ליה לרבי נחמיה [מלאכי
א] הקריבהו
נא לפחתך הירצך או הישא פניך אמר ה'
צבאות?
3. כיצד
נסביר את המשנה גם לשיטת ר'
נחמיה
?__________________________________________
__________________________________________________________________________
4. מה
למדנו מהפסוק : הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך אמר ה'
צבאות ?_____________________
__________________________________________________________________________
בס"ד.
* דף חזרה למבחן על דפים 18 – 13. מסכת
סוכה דף מח/א
שימוש בסוכה ביום השמיני .
דין ניסוך המים .
[משנה ]
צחוק על המינים .
עליה וירידה מהמזבח .
השחרת ספלי הסיד .
רוחב פיות הספלים .
כבוד המזבח .
מעשה השיתין .
[הצינורות שנמצאים בקרן המזבח ולתוכם ___________]
עד מתי יש איסור מעילה בנסכים ?
פקיקת השיתין .
דרשות שונות .
בס"ד.
מבחן בגמרא . שם:______________
ענה על 10 שאלות בלבד . בהצלחה ,
אראל .
1. א.
מה
לא
יעשה לסוכה
ביום השביעי ?____________________________
ב.
מה
יעשה כדי להכין את ביתו ליום השמיני ?
________________________________________
2. מה
היו עושים אם החבית של המים המיועדים
לניסוך נשפכה או נתגלתה ?
______________________
__________________________________________________________________________
3. א.
מה
אמר המין ששמו "ששון"
לרבי
אבהו
?_________________________________________
__________________________________________________________________________
ב.
מה
אמר רבי אבהו לששון שיקרה לו ,
על
פי הפסוק
?__________________________________
__________________________________________________________________________
4. כיצד
קרה שגם הספל של מים הייתה משחירה
?_______________________________________
_________________________________________________________________________
5. במשנה
כתוב שהפיות של הספלים לניסוך היו :אחד
דק ואחד עבה . כיצד
יסבירו חכמים שלמרות זאת הניסוך בשני
הספלים היה מסתיים בבת אחת ?
_______________________________________________
6. א.
מתי
נבראו השיתין לדעת רבה בר בר חנה
?____________________________
ב.
להיכן
ירדו הנסכים לדעת רבי אליעזר בר צדוק ?
____________________________________
ג.
כיצד
ניקו את מקום איסוף הנסכים
?______________________________________________
__________________________________________________________________________
7. דתנן
נסכים, בתחילה
– מועלין
בהן, ירדו
לשיתין – אין
מועלין בהן.
א
. לאיזו
דעה מתאימה המשנה ? מדוע
?
______________________________________________
__________________________________________________________________________
– אפילו
תימא רבנן, בדאיקלט.
ב.
כיצד
נוכל להסביר את המשנה גם לשיטת חכמים
?_____________________________________
________________________________________________________________________
8.א.
איזו
מצווה יותר גדולה ממצוות הקרבנןת
?_____________________________________
ב.
איזו
מצווה יותר גדולה מצדקה ?
___________________________
9. איזו
היא תורה של חסד ? [שני
הסברים ]
____________________________________________
__________________________________________________________________________
10. א.
מים
שהיו גלויים וסיננו אותם אחר כך במסננת
, האם
יש בהם איסור של "מים
גלויים " ? כתוב
את המחלוקת .
__________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
ב.
הסבר
את טעמו של רבי נחמיה
._______________________________________________
__________________________________________________________________________
11. תרגם
10 מילים:
מאי
______________ דכתיב
________________ איכא
______________ דאמרי
___________________ ואמאי?
________________ ליעביד
________________ לימא
_________________
מתניתין___________________________
תימא
________________ הדיוט
__________________ לית
____________________ ליה
________________________