בס"ד
נושא:
איסור עשיית מלאכה בחול המועד
חגיגה דף יח.
עקיבא בירן
ת.ז.
034702399
הרקפת 3,
אלון שבות;
052-2429088
כתות יעד:
יסודי
איסור עשיית מלאכה בחולו של מועד
הסוגיה – חגיגה דף יח.
"מכלל (שורה 10)… מלאכה מותרת (6
שורות מסוף העמוד)"
[להלן בנספח א'].
פרק א'
– דפי הדרכה למורה1
הקדמה
בעבודה זו נעסוק בסוגיה ממסכת חגיגה הדנה בשאלת המקור לאיסור עשיית מלאכה בחולו של מועד.
מערך זה יתבסס בעיקרו על שיטת התלמיד במרכז –
חלקים נרחבים של הלימוד יוקדשו לעבודה עצמית,
אם בעזרת חברותות ואם בעזרת דפי עבודה.
בעיני אין ספק ששיטת הלימוד השמה את 'התלמיד במרכז' היא עדיפה הרבה יותר ממספר סיבות. ראשית נדמה שבצורה זו הלימוד נעשה משמעותי יותר עבור התלמיד ביכולת שלו להתחבר ללימוד. שנית,
לימוד כזה מאפשר לתלמיד להתרחב בלימודו אל מעבר לאופק ראייתו של המורה –
דגול ככל שיהיה (שיטת המורה במרכז בהקשר זה מגבילה מראש את אופיו של הלימוד לאופיו של המורה). שלישית נדמה כי המחיר של האפשרות להעמיק על חשבון ההספק הוא נכון מאד בדורנו שלנו,
בו הרוחב והידע מקבלים צבע דהוי יותר וחשיבותם פוחתת בשל אפשרויות הטכנולוגיה (מאגרי מידע חיפוש וכדו'). ממילא נדמה כי ישנו צורך עז יותר לבצע תנועת חתירה לעומק הדברים –
גם אם זה על חשבון ההספק הטקסטואלי.
כמובן,
שאין מטרתנו ליצור לימוד שכל כולו מונח על כתפי התלמיד, אלא להציע מערך שיעור שבו המורה מסייע לתלמיד בחלקים נרחבים, ומכווין אותו לעבודה עצמית במקומות הנדרשים. במילים אחרות –
במקומות בהם נרצה שהתלמיד יעבוד לבד וישתלט על החומר בכוחותיו ניתן לו לעשות כך. אולם היכן שלדעתנו אין טעם להתעכב ננסה להפשיט את החומר בצורה סמויה או גלויה לתלמיד על מנת שלא יתעכב מדי על שלב מוקדם.
שאלת רמת הסיוע של המורה תלויה פעמים רבות לענ"ד ברמתה של הכיתה, ולכן גם בעבודה זו יש לשים לב האם ההנחות המוקדמות המופיעות בשאלות דפי העבודה, הדיונים בכיתה וכו'
אכן שייכות לרמת הכיתה.
סוגיה זו בה נעסוק איננה ארוכה מדי,
ועל כן ננסה להציע מערך יחסית קצר ופשוט בעל שני חלקים שימשכו על פני 2-3
שיעורים2.
בחלק הראשון תלמד הסוגיה ברמת המיומנות, ובשני נעלה יחד עם התלמידים אל קומת המשמעות. באופן כזה יכסו התלמידים את הסוגיה גם מבחינת הבנתה של הסוגיה,
גם ביכולת שלהם להתחבר ולהבין את משמעותה הרלוואנטית של הסוגיה.
שיעור
1:
בשיעור הראשון נעסוק במיומנות –
קרי בהבנת הסוגיה באופן בסיסי.
דבר זה יעשה ע"י דפי עזר ועבודת כיתה בה התלמידים ישפרו את המיומנות בשבעת המ"מ.
סוגיה זו היא בעיקרה לימוד של מקורות תנאים, מה שאומר שאין כמעט ארמית וזהו יתרון גדול. זוהי הזדמנות להראות לתלמידים כיצד בעזרת השפה ניתן לבצע אבחנה ראשונית ובסיסית של הרבדים בתוך הטקסט התלמודי – הרובד התנאי, והרובד שערך ברייתות אלו לסוגיה אחת אחידה.
במילים אחרות –
מטרתנו היא להראות כיצד הקושי הנוצר מהשימוש בארמית בגמרא יכול להפוך ליתרון גדול,
כשהשפה הופכת להיות הכלי באמצעותו ניתן לארגן את הסוגיה ולסדר את המבנה שלה.
בשיעור זה נבצע ניסיון ללמד את הסוגיה בדרך לא שגרתית. בשלב הראשון התלמידים יקראו את סוגית הגמ', ומבלי להבין יהפכו אותה בעצמם לתרשים זרימה. מגמה זו תפשט את הסוגיה מעצמה, ותפחית את הצורך והמאמץ של המורה והתלמיד להבין את המשא ומתן. רק לאחר שתרשים הזרימה יהיה מוכן יעבור המורה להסבר הסוגיה בפירוט יתר.
מאחורי דרך עבודה זו ישנה הנחה דידקטית, שככל שהתלמיד יתפוס את התמונה הכוללת בדרך הקצרה ביותר, כך הוא יבין את הסוגיה באופן בהיר וחד, והדבר יקל עליו לרדת לפרטיה של הסוגיה מבלי 'לטבוע'
ולאבד את הכיוון. ודאי שיש מחיר מסויים לשיטת עבודה זו ואין היהא מומלצת תמיד, אך בסוגיה זו בה האפשרות לתפוס את מבנה הסוגיה זמינה מאד יש לענ"ד יתרונות רבים לעבודה בדרך זו, על אף המחירים המסויימים.
מהלך השיעור:
-
הקדמה ומבוא –
בשלב זה המורה יסביר הן על השאלה בה הולכים לעסוק –
מניין יודעים שאסור לעשות מלאכות מסוימות בחול המועד, והן על האופן בה ניגש לסוגיה. המורה יסביר על כך שהסוגיה מורכבת מברייתות מתקופת התנאים,
שנערכו באופן מסוים (או נלמדו בבית המדרש בסדר מסוים), ושניתן לזהות בתוך הסוגיה סוגים שונים של טקסט –
ציטוטים של תנאים וקישורים ביניהם.
בנוסף יקדים המורה הסבר קצר על שני מונחים –
ק"ו ואינו דין [ראה נספח ב'].3
(7 דק') -
היכרות ראשונית עם הסוגיה – המורה יחלק את דפי העבודה (נספח א')
והתלמידים יבצעו בהם את משימה א'. ניתן את הקריאה הראשונית לעשות ביחד עם כל הכיתה,
ומיד לעבור לעבודה בחברותות. בקריאה זו יתרגלו התלמידים מיומנויות –
מילים (יתרגמו אותם), יזהו את המקורות השונים בסוגיה (סימני פיסוק) ולבסוף יסדרו אותה ויבינו את תמונת המשא
ומתן. [את המשפטים נתנו לתלמידים מפוסקים בתוך הטקסט כחלק מהמגמה הכללית לא להתעכב על מיומניות מסוימות. במידה ואין זה עיכוב גדול והתלמידים ברמה גבוהה ניתן לתת להם גם לפסק את על הקטע.] לאחר שהתלמידים יסיימו את הדף,
יעשה המורה סיכום של חלק זה, וישרטט את התרשים על הלוח (מצ"ב נספח ג')
(15-20 דק').4 -
ירידה לפרטים – הבנת הדעות השונות בסוגיה –
התלמידים יעברו לביצוע משימה ב'
בדף העבודה. במשימה זו הם יסדרו את הדעות השונות שבסוגיה ויעמדו על המאפיינים של כל דעה ודעה.
מומלץ שאת הדעה הראשונה תבצע כל הכיתה ביחד עם המורה ואח"כ לעבור לעבודה בחברותות. בסיום העבודה הכיתתית יחזור המורה בקול במילים ספורות על כל אחת מהשיטות (כמובן בסיוע התלמידים)
כשבנוסף הוא יציין את מסקנת הסוגיה, שלא השתנתה מהנחת היסוד שלה – שישנו איסור מלאכה ביום טוב,
ואלו הדרכים השונות ללמוד מניין אנו יודעים זאת. (15-20 דק').
[דפי העבודה מלאים עם תשובות מופיעים להלן בנספח ד']
אם כן בשיעור זה למדנו את הסוגיה וקיבלנו תמונה כללית עליה.
עסקנו בצורה עקיפה במיומנויות השונות מלבד המיומנות של מילים, שאת המכשול הזה ניצלנו על מנת ליצור תמונה ברורה יותר של מבנה הסוגיה,
וכך הפכנו אותו ליתרון. בחלקו השני של השיעור מיפינו את כל השיטות השונות ועמדנו על ההבדלים (בחלקם טכניים) שבין השיטות השונות.
שיעור 2
בבואנו לנסות ולבנות קומת משמעות לסוגיה זו,
נדמה כי ניתן ללכת במספר כיוונים שונים.
הכיוון הראשון הוא להעמיק חקר בלימודים השונים וללמוד כיצד כל לימוד הוביל למסקנה,
ומדוע נחלקו התנאים ביניהם ולא למדו כולם מאותו מקום.
במקרה שלנו נשאיר את הדברים על כנם,
ולא נשאל שאלות אלו.
הכיוון השני הוא לעסוק בשאלת חומרת הדין – האם זה מדאורייתא או מדרבנן.
בסוגיה זו ישנו עיסוק מרכזי בשאלת היחס בין דרשות חז"ל לדרגת ההלכה,
משום שכאן יש דין דרבנן כביכול שנלמד מפסוקים. אמנם גם בדרך זו לא נלך.
אנו בחרנו כיוון שלישי, לנסות להפגיש את התלמידים עם השאלות הפרקטיות והרלוואנטיות לחיים שעולות ממסקנת הסוגיה הזו –
איזו מלאכה מותר לעשות בחול המועד? היכן אנחנו בתור תלמידים נפגוש גמ' זו בחול המועד הבא שלנו?
בשיעור זה יפגשו התלמידים שאלות מתוך ספרות השו"ת,
וילמדו אותם בקבוצות בשיטת ג'יקסו.
הכיתה תחולק ל-4
'קבוצות אם', וכל אחת תתמחה בשאלה אחת מתוך שו"ת אחד. לאחר מכן הכיתה תתחלק באופן שונה שוב לקבוצות של 4 מומחים – מומחה מכל תחום.
לשיטה זו מס'
יתרונות ברורים –
של עבודה בקבוצות ועבודה עצמית,
של הספק יחסית גדול, של אחריות התלמיד ללמד את חבריו וכו'.
אמנם,
בלימוד שו"ת נראה כי יתרונה מוכפל,
משום שהיא מביאה לידי ביטוי את העושר והמגוון הקיימים בעולם השו"ת ומהווים את המאפיינים המרכזיים של סוגה ספרותית זו.
גם כאן, דפי העבודה מוכוונים לרמה מסוימת של לומדים.
השו"תים נערכו בצורה מסוימת על מנת להקל על הלומדים,
נפתחו ראשי תיבות,
ונחתכו חלקים לא רלוואנטים. גם שאלות העזר הותאמו לרמה זו. ניתן לשחק עם הרמה עוד לשני הכיוונים,
ואין כאן אלא הצעת עבודה שעל המורה להתאים לרמת כיתתו שלו.
הנושאים שבהם נעסוק בשיעור זה חלקם נוגעים בהלכות מהותיות,
חלקם בעלי אופי יותר פיקנטי:
-
תיקון פנצ'ר בחול המועד – בעל שבט הלוי.
-
תיקון משקפיים וטיפול שיניים בחול המועד –
ר' משה פיינשטיין. -
כתיבת חדושי תורה בחול המועד – בעל משנה הלכות.
-
שטיפת רצפה בחול המועד –
הרב עובדיה יוסף.
מהלך השיעור:
-
פתיחה:
חזרה על מסקנת הסוגיה מהשיעור הקודם, מבוא קצר על השולחן ערוך והרמ"א,
ולימוד ההלכה הבאה בהקשר למסקנת הסוגיה:
שולחן
ערוך
אורח
חיים
הלכות
חול המועד
סימן
תקל, סעיף א
חול המועד אסור בקצת מלאכות,
ומותר במקצתן.
הגה:
לפי צורך הענין שהיה נראה לחכמים להתיר.
הסבר על שיטת ג'יקסו וחלוקת הכיתה לקבוצות. במסגרת ההנחיות יש לדרוש מכל קבוצה ללמוד גם מי היה הרב שחיבר את השו"ת.
כמו"כ חשוב להדגיש שחלוקת הקבוצות הראשונית תהיה מאוזנת ושקולה.
(7-10 דק')
-
לימוד בקבוצות האם –
לימוד עצמי בקבוצות של 4
דפי העבודה השונים (מצ"ב נספח ה').
בשלב זה המורה צריך להסתובב ולעודד את התלמידים ללמידה,
לעזור בקשיים וכו'.
בשלב זה נפגשים התלמידים עם הטקסטים מתוך השו"תים,
ועליהם לענות על שאלות הכוונה (תשובות לשאלות נכתבו בכתום). את השאלות יענו התלמידים כל אחד על דף כדי שיוכל להציג את החומר לאחר מכן בפני חבריו.
(15 דק') -
לימוד בקבוצות משנה –
בשלב זה המומחים יתפזרו, והכיתה תעבור לסקור את כל 4 הנושאים שנלמדו. כל תלמיד יציג את עיקרי הדברים –
השאלה השיקולים והתשובה.
(10-12 דק'). -
אסיף וסיכום – הכיתה תחזור למקומה.
המורה בעזרת התלמידים יצור טבלה על הלוח (נספח ו')
המציגה את 4
השאלות ההלכתיות ומסקנותיהן, כשכל פעם יזכיר גם מס'
מילים על מחבר השו"ת.
לאחר מכן המורה יסכם את שני השיעורים ויחבר זאת לתלמידים למקשה אחת. (7-10 דק')
בשיעור זה עסקנו בקומת המשמעות בכיוון מסויים שלה. התלמידים פגשו שאלות הרלוואנטיות לחייהם שלהם,
והתמודדו עם טקסטים מספרות השו"ת.
נספח א – דפי
עבודה לשיעור מס' 1
דף עבודה –
איסור עשיית מלאכה בחול המועד
מסכת
חגיגה
דף יח.
מכלל דתרוייהו סבירא להו דחולו של מועד אסור בעשיית מלאכה, מנהני מילי? דתנו רבנן (שמות כ"ג)
את חג המצות תשמר שבעת ימים, לימד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה, דברי רבי יאשיה.
רבי יונתן אומר:
אינו צריך, קל וחומר: ומה ראשון ושביעי שאין קדושה לפניהן ולאחריהן – אסור בעשיית מלאכה,
חולו של מועד שיש קדושה לפניהן ולאחריהן – אינו דין שיהא אסור בעשיית מלאכה? – ששת ימי בראשית יוכיחו, שיש קדושה לפניהן ולאחריהן ומותרין בעשיית מלאכה!
– מה לששת ימי בראשית –
שאין בהן קרבן מוסף, תאמר בחולו של מועד –
שיש בו קרבן מוסף. – ראש חדש יוכיח,
שיש בו קרבן מוסף –
ומותר בעשיית מלאכה!
– מה לראש חדש שאין קרוי מקרא קדש,
תאמר בחולו של מועד שקרוי מקרא קדש,
הואיל וקרוי מקרא קדש –
דין הוא שאסור בעשיית מלאכה.
תניא אידך (ויקרא כ"ג)
כל מלאכת עבדה לא תעשו לימד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה,
דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר:
אינו צריך, הרי הוא אומר (ויקרא כ"ג)
אלה מועדי ה'
וגו'; במה הכתוב מדבר?
אם בראשון –
הרי כבר נאמר שבתון, אם בשביעי –
הרי כבר נאמר שבתון. הא אין הכתוב מדבר אלא בחולו של מועד, ללמדך שאסור בעשיית מלאכה. תניא אידך (דברים ט"ז)
ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' מה שביעי עצור – אף ששת ימים עצורין, אי מה שביעי עצור בכל מלאכה –
אף ששת ימים עצורין בכל מלאכה? תלמוד לומר: וביום השביעי עצרת – השביעי עצור בכל מלאכה, ואין ששה ימים עצורין בכל מלאכה. הא לא מסרן הכתוב אלא לחכמים, לומר לך איזה יום אסור ואיזה יום מותר, איזו מלאכה אסורה ואיזו מלאכה מותרת.
משימה
א
– מבנה
הסוגיה
לפני שאנו ניגשים להבנת הסוגיה לעומקה,
נלמד כיצד ניתן במבט כולל להבין את מבנה הסוגיה.
-
סמן את המילים הארמיות בסוגיה בצבע ברור, ותרגם אותם בעזרת בנק המילים.
-
זהה היכן מופיעות ברייתות בסוגיה – רשום נקודתיים לפניהם,
ומרכאות בתחילת כל ברייתא ובסופה. -
ערוך תרשים זרימה של הסוגיה. התחל משאלת הפתיחה לסוגיה, וסדר בתרשימך את שלושת הברייתות העוסקות בניסיון לתת תשובה.
בנק
מילים: סבורים,
ברייתא
אחרת, להם, ששניהם,
שנו
חכמים בברייתא,
מניין
אלו הדברים
משימה
ב
– הדעות
השונות
בסוגיה
עתה ננסה למפות ולמנות את הדעות השונות שיש בסוגיה.
-
לפנינו 5 דעות שונות העונות על השאלה המרכזית – מניין לומדים את איסור מלאכה בחולו של מועד. מלא את הטבלה הבאה:
|
|
שם התנא (במידה ומופיע) |
סוג הלימוד – דרשת פסוק / קל וחומר |
מס' |
מהם הפסוקים? |
באיזו ברייתא (א/ב/ג) |
|
1. |
|
|
|
|
|
|
2. |
|
|
|
|
|
|
3. |
|
|
|
|
|
|
4. |
|
|
|
|
|
|
5. |
|
|
|
|
|
נספח ב: ביאור
המונחים ע"פ המדריך
לתלמוד של הרב עדין שטיינזלץ לשיעור 1
קל
וחומר
(נוסח מקוצר ורלוואנטי):
"ממידות היסוד של מדרש המקראות,
וכלולה בכל מנייני המידות. במבנה היסודי היא מידה הגיונית פשוטה שמשווים בין שני עניינים אחד חמור (חשוב)
ואחד קל; למדים כי דבר קל שישנו בחמור –
ודאי שישנו בקל,
או שדבר חמור המצוי בעניין קל ודאי שהוא קיים גם בחמור…
בשל שכיחותה הרבה קראו למידה זו 'דין'
סתם – שבהקשר זה משמעו כל לימוד הגיוני ומסתבר…
את הלימוד בקל וחומר אפשר לפרוף על ידי הוכחה שאין היחס בין ה'קל'
וה'חומר'
חד–צדדי ויש בקל צדדים חמורים אחרים…"
אינו דין:
אינו דין ש…?
[=אינו ראוי ש…?]
– סיום של לימוד בקל וחומר.
אם במקרה אחד (המלמד)
כך הוא, כלום אינו מן הראוי שיהא כך גם במקרה השני (הלמד)?
נספח ג': תרשים
זרימה של הסוגיה, סיכום
שיעור מס' 1
נספח ד: דפי
עבודה מלאים לשיעור מס' 1
דף עבודה –
איסור עשיית מלאכה בחול המועד
מסכת
חגיגה
דף יח.
מכלל דתרוייהו [ששניהם]
סבירא [סבורים]
להו [להם]
דחולו של מועד אסור בעשיית מלאכה, מנהני מילי [מניין אלו הדברים]?
דתנו רבנן: [ששנו חכמים בברייתא]
"(שמות כ"ג)
את חג המצות תשמר שבעת ימים, לימד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה, דברי רבי יאשיה.
רבי יונתן אומר:
אינו צריך, קל וחומר: ומה ראשון ושביעי שאין קדושה לפניהן ולאחריהן – אסור בעשיית מלאכה,
חולו של מועד שיש קדושה לפניהן ולאחריהן – אינו דין שיהא אסור בעשיית מלאכה? – ששת ימי בראשית יוכיחו, שיש קדושה לפניהן ולאחריהן ומותרין בעשיית מלאכה!
– מה לששת ימי בראשית –
שאין בהן קרבן מוסף, תאמר בחולו של מועד –
שיש בו קרבן מוסף. – ראש חדש יוכיח,
שיש בו קרבן מוסף –
ומותר בעשיית מלאכה!
– מה לראש חדש שאין קרוי מקרא קדש,
תאמר בחולו של מועד שקרוי מקרא קדש,
הואיל וקרוי מקרא קדש –
דין הוא שאסור בעשיית מלאכה."
תניא אידך [ברייתא אחרת]:
"(ויקרא כ"ג)
כל מלאכת עבדה לא תעשו לימד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה,
דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר:
אינו צריך, הרי הוא אומר (ויקרא כ"ג)
אלה מועדי ה'
וגו'; במה הכתוב מדבר?
אם בראשון –
הרי כבר נאמר שבתון, אם בשביעי –
הרי כבר נאמר שבתון. הא אין הכתוב מדבר אלא בחולו של מועד, ללמדך שאסור בעשיית מלאכה". תניא אידך [ברייתא אחרת]:
"(דברים ט"ז)
ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' מה שביעי עצור – אף ששת ימים עצורין, אי מה שביעי עצור בכל מלאכה –
אף ששת ימים עצורין בכל מלאכה? תלמוד לומר: וביום השביעי עצרת – השביעי עצור בכל מלאכה, ואין ששה ימים עצורין בכל מלאכה. הא לא מסרן הכתוב אלא לחכמים, לומר לך איזה יום אסור ואיזה יום מותר, איזו מלאכה אסורה ואיזו מלאכה מותרת."
משימה
א
– מבנה
הסוגיה
לפני שאנו ניגשים להבנת הסוגיה לעומקה,
נלמד כיצד ניתן במבט כולל להבין את מבנה הסוגיה.
-
סמן את המילים הארמיות בסוגיה בצבע ברור, ותרגם אותם בעזרת בנק המילים.
-
זהה היכן מופיעות ברייתות בסוגיה – רשום נקודתיים לפניהם,
ומרכאות בתחילת כל ברייתא ובסופה. -
ערוך תרשים זרימה של הסוגיה. התחל משאלת הפתיחה לסוגיה, וסדר בתרשימך את שלושת הברייתות העוסקות בניסיון לתת תשובה. (ראה
נספח
ב)
בנק
מילים: סבורים,
ברייתא
אחרת, להם, ששניהם,
שנו
חכמים בברייתא,
מניין
אלו הדברים
משימה
ב
– הדעות
השונות
בסוגיה
עתה ננסה למפות ולמנות את הדעות השונות שיש בסוגיה.
-
לפנינו 5 דעות שונות העונות על השאלה המרכזית – מניין לומדים את איסור מלאכה בחולו של מועד. מלא את הטבלה הבאה:
|
|
שם התנא (במידה ומופיע) |
סוג הלימוד – דרשת פסוק / קל וחומר |
מס' |
מהם הפסוקים? |
באיזו ברייתא (א/ב/ג) |
|
1. |
ר' |
דרשה |
1 |
אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם: |
א |
|
2. |
ר' |
קל וחומר |
– |
הדרשה נלמדת מהלכות ולא מדרישת פסוקים |
א' |
|
3. |
ר' |
דרשה |
1 |
וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה' |
ב' |
|
4. |
ר' |
דרשה |
1 |
אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ לְהַקְרִיב אִשֶּׁה לַה' |
ב' |
|
5. |
לא מופיע |
דרשה |
1 |
שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת לַה' |
ג' |
נספח ה: כרטיסיות
עבודה בשיטת ג'יקסו לשיעור
2
להלן 4 כרטיסים שונים, ממוספרים מ1-4, על המורה למספר אותם גם בהתאם לקבוצות המשנה. למשל אם בכיתה 24 תלמידים,
הם יחולקו ל4
קבוצות אם של 6 כל קבוצה (לאחר מכן אם לקבוצה נוח היא יכולה להתפתל ל2
קבוצות של 3),
ולאחר מכן לקבוצות משנה של 4 תלמידים כל אחת הממוספרות מא'-ו'.
כך לכל תלמיד יהיה כרטיס הממסופר גם גם במספר של קבוצת האם וגם באות של קבוצת המשנה.
הטקסט בכתום הוא התשובות לשאלות העזר לתלמיד.
מורה שים לב!
מחק תשובות אלו לפני הדפסת הכרטיסים!
1 – תיקון פנצ'ר בחול המועד
למדו את פסק ההלכה בנוגע לרכיבה בשולחן ערוך –
שולחן
ערוך
אורח
חיים, הלכות
חול
המועד
(סימן
תקלו):
מי שצריך לרכוב במועד לטייל או לצורך המועד, ולא נסה ללכת ברגליו, יכול ליטול צפרני הסוס ולתקן ברגליו והאוכף והרסן וכל צרכי רכיבה, ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד.
הגה:
ומותר לרכוב במועד אפילו מעיר לעיר,
אפילו בחנם,
וכן נהגו;
אלא שאסור לתקן כל צרכי הרכיבה אם אינו רוכב לצורך או לטייל.
-
מה כוונתו של השולחן ערוך באומרו "ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד"?
שמראש לא יכוון אדם שבמועד יהיה לו זמן ואז הוא יתקן את מרכבתו,
אלא יתקנה לפני המועד.
-
מה מוסיף הרמ"א בדבריו ('הגה:'
וכו') על דברי המחבר בעל השולחן ערוך?
שיש היתר גמור לעצם מעשה הרכיבה,
ושההיתר של השולחן ערוך מוגבל רק למקרים בהם יש צורך.
קראו את דבריו של שו"ת 'שבט הלוי':
שו"ת
שבט הלוי
חלק א
סימן
קסו:
ואשר שאל אם מותר להחליף בחול המועד גלגלי המכונית אוטא ליסע ממקום למקום,
נראה לעניות דעתי דלא גרע מהא דמבואר סימן תקל"ו דמותר לתקן צרכי רכיבה דיכול ליטול צפרני הסוס ולעשות מלאכות גמורות עבור זה!
אמנם מה ששאל אם מותר לתקן גלגל שני כרגיל שיש לכל אוטא מוכן אם יפסיד אחד מהם,
נראה לאסור כיון דאיכא טירחא דלא צריך בחוה"מ.
-
מה לומד 'שבט הלוי' מההלכה אותה קראנו בשולחן ערוך?
שאוטו זה כמו מרכבה,
וכמו שניתן לתקן מרכבה כך יש מקום להתיר עשית מלאכותעל מנת לתקן אוטו.
-
באילו מקרים הוא מתיר, ובאלו מקרים הוא אוסר לתקן פנצ'ר?
הוא מתיר במקרים שיש פנצ'ר באחד מארבעת הגלגלים שבאוטו,
אך את הגלגל הרזרבי אין הוא מתיר לתקן.
-
איזה שיקול הלכתי אנו רואים שבשלו יש להחמיר בעשית מלאכה בחול המועד?
"איכא טרחא דלא צריך"
שבט
הלוי
–
הרב שמואל הלוי ווזנר נולד בשנת תרע"ד [1914]
בווינה (אוסטריה).
למד אצל חכמי וינה ובישיבת צעהלם וטירנוי,
ואח"כ בישיבת חכמי לובלין,
בה היה בין תלמידיו הקרובים של ראש הישיבה רבי מאיר שפירא.
עלה לארץ בתרצ"ט [1939]
והתיישב בירושלים,
בה למד ולימד.
הוא שימש כמורה הוראה בשכונת גבעת שאול,
וזכה לקירבה רבה והערכה רבה מאת גדולי ירושלים.
באותה תקופה השתתף בהכנת לקט מפרשים ונוסחאות למהדורה חדשה של משנה תורה להרמב"ם.
בעצת החזו"א מונה הרב ווזנר בשנת תשי"ד [1954]
כרבה של השכונה 'זכרון מאיר'
בבני ברק,
הקרויה ע"ש רבו מהר"ם שפירא,
ובה הקים את 'ישיבת חכמי לובלין'
שהוא עומד בראשה עד היום.
הרב ווזנר נחשב מגדולי הפוסקים והמשיבים בדורנו,
ובית ההוראה שייסד בשכונתו קנה לו שם בעולם כולו.
בשנת תש"ל [1970]
יצא לאור החלק הראשון של שו"ת שבט הלוי ובו פסקים בכל חלקי שו"ע,
עד היום יצאו לאור עשרה כרכים.
2 – האם מותר לתקן משקפיים ולבצע טיפול שיניים בחול המועד?
למדו את פסק ההלכה בנוגע לטיפול רפואי המופיע בשולחן ערוך:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות חול המועד סימן תקלב
סעיף ב: כל רפואה מותר בחול המועד.
קראו את תשובתו של האגרות משה העוסקת במענה לשתי שאלות אלו:
שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ג סימן עח
1.
שאלה:
האם רשאי לתקן המשקפים שנשברו בחול המועד,
ולרפא השינים בחול המועד:
תשובה:
ולתקן המשקפים שנשברו לו בחוה"מ ודאי מותר כמו שכתב כתר"ה.
ומשקפים דשמש אם הוא לו רק לתענוג אין לתקן, ואם מצד שעיניו אינן בריאות ויקולקלו עיניו מחמת השמש מותר,
וגם אלו שהן סכי שמש – דתנן בבכורות דף מ"ג במומין דאדם דתני ר' יוסף שהן 'סני שמש' שמשמע שאין זה חולי אלא כך טבע עיניו שאינו יכול לראות מקום שחמה זורחת שם – נמי מותרין לתקן משקפים דשמש שלהם בחוה"מ.
-
באלו מקרים מותר לתקן משקפים בחול המועד?
פרט,
וציין באיזה סוג משקפיים מדובר!
משקפי ראיה –
מותר;
משקפי שמש לתענוג –
אסור;
משקפי שמש לצורך רפואי מותר.
-
מה ההבדל בין מי שעיניו אינן בריאות לאלו שהם 'סני שמש'?
לסני שמש אין בעיה בריאותית מוגדרת,
אלא רק רגישות יתרה לשמש.
2.
ולרפא השינים בחוה"מ אם יש לו צער אף צער קטן ודאי מותר, ואם אין לו צער וגם אין לחוש שיקולקלו יותר אין לרפאות בחוה"מ כי הרי הוא מלאכה ממש,
ואף שאיתא בסימן תקל"ב סעיף ב' "כל רפואה מותר בחוה"מ"
והוא גם במלאכה גמורה (כדאיתא במשנה ברורה סימן קטן ה') היינו כשיש צורך לעשות עתה כגון ביש לו צער או שיש חשש שיקולקלו כשיחכה עד אחר יו"ט,
אבל כשאפשר לחכות שאין לו צורך לרפא היום אין טעם להתיר.
-
מה מחדש האגרות משה ביחס להלכה אותה למדתם מהשולחן ערוך ביחס לרפואה בחול המועד? האם זה ברור מתוך ההלכה?
האג"מ שההלכה מדברת רק במקרה שיש צער או קלקול,
על סתם רפואה שאין בלעדיה בהכרח הרבה צער,
אומר האג"מ שאין לבצע את אותו ריפוי.
אגרות
משה –
רבי משה פיינשטיין נולד ברוסיה בשנת ה"א תרנ"ה (1895)
ושם למד ואף כיהן ברבנות עד הגירתו לארצות הברית בשנת ה"א תרצ"ז (1937).
ישיבתו בניו יורק,
תפארת ירושלים,
היא אחת הישיבות המעולות הודות להנהגתו.
ר'
משה היה מוכר כפוסק הגדול בארה"ב,
ותשובותיו מופצות בעולם היהודי כולו.
הוא דן בתשובותיו בבעיות טכנולוגיות מודרניות וגם בעיקרי היהדות.
ר'
משה היה פעיל בעניני ציבור וחינוך.
נפטר בשנת ה"א תשמ"ו (1986).
3- האם מותר לכתוב חידושי תורה בחול המועד.
ישנם דברים שאסור לכתוב אותם בחול המועד,
אלא אם כן זה דבר האבד –
דבר שאין אפשרות לעשותו לאחר החג. הפוסקים דנו בשאלה האם מותר לכתוב חידושי תורה או שזה נחשב למלאכה.
שו"ת משנה הלכות חלק ג סימן עב
ראשית כל אתכבד בזה להעיר את לב כבוד תורתו על דבר התאריך בסי' הנזכר – א'
דחוה"מ פסח. אמת,
כי הגאון מברעזאן ז"ל הביא בשם הריטב"א שהתירו לו רבותיו לכתוב חידושיו על מס' קידושין בחוה"מ משום דשמא ישכח בינתיים. וכן השיבו לקדמון אחד מן השמים שמותר לכתוב חידושי הלכות בחוה"מ.
ומובא "בשערי תשובה",
וכן הביא בטורי זהב,
שראה לחמיו הב"ח ז"ל שכ' חיבוריו גם בחוה"מ.
וגם בשו"ע שם סעי' ח'
ט'
דה"ה אם נשאל ממנו שאלה להלכה ואין השליח רוצה להתעכב מותר לכותבה בחוה"מ וכן מותר להעתיק שלא ישכחהו וכן אם שמע דבר חידוש או ראה ספר מחודש מותר לכתוב או להעתיק אם לא ימצא להעתיקו אחר המועד ע"כ…
-
מה הסיבות להתיר כתיבת חדושי תורה בחול המועד המובאים בקטע? שמא ישכח,
אולי לא ימצא את הספר להעתיק ממנו חידושים אחרי החג.
נעיין בחלקה השני של התשובה –
ברם מצינו שרבינו הרא"ש ז"ל (כלל רביעי ס"י)
כתב תשובה בחוה"מ פסח בענין הזכרת הגשם מפסח עד עצרת ומסיים דבריו בזו הלשון:
"ולא הייתי כותב בחול המועד כי לא הרגלתי בכך אלא שצורך שעה הוא מפני חלול השם שמים וגם יש בדבר הזה קצת מהצורך המועד" עד כאן לשון קדשו, יע"ש.
מתוך הדברים עיניך תחזנה מישרים שדעתו שלא לכתוב בחוה"מ ומעולם לא ראיתי לרבותי הגאונים ז"ל שכתבו ואדרבה מצאנו בספריהם שכתבו לאחר המועד לשואליהם שנתאחרו תשובותיהם יען אין הלבלר יוצא בקולמוסו בחוה"מ וד"ל.
-
מה דעת הרא"ש בנושא? מדוע הוא כן כתב בחול המועד? לדעתו אין לכתוב,
הוא כתב מטעם של חילול השם באופן חד פעמי. -
מה מסקנתו של "משנה הלכות"? שאין לכתוב.
משנה
הלכות –
הרב מנשה קליין [לפעמים הוא חותם:
הקטן]
נולד באונגוואר שבסלובקיה בשנת תרפ"ה [1925]
למשפחת רבנים.
למד תורה אצל אביו ובישיבות בעירו.
בשואה שהה במחנות ריכוז שונים,
אך זכה לשרוד כשהוא נותר בודד מכל משפחתו.
הוא הועבר למחנה מעבר בצרפת,
משם עבר לארה"ב והמשיך בלימודיו.
לאחר זמן קצר נסמך להוראה בידי האדמו"ר מצאנז–קלויזנבורג וגדולי תורה אחרים,
והחל להרביץ תורה ולהורות הלכה.
היה ראש ישיבה ורב של קהילה חשובה,
ויצר קשר הדוק עם גדולי התורה של ארה"ב ואח"כ גם של א"י.
בשנת תשי"ח [1958]
הוציא לאור את החלק הראשון של ספר השו"ת שלו 'משנה הלכות',
ומאז נדפסו 16
כרכים.
הרב קליין הקים את קהילת 'אונגוואר'
בבורו–פרק שבניו–יורק על כל מוסדותיה,
וייסד את ישיבת 'בית שערים'
שהוא עומד בראשה.
בשנת תשמ"ז [1987]
הקים את 'קרית אונגוואר'
בשכונת רמות בירושלים,
והוא משמש כאדמו"ר מאונגוואר.
רוב זמנו נמצא הרב קליין בקהילתו בארה"ב,
אך לעיתים מזומנות הוא מתגורר גם בא"י..
4 – הדחת רצפה בחול המועד
נפתח בלימוד ההלכה בשולחן
ערוך –
אורח
חיים, הלכות
חול
המועד
סימן
תקלב:
סעיף א–
מותר ליטול צפרנים בין דיד בין דרגל, אפילו במספרים. הגה:
אבל יש מחמירין ואוסרים;
וכן הוא המנהג להחמיר שלא ליטלן,
בין בסכין בין במספרים.
-
האם מותר לגזוז ציפורניים בחול המועד? מי סובר מה? שו"ע סובר שמותר (ספרדים),
הרמ"א אומר שהמנהג אצל האשכנזים הוא להחמיר.
נלמד כעת את דברי הרב עובדיה יוסף:
שו"ת
יביע
אומר
חלק ג
– אורח
חיים
סימן לא
אמצע
ד"ה
(ד)
ובהיותי
…והנה בשו"ת "תשורת שי" (סי'
קעד),
נשאל על הדחת הרצפה בחול המועד,
וכתב שלהנוהגים להדיח הרצפה בכל ערב שבת,
הו"ל5 כמטפחות הידים שמותר לכבסן בחוה"מ מפני שמתלכלכים.
אבל אותם שהרבה פעמים מניחים הרצפה בלא הדחה שתים ושלש שבתות ה"נ6 אסור. ע"ש.
וע"ע בשו"ת "כפי אהרן" למהר"א עפשטיין (סי'
מא),
שגם כן כתב שנהגו איסור בהדחת הקרקע בחוה"מ,
משום דהוי בכלל כיבוס, שאסרו כדי שלא יכנס ליו"ט כשהוא מנוול. ומכל מקום כתב שיש להתיר להדיח הרצפה בערב יו"ט האחרון כשאין לו אלא חדר א' והוא מצטער מן הזבובים ופרעושים.
אולם יעשה ע"י שינוי קצת. ע"ש.
ואנו לא נהגנו איסור בזה. משום דקי"ל כד' מרן בשולחן ערוך אורח חיים (סי'
תקלב ס"א),
שמותר לגזוז צפרנים בחוה"מ אפי' במספרים.
ודלא כמו שכתב הרמ"א שם שמנהגם לאסור בזה, מטעם שמא יכנס כשהוא מנוול ביו"ט.
וע'
בשכנה"ג ובשו"ג שם שמנהגינו להקל בזה כדעת מרן. ע"ש.
וכ"ש הכא שאין הניוול בעצמו ובשרו או במאני מכבדותיה.
ואין לנו להוסיף על גזרות חכמים. ואתרא דנהוג נהוג. אנן בדידן ואינהו בדידהו7.
-
לפי בעל "תשורת שי" – למי מותר לשטוף רצפה בחול המועד? לנוהגים לשטוף רצפה על שבוע
-
לפי בעל "כפי אהרן" – למי מותר לשטוף רצפה בערב יו"ט אחרון? כשיש חדר 1
עם זבובים ומלוכלך. -
מההיתר לגזוז ציפורניים לומד הרב עובדיה שמותר לשטוף רצפה,
הטעם הוא 'שמא יכנס מנוול ביו"ט'
– הסבר טעם זה! מותר לעשות מלאכה בחוה"מ בשביל ניקיון,
משום כבודו של החג. -
למסקנה מהי דעת הרב עובדיה – להתיר או לאסור?
הרב עובדיה מתיר,
וכותב שיש להתחשב במנהג.
יביע
אומר
–
רבי עובדיה יוסף,
לשעבר הראשון לציון,
נחשב יחיד בדורו בבקיאותו הנפלאה בספרי ההלכה.
זכרונו הפנומנלי,
המסוגל לסקור את כל הנכתב על נושא נתון –
מהתנ"ך,
מהתלמוד ומהפוסקים –
מעניק לתשובותיו אופי אנציקלופדי,
שכן נושא הנדון על ידו זוכה למיצוי כל החומר הרלוונטי הקיים.
הראשל"צ נולד בבגדד בשנת ה"א תר"פ (1920),
עלה לארץ–ישראל בגיל ארבע,
למד בישיבות בעיר העתיקה שבירושלים והוסמך לרבנות על ידי הראשל"צ דאז,
הרב עוזיאל.
בשנת ה"א תש"ז (1947)
הוא שימש בתפקיד אב בית הדין בקהיר.
בשנת ה"א תש"י (1950)
חזר הרב עובדיה יוסף ארצה,
מונה לדיין בביה"ד של פתח תקוה,
לאחר מכן נבחר,
עם הרב שלמה גורן,
למישרת הרב הראשי של ת"א ויותר מאוחר לתפקיד הראשון לציון והרב הראשי לישראל.
בספרי תשובותיו,
סדרות יביע אומר ויחווה דעת,
אנו פוגשים בכל הבעיות ההלכתיות של ימינו
נספח ו' – טבלת
סיכום לשיעור 2
|
|
השאלה שנשאלה |
הרב הנשאל ושם ספרו |
השיקולים ההלכתיים |
ההלכה בשו"ע בעניין |
המסקנה למעשה |
|
1. |
האם מותר לתקן פנצ'ר בחול המועד? |
הרב שמואל ווזנר בעל "שבט הלוי" |
לא יכוון מלאכתו למועד, |
סימן תקל"ו, |
מותר כשהתקלקל בחג, גלגל רזרבי אין לתקן כשאין צורך. |
|
2.א |
תיקון משקפיים |
ר' |
צורך בריאותי מול תענוג, |
— |
משפקפי ראיה מותר, |
|
2.ב |
טיפול שיניים |
ר' |
|
סימן תקל"ב – כל רפואה מותרת בחול המועד |
אם אפשר לדחות ידחה, אך אם יש צער יטפל |
|
3. |
כתיבת חדושי תורה |
הרב מנשה קליין, |
שמא ישכח, לא יוכל להשלים לאחר המועד, |
— |
אין לכתוב פרט למקום שיש חלול השם, אך יש שהתירו |
|
4. |
שטיפת רצפה בחול המועד |
הרב עובדיה יוסף, |
ניקיון לכבוד יו"ט, |
סימן תקל"ב – מותר לגזוז ציפורניים ולהתנקות |
מנהג הספרדים להקל, |
1
דפי העבודה לתלמיד,
כולל פתרונותיהם, מצורפים לעבודה כנספחים – כל אחד במקומו הוא. כמו"כ מצורפים להלן תרשימי עזר למורה לכתיבת טבלאות על הלוח, וביאורי מונחים.
2
לשם הנוחות נתייחס לשני החלקים כאל שני שיעורים, אך יתכן שכל חלק ימשך כשיעור וחצי – בהתאם לקצב העבודה בכיתה ואורך השיעור.
3
לא זה המקום להסביר מושגים אלו לעומק,
אלא בצורה מינימאלית שתמנע מהתלמיד להתעכב לגמרי.
שוב,
שאיפתנו שהתלמיד יגיע מה שיותר מהר ובקלות לתפיסת התמונה הכללית של הסוגיה משום שכך הבנתו את הסוגיה תשתפר.
4
גם בשלב זה העיסוק במיומנויות השונות לא יהיה ישיר אלא עקיף.
כלומר,
במסגרת התרגול התלמידים יתמודדו עם המיומנויות הנדרשות, אך לא יערך על כך דיון מפורש בכיתה או בתרגיל.
5
הוו"ל = הווי ליה, הרי זה.
6
ה"נ = הכא נמי.
7
ואתרא דנהוג נהוג,
אנן בדידן ואינהו בדידהו =
מקום שנהוג נהוג,
אנחנו בשלנו והם בשלהם.