גמרא, חגיגה יח ע"א: איסור עשיית מלאכה בחול המועד

בס"ד

מכלל דתרוייהו סבירא להו דחולו של מועד אסור בעשיית מלאכה, מנהני מילי? דתנו רבנן (שמות כ"ג)
את חג המצות תשמר שבעת ימים, לימד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה, דברי רבי יאשיה.
רבי יונתן אומר:
אינו צריך, קל וחומר: ומה ראשון ושביעי שאין קדושה לפניהן ולאחריהן – אסור בעשיית מלאכה,
חולו של מועד שיש קדושה לפניהן ולאחריהן – אינו דין שיהא אסור בעשיית מלאכה? – ששת ימי בראשית יוכיחו, שיש קדושה לפניהן ולאחריהן ומותרין בעשיית מלאכה!
– מה לששת ימי בראשית –
שאין בהן קרבן מוסף, תאמר בחולו של מועד –
שיש בו קרבן מוסף. – ראש חדש יוכיח,
שיש בו קרבן מוסף –
ומותר בעשיית מלאכה!
– מה לראש חדש שאין קרוי מקרא קדש,
תאמר בחולו של מועד שקרוי מקרא קדש,
הואיל וקרוי מקרא קדש –
דין הוא שאסור בעשיית מלאכה.
תניא אידך (ויקרא כ"ג)
כל מלאכת עבדה לא תעשו לימד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה,
דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר:
אינו צריך, הרי הוא אומר (ויקרא כ"ג)
אלה מועדי ה'
וגו'; במה הכתוב מדבר?
אם בראשון –
הרי כבר נאמר שבתון, אם בשביעי –
הרי כבר נאמר שבתון. הא אין הכתוב מדבר אלא בחולו של מועד, ללמדך שאסור בעשיית מלאכה. תניא אידך (דברים ט"ז)
ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' מה שביעי עצור – אף ששת ימים עצורין, אי מה שביעי עצור בכל מלאכה –
אף ששת ימים עצורין בכל מלאכה? תלמוד לומר: וביום השביעי עצרת – השביעי עצור בכל מלאכה, ואין ששה ימים עצורין בכל מלאכה. הא לא מסרן הכתוב אלא לחכמים, לומר לך איזה יום אסור ואיזה יום מותר, איזו מלאכה אסורה ואיזו מלאכה מותרת.

 משימה
א
– מבנה
הסוגיה

לפני שאנו ניגשים להבנת הסוגיה לעומקה,
נלמד כיצד ניתן במבט כולל להבין את מבנה הסוגיה.

1. סמן את המילים הארמיות בסוגיה בצבע ברור, ותרגם אותם בעזרת בנק המילים.

2. זהה היכן מופיעות ברייתות בסוגיה – רשום נקודתיים לפניהם,
   ומרכאות בתחילת כל ברייתא ובסופה.

3. ערוך תרשים זרימה של הסוגיה. התחל משאלת הפתיחה לסוגיה, וסדר בתרשימך את שלושת הברייתות העוסקות בניסיון לתת תשובה.

בנק
מילים: סבורים,
ברייתא
אחרת, להם, ששניהם,
שנו
חכמים בברייתא,
מניין
אלו הדברים

 משימה
ב
– הדעות
השונות
בסוגיה

עתה ננסה למפות ולמנות את הדעות השונות שיש בסוגיה.

1. לפנינו 5 דעות שונות העונות על השאלה המרכזית – מניין לומדים את איסור מלאכה בחולו של מועד. מלא את הטבלה הבאה:

נספח ב: ביאור
המונחים ע"פ המדריך
לתלמוד של הרב עדין שטיינזלץ לשיעור 1

קל
וחומר
(נוסח מקוצר ורלוואנטי):

"ממידות היסוד של מדרש המקראות,
וכלולה בכל מנייני המידות. במבנה היסודי היא מידה הגיונית פשוטה שמשווים בין שני עניינים אחד חמור (חשוב)
ואחד קל; למדים כי דבר קל שישנו בחמור –
ודאי שישנו בקל,
או שדבר חמור המצוי בעניין קל ודאי שהוא קיים גם בחמור…

בשל שכיחותה הרבה קראו למידה זו 'דין'
סתם – שבהקשר זה משמעו כל לימוד הגיוני ומסתבר…

את הלימוד בקל וחומר אפשר לפרוף על ידי הוכחה שאין היחס בין ה'קל'
וה'חומר'
חד–צדדי ויש בקל צדדים חמורים אחרים…"

אינו דין:

אינו דין ש…?
[=אינו ראוי ש…?]
– סיום של לימוד בקל וחומר.
אם במקרה אחד (המלמד)
כך הוא, כלום אינו מן הראוי שיהא כך גם במקרה השני (הלמד)?

נספח ג': תרשים
זרימה של הסוגיה, סיכום
שיעור מס' 1

נספח ד: דפי
עבודה מלאים לשיעור מס' 1

דף עבודה –
איסור עשיית מלאכה בחול המועד

מסכת
חגיגה
דף יח.

מכלל דתרוייהו [ששניהם]
סבירא [סבורים]
להו [להם]
דחולו של מועד אסור בעשיית מלאכה, מנהני מילי [מניין אלו הדברים]?
דתנו רבנן: [ששנו חכמים בברייתא]
"(שמות כ"ג)
את חג המצות תשמר שבעת ימים, לימד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה, דברי רבי יאשיה.
רבי יונתן אומר:
אינו צריך, קל וחומר: ומה ראשון ושביעי שאין קדושה לפניהן ולאחריהן – אסור בעשיית מלאכה,
חולו של מועד שיש קדושה לפניהן ולאחריהן – אינו דין שיהא אסור בעשיית מלאכה? – ששת ימי בראשית יוכיחו, שיש קדושה לפניהן ולאחריהן ומותרין בעשיית מלאכה!
– מה לששת ימי בראשית –
שאין בהן קרבן מוסף, תאמר בחולו של מועד –
שיש בו קרבן מוסף. – ראש חדש יוכיח,
שיש בו קרבן מוסף –
ומותר בעשיית מלאכה!
– מה לראש חדש שאין קרוי מקרא קדש,
תאמר בחולו של מועד שקרוי מקרא קדש,
הואיל וקרוי מקרא קדש –
דין הוא שאסור בעשיית מלאכה."
תניא אידך [ברייתא אחרת]:
"(ויקרא כ"ג)
כל מלאכת עבדה לא תעשו לימד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה,
דברי רבי יוסי הגלילי. רבי עקיבא אומר:
אינו צריך, הרי הוא אומר (ויקרא כ"ג)
אלה מועדי ה'
וגו'; במה הכתוב מדבר?
אם בראשון –
הרי כבר נאמר שבתון, אם בשביעי –
הרי כבר נאמר שבתון. הא אין הכתוב מדבר אלא בחולו של מועד, ללמדך שאסור בעשיית מלאכה". תניא אידך [ברייתא אחרת]:
"(דברים ט"ז)
ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' מה שביעי עצור – אף ששת ימים עצורין, אי מה שביעי עצור בכל מלאכה –
אף ששת ימים עצורין בכל מלאכה? תלמוד לומר: וביום השביעי עצרת – השביעי עצור בכל מלאכה, ואין ששה ימים עצורין בכל מלאכה. הא לא מסרן הכתוב אלא לחכמים, לומר לך איזה יום אסור ואיזה יום מותר, איזו מלאכה אסורה ואיזו מלאכה מותרת."

 משימה
א
– מבנה
הסוגיה

לפני שאנו ניגשים להבנת הסוגיה לעומקה,
נלמד כיצד ניתן במבט כולל להבין את מבנה הסוגיה.

4. סמן את המילים הארמיות בסוגיה בצבע ברור, ותרגם אותם בעזרת בנק המילים.

5. זהה היכן מופיעות ברייתות בסוגיה – רשום נקודתיים לפניהם,
   ומרכאות בתחילת כל ברייתא ובסופה.

6. ערוך תרשים זרימה של הסוגיה. התחל משאלת הפתיחה לסוגיה, וסדר בתרשימך את שלושת הברייתות העוסקות בניסיון לתת תשובה. (ראה
   נספח
   ב)

בנק
מילים: סבורים,
ברייתא
אחרת, להם, ששניהם,
שנו
חכמים בברייתא,
מניין
אלו הדברים

 משימה
ב
– הדעות
השונות
בסוגיה

עתה ננסה למפות ולמנות את הדעות השונות שיש בסוגיה.

2. לפנינו 5 דעות שונות העונות על השאלה המרכזית – מניין לומדים את איסור מלאכה בחולו של מועד. מלא את הטבלה הבאה:

נספח ה: כרטיסיות
עבודה בשיטת ג'יקסו לשיעור
2

להלן 4 כרטיסים שונים, ממוספרים מ1-4, על המורה למספר אותם גם בהתאם לקבוצות המשנה. למשל אם בכיתה 24 תלמידים,
הם יחולקו ל4
קבוצות אם של 6 כל קבוצה (לאחר מכן אם לקבוצה נוח היא יכולה להתפתל ל2
קבוצות של 3),
ולאחר מכן לקבוצות משנה של 4 תלמידים כל אחת הממוספרות מא'-ו'.
כך לכל תלמיד יהיה כרטיס הממסופר גם גם במספר של קבוצת האם וגם באות של קבוצת המשנה.

הטקסט בכתום הוא התשובות לשאלות העזר לתלמיד.
מורה שים לב!
מחק תשובות אלו לפני הדפסת הכרטיסים!

1 – תיקון פנצ'ר בחול המועד

 למדו את פסק ההלכה בנוגע לרכיבה בשולחן ערוך –

שולחן
ערוך
אורח
חיים, הלכות
חול
המועד
(סימן
תקלו):

מי שצריך לרכוב במועד לטייל או לצורך המועד, ולא נסה ללכת ברגליו, יכול ליטול צפרני הסוס ולתקן ברגליו והאוכף והרסן וכל צרכי רכיבה, ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד.

הגה:
ומותר לרכוב במועד אפילו מעיר לעיר,
אפילו בחנם,
וכן נהגו;
אלא שאסור לתקן כל צרכי הרכיבה אם אינו רוכב לצורך או לטייל.

• מה כוונתו של השולחן ערוך באומרו "ובלבד שלא יכוין מלאכתו במועד"?

שמראש לא יכוון אדם שבמועד יהיה לו זמן ואז הוא יתקן את מרכבתו,
אלא יתקנה לפני המועד.

• מה מוסיף הרמ"א בדבריו ('הגה:'
  וכו') על דברי המחבר בעל השולחן ערוך?

שיש היתר גמור לעצם מעשה הרכיבה,
ושההיתר של השולחן ערוך מוגבל רק למקרים בהם יש צורך.

 קראו את דבריו של שו"ת 'שבט הלוי':

שו"ת
שבט הלוי
חלק א
סימן
קסו:

ואשר שאל אם מותר להחליף בחול המועד גלגלי המכונית אוטא ליסע ממקום למקום,
נראה לעניות דעתי דלא גרע מהא דמבואר סימן תקל"ו דמותר לתקן צרכי רכיבה דיכול ליטול צפרני הסוס ולעשות מלאכות גמורות עבור זה!

אמנם מה ששאל אם מותר לתקן גלגל שני כרגיל שיש לכל אוטא מוכן אם יפסיד אחד מהם,
נראה לאסור כיון דאיכא טירחא דלא צריך בחוה"מ.

• מה לומד 'שבט הלוי' מההלכה אותה קראנו בשולחן ערוך?

שאוטו זה כמו מרכבה,
וכמו שניתן לתקן מרכבה כך יש מקום להתיר עשית מלאכותעל מנת לתקן אוטו.

• באילו מקרים הוא מתיר, ובאלו מקרים הוא אוסר לתקן פנצ'ר?

הוא מתיר במקרים שיש פנצ'ר באחד מארבעת הגלגלים שבאוטו,
אך את הגלגל הרזרבי אין הוא מתיר לתקן.

• איזה שיקול הלכתי אנו רואים שבשלו יש להחמיר בעשית מלאכה בחול המועד?

"איכא טרחא דלא צריך"

שבט
הלוי
–
הרב שמואל הלוי ווזנר נולד בשנת תרע"ד [1914]
בווינה (אוסטריה).
למד אצל חכמי וינה ובישיבת צעהלם וטירנוי,
ואח"כ בישיבת חכמי לובלין,
בה היה בין תלמידיו הקרובים של ראש הישיבה רבי מאיר שפירא.
עלה לארץ בתרצ"ט [1939]
והתיישב בירושלים,
בה למד ולימד.
הוא שימש כמורה הוראה בשכונת גבעת שאול,
וזכה לקירבה רבה והערכה רבה מאת גדולי ירושלים.
באותה תקופה השתתף בהכנת לקט מפרשים ונוסחאות למהדורה חדשה של משנה תורה להרמב"ם.
בעצת החזו"א מונה הרב ווזנר בשנת תשי"ד [1954]
כרבה של השכונה 'זכרון מאיר'
בבני ברק,
הקרויה ע"ש רבו מהר"ם שפירא,
ובה הקים את 'ישיבת חכמי לובלין'
שהוא עומד בראשה עד היום.
הרב ווזנר נחשב מגדולי הפוסקים והמשיבים בדורנו,
ובית ההוראה שייסד בשכונתו קנה לו שם בעולם כולו.
בשנת תש"ל [1970]
יצא לאור החלק הראשון של שו"ת שבט הלוי ובו פסקים בכל חלקי שו"ע,
עד היום יצאו לאור עשרה כרכים.

2 – האם מותר לתקן משקפיים ולבצע טיפול שיניים בחול המועד?

 למדו את פסק ההלכה בנוגע לטיפול רפואי המופיע בשולחן ערוך:

שולחן ערוך אורח חיים הלכות חול המועד סימן תקלב

סעיף ב: כל רפואה מותר בחול המועד.

 קראו את תשובתו של האגרות משה העוסקת במענה לשתי שאלות אלו:

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ג סימן עח

1.

שאלה:
האם רשאי לתקן המשקפים שנשברו בחול המועד,
ולרפא השינים בחול המועד:

תשובה:
ולתקן המשקפים שנשברו לו בחוה"מ ודאי מותר כמו שכתב כתר"ה.

ומשקפים דשמש אם הוא לו רק לתענוג אין לתקן, ואם מצד שעיניו אינן בריאות ויקולקלו עיניו מחמת השמש מותר,

וגם אלו שהן סכי שמש – דתנן בבכורות דף מ"ג במומין דאדם דתני ר' יוסף שהן 'סני שמש' שמשמע שאין זה חולי אלא כך טבע עיניו שאינו יכול לראות מקום שחמה זורחת שם – נמי מותרין לתקן משקפים דשמש שלהם בחוה"מ.

• באלו מקרים מותר לתקן משקפים בחול המועד?
  פרט,
  וציין באיזה סוג משקפיים מדובר!

משקפי ראיה –
מותר;
משקפי שמש לתענוג –
אסור;
משקפי שמש לצורך רפואי מותר.

• מה ההבדל בין מי שעיניו אינן בריאות לאלו שהם 'סני שמש'?

לסני שמש אין בעיה בריאותית מוגדרת,
אלא רק רגישות יתרה לשמש.

2.

ולרפא השינים בחוה"מ אם יש לו צער אף צער קטן ודאי מותר, ואם אין לו צער וגם אין לחוש שיקולקלו יותר אין לרפאות בחוה"מ כי הרי הוא מלאכה ממש,

ואף שאיתא בסימן תקל"ב סעיף ב' "כל רפואה מותר בחוה"מ"
והוא גם במלאכה גמורה (כדאיתא במשנה ברורה סימן קטן ה') היינו כשיש צורך לעשות עתה כגון ביש לו צער או שיש חשש שיקולקלו כשיחכה עד אחר יו"ט,
אבל כשאפשר לחכות שאין לו צורך לרפא היום אין טעם להתיר.

• מה מחדש האגרות משה ביחס להלכה אותה למדתם מהשולחן ערוך ביחס לרפואה בחול המועד? האם זה ברור מתוך ההלכה?

האג"מ שההלכה מדברת רק במקרה שיש צער או קלקול,
על סתם רפואה שאין בלעדיה בהכרח הרבה צער,
אומר האג"מ שאין לבצע את אותו ריפוי.

אגרות
משה –
רבי משה פיינשטיין נולד ברוסיה בשנת ה"א תרנ"ה (1895)
ושם למד ואף כיהן ברבנות עד הגירתו לארצות הברית בשנת ה"א תרצ"ז (1937).
ישיבתו בניו יורק,
תפארת ירושלים,
היא אחת הישיבות המעולות הודות להנהגתו.
ר'
משה היה מוכר כפוסק הגדול בארה"ב,
ותשובותיו מופצות בעולם היהודי כולו.
הוא דן בתשובותיו בבעיות טכנולוגיות מודרניות וגם בעיקרי היהדות.
ר'
משה היה פעיל בעניני ציבור וחינוך.
נפטר בשנת ה"א תשמ"ו (1986).

3- האם מותר לכתוב חידושי תורה בחול המועד.

 ישנם דברים שאסור לכתוב אותם בחול המועד,
אלא אם כן זה דבר האבד –
דבר שאין אפשרות לעשותו לאחר החג. הפוסקים דנו בשאלה האם מותר לכתוב חידושי תורה או שזה נחשב למלאכה.

שו"ת משנה הלכות חלק ג סימן עב

ראשית כל אתכבד בזה להעיר את לב כבוד תורתו על דבר התאריך בסי' הנזכר – א'
דחוה"מ פסח. אמת,
כי הגאון מברעזאן ז"ל הביא בשם הריטב"א שהתירו לו רבותיו לכתוב חידושיו על מס' קידושין בחוה"מ משום דשמא ישכח בינתיים. וכן השיבו לקדמון אחד מן השמים שמותר לכתוב חידושי הלכות בחוה"מ.

ומובא "בשערי תשובה",
וכן הביא בטורי זהב,
שראה לחמיו הב"ח ז"ל שכ' חיבוריו גם בחוה"מ.
וגם בשו"ע שם סעי' ח'
ט'
דה"ה אם נשאל ממנו שאלה להלכה ואין השליח רוצה להתעכב מותר לכותבה בחוה"מ וכן מותר להעתיק שלא ישכחהו וכן אם שמע דבר חידוש או ראה ספר מחודש מותר לכתוב או להעתיק אם לא ימצא להעתיקו אחר המועד ע"כ…

• מה הסיבות להתיר כתיבת חדושי תורה בחול המועד המובאים בקטע? שמא ישכח,
  אולי לא ימצא את הספר להעתיק ממנו חידושים אחרי החג.

 נעיין בחלקה השני של התשובה –

ברם מצינו שרבינו הרא"ש ז"ל (כלל רביעי ס"י)
כתב תשובה בחוה"מ פסח בענין הזכרת הגשם מפסח עד עצרת ומסיים דבריו בזו הלשון:
"ולא הייתי כותב בחול המועד כי לא הרגלתי בכך אלא שצורך שעה הוא מפני חלול השם שמים וגם יש בדבר הזה קצת מהצורך המועד" עד כאן לשון קדשו, יע"ש.

מתוך הדברים עיניך תחזנה מישרים שדעתו שלא לכתוב בחוה"מ ומעולם לא ראיתי לרבותי הגאונים ז"ל שכתבו ואדרבה מצאנו בספריהם שכתבו לאחר המועד לשואליהם שנתאחרו תשובותיהם יען אין הלבלר יוצא בקולמוסו בחוה"מ וד"ל.

• מה דעת הרא"ש בנושא? מדוע הוא כן כתב בחול המועד? לדעתו אין לכתוב,
  הוא כתב מטעם של חילול השם באופן חד פעמי.

• מה מסקנתו של "משנה הלכות"? שאין לכתוב.

משנה
הלכות –
הרב מנשה קליין [לפעמים הוא חותם:
הקטן]
נולד באונגוואר שבסלובקיה בשנת תרפ"ה [1925]
למשפחת רבנים.
למד תורה אצל אביו ובישיבות בעירו.
בשואה שהה במחנות ריכוז שונים,
אך זכה לשרוד כשהוא נותר בודד מכל משפחתו.
הוא הועבר למחנה מעבר בצרפת,
משם עבר לארה"ב והמשיך בלימודיו.
לאחר זמן קצר נסמך להוראה בידי האדמו"ר מצאנז–קלויזנבורג וגדולי תורה אחרים,
והחל להרביץ תורה ולהורות הלכה.
היה ראש ישיבה ורב של קהילה חשובה,
ויצר קשר הדוק עם גדולי התורה של ארה"ב ואח"כ גם של א"י.
בשנת תשי"ח [1958]
הוציא לאור את החלק הראשון של ספר השו"ת שלו 'משנה הלכות',
ומאז נדפסו 16
כרכים.
הרב קליין הקים את קהילת 'אונגוואר'
בבורו–פרק שבניו–יורק על כל מוסדותיה,
וייסד את ישיבת 'בית שערים'
שהוא עומד בראשה.
בשנת תשמ"ז [1987]
הקים את 'קרית אונגוואר'
בשכונת רמות בירושלים,
והוא משמש כאדמו"ר מאונגוואר.
רוב זמנו נמצא הרב קליין בקהילתו בארה"ב,
אך לעיתים מזומנות הוא מתגורר גם בא"י..

4 – הדחת רצפה בחול המועד

 נפתח בלימוד ההלכה בשולחן
ערוך –
אורח
חיים, הלכות
חול
המועד
סימן
תקלב:

סעיף א–
מותר ליטול צפרנים בין דיד בין דרגל, אפילו במספרים. הגה:
אבל יש מחמירין ואוסרים;
וכן הוא המנהג להחמיר שלא ליטלן,
בין בסכין בין במספרים.

• האם מותר לגזוז ציפורניים בחול המועד? מי סובר מה? שו"ע סובר שמותר (ספרדים),
  הרמ"א אומר שהמנהג אצל האשכנזים הוא להחמיר.

 נלמד כעת את דברי הרב עובדיה יוסף:

שו"ת
יביע
אומר
חלק ג
– אורח
חיים
סימן לא
אמצע
ד"ה
(ד)
ובהיותי

…והנה בשו"ת "תשורת שי" (סי'
קעד),
נשאל על הדחת הרצפה בחול המועד,
וכתב שלהנוהגים להדיח הרצפה בכל ערב שבת,
הו"ל⁵ כמטפחות הידים שמותר לכבסן בחוה"מ מפני שמתלכלכים.
אבל אותם שהרבה פעמים מניחים הרצפה בלא הדחה שתים ושלש שבתות ה"נ⁶ אסור. ע"ש.

וע"ע בשו"ת "כפי אהרן" למהר"א עפשטיין (סי'
מא),
שגם כן כתב שנהגו איסור בהדחת הקרקע בחוה"מ,
משום דהוי בכלל כיבוס, שאסרו כדי שלא יכנס ליו"ט כשהוא מנוול. ומכל מקום כתב שיש להתיר להדיח הרצפה בערב יו"ט האחרון כשאין לו אלא חדר א' והוא מצטער מן הזבובים ופרעושים.
אולם יעשה ע"י שינוי קצת. ע"ש.

ואנו לא נהגנו איסור בזה. משום דקי"ל כד' מרן בשולחן ערוך אורח חיים (סי'
תקלב ס"א),
שמותר לגזוז צפרנים בחוה"מ אפי' במספרים.
ודלא כמו שכתב הרמ"א שם שמנהגם לאסור בזה, מטעם שמא יכנס כשהוא מנוול ביו"ט.
וע'
בשכנה"ג ובשו"ג שם שמנהגינו להקל בזה כדעת מרן. ע"ש.
וכ"ש הכא שאין הניוול בעצמו ובשרו או במאני מכבדותיה.
ואין לנו להוסיף על גזרות חכמים. ואתרא דנהוג נהוג. אנן בדידן ואינהו בדידהו⁷.

• לפי בעל "תשורת שי" – למי מותר לשטוף רצפה בחול המועד? לנוהגים לשטוף רצפה על שבוע

• לפי בעל "כפי אהרן" – למי מותר לשטוף רצפה בערב יו"ט אחרון? כשיש חדר 1
  עם זבובים ומלוכלך.

• מההיתר לגזוז ציפורניים לומד הרב עובדיה שמותר לשטוף רצפה,
  הטעם הוא 'שמא יכנס מנוול ביו"ט'
  – הסבר טעם זה! מותר לעשות מלאכה בחוה"מ בשביל ניקיון,
  משום כבודו של החג.

• למסקנה מהי דעת הרב עובדיה – להתיר או לאסור?
  הרב עובדיה מתיר,
  וכותב שיש להתחשב במנהג.

יביע
אומר
–
רבי עובדיה יוסף,
לשעבר הראשון לציון,
נחשב יחיד בדורו בבקיאותו הנפלאה בספרי ההלכה.
זכרונו הפנומנלי,
המסוגל לסקור את כל הנכתב על נושא נתון –
מהתנ"ך,
מהתלמוד ומהפוסקים –
מעניק לתשובותיו אופי אנציקלופדי,
שכן נושא הנדון על ידו זוכה למיצוי כל החומר הרלוונטי הקיים.
הראשל"צ נולד בבגדד בשנת ה"א תר"פ (1920),
עלה לארץ–ישראל בגיל ארבע,
למד בישיבות בעיר העתיקה שבירושלים והוסמך לרבנות על ידי הראשל"צ דאז,
הרב עוזיאל.
בשנת ה"א תש"ז (1947)
הוא שימש בתפקיד אב בית הדין בקהיר.
בשנת ה"א תש"י (1950)
חזר הרב עובדיה יוסף ארצה,
מונה לדיין בביה"ד של פתח תקוה,
לאחר מכן נבחר,
עם הרב שלמה גורן,
למישרת הרב הראשי של ת"א ויותר מאוחר לתפקיד הראשון לציון והרב הראשי לישראל.
בספרי תשובותיו,
סדרות יביע אומר ויחווה דעת,
אנו פוגשים בכל הבעיות ההלכתיות של ימינו

נספח ו' – טבלת
סיכום לשיעור 2

1
דפי העבודה לתלמיד,
כולל פתרונותיהם, מצורפים לעבודה כנספחים – כל אחד במקומו הוא. כמו"כ מצורפים להלן תרשימי עזר למורה לכתיבת טבלאות על הלוח, וביאורי מונחים.

2
לשם הנוחות נתייחס לשני החלקים כאל שני שיעורים, אך יתכן שכל חלק ימשך כשיעור וחצי – בהתאם לקצב העבודה בכיתה ואורך השיעור.

3
לא זה המקום להסביר מושגים אלו לעומק,
אלא בצורה מינימאלית שתמנע מהתלמיד להתעכב לגמרי.
שוב,
שאיפתנו שהתלמיד יגיע מה שיותר מהר ובקלות לתפיסת התמונה הכללית של הסוגיה משום שכך הבנתו את הסוגיה תשתפר.

4
גם בשלב זה העיסוק במיומנויות השונות לא יהיה ישיר אלא עקיף.
כלומר,
במסגרת התרגול התלמידים יתמודדו עם המיומנויות הנדרשות, אך לא יערך על כך דיון מפורש בכיתה או בתרגיל.

5
הוו"ל = הווי ליה, הרי זה.

6
ה"נ = הכא נמי.

7
ואתרא דנהוג נהוג,
אנן בדידן ואינהו בדידהו =
מקום שנהוג נהוג,
אנחנו בשלנו והם בשלהם.